להיות לבד

Jen74

New member


אני מרגישה כמו במשחק פינג-פונג

גם איתך וגם עם אחרות כאן, שמגיבות לי ואני מרגישה צורך להגיב ש"גם אני ככה".
 

קריןעדי

New member
משתפת בלבד שלי

כמו שחלק כתבו אפשר להיות מוקפים באנשים ולהרגיש הכי לבד בעולם...
התקופה בה הרגשתי הכי לבד היא במשך הנישואין שלי, כמה פרדוקסלי...17 שנים...
רק אחד בעולם הזה נותן לי את התחושה שאני לא לבד, הנפש התאומה שלי...הוא מצליח לתת לי את ההרגשה הזאת כי הוא ב"מצב נתינה"...רוב הזמן אני זאת שנותנת לאחרים ולא מקבלת (גם לא יודעת לקבל)...אז פתאום לקבל משנה לי את החיים...
 
כמובן שיש מצבים כאלו

כשאני רחוקה מבן הזוג אני מרגישה הרבה פעמים לבד, או אפילו בודדה, וזאת למרות שאני לא נוטה לראות את עצמי כטיפוס תלותי במיוחד ביום-יום. (אולי אני כן, וסתם מדחיקה
).
כשהוא היה בקורס בצבא והיה חוזר אחת לשבועיים-שלושה, הרגשתי מאוד בודדה לאורך התקופה.
לא שאני לבד, ולא שאני מעבירה את היום בגעגועים - אני נפגשת עם חברות וחברים, משפחה, לומדת. אבל בכל זאת - אני מרגישה הרבה יותר בודדה. אולי משום שאני מרגישה בנוח איתו כמו שאני לא מרגישה עם אנשים אחרים.
"מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה.
כשהוא רחוק - את לבד."

ולפעמים ה'לבד' הזה מגיע ממש בלי סיבה. אצלי לפעמים זה מגיע בראשית הסתיו - השינויים במזג האוויר משפיעים עליי באופן כל כך חד, אני תמיד מתכנסת בעצמי בתקופה הזו של השנה. יחד עם יום הולדתי, ראש השנה ויום הכיפורים - זו תקופה שאני נוטה להסתגר עם עצמי בתוך המחשבות.

ולפעמים - אני פשוט צריכה להיות לבד. אני לא מכירה דרכים אחרות להירגע, ואני מאוד זקוקה ללבד שלי ולשקט שלי כדי להירגע. כמה דקות לבד, בשקט - ואני חוזרת כמו חדשה.
 

tgn13

New member
אוהו כמה רגעים כאלו היום בשנתיים החולפות...

כשהגעתי לקנדה הרגשתי הכי לבד בעולם אפילו שבעלי היה איתי והיו אי אלו חברות שלאחר זמן מה שחררתי אותן לדרכן כי הם לא היו חברות אמת.
לבד בעיקר רגשית.
לפעמים אני אוהבת להיות לבד כי זה עושה טוב לנפש וסדר בראש וכשאתה עם עצמך אתה מגיע לתובנות חכמות ומתבקשות.זה לא נורא להיות לבד, זה אפילו מומלץ כי ככה אתה מגלה על עצמך הרבה דברים חדשים או מכיר את עצמך יותר לעומק.אני אוהבת מאוד להיות בחברה אבל יש רגעים שצריך את השקט ואת הלבד...
 

alsi22

New member
לא נורא להיות לבד,אבל בכמות

את אכן לומדת על עצמך דברים חדשים, אבל הייתי מעדיפה לא ללמוד את מה שלמדתי השנה על עצמי. אימי נפטרה לפני 9 שנים, אבי נפטר פתאום לפני חצי שנה, ימים ספורים לפני ראש השנה. באותה תקופה לא רק למדתי על החוזק האישי שלי, אלא למדתי מי החברים האמיתתים שלי. אבל, הייתי מעדיפה, לא להגיע לתובנות האלה בנסיבות כאלה
 
למעלה