להעתלם ממני אם אתם רוצים אבל

[May2112]

כמו שכולם בערך כתבו- זה לא פתאום

עונה 5 הייתה בינונית ומטה והשינוי הגדול ביותר היה מאט אז כולם השליכו את זה עליו (וגם כל ה"אבל" שהצטרף לזה שטננט עזב לא הכי עזר לו חח)
עונה 6 כבר הייתה יותר טובה ולפחות אני התחלתי לחבב את מאט, אבל נראה לי שהשינוי האמיתי היה בעונה 7!
מאט יצר פתאום דוקטור חדש כמעט לחלוטין בעונה הזאת - דוקטור שלדעתי היה פשוט מעולה!
פתאום ראיתי במאט איזה משהו חדש וטוב והתלהבתי לא רק מהסדרה, אלא ממש מהמשחק שלו (כמו למשל שהוא עשה את הדו שיח העצמי עם הסייבר מתכנן או איך שלא קראו לזה).

חח בקיצור, אם הוא היה עוזב נניח לפני עונה אף אחד לא היה מתלונן - זאת פשוט עונה7 שהייתה באמת מיוחדת

 

[BloodyRose]

אני אהבתי את סמית' מהשניה שראיתי אותו

כן, ממש בשניה הראשונה, כשטננט מתחלף אליו.
למה? כי טננט (מתכוננת לסקילה) מיצה את עצמו בסוף עונה 4. כ"כ מאסתי בכל הספיישלים, בכל ה i don't wanna go, שממש ממש שמחתי שזה סוף סוף קורה ויש דוקטור חדש.
אולי זה גם קשור לזה שהדוקטור הראשון "שלי" הוא אקלסטון ולקח לי הרבה זמן לקבל את טננט.
סמית', לדעתי, עוד לא מיצה את עצמו. כמו אקלסטון, הוא מתחלף לי מהר מדי. הייתי רוצה לראות ממנו עוד קצת, אולי אפילו עם עוד מלווה חדשה כדי שיוציאו ממנו עוד צדדים.

ובנוגע ל"מה כולם נזכרו פתאום", כמו שכתבו פה בהודעות אחרות, לוקח זמן להתרגל לדוקטור חדש. לא רק השחקן משתנה, הדמות גם כן משתנה. לוקח לצופים זמן לעכל גם שחקן וגם דמות, שעד כה הכרנו. כמו רוז אחרי ההתחדשות של אקלסטון - אתה הדוקטור, אבל מי אתה לעז***?
אולי בהתחלה הייתה התמרמרות נגד סמית' (צעיר מדי, מכוער, קופצני, ילדותי, וכו'. שמעתי הכל), אבל עם הזמן התרגלו, קיבלו, וכן, גם הוא השתנה לאורך הזמן, הדוקטור שלו "התקבע" קצת וסמית' הפך להיות יותר דוקטורי.

בכל מקרה, אני סומכת על מופאט שהליהוק הבא יהיה טוב, אבל אם זה היה תלוי בי, סמית' היה נשאר לעוד עונה-שתיים.

 

[May2112]

למה סקילה? דעתך וזכותך

ואני מסכימה עם הנקודה של הלצפות שטננט כבר יעזוב. אני זוכרת כמה היה לי קשה לחכות כל ספיישל שהוא כבר יתחדש (במיוחד עם הדה נקסט דוקטור שכבר הייתי ממש בעצבים שהם מושכים את זה), אבל כמובן שעדיין בכיתי בהיסטריה בדה אנד אוף טיים (אני לא מעזה לראות את זה שוב חח).
ושוב, את מאט כבר כל כך למדתי לאהוב שבאמת יהיה לי קשה להיפרד ממנו (ואני דווקא אוהבת את הילדותיות הזאת שלו, כי זה פשוט השחקן)..
אני ממש מסכימה עם זה שהוא לא מיצה את עצמו ושבכיף הוא היה יכול להחזיק עוד עונה או 2, אבל כמו שKiShKooSh, זה הכי חכם מבחינתו כי ככה הרוב ייזכרו אותו- בתור המלך שהוא היה באמת ולא כהשוואה לדוקטור אחר

 

[ailag]

 

[KiShKooSh]

אני אגיד משהו שיהיה לא קל לחלק

מאט גאון שהוא עוזב עכשיו.

