לומד באוניברסיטה?
- פותח הנושא Aiah Nouwamba
- פורסם בתאריך
הלה מורז
New member
מצוות סתימת פה רעב /לפלמוני
שלום פלמוני הנך אומר : "בשונה מהמדע שהינו זירה פתוחה וכל אחד רשאי לסתור את עמדת המרצה, משא``כ היהדות מאופיינת בסתימת פיות. וכל חריגה מהמקובל או הצבת סתירה, מאופיינת ככפירה. ואם אינך מאמין, המתן ותראה איך וכיצד הדתי נדבק לתגובתי כמו קוץ בישבן ועורך לי מסע פירסום" מדבריך היהדות מאופיינת בסתימת פיות מה שאין הדבר מורה אם כך על חכמה על פי הדוגמא שהבאתי של בית הלל ובית שמאי הרי בהיר שאין סתימת פיות שכן ישנה החכמה לראות את האמת השלמה הגלויה והסמויה ולראיה לא נמחקו דברי בית שמאי או דברי בית הלל שכן מלכתחילה אין סתירה בהם דהיינו ישנה החכמה לעומת זאת באם נבחן אתה ואני את דבריך באם ברצונך והנך מבקש לראות אמת כפי שהיא הרי שבאופן מודע או לא הנך עושה בעצמך את אשר הנך מעליל על היהדות אלא שבשל שאין זו חכמה הרי הנך עושה כך ביודעין או שלא בדרך של פרעה שמובנה "הבה נתחכמה " למשל " המתן ותראה איך וכיצד הדתי נדבק לתגובתי כמו קוץ בישבן ועורך לי מסע פירסום" מובנו שהנך בדרך של הבה נתחכמה מבקש לסתום פיות זוהי הדרך הנקראת דרך מצרים דרך פרעה שאין בה חכמה אולם מבקשת להתחכם מכיון שפסח בשער ובפסח אנו יוצאים מעבדות מהמיצר של למשל דרך חשיבה כזאת לחירות הרי שמצאתי לנכון להעלות הדבר בפניך כבר נאמר שהפוסל במומו פוסל ואכן כך הוא לראיה התחכמותך -הדברים לעיל אלא שיש מקרים בהם למשל הרופא מאבחן מחלה מבלי שהרופא עצמו נצרך להיות חולה באותה המחלה וזאת ניתן לבדיקה אובייקטיבית ויובן להלן סתירה לעולם אינה מתקיימת באמת באמת אלא בתודעת השומע - המבין לכן אין סתירות של אמת ביהדות למשל דוגמת הנרות בית הלל בית שמאי שמובנו באם אתרגם "לנוסחא מדעית " עם ישראל יחד אור גדול שהנם מעטים מול רבים (או למשל אדם בחברה הכלל עולמית הנקרא מואר הנו מעט בין הרבה ) זוהי אמת אחת שלמה כפי שהובא במשמעות אור והנושאים אותו המתמעטים ככול שהאור גדול יותר סתירה לא יכולה להתקיים באמת השלמה ובשל שהיהדות הנה אמת שלמה הרי שאין סתירות בה באמת ולכן למשל בית הלל ובית שמאי מחותנים זה בזה ללמדנו שאין מדובר בשני מחנות שזה אומר כך וזה אומר כך אלא שהנם אמת אחת מתי מתקיימת סתירה ? סתירה מתקיימת בכמה תנאים למשל כאשר שני דברי שקר סותרים זה את זה אולם נקל להפריך באופן אובייקטיבי למשל מביטים שניים בגיגית ריקה זה אומר המים צלולים וזה סותר את חברו ואומר המים עכורים אולם בגיגית אין מים והנם במחלוקת שאינה לשם שמים מה שנקרא טוחנים מים וכו דוגמא נוספת לסתירה שני דברים כשהאחד סותר כלומר דבר אמת אחד ודבר שקר אחד העומד בסתירה (סתירה באמת שלא במובן רק הנראה כסתירה לשומע תמיד מציינת שלפחות דבר אחד הנו שקרי ) למשל מביט אדם בשעת זריחה ואומר לחברו השמש זורחת אומר חברו השמש אינה זורחת הכול חשוך זהו מקרה שברור שאחד דובר אמת ואחד משקר וניתן להוכחה אובייקטיבית יתכן ודברי הסתירה של הרואה חושך הנו שקר ביודעין או שלא ביודעין למשל אומר שהשמש אינה זורחת בשל שרצונו במחלוקת שאינה לשם שמים כמובן שמחלוקות כאלה אינן מרחיבות דעתו של אדם וכו או שאומר כך בשל שהנו עוור שאז השמש עבורו באופן יחסי אינה זורחת ואין בו היושרה לומר שהנו עוור או שהנו עוור לעוורונו אולם אין הדבר משנה את העובדה שהשמש זורחת והדבר ניתן לראיה אובייקטיבית יש לזכור שהעוור אף אינו יכול לומר שהשמש אינה זורחת ולומר בכך אמת סובייקיטיבית שלמה מכיון שגם אם אינו רואה השמש הזורחת הרי ודאי שחש בקרניה המחממות גופו כלומר יחסיות מהנל" ברור שבאם מתקיימת סתירה הנה תמיד דבר שקר לעומת דבר אמת או שני דברי שקר וכו מכאן ברור מדוע אין סתירה באמת בתורה ישנן סתירות מסוגים שונים למשל זוג הורים האם אומרת לילדה כך והאב סותר דברי האם או להיפך בעוד שני ההורים יכול שאמרו דבר אמת שרק אחד מהם יתרחש למשל האם אומרת אחרי הארוחה תוכל לשחק במחשב חצי שעה האב אומר אינך יכול לשחק במחשב למשך שבוע שני מסרים אלה הנם סותרים זה לזה אולם שניהם יכולים להיות אמת כלומר יש מצב שהילד אכן יכול לשחק במחשב חצי שעה ויש מצב שלמשך שבוע לא יורשה לשחק במחשב דהיינו סתירה לכאורה נקרא שזה סתר דברי זאת אולם אין זו סתירה באמת אלא בקטגוריה של הנקרא מסרים כפולים -בלבול ישנה סתירה שאינה סתירה והנה אמיתות יחסיות -שתי אמיתות יחסיות למשל איזה אדם מאיזה מקום בעולם משוחח עם חברו מקצה שני של העולם אומר המורה אני מביט מהחלון והשמש בדיוק זורחת אומר אחד התלמידים מקצה אחר של העולם אני מביט מהחלון והשמש בדיוק שוקעת ברור אם כך שהנם סותרים זה דברי זה שכן או שהשמש זורחת או שהשמש שוקעת זוהי דוגמא למובן שתי אמיתות שהנן אמיתות יחסיות ושייכות לעולם היחסי הנקרא מתחת לשמש להבדיל מהתורה שהנה אמת אחת שלמה ואינה הנקרא אמת הזאת ועוד האמת הזאת ועוד האמת הזאת וכו דהיינו מעבר מעל השמש שלאורה האמיתות היחסיות מצטרפות לשלם למשל בעולם היחסי של מתחת לשמש אכן השמש זורחת באיזה מקום ושוקעת באותה עת במקום אחר אולם השמש אינה זורחת ואינה שוקעת (סבוב כדור הארץ וכו) כלומר לומר שהשמש זורחת או שוקעת אינו דבר אמת ובכול זאת הנו אמת בעולם
שלום פלמוני הנך אומר : "בשונה מהמדע שהינו זירה פתוחה וכל אחד רשאי לסתור את עמדת המרצה, משא``כ היהדות מאופיינת בסתימת פיות. וכל חריגה מהמקובל או הצבת סתירה, מאופיינת ככפירה. ואם אינך מאמין, המתן ותראה איך וכיצד הדתי נדבק לתגובתי כמו קוץ בישבן ועורך לי מסע פירסום" מדבריך היהדות מאופיינת בסתימת פיות מה שאין הדבר מורה אם כך על חכמה על פי הדוגמא שהבאתי של בית הלל ובית שמאי הרי בהיר שאין סתימת פיות שכן ישנה החכמה לראות את האמת השלמה הגלויה והסמויה ולראיה לא נמחקו דברי בית שמאי או דברי בית הלל שכן מלכתחילה אין סתירה בהם דהיינו ישנה החכמה לעומת זאת באם נבחן אתה ואני את דבריך באם ברצונך והנך מבקש לראות אמת כפי שהיא הרי שבאופן מודע או לא הנך עושה בעצמך את אשר הנך מעליל על היהדות אלא שבשל שאין זו חכמה הרי הנך עושה כך ביודעין או שלא בדרך של פרעה שמובנה "הבה נתחכמה " למשל " המתן ותראה איך וכיצד הדתי נדבק לתגובתי כמו קוץ בישבן ועורך לי מסע פירסום" מובנו שהנך בדרך של הבה נתחכמה מבקש לסתום פיות זוהי הדרך הנקראת דרך מצרים דרך פרעה שאין בה חכמה אולם מבקשת להתחכם מכיון שפסח בשער ובפסח אנו יוצאים מעבדות מהמיצר של למשל דרך חשיבה כזאת לחירות הרי שמצאתי לנכון להעלות הדבר בפניך כבר נאמר שהפוסל במומו פוסל ואכן כך הוא לראיה התחכמותך -הדברים לעיל אלא שיש מקרים בהם למשל הרופא מאבחן