להתחיל בקטן - מטרה להיום

[greywolf]

תודה תודה

 

[BU BP]

הקטן הזה - גדול יהיה

טוב , אז זהו - לאחר תקופה XXXXXX שבה חיי הדרדרו עד שנתקעו בתחתית, אנסה היום : 1. לעשות סדר בדירה ובנירת שהצטברה - 2 שעות 2. לחזור לקובץ המחשב שלי - לעדכן מטרות -1 שעה 3. לערוך רשימה של מטלות/ התחייבויות שהצטברו בתקופת המשבר -15 דקות. 4. ובגדול - לנסות לבצע לפחות 2 מטלות מתוך הרשימה בכל יום. הטיפ שלי לאחרים (אני יודעת - חכמה גדולה לתת עצות לאחרים כשהיא תקועה בביצוע)

תקציבו מסגרת של זמן למטלות - מעין תיאום ציפיות עם עצמך, כך הרשימה תהייה יותר ראלית ולא תייאש.

 

[BU BP]

שכחתי

היום ניסיתי את כתיבת הבוקר - יצא המון XXX שגרם לי לבכות, אני לא בטוחה שזאת היתה הכוונה. אבל אני הבטחתי לעצמי לנסות עוד מס' ימים ונראה אז אם זה מתאים לי או לא.

 

[יעל ארבל]

יקירתי, זה יכול לקרות, אל תפחדי מזה

גם לי זה קורה לפעמים. אני בדר"כ כותבת בחוץ, בגינה, ולפעמים השכן עובר ורואה אותי בוכה. אבל גם הוא כבר יודע שאני אחר כך מנגבת את הדמעות וממשיכה לחיות. זה בסדר, זה כל כך אנושי, וזה מעיד על כך שהכתיבה מזיזה שם משהו בתוכו. קבלי

על ההתנסות של היום.

 

[הtטקסטואלית]

קבלי גם ממני

יש מקובלות תרבותית כאילו בכי זה לא נכון. ממני כתיבה מוציאה המון בכי ואני רואה את זה כמו מקלחת פנימית של הנשמה, תהליך ניקוי חינם, הרגשת ההקלה והנקיון נפלאה אחר כך שאני מתעצבנת שאני לא בוכה מספיק. כשסוף סוף יוצא ממני אני כל כך מאושרת על ה'נקיון' הפנימי ועל ההקלה txt

 

[א ס י ת]

הtטקסטואלית לי בכי לא עושה טוב../images/Emo7.gif

 

[BU BP]

דיווח תוצאות

טוב הצלחתי בכ- 75% 1. הדירה מסודרת, לפחות היתה מסודרת עד שפיזרתי את כל הנירת על הרצפה בכדי למיין - לביצוע ולתיוק. 2. רשימת TO DO מוכנה ואפילו ביצעתי 4 מטלות מתוכה. 3. לא הצלחתי להביא את עצמי אפילו לפתוח את הקובץ במחשב, ולא מחוסר זמן כנראה שאני עשין לא פנויה נפשית להתעסק עם המטרות שהצבתי לעצמי לפני המשבר - מאחר וכאן יש נסיגה משמעותית - ועדין לא ברור לי לאן פני מועדות. אז יעל או כל אחד אחר - אם יש לך טיפ להתמודדות עם חסימות רגשיות/ נפשיות שתוקעות אותנו ומונעות מבעדנו לסגור עניינים. אני פתוחה להצעות.

 

[אנילה1]

BU BP כשיש לי חסימות ריגשיות

אני קוראת לזה "החבר שלי חסימות", אני אומרת לעצמי. אתה חבר מאוד טוב, לעולם אינך עוזב אותי. לכן עכשיו נלך ביחד להתחיל במשימה. אני יודעת שאתה תתנגד, אבל בכל זאת נלך ביחד, ונתחיל לעבוד על הקובץ. השיטה הילדותית הזאת עזרה לי המון פעמים לבצע פעולות שממש לא רציתי לבצע. בכלל לרדת לרמה של ילד עוזרת מאוד לבצע משימות, כי זה הופך להיות משחק. ותמיד כייף יותר לשחק.