מאט בא אחרי דוקטור מאוד אהוב כמו טננט והיה צריך לעמוד ברמה שלו.
לצערט הרב הוא לא, אבל יותר בגלל העלילות (פחות היה נורא שהדוקטור שלו הייה צריך להתגבש)

בעונה 7 הוא מצא את הדוקטור שלו והתעלה מעל העלילות הטובות והלא,
ואז הוא באמת נהפך לדוקטור אהוב, וזה הזיכרון שישאר ממנו.
וזה טוב.

עדיף זיכרון טוב ממיצוי מוחלט, בעולם טלוויזיה שזז מהר מידי.
אף אחד היום לא יסבול דוקטור 8 שנים

 

[ailag]

מעניין שהרבה אומרים את זה

כי במשך עונה 7 קיבלתי הרגשה שהרבה אנשים לא מרוצים. ב 7א (ספציפית מה שלא של מופאט) כל הזמן היה נדמה שאנשים מסתכלים על פרק שטחית, לא אוהבים וממשיכים הלאה בלי להעיף מבט. ב 7ב היה נדמה שאנשים חושבים שזה בסדר אבל לא מתלהבים במיוחד.

רושם של הקבוצה, כלומר, לא של מישהו ספציפי (אני למשל אהבתי את רובה)

טעיתי ברושם?

 

[ItsMeiri]

זה בהחלט הרושם שאני קיבלתי.

למרות שאני אהבתי ממש כמעט הכול העונה..

 

[Yaki J]

זה תלוי אם אתה יודע לעשות את ההפרדה

אני למשל חשבתי שעונה 5 על כל חסרונותיה היתה יותר כנה ופחות חפיפניקית מאלו שבאו אחריה, וב7ב למרות שלא נהניתי מהעלילות בהחלט נהניתי מקלרה. מה שבטוח שבעיני הסיבה שמאט לא עבר את דיוויד כדוקטור האהוב הן העלילות - לטעמי לא מספיק טובות ואני לא מרוצה ממופט כשואוראנר, מה גם שהקומפניונית בעיני היתה הגרועה ביותר בכל הזמנים. יחד עם זאת אפשר עדיין להתבונן ביכולת המשחק של מאט באופן אובייקטיבי, לראות את היתרונות גם (האובר אקטינג שלו הרבה יותר חינני ופחות מגדיש את הסאה מזה של טננט, הטקסטים המנופחים כשהדוקטור נכנס למוד "נאום" הפכו ל*טיפה* פחות מטיפנים כשהוא אומר אותם) אפילו כשלא נהנים מהעלילה עצמה. הוא עוזב בתזמון מושלם לטעמי - אחרי שהוכיח כימיה גם עם קומפניונית שניה ועם השחקנים האורחים השונים (דווקא עם ריבר התחושה שלי היתה תמיד יותר של "אחות" מאשר "מאהבת", אבל אולי זה הגיל...) ואחרי שעברו מספיק שנים כדי שהאישיו לא יהיה "האם הוא דוקטור ראוי במקום דיוויד" - ולדעתי מופאט טרם לזה גם בכך שרוב הביקורת התנקזה אליו - זה הזמן לעזוב בשיא.

 

[AvivZ41]

חוץ מהקומפניונית הגרועה ביותר בכל הזמנים.
לעולם אל תשכח את מל בוש. אף אחד לא יהיה נורא כמו מל.

 

[Yaki J]

עברתי דירה כשBBC פריים שידרו את הפרקים איתה

רוב הפרקים נחסכו ממני ולא טרחתי להשלים...

 

[שיר של היומיום]

הגרועה ביותר בכל הזמנים?ברצינות?

 

[Yaki J]

מבחינת יכולת המשחק. שאין.