מחלה מבלי שהרופא עצמו נצרך להיות חולה באותה המחלה וזאת ניתן לבדיקה אובייקטיבית ויובן להלן סתירה לעולם אינה מתקיימת באמת באמת אלא בתודעת השומע - המבין לכן אין סתירות של אמת ביהדות למשל דוגמת הנרות בית הלל בית שמאי שמובנו באם אתרגם "לנוסחא מדעית " עם ישראל יחד אור גדול שהנם מעטים מול רבים (או למשל אדם בחברה הכלל עולמית הנקרא מואר הנו מעט בין הרבה ) זוהי אמת אחת שלמה כפי שהובא במשמעות אור והנושאים אותו המתמעטים ככול שהאור גדול יותר סתירה לא יכולה להתקיים באמת השלמה ובשל שהיהדות הנה אמת שלמה הרי שאין סתירות בה באמת ולכן למשל בית הלל ובית שמאי מחותנים זה בזה ללמדנו שאין מדובר בשני מחנות שזה אומר כך וזה אומר כך אלא שהנם אמת אחת מתי מתקיימת סתירה ? סתירה מתקיימת בכמה תנאים למשל כאשר שני דברי שקר סותרים זה את זה אולם נקל להפריך באופן אובייקטיבי למשל מביטים שניים בגיגית ריקה זה אומר המים צלולים וזה סותר את חברו ואומר המים עכורים אולם בגיגית אין מים והנם במחלוקת שאינה לשם שמים מה שנקרא טוחנים מים וכו דוגמא נוספת לסתירה שני דברים כשהאחד סותר כלומר דבר אמת אחד ודבר שקר אחד העומד בסתירה (סתירה באמת שלא במובן רק הנראה כסתירה לשומע תמיד מציינת שלפחות דבר אחד הנו שקרי ) למשל מביט אדם בשעת זריחה ואומר לחברו השמש זורחת אומר חברו השמש אינה זורחת הכול חשוך זהו מקרה שברור שאחד דובר אמת ואחד משקר וניתן להוכחה אובייקטיבית יתכן ודברי הסתירה של הרואה חושך הנו שקר ביודעין או שלא ביודעין למשל אומר שהשמש אינה זורחת בשל שרצונו במחלוקת שאינה לשם שמים כמובן שמחלוקות כאלה אינן מרחיבות דעתו של אדם וכו או שאומר כך בשל שהנו עוור שאז השמש עבורו באופן יחסי אינה זורחת ואין בו היושרה לומר שהנו עוור או שהנו עוור לעוורונו אולם אין הדבר משנה את העובדה שהשמש זורחת והדבר ניתן לראיה אובייקטיבית יש לזכור שהעוור אף אינו יכול לומר שהשמש אינה זורחת ולומר בכך אמת סובייקיטיבית שלמה מכיון שגם אם אינו רואה השמש הזורחת הרי ודאי שחש בקרניה המחממות גופו כלומר יחסיות מהנל" ברור שבאם מתקיימת סתירה הנה תמיד דבר שקר לעומת דבר אמת או שני דברי שקר וכו מכאן ברור מדוע אין סתירה באמת בתורה ישנן סתירות מסוגים שונים למשל זוג הורים האם אומרת לילדה כך והאב סותר דברי האם או להיפך בעוד שני ההורים יכול שאמרו דבר אמת שרק אחד מהם יתרחש למשל האם אומרת אחרי הארוחה תוכל לשחק במחשב חצי שעה האב אומר אינך יכול לשחק במחשב למשך שבוע שני מסרים אלה הנם סותרים זה לזה אולם שניהם יכולים להיות אמת כלומר יש מצב שהילד אכן יכול לשחק במחשב חצי שעה ויש מצב שלמשך שבוע לא יורשה לשחק במחשב דהיינו סתירה לכאורה נקרא שזה סתר דברי זאת אולם אין זו סתירה באמת אלא בקטגוריה של הנקרא מסרים כפולים -בלבול ישנה סתירה שאינה סתירה והנה אמיתות יחסיות -שתי אמיתות יחסיות למשל איזה אדם מאיזה מקום בעולם משוחח עם חברו מקצה שני של העולם אומר המורה אני מביט מהחלון והשמש בדיוק זורחת אומר אחד התלמידים מקצה אחר של העולם אני מביט מהחלון והשמש בדיוק שוקעת ברור אם כך שהנם סותרים זה דברי זה שכן או שהשמש זורחת או שהשמש שוקעת זוהי דוגמא למובן שתי אמיתות שהנן אמיתות יחסיות ושייכות לעולם היחסי הנקרא מתחת לשמש להבדיל מהתורה שהנה אמת אחת שלמה ואינה הנקרא אמת הזאת ועוד האמת הזאת ועוד האמת הזאת וכו דהיינו מעבר מעל השמש שלאורה האמיתות היחסיות מצטרפות לשלם למשל בעולם היחסי של מתחת לשמש אכן השמש זורחת באיזה מקום ושוקעת באותה עת במקום אחר אולם השמש אינה זורחת ואינה שוקעת (סבוב כדור הארץ וכו) כלומר לומר שהשמש זורחת או שוקעת אינו דבר אמת ובכול זאת הנו אמת בעולם
הלה מורז
New member
מצוות...... /המשך
כלומר לומר שהשמש זורחת או שוקעת אינו דבר אמת ובכול זאת הנו אמת בעולם היחסי ובאותה יחסיות השמש זורחת ביחס לחלק מסויים של העולם ושוקעת ביחס לחלק אחר וזו אמת יחסית אחת וזו אמת יחסית שניה שביחד מרכיבים אמת יחסית שלמה ביחסיותה אולם אינה אמת שלמה שכן השמש לא זורחת ולא שוקעת בפני עצמה אם כך לכאורה ישנה סתירה בין דברי החברים המשוחחים לגבי השמש אולם אין באמת סתירה שכן יש שתי אמיתות יחסיות העולם היחסי הנו זה ועוד זה ועוד זה נותן תמונה שלמה הנקרא בפי רבים פאזל בעולם היחסי ישנן סתירות שאותם יש להפריך כלומר דברי שקר בעולם היחסי ישנן סתירות לכאורה אלא שאינם אלא אמיתות יחסיות האמת שמעבר שאינה יחסית ומאירה לכול האמיתות היחסיות אין סתירות כלל אף לא במובן של מובן אמת יחסית ועוד אמת יחסית = כך וכך למשל עם ישראל אור גדול מעטים מול רבים אינו שתי אמיתות אלא אמת אחת בנשימה אחת גלוי ונסתר דהיינו אין זאת אמת יחסית אחת ועוד אמת יחסית אחת המרכיבות אמת אלא זה כלול בזה החכמות המדעים הדתות השונות הנם על משקל מובן האמיתות היחסיות כדוגמת זריחת ושקיעת השמש המצטרפות לאמת יחסית שלמה בחלקה אולם אינם האמת כפי שהובא השמש בפני עצמה אינה זורחת ואינה שוקעת הדבר הנו על משקל מובן שהכול ניצוצות התורה כול ניצוץ הנו אמת יחסית שלם ביחסיותו והאמת השלמה מעבר לעולם היחסי המאירה את הניצוצות הנה התורה שהכול ניצוצותיה בברכה הלה
כלומר לומר שהשמש זורחת או שוקעת אינו דבר אמת ובכול זאת הנו אמת בעולם היחסי ובאותה יחסיות השמש זורחת ביחס לחלק מסויים של העולם ושוקעת ביחס לחלק אחר וזו אמת יחסית אחת וזו אמת יחסית שניה שביחד מרכיבים אמת יחסית שלמה ביחסיותה אולם אינה אמת שלמה שכן השמש לא זורחת ולא שוקעת בפני עצמה אם כך לכאורה ישנה סתירה בין דברי החברים המשוחחים לגבי השמש אולם אין באמת סתירה שכן יש שתי אמיתות יחסיות העולם היחסי הנו זה ועוד זה ועוד זה נותן תמונה שלמה הנקרא בפי רבים פאזל בעולם היחסי ישנן סתירות שאותם יש להפריך כלומר דברי שקר בעולם היחסי ישנן סתירות לכאורה אלא שאינם אלא אמיתות יחסיות האמת שמעבר שאינה יחסית ומאירה לכול האמיתות היחסיות אין סתירות כלל אף לא במובן של מובן אמת יחסית ועוד אמת יחסית = כך וכך למשל עם ישראל אור גדול מעטים מול רבים אינו שתי אמיתות אלא אמת אחת בנשימה אחת גלוי ונסתר דהיינו אין זאת אמת יחסית אחת ועוד אמת יחסית אחת המרכיבות אמת אלא זה כלול בזה החכמות המדעים הדתות השונות הנם על משקל מובן האמיתות היחסיות כדוגמת זריחת ושקיעת השמש המצטרפות לאמת יחסית שלמה בחלקה אולם אינם האמת כפי שהובא השמש בפני עצמה אינה זורחת ואינה שוקעת הדבר הנו על משקל מובן שהכול ניצוצות התורה כול ניצוץ הנו אמת יחסית שלם ביחסיותו והאמת השלמה מעבר לעולם היחסי המאירה את הניצוצות הנה התורה שהכול ניצוצותיה בברכה הלה
אם אין דעת הבדלה מנין ?