 

[בוזיקית]

תודה על הרעיון, אנסה לאמץ אותו...

 

[הtטקסטואלית]

לכל אילו שהשתתפו בשרשור

How is that going in the mean time? אני בקרוב אפרט אצלי הכוונה לא חלילה להלחיץ, לדרך ישנה חשיבות עצומה.... לעיתים עצם נקיטת הדרך בלי תוצאות כביכול יש לה משמעות עצומה אגיע לכאן בהמשך txt

 

[יעל ארבל]

חברים, יש תוצאות?

אני חזרתי הביתה בשעה 20:00 אחרי יום ארוך שהתחיל בשש בבוקר, והדבר האחרון עלי אדמות שהתחשק לי לעשות זה לסדר את הבית. טוב, ידעתי שככה יהיה, בגלל זה בחרתי את זה כמשימה להיום. אולי 100 פעמים או יותר, (מי סופר), עברה לי המחשבה בראש שממש אבל ממש לא מתחשק לי לעשות את זה, וזה בכלל לא יהיה נורא אם אני לא אעשה את זה היום... אולי מחר. נו, תירוצים, אתם יודעים. בסוף החלטתי שבגלל שכתבתי את זה בפורום, ואני אצטרך לחזור ולכתוב מה עשיתי עם זה, אז נו, שיהיה, אני כבר אעשה את זה. אז סידרתי, טאטאתי, שטפתי ערימת כלים, אפילו הגדלתי לעשות וסידרתי לעצמי מתקן מאולתר לשקיות שעושות לי בלגן, שתכננתי לעשות כבר כמה לפני ימים ולא עשיתי וסידרתי את ארון חומרי הניקוי, שזה היה לגמרי לא בתכנון. ועכשיו כיף לי, נעים בבית כמו שאני אוהבת. מסקנות: 1. זה מאוד עוזר לכתוב משהו (במיוחד כשכולם רואים), בשביל לעשות אותו. 2. עשייה מביאה עשייה - (גם טקסטואלית חוותה את אותו דבר ברגע שהתחילה לעשות. 3. כשנורא לא מתחשק לעשות משהו, שוכחים את התוצאות, אבל אם בסופו של דבר עושים אותו אפילו מכריחים את עצמנו - התוצאה משתלמת. ומה אתם גיליתם בעקבות התרגול הקטן הזה? ואל תתביישו לכתוב גם אם לא עשיתם מה שתכננתם, שנוכל ללמוד מזה. אגב, עכשיו עוד מעט 22:00, ואני אמורה להתחיל לכתוב מאמר. נחשו מה.... נכון, זה הדבר שהכי פחות בא לי לעשות עכשיו. הממ...נו, כמו קודם, תירוצים. עוד משהו שלמדתי בעקבות המשפט האחרון שלי: 4. כל משימה היא עשייה בפני עצמה, ואם השגתי מטרה, שום דבר לא מונח בכיס הקטן שלי, וזה פשוט לא אומר כלום לגבי היכולת שלי להשיג מטרה נוספת. צריך לעבוד על כל עשייה מחדש. ערב טוב לכם,

 

[א ס י ת]

יעל תודה על השיתוף. אכן מאוד עוזר

לכתוב משימות ולדעת שכל הפורום יודע על כך. יותר קל לבצע. כמו שגל פרידמן אמר אחרי שקבל את המדליה, הוא הרגיש שכל עם ישראל מאחוריו וזה עזר לו להתאמץ ולנצח.

 

[גווניבר]

גוון והאשליות

ובכן: השמלה בשלבי התחלה. אני מכינה פרחים מסרטי בד לקישוט, זה יוצא מדהים, אבל לוקח זמן.כן תפרתי תיקים קטנים שאני אמכור (בשביל לכסות את ההוצאות על השמלה). מסקנה: הערכת הזמן שלי לא מדוייקת. לרוב כשאני מתכננת דברים, אני עושה דברים אחרים שקשורים אליהם. כך אני משלבת בין התוכניות לספונטניות בלי להרגיש רע עם חוסר עמידה בתוכניות. העבודה לאוניברסיטה - כבודה במקומה מונח. אולי מחר. לי לא עוזר לדעת שכתבתי מול הרבה אנשים את התוכניות שלי. לא מעורר בי יותר מוטיבציה. היום הרגשתי סיפוק מהעשיה שלי, למרות שלא סיימתי שום דבר. כל מסע קטן מתחיל בצעד גדול. או ההפך.