פחות מתייחס למעללי איימי לכאן או לכאן (פרימה אג'ימן למשל התמודדה באומץ עם כתיבה איומה של הדמות שלה), או למהות הקומפניונית בין אם היא דיילת אוסטרלית או אשת מערות. מבחינתי ההעדר המוחלט של יכולת המשחק שלה פשוט לא אפשרו לי להתחבר לדמות שלה בשום צורה או דרך - לא היתה אמינה בעיניי, לא קניתי את השטיקים שלה, את ה"חשיבות" של הדמות (שבפני עצמה היתה נסיון לדעתי למזג את רוז ודונה, ונסיון מאד גס) שאם היתה ניתנת לשחקנית מנוסה או טובה יותר היתה מעניקה לה אמינות כלשהי.אני כן יכול לציין לטובתה שהיא השתפרה בעונה האחרונה. אני יודע שקרן גילאן היא להיט עכשיו וחמה מאד בהוליווד, אבל בדומה לג'סיקות אלבות/ביל, היא בחורה יפה עם שיער מאד מטופח שמהווה 35% מיכולת המשחק שלה. בהוליווד זה יקח אותה רחוק.

 

[Yaki J]

ואגב זה לא שכל קומפניוניות העבר היו מושלמות

אבל איכשהו ה-היי קאמפ של חלק מקומפניוניות שנות ה70-80 השתלבו היטב בתקופה ובסגנון המשחק הפחות ריאליסטי של הסדרה.

 

[שיר של היומיום]

אוקיי....

אם זאת דעתך. אני מסכימה שהיא לא הייתה המלווה הכי טובה, אבל גם ממש לא הגרועה ביותר.
אני כנראה בדעת מיעוט לגמרי בזה, אבל אני לא חושבת שקארן גילאן בעונה 5-6 פחות טובה מבילי פייפר בעונה הראשונה. מותר להגיד שדיי תיעבתי את רוז כשהיא הייתה עם 9?

 

[Oukami Kun]

מותר, אבל צפי פגיעה

 

[timetraveler900]

 

[Yaki J]

ואהבת אותה עם 10?

אני את פייפר אהבתי מהרגע הראשון (בכל זאת הכרתי אותה ככוכבת פופ של שקל וחצי ובאתי עם אפס ציפיות והיא הפתיעה אותי לחלוטין) אבל באופן מוזר למרות שזכתה לאהדה בראשונה יש אצל הבריטים (או לפחות אצל הטוקבקיסטים הרעשניים מבינהם) ממש חלק גדול שלא סבלו אותה - או יותר נכון את רוז - דווקא עם טננט. כל מיני טיעונים לגבי המבטא שהשתנה פתאום והתנהגות סנובית שלה (רוז) שאני מודה שנראה לי יותר כמו רגישויות בריטיות, כי לי זה לגמרי עבר מעל הראש, אם כבר בעונה השניה רק אהבתי אותה יותר.

 

[שיר של היומיום]

אני לא יכולה להגיד שאהבתי אותה עם טננט

אבל בהחלט יכולתי לסבול אותה בעונה השנייה. המשחק שלה התמתן יותר, היא הפכה ליותר אנושית מבחינתי.
או שאולי המשחק היותר דומיננטי של טננט פשוט כיסה על מה שהמשחק המצויין אבל פחות "אני המרכז ושום דבר אחר לא באמת משנה" של אקלסטון לא הצליח לכסות, ואז לא שמתי לב לדברים שעיצבנו אותי בבילי פייפר.

 

[ארטמיס0די]

אני רואה את זה אחרת לגמרי

מדובר סך הכל בתגובה אנושית לגמרי.

פגשנו את טננט, התרגלנו אליו, התאהבנו בו, שמחנו איתו והתעצבנו איתו. ואז הוא עזב וזה היה קשה ועצוב.
ואז הגיע מישהו חדש, שזה לא קל כי הרי כבר אהבנו את טננט (ועודנו אוהבים אותו, חלקנו). אז זו מעין היקשרות כזו, נאמנות למי שהיה ועזב, אז קשה להתרגל למישהו חדש. אז בהתחלה יש חשדנות, והרבה ביקורת, והשוואה בלתי פוסקת לחדש.
אבל אז התרגלנו למאט, הבחור החדש. וגם איתו נוצר קשר. וגם בו האהבנו קצת, וגם איתו שמחנו והתעצבו וחלקנו רגעים.
אז עכשיו עצוב כשגם הוא עוזב.

אז שוב- סך הכל מדובר בתגובות אנושיות. ככה זה.