הייתי מציע לך לקרוא את מאמר נקודת האמת מספר מדרגת האדם, טרם תגשרי על פני דיעות שאינן ניתנות לגישור. איני יודע מה כוונתך במחלוקת לשם שמים ? האם למרות שחזל טשטשו ועיוותו את פשוטו של מיקרא ``אחרי רבים להטות`` ועכ``ז קשה היה להלל לקיים את פסק דין זה וע``כ נמנע מלעמוד להצבעה עד שנעצו חרב בבית המדרש ואין יוצא ואין בא? אם קיומה של תורה ואפילו לפי דעתם קשה היה להם לישראל כיום שנעשה בו העגל, על שהענו מכל אדם היה יושב כפוף בפני שמאי כאחד התלמידים ונאלץ לערוך הצבעה, ומה לעשות אם בעיני כל עשיית התורה לפי חזל קשה בעיני כיום שנעשה בו העגל! שהלא לפי אלהים רק לכהנים בני צדוק ניתנה מישרת ההוראה! בהיות ודברי בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה, עד שלעולם אין הלכה כר``א למרות שאפילו מתנגדיו העידו עליו שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבו, עכ``ז אין הלכה כמותו בהיותו מתלמידי שמאי. וכבר היה עדיף להשמיט את דברי שמאי המובאים לבטלה, מאשר להביאם בכדי לציין של רק שאין הלכה כמותם אלא שהנוהג כסברתם הרי זה מתחייב בנפשו דבר שלא מצינו כדוגמתו על דעת מיעוט אחרת שנדחית מפסיקה הלכתית. אם מלחמות בית שמאי ובית הלל לוו ברציחות כאשר בית שמאי ערכו טבח בבית הלל על שהלל השתמט מלעמוד למנין בעלית חיקיה בן גוריון, כנראה שמדובר בתהדיה או הודנא, ובכלל לא זכור לי אם עשו בית שמאי כדבריהם בצרעת הבת, ואף אם עשו, מדובר במיקרים יוצאי דופן ואינם שכיחים ומה גם שמן הסתם היו מידעים אותם על המכשול
הייתי מציע לך לקרוא את מאמר נקודת האמת מספר מדרגת האדם, טרם תגשרי על פני דיעות שאינן ניתנות לגישור. איני יודע מה כוונתך במחלוקת לשם שמים ? האם למרות שחזל טשטשו ועיוותו את פשוטו של מיקרא ``אחרי רבים להטות`` ועכ``ז קשה היה להלל לקיים את פסק דין זה וע``כ נמנע מלעמוד להצבעה עד שנעצו חרב בבית המדרש ואין יוצא ואין בא? אם קיומה של תורה ואפילו לפי דעתם קשה היה להם לישראל כיום שנעשה בו העגל, על שהענו מכל אדם היה יושב כפוף בפני שמאי כאחד התלמידים ונאלץ לערוך הצבעה, ומה לעשות אם בעיני כל עשיית התורה לפי חזל קשה בעיני כיום שנעשה בו העגל! שהלא לפי אלהים רק לכהנים בני צדוק ניתנה מישרת ההוראה! בהיות ודברי בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה, עד שלעולם אין הלכה כר``א למרות שאפילו מתנגדיו העידו עליו שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבו, עכ``ז אין הלכה כמותו בהיותו מתלמידי שמאי. וכבר היה עדיף להשמיט את דברי שמאי המובאים לבטלה, מאשר להביאם בכדי לציין של רק שאין הלכה כמותם אלא שהנוהג כסברתם הרי זה מתחייב בנפשו דבר שלא מצינו כדוגמתו על דעת מיעוט אחרת שנדחית מפסיקה הלכתית. אם מלחמות בית שמאי ובית הלל לוו ברציחות כאשר בית שמאי ערכו טבח בבית הלל על שהלל השתמט מלעמוד למנין בעלית חיקיה בן גוריון, כנראה שמדובר בתהדיה או הודנא, ובכלל לא זכור לי אם עשו בית שמאי כדבריהם בצרעת הבת, ואף אם עשו, מדובר במיקרים יוצאי דופן ואינם שכיחים ומה גם שמן הסתם היו מידעים אותם על המכשול
שמי הוא נחמן, ואינני מגמגם
כמו שמעיה ואבטליון כדברי הרע``ב והרמבם שכאילו הלל היה תלמידם וע``כ גמגם במקומם. באומרו ``מלוא *הין* מים פוסלים את המקוה`` שאם מטעם ש``חייב אדם לומר בלשון רבו`` הנה בהיות והוסיף לומר ``מלוא`` על דברי רבו, כבר דבריו אינם כדברי רבו, והיה לו להביא את דברי רבו ככתבם וכלשונם אף כי רבו היה הונגרי והיה משתמע מפיו ``אין`` (שלילה) במקום ``הין`` (מידה) ובכלל, אף אם רבו לא יכול היה לבטא את האות ה` עכ``ז לא היה משתמע מפיו לשון שלילה. בהיותו מבטא אין בצליל חרוק ולא בצירי. מאחר שבו ביום שדחו את נכדו של הלל והושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, אני מבין מדוע רבן גמליאל החל לסטות מהנושא ולהפריע למהלך הדיונים? בהיות שבו ביום יצא המרצע מהשק והתברר שמעולם הלל לא נמנה על תלמידי שמעיה ואבטליון! ואף המה לא היו מגמגמים ולא הונגרים ולא רוסים! שהלא בו ביום דחו הן את עמדת הלל והן את עמדת שמאי בפיסול המקוה, אלא קיבלו את עדותם של שני גרדיים משער האשפות שהעידו בשם שמעיה ואבטליון כי 3 לוגין מים פוסלים את המקוה, ולא מלוא הין = 12 לוגין כדברי הילל! ובהכרח שמאמר ``חייב אדם לומר כלשון רבו`` אינו חוזר על דברי הלל, אלא על דברי אותם גרדיים משער האשפות. אך מה זה משנה? העיקר שהלל הצליח לעבוד בעיניים על בני בתירה כאשר נוכח שאינו מצליח לשכנעם באותה תורה חדשה שהמציא באמצעות 7 מידות שחידש בפניהם, ואף כי דן בפניהם כל היום כולו - לא קיבלו ממנו, עד שאמר שכך קיבל משמעיה ואבטליון! ואם בזכות זה זכה שהם וויתרו על נשיאותם, מה איכפת לי אם קיבל את נשיאותו באמצעי מירמה? והעיקר שנהרג בסופו של דבר בידי אורחמו אחיו של מנחם בן זוגו בראשות הסנהדרין שיצא לתרבות רעה ועימו 80 זוגות תלמידים לבושים סריקון כדאיתא בשיר השירים זוטא עה``פ ``ברח דודי``
כמו שמעיה ואבטליון כדברי הרע``ב והרמבם שכאילו הלל היה תלמידם וע``כ גמגם במקומם. באומרו ``מלוא *הין* מים פוסלים את המקוה`` שאם מטעם ש``חייב אדם לומר בלשון רבו`` הנה בהיות והוסיף לומר ``מלוא`` על דברי רבו, כבר דבריו אינם כדברי רבו, והיה לו להביא את דברי רבו ככתבם וכלשונם אף כי רבו היה הונגרי והיה משתמע מפיו ``אין`` (שלילה) במקום ``הין`` (מידה) ובכלל, אף אם רבו לא יכול היה לבטא את האות ה` עכ``ז לא היה משתמע מפיו לשון שלילה. בהיותו מבטא אין בצליל חרוק ולא בצירי. מאחר שבו ביום שדחו את נכדו של הלל והושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, אני מבין מדוע רבן גמליאל החל לסטות מהנושא ולהפריע למהלך הדיונים? בהיות שבו ביום יצא המרצע מהשק והתברר שמעולם הלל לא נמנה על תלמידי שמעיה ואבטליון! ואף המה לא היו מגמגמים ולא הונגרים ולא רוסים! שהלא בו ביום דחו הן את עמדת הלל והן את עמדת שמאי בפיסול המקוה, אלא קיבלו את עדותם של שני גרדיים משער האשפות שהעידו בשם שמעיה ואבטליון כי 3 לוגין מים פוסלים את המקוה, ולא מלוא הין = 12 לוגין כדברי הילל! ובהכרח שמאמר ``חייב אדם לומר כלשון רבו`` אינו חוזר על דברי הלל, אלא על דברי אותם גרדיים משער האשפות. אך מה זה משנה? העיקר שהלל הצליח לעבוד בעיניים על בני בתירה כאשר נוכח שאינו מצליח לשכנעם באותה תורה חדשה שהמציא באמצעות 7 מידות שחידש בפניהם, ואף כי דן בפניהם כל היום כולו - לא קיבלו ממנו, עד שאמר שכך קיבל משמעיה ואבטליון! ואם בזכות זה זכה שהם וויתרו על נשיאותם, מה איכפת לי אם קיבל את נשיאותו באמצעי מירמה? והעיקר שנהרג בסופו של דבר בידי אורחמו אחיו של מנחם בן זוגו בראשות הסנהדרין שיצא לתרבות רעה ועימו 80 זוגות תלמידים לבושים סריקון כדאיתא בשיר השירים זוטא עה``פ ``ברח דודי``
הלה מורז
New member
שיתוף מדעת
שלום רב אשתפך ממקומי את הבנתי מדוע הלכה כבית הלל הלכה על פי הלל בשל פחיתות הדור בגאולה בית שמאי יש להבין זאת על משקל מובן דין שהנו חסד שלם אלא שכפי שבית הלל כלול בו בית שמאי כך מובן בית שמאי כלול בו בית הלל כפי מובן דין הנו חסד שלם שזה כלול בזה ומובן למשל התורה שעשועיי שכפי הבנתי אין הכוונה שהאדם מתבטל ממלאכה ויושב באיזה מקום ללמוד כול היום אלא שבכול אשר עושה הולך עובד לומד וכו התורה נגלית לו בחיים עצמם דהיינו למידה תמידית שלא על משקל מובן שעורים קשים כלומר הרחבת הדעת דין החוק האלוהי הנו קדושת החיים קדושת החיים הנה משמעות נדה המלה דין -יוד=ה ה וכך דין הנו הנדה בכול מובני רבדיו של זה הקשרו לדם קדושת החיים וכו כול אחד ממקומו שתי אותיות ה =י שיש צורך בחכמה להלך בקדושת החיים ( ניד ) הנדה =דין ובכך חסד שלם הנו הדין האופן בו פועל החוק של קדושת החיים על האדם ההולך בניקיון כפיים יד ן ישר באם הולך בדרך של חילול החטאה עוונות וכו שאינו שומר את קדושת החיים נע ונד ללא חכמה מפעיל דינים של יד נחש על אחרים (משמעות עוצם ידי ) כלומר פעולות מצד הקליפה הרי שדין פועל עליו מבחירתו החופשית באופן של יד נ כלומר יד נחש ומשמעות זה מות חוסר וכו למעשה ניתן לומר שהעולם אינו עומד בחסד מוחלט נבין זאת באופן הבא הערך החיים ערכים על פי ערך שהנה בהתאמה להערך שהנו מאת השם כך לגבי הדין הערך על פי הדין האלוהי לחיים הנו קדושת החיים -רצון שם להיטיב לנבראיו כלומר הערך הנו חיים של שפע גילוי השם בעולם צנורות שפע לכול וכו רצון האדם באם הנו מותאם לרצון האלוהי כלומר ערך האדם על פי הערך מאת השם משתלשל לערכים בחיים