ממל´ה, זה לא בוחן, זה מינימום
פסיכומטרי
כבר דשנו בשאלה הזאת כל כך הרבה פעמים, אבל תמיד נהנים לענות עליה בהרחבה. בשבת חתן שלנו, גיסתי אמרה לי בקול רם, ליד כולם כמובן, "רק שלא תסתירו מאיתנו כשתהיו בהריון" (אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות, רק אציין שכשאלוהים חילק שכל וטאקט ועוד כמה תכונות חיוביות, היא היתה עסוקה בלגהץ את הויזה של גיסי, ופספסה את התור.) עניתי לה בנימוס ובקול שכוולם ישמעו: - את רואה את החצאית שלי? מכאן ומטה כולם רואים, אבל מכאן ומעלה רק אני ובעלי יודעים מה קורה. וזה בערך היה העקרון שלי. בהתחלה לא סיפרתי לאף אחד. קצת לאחיות הקטנות שלי, כי הן אלה שדחפו אותי ללכת לרופא. לאמא שלי לא סיפרתי כלום, כי לאמא שלי אני לא מספרת כלום
נקודה כאובה משכבר הימים. בהתחלה לא סיפרתי כי לא רציתי להדאיג. ההורים שלי מבוגרים. היום כבר בני 70, ולמה להטריד אותם. כשעבר הזמן (אני נשואה כבר 6 שנים) הם היו בהחלט מודאגים. אבא שלי לעולם לא ישאל, אבל כשאמא שלי רמזה, אמרתי לה שיש בעיה ואנחנו מטופלים אצל רופא טוב. אני לא יכולה לספר לה כי אין לי סבלנות לשמוע את ההערות שלה, את זה שהיא תגיד על כל דבר ההיפך. תתחיל למצוא סיפורים שהיא שמעה. ומה שחמור מכל- תספר לכל העולם ואשתו. (מילא תספר, אבל כל סיפור יעבור עיבוד כזה שגם אני אתקשה לזהות שמסובר בסיפור שלי
). אחרי שהתמכרתי לפורום, והתרגלתי לדבר על הכל, מצאתי שאני מספרת יותר לאנשים. גם במקום העבודה שלי, וגם לאחרים. להורים עדיין לא. אחותי הקטנה טוענת שזה לא בסדר כי אמא שלי נורא דואגת לי. אבל אני מניחה שאחותי משתנקרת לפעמים
ואז לאמא שלי יש מעט אינפורמציה. הכלל של החצאית תופס לגבי כולנו. ממקום מסוים ומעלה זה הגוף שלנו והחיים שלנו. אם נרצה לספר- נספר, ואם נרצה להסתיר- נסתיר. השיקול צריך להיות טובתנו, ולא טובת האחרים, גם הם אבא ואמא. טבעי שאמא שלך מרגישה שאת עדיין הילדה הקטנה שלה שצריכה לספר לה מה אמרה המורה בבית הספר. אבל אחרי ששתיכן התנצלתם ויישרתם את ההדורים, תמשיכי לשמור על שלך. זה הגוף שלך, הכאב שלך והחוויות הפרטיות שלך, ואמא- עם כל האהבה שבעולם, לא יכולה לדרוש שיתוף. את תשתפי רק אם זה יעשה לך טוב. ואת כל רגשי האשמה שלך תשליכי עכשיו מהחלון כי אין להם שום מקום. בסה"כ אני חושבת שכמה שפחות להסתיר זה יותר קל, כי ההסתרה תובעת מאיתנו המון אנרגיה. אבל גם אם לא מסתירים- לא חייבים לשתף במה שלא רוצים. נועם
וזה באמת בסדר, אני רגילה לזה ולא מכירה משהוא אחר,,,אז אנא ממך חופשי חופשי תתבטאי ותשתפכי ואל תחשבי לעולם שאלו צרות של עשירים, כי לכולם יש צרות וכל אחד והחבילה שלו, ובאמת שאין חבילה אחת גדולה מהשניה, יש רק חבילות שאנחנו יודעים איך להתמודד איתם לעומת חבילות אחרות.
