אתה נשמע לי כמו אסף גולדרינג הבא...
אין שום דבר בעולם, שום תעודת יושר, שום מעשה שקדם לרגע החנק של בתו, שהיה רצח בדם קר, באופן נתעב ומחושב, ושנמשך זמן מספיק כדי להתחרט מאה פעמים, ולמרות זאת הגיע לכדי סיום מחריד ונוראי- שום דבר שהוא עשה בעבר, שום דבר שהוא יכול לומר על עצמו לא מנקה אותו מהרצח הזה. מצידי, שהיה האסטרונאוט הראשון בארץ (ומקדושת זיכרו של המת ההוא להבדיל מזכרו של אסף הנ"ל), שהיה אדם דגול כל חייו והיה תורם לחברה בכל דרך אפשרית- מצידי כל אלו, ועדיין, לו היה רוצח כך את בתו בדם קר גורלו יתהפך עליו בן רגע בלי שום חרטה. ואפילו לא כך היא. מי ששומר חוק ואין לו רישום פלילי זה לא בגלל שהוא כל כך מוסרי וטוב לב - זה פשוט נסיבות חיים נורמטיביות בעליל שהביאו אותו, כמו את רוב רובינו ואת רוב הפושעים הנתעבים ביותר (אדרבה, כמה שיותר פסיכופט ויותר נתעב הוא יכול לתחזק חזות יותר "נורמטיבית" כשמתחת לפני השטח רוחשות תפלצות) גם- לכדי כך שרוב חייהם הם בלי רישום פלילי בכלל. מי שהוא "מהנדס" הוא סתם אדם. אין שום יחוד בהיותו מהנדס, שום יחוד בכלל, וזה אני אומרת לך כמהנדסת בעצמי, שמכירה המוני המונים של מהנדסים. מי שהוא "סרן בצה"ל" יכול להיות, שוב, אדם פשוט מן הישוב שנסיבות חייו גילגלו אותו לשם, ולאו דווקא איזה גיבור לאומי שתרם למדינה. בשורה התחתונה, הפושעים שעליהם אנחנו צריכים, כחברה, לתת את הדין- הם דווקא אלו שגיל תחילת הפשיעה שלהם נמוך, שחייהם לא היו נורמטיביים בשום רמה, ושסבלו מהזנחה חברתית לכל אורך חייהם, ולא על כל הילדי שמנת הפושעים האלו, שפתאום בגיל בוגר יחסית, אחרי חיים נורמטיביים בעליל, אחרי שכל חייהם טבלו בכף הכסף, למדו בטכניון כי הוריהם יכלו לאפשר להם זאת, התפתחו כלכלית וחברתית יפה וטוב כי המצע שלהם היה מוצלח ביותר- אחרי כל זה קמים ועושים מעשה נתעב ומלא רשע. אסף גולדרינג היה פסיכופט, שום שיקום לא היה יכול לשנות את הרגעים האחרונים בחייה של בתו, שבהם היא היתה עוד בין החיים למוות (ולוקח זמן לחנוק אדם, החיים אמנם שבירים, אבל לא עד כדי כך...) והוא לא ריחם עליה, והמשיך במעשהו הנתעב. זה פן באישיות שאי אפשר להשתקם ממנו, אולי רק בשיטות שהודגמו בסרט התפוז המכני, אבל אלו שיטות שמעולם לא אימצו במציאות... עדיף כך.