הגשמיים הרי שהדין נידות האדם בעולם החוויה הנה בעלת ערך חיים של שפע ברכה בכול מעשי ידיו התורה שעשוע וכו ובכך הדין הנו חסד מוחלט שזה מובן ערך כרע כלומר כורע בפני השם שרצונו רצון השם כאשר האדם אינו ישר אל כלומר רצונו -החוק -הערך על פיו פועל אינו על פי רצון שם הרי שבמקום ערך הנו כער עכר כלומר במקום מי השפע האלוהי ממים עכורים כעור וכו במקום דין שמשמעותה נדה כנל" קדושת החיים טומאת החיים ככול שפעולות האדם יותר מרוחקות מהערך האלוהי הריהו פועל מצד הנקרא קליפה כלומר אותן צנורות שפע כמוהן "כנחסמות" על ידי מעשיו כקליפה החוסמת מעבר של זרימה בברכה גריזים עי" כך אינו מקבל מצנורות השפע בעולם הערכים הדינים וכו בעולם החוויה ואשר מקבל הנו זרזיפים כלומר צמצם החסד אותו יכול לקבל על פי כך הרי משמעותו שבשל שהאנושות ברובה בחרה בדרך יד נ הרי שמן המוכרח אם כך שאין החסד זורם אליו ועי" כך משמעותו הכחדה של העולם כלומר העולם אינו יכול לעמוד במדת בדין שאין ברכה בקליפת הנחש בשל כך ובשל שהעולם לא יכחד ובשל שאף על פי שהאדם נדמה לו שהוא נותן החיים והחיים מאת השם אמנם סוגר האדם את צנורות השפע את החסד השלם שיכול לקבל לכן חייב שיהיו בעולם בכול עת לו צדיקים =לפחות 1 בין אם בעת מסויימת אדם אחד או שבט אחד או עם אחד אשר נשלחים שבזכותם נשמר איזה זרזיף איזה צנור שפע המאפשר זרימת השפע כלומר דין חסד (אף במובן מסויים ניתן לומר שבשל שמעטים הם הרשעים המוחלטים כלומר שבחרו עמלקיות ואין להם שום צנור שפע (גלגולם האחרון מבחינת הנשמה הכחדתם האישית אולם יכולים לתקן כול עוד חיים כפי המשמעות שעל פי מסה קריטית יכול להכחד העולם אולם בצורה שיש מי שממשיך באם הנו הנקרא בשר כלומר שאינו לב אבן המשכיות האור ) והמרבית הנו בינוני כלומר בדברים מסויימים יד נחש בדברים אחרים דין הרי שסך הכלל הבינוני בצדו של דין הנו כ לו המאפשר קיום אולם לא די בכך לחיים של חסד שלם אך מאפשר השרדות כשל עולם החי שהעולם פועל על פי יצר ולא על פי וייצר כלומר ישנו עולם ישנם חיים אולם ללא הברכה השלמה חיים של עי חורבות עיבל ומשמעות קללה העולם אינו עומד במדת הדין משמעתו העולם אינו כלי מקבל לחסד שלם ואינו נותנו אך השם עושה עמו חסד עי" שמירת איזה זרימה לחיים חלק גדול מהפועלים באופן של יד נחש עושים כך בשם הדין בשם השם וכו אולם אין זה אלא שעושים במשמעות אליליותם כלומר בשם עצמם כאלהים זרימת השפע האלוהי החסד השלם לעולם ההוויה לעולם החוייה שזה הדין את מלוא המאמר הנך מוזמן לרוא באם תחפוץ ב:http://www.ima-adama.co.il/blogs/Record.asp?RecordId=993&BlogId=64&ChapterID=240&CurRecordList=3 בברכה הלה
שלום רב אשתפך ממקומי את הבנתי מדוע הלכה כבית הלל הלכה על פי הלל בשל פחיתות הדור בגאולה בית שמאי יש להבין זאת על משקל מובן דין שהנו חסד שלם אלא שכפי שבית הלל כלול בו בית שמאי כך מובן בית שמאי כלול בו בית הלל כפי מובן דין הנו חסד שלם שזה כלול בזה ומובן למשל התורה שעשועיי שכפי הבנתי אין הכוונה שהאדם מתבטל ממלאכה ויושב באיזה מקום ללמוד כול היום אלא שבכול אשר עושה הולך עובד לומד וכו התורה נגלית לו בחיים עצמם דהיינו למידה תמידית שלא על משקל מובן שעורים קשים כלומר הרחבת הדעת דין החוק האלוהי הנו קדושת החיים קדושת החיים הנה משמעות נדה המלה דין -יוד=ה ה וכך דין הנו הנדה בכול מובני רבדיו של זה הקשרו לדם קדושת החיים וכו כול אחד ממקומו שתי אותיות ה =י שיש צורך בחכמה להלך בקדושת החיים ( ניד ) הנדה =דין ובכך חסד שלם הנו הדין האופן בו פועל החוק של קדושת החיים על האדם ההולך בניקיון כפיים יד ן ישר באם הולך בדרך של חילול החטאה עוונות וכו שאינו שומר את קדושת החיים נע ונד ללא חכמה מפעיל דינים של יד נחש על אחרים (משמעות עוצם ידי ) כלומר פעולות מצד הקליפה הרי שדין פועל עליו מבחירתו החופשית באופן של יד נ כלומר יד נחש ומשמעות זה מות חוסר וכו למעשה ניתן לומר שהעולם אינו עומד בחסד מוחלט נבין זאת באופן הבא הערך החיים ערכים על פי ערך שהנה בהתאמה להערך שהנו מאת השם כך לגבי הדין הערך על פי הדין האלוהי לחיים הנו קדושת החיים -רצון שם להיטיב לנבראיו כלומר הערך הנו חיים של שפע גילוי השם בעולם צנורות שפע לכול וכו רצון האדם באם הנו מותאם לרצון האלוהי כלומר ערך האדם על פי הערך מאת השם משתלשל לערכים בחיים הגשמיים הרי שהדין נידות האדם בעולם החוויה הנה בעלת ערך חיים של שפע ברכה בכול מעשי ידיו התורה שעשוע וכו ובכך הדין הנו חסד מוחלט שזה מובן ערך כרע כלומר כורע בפני השם שרצונו רצון השם כאשר האדם אינו ישר אל כלומר רצונו -החוק -הערך על פיו פועל אינו על פי רצון שם הרי שבמקום ערך הנו כער עכר כלומר במקום מי השפע האלוהי ממים עכורים כעור וכו במקום דין שמשמעותה נדה כנל" קדושת החיים טומאת החיים ככול שפעולות האדם יותר מרוחקות מהערך האלוהי הריהו פועל מצד הנקרא קליפה כלומר אותן צנורות שפע כמוהן "כנחסמות" על ידי מעשיו כקליפה החוסמת מעבר של זרימה בברכה גריזים עי" כך אינו מקבל מצנורות השפע בעולם הערכים הדינים וכו בעולם החוויה ואשר מקבל הנו זרזיפים כלומר צמצם החסד אותו יכול לקבל על פי כך הרי משמעותו שבשל שהאנושות ברובה בחרה בדרך יד נ הרי שמן המוכרח אם כך שאין החסד זורם אליו ועי" כך משמעותו הכחדה של העולם כלומר העולם אינו יכול לעמוד במדת בדין שאין ברכה בקליפת הנחש בשל כך ובשל שהעולם לא יכחד ובשל שאף על פי שהאדם נדמה לו שהוא נותן החיים והחיים מאת השם אמנם סוגר האדם את צנורות השפע את החסד השלם שיכול לקבל לכן חייב שיהיו בעולם בכול עת לו צדיקים =לפחות 1 בין אם בעת מסויימת אדם אחד או שבט אחד או עם אחד אשר נשלחים שבזכותם נשמר איזה זרזיף איזה צנור שפע המאפשר זרימת השפע כלומר דין חסד (אף במובן מסויים ניתן לומר שבשל שמעטים הם הרשעים המוחלטים כלומר שבחרו עמלקיות ואין להם שום צנור שפע (גלגולם האחרון מבחינת הנשמה הכחדתם האישית אולם יכולים לתקן כול עוד חיים כפי המשמעות שעל פי מסה קריטית יכול להכחד העולם אולם בצורה שיש מי שממשיך באם הנו הנקרא בשר כלומר שאינו לב אבן המשכיות האור ) והמרבית הנו בינוני כלומר בדברים מסויימים יד נחש בדברים אחרים דין הרי שסך הכלל הבינוני בצדו של דין הנו כ לו המאפשר קיום אולם לא די בכך לחיים של חסד שלם אך מאפשר השרדות כשל עולם החי שהעולם פועל על פי יצר ולא על פי וייצר כלומר ישנו עולם ישנם חיים אולם ללא הברכה השלמה חיים של עי חורבות עיבל ומשמעות קללה העולם אינו עומד במדת הדין משמעתו העולם אינו כלי מקבל לחסד שלם ואינו נותנו אך השם עושה עמו חסד עי" שמירת איזה זרימה לחיים חלק גדול מהפועלים באופן של יד נחש עושים כך בשם הדין בשם השם וכו אולם אין זה אלא שעושים במשמעות אליליותם כלומר בשם עצמם כאלהים זרימת השפע האלוהי החסד השלם לעולם ההוויה לעולם החוייה שזה הדין את מלוא המאמר הנך מוזמן לרוא באם תחפוץ ב:http://www.ima-adama.co.il/blogs/Record.asp?RecordId=993&BlogId=64&ChapterID=240&CurRecordList=3 בברכה הלה
איך הרצון האלהים להיטיב לברואיו ?
מלבד שהרמבם הסתבך וסיבך את עצמו בפרק עא ח``א ופרק טז ח``ב מספר המורה, שלדבריו אין כל ראיה שהעולם נברא אי פעם, ואם לדבריו יתכן שהעולם קדמון מאז ומעולם, נלאתי להבין איך וכיצד רוצה להכריח שעל צד היות העולם קדמון, בהכרח שקדם לו בורא? שהלא אילו קדם לו בורא, בהכרח שאינו קדמון! והיותר מצחיק, בזמן שבית שמאי ובית הלל נחלקו 3 שנים אם נוח לו לאדם שנברא או שנוח לו אילו לא נברא, ונמנו וגמרו שנוח לו לאדם שלא נברא, ומכאן ראיה שאת סתם העתקת כמו במבחן! שלולי כן לא היית נוקטת בעמדת המהרח``ו בשער הכללים שנעלם מעיניו מחלוקתם ומסקנתם של בית שמאי ובית הלל. שכאילו אלהים ברא את העולם בכדי להיטיב לברואיו. ולא ברור לי על איזו הטבה מדובר?
מלבד שהרמבם הסתבך וסיבך את עצמו בפרק עא ח``א ופרק טז ח``ב מספר המורה, שלדבריו אין כל ראיה שהעולם נברא אי פעם, ואם לדבריו יתכן שהעולם קדמון מאז ומעולם, נלאתי להבין איך וכיצד רוצה להכריח שעל צד היות העולם קדמון, בהכרח שקדם לו בורא? שהלא אילו קדם לו בורא, בהכרח שאינו קדמון! והיותר מצחיק, בזמן שבית שמאי ובית הלל נחלקו 3 שנים אם נוח לו לאדם שנברא או שנוח לו אילו לא נברא, ונמנו וגמרו שנוח לו לאדם שלא נברא, ומכאן ראיה שאת סתם העתקת כמו במבחן! שלולי כן לא היית נוקטת בעמדת המהרח``ו בשער הכללים שנעלם מעיניו מחלוקתם ומסקנתם של בית שמאי ובית הלל. שכאילו אלהים ברא את העולם בכדי להיטיב לברואיו. ולא ברור לי על איזו הטבה מדובר?