 

[א ס י ת]

גווניבר אני יכולה לראות בעיני רוחי

את השמלה שלך. העלית לי חיוך על השפתיים

פעם גם אני תפרתי לעצמי.

 

[greywolf]

מאידך

יכול להיות שהעלית חיוך על שפתי קרוב משפחה, שסיפרת לידיד דבר ששימח אותו עוד הרבה דברים קטנים ששווים הרבה לאנשים.

 

[יעל ארבל]

הצעה למסקנה נוספת -

ללכת על מטרות קטנות יותר שתוכלי לעמוד בהן. כבר כשכתבת שאת הולכת לתפור שמלה כמטרה להיום, היה נראה לי לא סביר שתסיימי אותה ביום אחד. נדמה לי שגם שאלתי אותך על זה. אם את באמת נהנית מזה, אז למה למהר? קחי לך 3 ימים לתפור שמלה, תרגישי סיפוק מהעשייה וגם תעמדי במטרות. רק הצעה, כמובן שאת לא חייבת לקבל.

 

[freearth10]

../images/Emo2.gif אוווווף פיספסתי את משימת היום

ולמחר בטח יהיו לי כבר 2 משימות

אז המשימות שלי הן: 1. לא לאחר לפגישות שקבעתי 2. לקום מוקדם בבוקר ולהתחיל לכתוב. שזו משימה לא קלה מאחר שמחר מחכה לי יום עמוס ולחוץ מאוד. מאיה

 

[freearth10]

../images/Emo65.gifהמשימה הראשונה../images/Emo65.gif

הוכתרה בהצלחה רבה! זה היה פשוט כיף. לקום שוב עם הזריחה לא בגלל שלא יכולתי לישון אלא מתוך רצון. והכתיבה היתה כזאת מן כיפית. פתאום הרגשתי שהיד לא מספיק מהירה. ודווקא עכשיו כאשר אני כותבת אני כותבת הרבה יותר לאט וכל פעם עושה איזו טעות וצריכה למחוק. היד אמנם לקראת הסוף כבר קצת כאבה לי. אני בכל זאת רגילה יותר למקלדת. והנה יש לי גם מטרה לשנה הקרובה. אני רוצה להרגיש איחוד גופ-נפש-רוח. מרגישה שהגוף שלי לא מאפשר לי להתקדם. הוא תקוע שם מאחור. אז השנה הקרובה תהיה השנה של איחוד עם הגוף שלי. לא עוד גוף שמונע את התקדמותי בחיים, אלא גוף שמוביל אותי קדימה. נשמע מצחיק אפילו מבהיל, אבל זה הנושא שלי: הגוף שלי מוביל אותי קדימה! אז עמדתי יפה מאוד במשימה הראשונה ולכן אין ספק שאצליח גם בשניה. ביי ותודה על החוויה הזאת

מאיה

 

[יעל ארבל]

../images/Emo42.gif בוקר טוב מאיה

שמחה שהיה לך כיף של בוקר, איך אני מרגישה את התחושה הנפלאה הזאת. בקשר לכתיבה ולמחיקות, אני הייתי ממליצה לך, לעזוב את המחיקות ולזרום עם הכתיבה, גם אם זה לא נראה טוב. שיהיה לך יום מקסים,

 

[freearth10]

דווקא כשכתבתי

בכתב ידי לא היו מחיקות וכאשר חזרתי להקליד דווקא אז טעיתי כמעט בכל מילה שניה שכתבתי. אבל עכשיו אני רואה שאני שוב מקלידה ללא בעיות למרות העייפות הנוראה. לילה טוב, מאיה