הלה מורז
New member
איך? ככה
שלום טוב אז ככה רצתי מיד לחפש מי זה המהרח"ו לא מכירה או יודעת מי אמר מה וכו ותודה שהבאת לידיעתי ואשמח לקרוא אולם ממקומי הדברים פשוטים איך? ככה למשל המלה בראשית שמלפניה א באופן נסתר כלומר אב ראשית שאין לו ראשית ותכלית במובן סוף ובכך קדם לעולם הבורא ובכול זאת העולם קדמון ויש לו ראשית ויש לו תכלית במובן התכלית כמו כן נוח לו לאדם שנברא על פי הבנתי שכן כתוב בתורה הקדושה "ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה " דהיינו נח לו שנברא אולם לא נוח לו הנקרא חופש הבחירה בין טוב ורע שכן משבחר ברע ודאי שלא נוח לו אולם באם בוחר בטוב הרי שנוח לו אף שנוצר שכן כתוב בתורה הקדושה:" וישם שם את האדם אשר יצר " וישם אותיות משי כלומר ברכות בנוחות משמע כול פעולותיו תנועתו בחיים מתוך מנוחה כלומר מבלי שחוטא הריהו מרויח לחמו ואלו כשחוטא בזעת אפו אוכלו דהיינו השם מיטיב לנבראיו בברכה הלה
שלום טוב אז ככה רצתי מיד לחפש מי זה המהרח"ו לא מכירה או יודעת מי אמר מה וכו ותודה שהבאת לידיעתי ואשמח לקרוא אולם ממקומי הדברים פשוטים איך? ככה למשל המלה בראשית שמלפניה א באופן נסתר כלומר אב ראשית שאין לו ראשית ותכלית במובן סוף ובכך קדם לעולם הבורא ובכול זאת העולם קדמון ויש לו ראשית ויש לו תכלית במובן התכלית כמו כן נוח לו לאדם שנברא על פי הבנתי שכן כתוב בתורה הקדושה "ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה " דהיינו נח לו שנברא אולם לא נוח לו הנקרא חופש הבחירה בין טוב ורע שכן משבחר ברע ודאי שלא נוח לו אולם באם בוחר בטוב הרי שנוח לו אף שנוצר שכן כתוב בתורה הקדושה:" וישם שם את האדם אשר יצר " וישם אותיות משי כלומר ברכות בנוחות משמע כול פעולותיו תנועתו בחיים מתוך מנוחה כלומר מבלי שחוטא הריהו מרויח לחמו ואלו כשחוטא בזעת אפו אוכלו דהיינו השם מיטיב לנבראיו בברכה הלה
הלה מורז
New member
איך? ככה -המשך
על רגל אחת ממש בנוגע למובן לעולם יש ראשית ובכול זאת הנו קדמון מההודעה בשם הנושא שיתוף מדעת : "כול עוד חיים כפי המשמעות שעל פי מסה קריטית יכול להכחד העולם אולם בצורה שיש מי שממשיך באם הנו הנקרא בשר כלומר שאינו לב אבן המשכיות האור " (נצחיות עם ישראל למשל ) ראשית לעולם בשפת המדע יכול להקרא למשל המפץ הגדול אולם אין זה ראשית העולם אלא סופו שהנה תחילתו בברכה הלה
על רגל אחת ממש בנוגע למובן לעולם יש ראשית ובכול זאת הנו קדמון מההודעה בשם הנושא שיתוף מדעת : "כול עוד חיים כפי המשמעות שעל פי מסה קריטית יכול להכחד העולם אולם בצורה שיש מי שממשיך באם הנו הנקרא בשר כלומר שאינו לב אבן המשכיות האור " (נצחיות עם ישראל למשל ) ראשית לעולם בשפת המדע יכול להקרא למשל המפץ הגדול אולם אין זה ראשית העולם אלא סופו שהנה תחילתו בברכה הלה
וישם - אותיות מא שי=גורניש אין כלום
``ויישם לפניו לאכול`` כתב רשי יש סם, שניסו להרעילו מן הסתם במשחקי מילים. ואגב, בזיעת אפך תאכל לחם - לדעת חזל ברכה ולא קללה! ומכאן למדו שכל הזיעות מזיקות מלבד זיעת הפנים. פספסת, שמלכתחילה הונח בגן עדן ``לעבדה ולשומרה`` בלבד, ולא בכדי לקיים מצות וללמוד תורה! ומה גם אילו לא חטא, היה שולח את ידו אל עץ החיים ואכל וחי לעולם, כך שלא ברור היכן היה מקבל את שכר מצוותיו ? ודאי שלא בעולם הבא שנברא מפרי דמיונו של עץ הדעת כדברי כבוד הרב הנחש ``והייתם כאלהים - בוראי עולמות`` שהלא לדברי התנך אלהים ברא עולם אחד בלבד בששת ימים, שבו האדם אמור לחיות לעולם, ומיום השביעי והלאה הכריז על שביתה במשק. אילו נברא האדם לצורך מצבו הרוחני, לא ידעתי מדוע מלבד שנברא כנודיסט, אלא שמדבריו משמע שעוד קודם החטא הספיק לככב בסרטים אדומים. באומרו ``זאת הפעם עצם מעצמי`` ואבוי לרוחניות שכזו המזכירה את דברי אפלטון במשתה. איך וכיצד לדברייך ייתכנו סתירות שכאילו, מצד אחד קדם לעולם בורא, ומאידך ייתכן והעולם הינו קדמון? שהלא אילו קדם לעולם בורא, בהכרח שאין העולם קדמון! אם לכל דבר שיש לו תכלית היה לו ראשית ונקודת התחלה, בהכרח שהעולם קדמון ולא נברא מעולם. שהלא לדעת הרמבם במורה, הן גרמי השמים והן זה העולם לא ייכלו לעולם! ו``השמים החדשים והארץ החדשה`` סתם משחקי מילים.
``ויישם לפניו לאכול`` כתב רשי יש סם, שניסו להרעילו מן הסתם במשחקי מילים. ואגב, בזיעת אפך תאכל לחם - לדעת חזל ברכה ולא קללה! ומכאן למדו שכל הזיעות מזיקות מלבד זיעת הפנים. פספסת, שמלכתחילה הונח בגן עדן ``לעבדה ולשומרה`` בלבד, ולא בכדי לקיים מצות וללמוד תורה! ומה גם אילו לא חטא, היה שולח את ידו אל עץ החיים ואכל וחי לעולם, כך שלא ברור היכן היה מקבל את שכר מצוותיו ? ודאי שלא בעולם הבא שנברא מפרי דמיונו של עץ הדעת כדברי כבוד הרב הנחש ``והייתם כאלהים - בוראי עולמות`` שהלא לדברי התנך אלהים ברא עולם אחד בלבד בששת ימים, שבו האדם אמור לחיות לעולם, ומיום השביעי והלאה הכריז על שביתה במשק. אילו נברא האדם לצורך מצבו הרוחני, לא ידעתי מדוע מלבד שנברא כנודיסט, אלא שמדבריו משמע שעוד קודם החטא הספיק לככב בסרטים אדומים. באומרו ``זאת הפעם עצם מעצמי`` ואבוי לרוחניות שכזו המזכירה את דברי אפלטון במשתה. איך וכיצד לדברייך ייתכנו סתירות שכאילו, מצד אחד קדם לעולם בורא, ומאידך ייתכן והעולם הינו קדמון? שהלא אילו קדם לעולם בורא, בהכרח שאין העולם קדמון! אם לכל דבר שיש לו תכלית היה לו ראשית ונקודת התחלה, בהכרח שהעולם קדמון ולא נברא מעולם. שהלא לדעת הרמבם במורה, הן גרמי השמים והן זה העולם לא ייכלו לעולם! ו``השמים החדשים והארץ החדשה`` סתם משחקי מילים.
הלה מורז
New member
יש גורן יש לחם
שלום ממקומי: כאשר קוראים את התורה ללא שזוכרים שמלפני המלה בראשית אב ראשית הרי שהמילים של התורה עבור אותו אדם הנן מילים מתות שכן האלף שמלפני בראשית היא המחיה דהיינו החיים מאת הקדוש ברוך כאשר קוראים את התורה באופן של אב ראשית כנדרש הרי התורה הנה כפי שהשם אומרו ומבלי שהאדם אינו מבחין באיזה אופן הנקרא נחש מבקש שנבין -מתעתע אמנם איני מכירה את כתבי חזל" שלא למדתי אולם פה ושם אני שומעת או למדה את אשר אמרו למשל כאשר הנך מצטט וכו למשדתי לדעת שאף את דברי חזל" יכול האדם להבין כמילים מתות ובכך באם אני מבינה את דברי חזל" באופן של מילים מתות הרי שנהיר לי שלא הבנתי כפי שיש להבין את פנימיות התורה כך יש להבין את פנימיות דבר חזל" שאחרת הבלבול רב / סם מות וכו לראיה חוסר ההבנה המשוע של דברי שלמה חושך שבטו שונא בנו וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר שכן מהי חכמה באם אין מי שיבינה כעת ברשותך מספר נקודות שאעבור עליהן בקצרה הנך אומר:" ואגב, בזיעת אפך תאכל לחם - לדעת חזל ברכה ולא קללה!" במסר שכתבתי בשם הנושא איך? ככה לגבי השם מיטיב לנבראיו מרויח לחמו ואלו כשחוטא בזעת אפו אוכלו דהיינו השם מיטיב לנבראיו כלומר השם אינו מחסיר לחם מנבראיו אולם בהתאם לכלי שזה לטובתו העליונה כך שגם מובן בזעת אפך תאכל לחם הנו ברכה אולם בצמצום על משקל מובן דין הנו חסד שלם (לגבי זיעה ומשמעותה מבחינות שונות אקליד עיקרי מאמר שכתבתי לכאמצאו בין דפיי הרבים באם הנך מעוניין ) הנך כותב: "שמלכתחילה הונח בגן עדן ``לעבדה ולשומרה`` בלבד, ולא בכדי לקיים מצות וללמוד תורה!" זהו ציווי לאדם "ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות " ובכן זוהי התעלמות מהציווי האלוהי מכול עץ הגן תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל הציווי הנו יחיד על משקל הדיבר אנכי לא תעשה לא יהיה שהנם דבר אחד כלומר כאשר מקיין הציווי הנל באופן של הדיבר האחד שאותו קבלו עם ישראל (מלבד ערב רב) באופן ישיר הרי שכול המובנים של המצוות כולן כלול בכך אשר משמעותו למוד תורה בכול מישורי החיים ומובן כול העולם תורה התורה שעשועיי המשמעות של ציווי זה הנה פשוטה כול עצי הגן עושי פרי = החכמות = הדעת שהכול מתורה (ניתן לומר שכול חכמה וחכמה של הנקרא גויים הנו כהתמחויות השונות של הדעת אולם אינם מקור הדעת ) למשל חכמה בגויים תאמין שכן כול גוי וגוי הנו עץ בגן אמונה אל תאמין שכתוב ובתוך הגן עץ החיים דהיינו כול אחד מהעצים הנל" במנותק מעץ החיים מהתורה הנו עץ הדעת טוב ורע שמובנו כאשר החכמה של אחד העצים נהיית האמונה כאשר מקיים האדם ציווי זה למיצוי החיים שלא להחמיצם והקשר חמץ כפי שהובא הרי שהנו רוכש דעת טוב -שכרו כלומר האכילה מעץ הדעת טוב ורע משמעה צמצום שכרו ובחלק שהשכר מצומצם דהיינו חסר הרי משמעותו ענש כלומר שהאדם נע באופן שקרי הנך כותב מצטט כפי הנראה כדברי כבוד הרב הנחש ``והייתם כאלהים - בוראי עולמות`` הנחש אכן דובר אמת אלא שמתעתע באדם אכן האדם כאשר חוטא הנו" "בורא" עולמות " אלא שבקצרה ממש במובן "בורא" הנקרא מלאכי חבלה (מתחת לשמש) וכך המציאויות השונות בחייו =העולמות השונים בעולם האחד (יש להבין שהמלה בורא בהקשר לאדם הנה מטעה הנל כותב:"ומיום השביעי והלאה הכריז על שביתה במשק" משמע השם שבת מכול מלאכתו דהיינו הבריאה שלמה ולאדם אין נגיעה בכך אינו יכול להוסיף או לגרוע מבריאת השם שלשם יתברך אין שותפים לבריאה ואף אין עץ הדעת טוב ורע בעולם הבריאה ומכול העצים אוכל האדם "שותף" לעולם היצירה ובשל חופש הבחירה שמן המוכרח הוא שכן הנו השתלשלות למובן חירות ב"חלק" זה יכול להוסיף או לגרוע דהיינו "בורא עולמות " ובחירתו מכובדת עד תום ובכך החרב המתהפכת חרב אותיות בחר להמחשה החרב המתהפכת הנה לשני כוונים בןחר טוב דהיינו אוכל מעץ הגן שלא במנותק מעץ החיים החרב מכניסה אותו פנימה (אף אם הנו בתוך הגן ולא חטא מכניסה אותו פנימה דהיינו לעומקה של בינה חוטא ועשה רע החרב מהפנים החוצה דהיינו מגורש חטא ושב החרב מכניסה אולם בכול מחשבה מעשה וכו שהנו מן הרע שכך בוחר באותו רגע מהפנים החוצה מגורש שמבחירה מנותק מעץ החיים כפי שהובא בעולם הבריאה אין עץ הדעת טוב ורע שאין חלק של שותפות לאדם כלומר יש רק עץ החיים -התורה ומובן הכתוב ואת כל העץ שכול הדעת כלולה בעץ החיים ואין הפרדה לעומת בגן כתוב מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע...... " כל עץ נחמד ....... ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע זהו הבדל מהותי מאוד משמע כול אחד מהעצים הנו מעץ החיים במובן ממשלת לילה למשל טוב להאיר והנו חושך באם מנותק מעץ החיים המחיה אותו כאלף המחיה בראשית ומצויה בתורה כולה כפי שמובן בזעת אפיך הנו ברכה אלא צמצום כך החרב המתהפכת הנה ברכה לאנושות כפי המשמעות שהאדם יכול להחריב את עולמו מובן המפץ אולם אינו יכול להחריב את עולם הבריאה שאינו שותף לכך יש להבדיל את המבול ממובן הנקרא המפץ הגדול והקשרה למלה בראשית המבול מחה את על פני האדמה המלה בראשית 913 גיץ האור הממשיך והקשרה למובן גשן 903 גץ&
שלום ממקומי: כאשר קוראים את התורה ללא שזוכרים שמלפני המלה בראשית אב ראשית הרי שהמילים של התורה עבור אותו אדם הנן מילים מתות שכן האלף שמלפני בראשית היא המחיה דהיינו החיים מאת הקדוש ברוך כאשר קוראים את התורה באופן של אב ראשית כנדרש הרי התורה הנה כפי שהשם אומרו ומבלי שהאדם אינו מבחין באיזה אופן הנקרא נחש מבקש שנבין -מתעתע אמנם איני מכירה את כתבי חזל" שלא למדתי אולם פה ושם אני שומעת או למדה את אשר אמרו למשל כאשר הנך מצטט וכו למשדתי לדעת שאף את דברי חזל" יכול האדם להבין כמילים מתות ובכך באם אני מבינה את דברי חזל" באופן של מילים מתות הרי שנהיר לי שלא הבנתי כפי שיש להבין את פנימיות התורה כך יש להבין את פנימיות דבר חזל" שאחרת הבלבול רב / סם מות וכו לראיה חוסר ההבנה המשוע של דברי שלמה חושך שבטו שונא בנו וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר שכן מהי חכמה באם אין מי שיבינה כעת ברשותך מספר נקודות שאעבור עליהן בקצרה הנך אומר:" ואגב, בזיעת אפך תאכל לחם - לדעת חזל ברכה ולא קללה!" במסר שכתבתי בשם הנושא איך? ככה לגבי השם מיטיב לנבראיו מרויח לחמו ואלו כשחוטא בזעת אפו אוכלו דהיינו השם מיטיב לנבראיו כלומר השם אינו מחסיר לחם מנבראיו אולם בהתאם לכלי שזה לטובתו העליונה כך שגם מובן בזעת אפך תאכל לחם הנו ברכה אולם בצמצום על משקל מובן דין הנו חסד שלם (לגבי זיעה ומשמעותה מבחינות שונות אקליד עיקרי מאמר שכתבתי לכאמצאו בין דפיי הרבים באם הנך מעוניין ) הנך כותב: "שמלכתחילה הונח בגן עדן ``לעבדה ולשומרה`` בלבד, ולא בכדי לקיים מצות וללמוד תורה!" זהו ציווי לאדם "ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות " ובכן זוהי התעלמות מהציווי האלוהי מכול עץ הגן תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל הציווי הנו יחיד על משקל הדיבר אנכי לא תעשה לא יהיה שהנם דבר אחד כלומר כאשר מקיין הציווי הנל באופן של הדיבר האחד שאותו קבלו עם ישראל (מלבד ערב רב) באופן ישיר הרי שכול המובנים של המצוות כולן כלול בכך אשר משמעותו למוד תורה בכול מישורי החיים ומובן כול העולם תורה התורה שעשועיי המשמעות של ציווי זה הנה פשוטה כול עצי הגן עושי פרי = החכמות = הדעת שהכול מתורה (ניתן לומר שכול חכמה וחכמה של הנקרא גויים הנו כהתמחויות השונות של הדעת אולם אינם מקור הדעת ) למשל חכמה בגויים תאמין שכן כול גוי וגוי הנו עץ בגן אמונה אל תאמין שכתוב ובתוך הגן עץ החיים דהיינו כול אחד מהעצים הנל" במנותק מעץ החיים מהתורה הנו עץ הדעת טוב ורע שמובנו כאשר החכמה של אחד העצים נהיית האמונה כאשר מקיים האדם ציווי זה למיצוי החיים שלא להחמיצם והקשר חמץ כפי שהובא הרי שהנו רוכש דעת טוב -שכרו כלומר האכילה מעץ הדעת טוב ורע משמעה צמצום שכרו ובחלק שהשכר מצומצם דהיינו חסר הרי משמעותו ענש כלומר שהאדם נע באופן שקרי הנך כותב מצטט כפי הנראה כדברי כבוד הרב הנחש ``והייתם כאלהים - בוראי עולמות`` הנחש אכן דובר אמת אלא שמתעתע באדם אכן האדם כאשר חוטא הנו" "בורא" עולמות " אלא שבקצרה ממש במובן "בורא" הנקרא מלאכי חבלה (מתחת לשמש) וכך המציאויות השונות בחייו =העולמות השונים בעולם האחד (יש להבין שהמלה בורא בהקשר לאדם הנה מטעה הנל כותב:"ומיום השביעי והלאה הכריז על שביתה במשק" משמע השם שבת מכול מלאכתו דהיינו הבריאה שלמה ולאדם אין נגיעה בכך אינו יכול להוסיף או לגרוע מבריאת השם שלשם יתברך אין שותפים לבריאה ואף אין עץ הדעת טוב ורע בעולם הבריאה ומכול העצים אוכל האדם "שותף" לעולם היצירה ובשל חופש הבחירה שמן המוכרח הוא שכן הנו השתלשלות למובן חירות ב"חלק" זה יכול להוסיף או לגרוע דהיינו "בורא עולמות " ובחירתו מכובדת עד תום ובכך החרב המתהפכת חרב אותיות בחר להמחשה החרב המתהפכת הנה לשני כוונים בןחר טוב דהיינו אוכל מעץ הגן שלא במנותק מעץ החיים החרב מכניסה אותו פנימה (אף אם הנו בתוך הגן ולא חטא מכניסה אותו פנימה דהיינו לעומקה של בינה חוטא ועשה רע החרב מהפנים החוצה דהיינו מגורש חטא ושב החרב מכניסה אולם בכול מחשבה מעשה וכו שהנו מן הרע שכך בוחר באותו רגע מהפנים החוצה מגורש שמבחירה מנותק מעץ החיים כפי שהובא בעולם הבריאה אין עץ הדעת טוב ורע שאין חלק של שותפות לאדם כלומר יש רק עץ החיים -התורה ומובן הכתוב ואת כל העץ שכול הדעת כלולה בעץ החיים ואין הפרדה לעומת בגן כתוב מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע...... " כל עץ נחמד ....... ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע זהו הבדל מהותי מאוד משמע כול אחד מהעצים הנו מעץ החיים במובן ממשלת לילה למשל טוב להאיר והנו חושך באם מנותק מעץ החיים המחיה אותו כאלף המחיה בראשית ומצויה בתורה כולה כפי שמובן בזעת אפיך הנו ברכה אלא צמצום כך החרב המתהפכת הנה ברכה לאנושות כפי המשמעות שהאדם יכול להחריב את עולמו מובן המפץ אולם אינו יכול להחריב את עולם הבריאה שאינו שותף לכך יש להבדיל את המבול ממובן הנקרא המפץ הגדול והקשרה למלה בראשית המבול מחה את על פני האדמה המלה בראשית 913 גיץ האור הממשיך והקשרה למובן גשן 903 גץ&
הלה מורז
New member
יש המשך
המבול מחה את על פני האדמה המלה בראשית 913 גיץ האור הממשיך והקשרה למובן גשן 903 גץ -הניצוץ ובכן הבריאה שלמה ומובן שבת מכול מלאכתו אולם "עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו " והקשר האדם "בורא עולמות" הנך כותב: "לא ידעתי מדוע מלבד שנברא כנודיסט," חהחהחהההההההההה ובכן כתוב :" וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכול עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ....." האדם בגן עדן וכול הקשר דעת טוב טרם שחטא האם נראה לך שלא ידע לעשות לו בגד ללבוש להגנתו מהגשם למשל ? באם הנך חפץ הודיעני נא ואשלח מאמר בנוגע למשמעות כתנות עור וכו אפלטון אגב למד רבות מהחכמה היהודית איני יודעת מה בדיוק אמר אפלטון במשתה אלא אם תידע אותי אולם או שלא הבין החכמה או שאנו לא מבינים החכמה שאמר הנך כותב: " איך וכיצד לדברייך ייתכנו סתירות שכאילו, מצד אחד קדם לעולם בורא, ומאידך ייתכן והעולם הינו קדמון?" לא אדון בכך במסרי זה אלא ברמיזה (התיחסות מלאה תובא) השם יתברך קדמון לכול קדמונים ישנו אף הנקרא אדם קדמון שידע מסוף לסוף וחלילה מלטעות שכאלו אלה הן שתי רשויות וכו או שחס ושלום שלשם יתברך דמות אדם אדם קדמון שיודע מסוף לסוף והקשר העולם קדמון כבר מלמדנו על הנבדלות מהשם אגב רבים אשר טעו והולכו שולל כאשר הגיעו עד לשער זה והאנישו את האל חו" ומכך אף מובן הפלירומה בגנוסטיקה הנוצרית ויחוסה לאלוהות ( ישראל הנו ראש לאדם קדמון ובראש הגוף כולו ואין חסר ) הנך רואה סתירה במקום שאיני רואה אותו ויובהר בהמשך בברכה הלה
המבול מחה את על פני האדמה המלה בראשית 913 גיץ האור הממשיך והקשרה למובן גשן 903 גץ -הניצוץ ובכן הבריאה שלמה ומובן שבת מכול מלאכתו אולם "עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו " והקשר האדם "בורא עולמות" הנך כותב: "לא ידעתי מדוע מלבד שנברא כנודיסט," חהחהחהההההההההה ובכן כתוב :" וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכול עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ....." האדם בגן עדן וכול הקשר דעת טוב טרם שחטא האם נראה לך שלא ידע לעשות לו בגד ללבוש להגנתו מהגשם למשל ? באם הנך חפץ הודיעני נא ואשלח מאמר בנוגע למשמעות כתנות עור וכו אפלטון אגב למד רבות מהחכמה היהודית איני יודעת מה בדיוק אמר אפלטון במשתה אלא אם תידע אותי אולם או שלא הבין החכמה או שאנו לא מבינים החכמה שאמר הנך כותב: " איך וכיצד לדברייך ייתכנו סתירות שכאילו, מצד אחד קדם לעולם בורא, ומאידך ייתכן והעולם הינו קדמון?" לא אדון בכך במסרי זה אלא ברמיזה (התיחסות מלאה תובא) השם יתברך קדמון לכול קדמונים ישנו אף הנקרא אדם קדמון שידע מסוף לסוף וחלילה מלטעות שכאלו אלה הן שתי רשויות וכו או שחס ושלום שלשם יתברך דמות אדם אדם קדמון שיודע מסוף לסוף והקשר העולם קדמון כבר מלמדנו על הנבדלות מהשם אגב רבים אשר טעו והולכו שולל כאשר הגיעו עד לשער זה והאנישו את האל חו" ומכך אף מובן הפלירומה בגנוסטיקה הנוצרית ויחוסה לאלוהות ( ישראל הנו ראש לאדם קדמון ובראש הגוף כולו ואין חסר ) הנך רואה סתירה במקום שאיני רואה אותו ויובהר בהמשך בברכה הלה
הלה מורז
New member
להפשיט הפשט
ההבדל שבין פשט באופן קראי לפשט שמובנו להפשיט את הקליפות שבתודעת האדם על מנת להבין את התורה כפי שהשם אומרו ולא באופן המתעתע של הנחש לקראות במובן הרחב הכלל עולמי פנים רבות מקל עד כבד מאוד וסכנותיו רבות ויובן להלן למשל פעם נסעתי להתארח בביתו של ידיד לסופש" משום מה היתה לי תחושה שאת נרות השבת עליי לקחת אתי (אמנם כפי שאמרתי אני הנקרא חילונית אולם מקפידה על הדלקת נרות שבת 18 דקות לפני שקיעה שכן גם אם אינני מקיימת כול המצוות הרי שהדלקת נרות שבת הנה מצווה שלמה בפני עצמה ) הגעתי לביתו של ידידי אשר 'בל אותי בסבר פנים יפות לפני כניסת השבת הוצאתי הנרות מתיקי על מנת להדליקן וידידי בקש ממני שלא להדליק נרות שבת הדבר היה תמוה בעיניי עד מאוד שכן לפי מיטב ידיעתי מדובר באדם יהודי מששאלתיו לפשר הדבר ענה לי שכתוב לא תבערו אש בכול מושבותיכם ומשמעו שאסור שתבער אש אחרי כניסת השבת ושבאם ברצוני להדליק הנרות (שכן זה 18 דקות לפני כניסת השבת ) הרי הוא "מאשר" לי בתנאי שיכבה אותם רגע לפני כניסת השבת באותו ערב שבת ויתרתי על הדלקת הנרות וודאי שלא שבתי להתארח באותו הבית זוהי דוגמא להבנה קראית של התורה כאשר אין האלף שמלפני בראשית המחיה הרי שמובן מילים בתורה הנן מילים מתות עבור הקורא מילים מתות משמעותו האופן שהנחש "מבקש" שנבין כלומר מעכבים בתודעת האדם ויובהר שמעתי פעם בתכנית רדיו שנאמר שאבן עזרא הזהיר מקראות ותמוה הדבר בשל שהזהיר במקום שאין בו קראים ובכן אינני מכירה את כתביו של אבן עזרא אולם נקל לי להבין משמעות דבריו שכן הקראות במובנה הרחב הנה מחלה כלל עולמית של הבנת התורה בדרגות שונות דהיינו פשט שמובנו מילים מתות ככול שהקראות גדולה יותר אצל הגויים למשל כך גודל השנאה לישראל -שנאת חינם דרך הנחש על מנת שנבין הקשר זה אביא דוגמא למובן קראות בצורתה הקלה קליפה בתודעה מצטוט את דבריך בהקשר נודיסטים זוהי דוגמא לקראות שכן נודיסטים על שום מה ? על שום שכתוב " ויהיו שניהם ערומים ולא יתבששו " בהבנה קראית הדברים פשוט הנם שאדם וחוה הנם נודיסטים ואינם מתביישים בכך זוהי דוגמא למובן פשט קראי במובן האופן שהנחש מבקש שנבין כלומר קליפות בתודעה והנם מילים מתות שמטרתן "חופש " שהנו הפקרות (יש לציין אף שלבוש מרובה במובן כיסוי עד לדרגה של רעלה על הפנים וכו הנו צדו השני של אותה המטבע שכן אף זה אינו טבעי זה למשל מעשה שהנו בשם אור אולם אינו אור והנו מצד החושך ) כפי שהובא בעניין דעת וגשם ובגד ללבוש כהגנה הרי שברור שאין זה טבעי שאדם יתהלך ערום במובן ללא בגד (אני מבחינה בין טבעי לבין נורמות המשתנות ממקום למקום וזמנים ) כעת להבנת פשט הדבר שלא באופן קראי נקרא את הפסוקים הבאים : ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו והנחש ערום מכל חית השדה ........... ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני אלהים בתוך עץ הגן ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה: ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא " על מנת להבין שהפסוק ערומים ולא יתבששו אינו במובן שהנם עירומים מבגד ואינם מתביישים יש לראות את ההבדל שבין הכתוב ערומים ולא יתבששו לבין עירומים אדם וחוה ערומים ולא יתבששו = הנם ערמה אחת יחידה אחת על משקל מובן בניין שלם על כול חלקיהם דהיינו בהוויתם ברוחניותם ובמשמעות בצלם כדמות לכן במצב זה האדם אינו מתבושש שאין לו הנקרא מעכבים כלומר קליפות המעכבות האדם ובמילים אחרות הזריזות במובנה הרוחני ודעת חכמה הנחש לעומת זאת הנו ערום במובן ערמה של קליפות של מעכבים -התחכמויות תעתוע וכו והנקרא ערמומי מצד הקליפה מרגע שחטאו אדם ואשתו משמע ירדו מרום מעלתם הנם עירמים כלומר עי רומים כבניין שלם אשר מתמוטט והנו עי ערמה של אבנים שאינם נקראים בניין ובמילים אחרות עוטים קליפות רבות קליפה עבה שאינה ממהות האדם כפי שבראו השם לכן הנם בתוך העץ משמע קליפת העץ הנה לבושם ומתחבאים בתוך העץ במובן האדם ראה שעירם הוא כלומר עי חורבות והנו מתבושש במובן מתבייש במצבו ומחמיר זאת על ידי התכסות בקליפת העץ ובכך אינו במובן איכה כלומר האדם אינו במצב כפי שהשם בראו הבגד שתופר לו האדם לכסות את בושתו הנו עלה תאנה כלומר ירידה מדרגה של מובן דנא לתאים של דעת על משקל בניין שהתמוטט הנו עי והנו אבנים ואינו בניין שלם אלא על משקל אבנים דהיינו תאים תאים של ידי שאינם בשלמות מנותקים מהמקור ודעת התא =אמונתו משמע שכפול התא שלא במובן התחדשות ומשמעות בלאי כלומר מות כעת נבין כאשר ההבנה הנה קראית הרי משמעות האדם ואשתו ערומים הנם ללא בגד ללא כסות כפי הנדרש והנצרך באופן טבעי כלומר זרע נחש למובן הפקרות ככול שבתודעת האדם קליפות רבות יותר דהיינו מבין את הכתוב בתורה הקדושה כפי שהנחש מבקש שיובנו דהיינו מעכב לחיים שהנם אהבת חינם מאת השם כלומר אינו מפשיט את הקליפות להבנת הכתוב כפי שהשם אומרם כפשוטם כך בלבול היוצרות גדל עד למצב בו האדם כאשר הנו ערום במובן הנחש כלומר בערמה כה גדולה של קליפות של מעכבים רואה בנחש דעת טוב ובשם יתברך אלוהי ישראל "אלהים רע" חו" והנם משרתים לנחש כלומר לחושך שאינו מאיר וקוראים לכך טוב שכן אין את הפשט במובן יכולת שיפוט והבחנה בין טוב ורע זהו מצב קיצוני של פשט במובן
ההבדל שבין פשט באופן קראי לפשט שמובנו להפשיט את הקליפות שבתודעת האדם על מנת להבין את התורה כפי שהשם אומרו ולא באופן המתעתע של הנחש לקראות במובן הרחב הכלל עולמי פנים רבות מקל עד כבד מאוד וסכנותיו רבות ויובן להלן למשל פעם נסעתי להתארח בביתו של ידיד לסופש" משום מה היתה לי תחושה שאת נרות השבת עליי לקחת אתי (אמנם כפי שאמרתי אני הנקרא חילונית אולם מקפידה על הדלקת נרות שבת 18 דקות לפני שקיעה שכן גם אם אינני מקיימת כול המצוות הרי שהדלקת נרות שבת הנה מצווה שלמה בפני עצמה ) הגעתי לביתו של ידידי אשר 'בל אותי בסבר פנים יפות לפני כניסת השבת הוצאתי הנרות מתיקי על מנת להדליקן וידידי בקש ממני שלא להדליק נרות שבת הדבר היה תמוה בעיניי עד מאוד שכן לפי מיטב ידיעתי מדובר באדם יהודי מששאלתיו לפשר הדבר ענה לי שכתוב לא תבערו אש בכול מושבותיכם ומשמעו שאסור שתבער אש אחרי כניסת השבת ושבאם ברצוני להדליק הנרות (שכן זה 18 דקות לפני כניסת השבת ) הרי הוא "מאשר" לי בתנאי שיכבה אותם רגע לפני כניסת השבת באותו ערב שבת ויתרתי על הדלקת הנרות וודאי שלא שבתי להתארח באותו הבית זוהי דוגמא להבנה קראית של התורה כאשר אין האלף שמלפני בראשית המחיה הרי שמובן מילים בתורה הנן מילים מתות עבור הקורא מילים מתות משמעותו האופן שהנחש "מבקש" שנבין כלומר מעכבים בתודעת האדם ויובהר שמעתי פעם בתכנית רדיו שנאמר שאבן עזרא הזהיר מקראות ותמוה הדבר בשל שהזהיר במקום שאין בו קראים ובכן אינני מכירה את כתביו של אבן עזרא אולם נקל לי להבין משמעות דבריו שכן הקראות במובנה הרחב הנה מחלה כלל עולמית של הבנת התורה בדרגות שונות דהיינו פשט שמובנו מילים מתות ככול שהקראות גדולה יותר אצל הגויים למשל כך גודל השנאה לישראל -שנאת חינם דרך הנחש על מנת שנבין הקשר זה אביא דוגמא למובן קראות בצורתה הקלה קליפה בתודעה מצטוט את דבריך בהקשר נודיסטים זוהי דוגמא לקראות שכן נודיסטים על שום מה ? על שום שכתוב " ויהיו שניהם ערומים ולא יתבששו " בהבנה קראית הדברים פשוט הנם שאדם וחוה הנם נודיסטים ואינם מתביישים בכך זוהי דוגמא למובן פשט קראי במובן האופן שהנחש מבקש שנבין כלומר קליפות בתודעה והנם מילים מתות שמטרתן "חופש " שהנו הפקרות (יש לציין אף שלבוש מרובה במובן כיסוי עד לדרגה של רעלה על הפנים וכו הנו צדו השני של אותה המטבע שכן אף זה אינו טבעי זה למשל מעשה שהנו בשם אור אולם אינו אור והנו מצד החושך ) כפי שהובא בעניין דעת וגשם ובגד ללבוש כהגנה הרי שברור שאין זה טבעי שאדם יתהלך ערום במובן ללא בגד (אני מבחינה בין טבעי לבין נורמות המשתנות ממקום למקום וזמנים ) כעת להבנת פשט הדבר שלא באופן קראי נקרא את הפסוקים הבאים : ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו והנחש ערום מכל חית השדה ........... ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני אלהים בתוך עץ הגן ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה: ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא " על מנת להבין שהפסוק ערומים ולא יתבששו אינו במובן שהנם עירומים מבגד ואינם מתביישים יש לראות את ההבדל שבין הכתוב ערומים ולא יתבששו לבין עירומים אדם וחוה ערומים ולא יתבששו = הנם ערמה אחת יחידה אחת על משקל מובן בניין שלם על כול חלקיהם דהיינו בהוויתם ברוחניותם ובמשמעות בצלם כדמות לכן במצב זה האדם אינו מתבושש שאין לו הנקרא מעכבים כלומר קליפות המעכבות האדם ובמילים אחרות הזריזות במובנה הרוחני ודעת חכמה הנחש לעומת זאת הנו ערום במובן ערמה של קליפות של מעכבים -התחכמויות תעתוע וכו והנקרא ערמומי מצד הקליפה מרגע שחטאו אדם ואשתו משמע ירדו מרום מעלתם הנם עירמים כלומר עי רומים כבניין שלם אשר מתמוטט והנו עי ערמה של אבנים שאינם נקראים בניין ובמילים אחרות עוטים קליפות רבות קליפה עבה שאינה ממהות האדם כפי שבראו השם לכן הנם בתוך העץ משמע קליפת העץ הנה לבושם ומתחבאים בתוך העץ במובן האדם ראה שעירם הוא כלומר עי חורבות והנו מתבושש במובן מתבייש במצבו ומחמיר זאת על ידי התכסות בקליפת העץ ובכך אינו במובן איכה כלומר האדם אינו במצב כפי שהשם בראו הבגד שתופר לו האדם לכסות את בושתו הנו עלה תאנה כלומר ירידה מדרגה של מובן דנא לתאים של דעת על משקל בניין שהתמוטט הנו עי והנו אבנים ואינו בניין שלם אלא על משקל אבנים דהיינו תאים תאים של ידי שאינם בשלמות מנותקים מהמקור ודעת התא =אמונתו משמע שכפול התא שלא במובן התחדשות ומשמעות בלאי כלומר מות כעת נבין כאשר ההבנה הנה קראית הרי משמעות האדם ואשתו ערומים הנם ללא בגד ללא כסות כפי הנדרש והנצרך באופן טבעי כלומר זרע נחש למובן הפקרות ככול שבתודעת האדם קליפות רבות יותר דהיינו מבין את הכתוב בתורה הקדושה כפי שהנחש מבקש שיובנו דהיינו מעכב לחיים שהנם אהבת חינם מאת השם כלומר אינו מפשיט את הקליפות להבנת הכתוב כפי שהשם אומרם כפשוטם כך בלבול היוצרות גדל עד למצב בו האדם כאשר הנו ערום במובן הנחש כלומר בערמה כה גדולה של קליפות של מעכבים רואה בנחש דעת טוב ובשם יתברך אלוהי ישראל "אלהים רע" חו" והנם משרתים לנחש כלומר לחושך שאינו מאיר וקוראים לכך טוב שכן אין את הפשט במובן יכולת שיפוט והבחנה בין טוב ורע זהו מצב קיצוני של פשט במובן
הלה מורז
New member
מפשיטים הפשט המשך
שכן אין את הפשט במובן יכולת שיפוט והבחנה בין טוב ורע זהו מצב קיצוני של פשט במובן קראות ולוקים בו קבוצות מסויימות גנוסטיות בעיקרן אשר השם נסתר מהם לגמרי רואים דעת במקום שהנה טפש ולוקים באופן קשה בשנאת חינם דרגות של כך הנן כדרגות מובן הפשט כקראות במובן הכלל עולמי מכך הזהיר אבן עזרא והקשר הדבר למובן מכ שפה לא תחיה כלומר פשט במובן זה מאמר בנושא ניתן לקרוא ב:http://www.ima-adama.co.il/blogs/Record.asp?RecordId=1161&BlogId=64&ChapterID=272&CurRecordList=0 בברכה הלה
שכן אין את הפשט במובן יכולת שיפוט והבחנה בין טוב ורע זהו מצב קיצוני של פשט במובן קראות ולוקים בו קבוצות מסויימות גנוסטיות בעיקרן אשר השם נסתר מהם לגמרי רואים דעת במקום שהנה טפש ולוקים באופן קשה בשנאת חינם דרגות של כך הנן כדרגות מובן הפשט כקראות במובן הכלל עולמי מכך הזהיר אבן עזרא והקשר הדבר למובן מכ שפה לא תחיה כלומר פשט במובן זה מאמר בנושא ניתן לקרוא ב:http://www.ima-adama.co.il/blogs/Record.asp?RecordId=1161&BlogId=64&ChapterID=272&CurRecordList=0 בברכה הלה
א ו ר ה ג נ ו ז
New member
המהרח"ו הוא תלמידו הגדול של האר"י -
הרב חיים ויטאל, שכתב את כל מה שרבו לימד אותו. אילולא כתב, לא היינו יודעים מאומה על השגתו של האר"י הקדוש.
הרב חיים ויטאל, שכתב את כל מה שרבו לימד אותו. אילולא כתב, לא היינו יודעים מאומה על השגתו של האר"י הקדוש.
רק שכחת לציין
שהן הארי והן המהרחו היו מכלל דורש אל המתים! ואם נאמר ``לא בשמים היא`` ודרשו חזל שלא נשאר מאומה בשמים מן התורה, איני יודע מה לו לטמא את נפשו באבי אבות הטומאה ? ומה גם שכתב בהגהות מהריץ חיות שאפילו אליהו אינו נאמן בדברי תורה! וזאת בהסתמכו על אומרם ``אילו אמרה אליהו לא שמעינן ליה`` וכן על אומרם שאפילו יאמר אליהו שאין חולצין בסנדל לא שומעים לו! שכבר פשט המנהג. אף שאליהו אינו חשוד לשקר אילו העיד שכך וכך פסקו בישיבת פלוני אלמוני, וצריך עישון אם עדות כעין זו תתקבל מפי אישה, או מפי גדול שהעיד על מה ששמע בקטנותו? ואם תורת המתים אינה שוה מאומה, איני יודע לשם מה טימא את עצמו בדרישה אל המתים? ``וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים? הן עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים! אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר`` והגדיל לעשות תלמידו המהרחו,שמיתוך שיגעון גדלות, לא פסח על אף פליל או פטמה בכדי להתוודע לגדלות נשמתו כדאיתא בשער הגלגולים ובספר החזיונות, וזאת כמדומני בניגוד ללאו מפורש איסור דרישה במכשפים ובמכשפות.
שהן הארי והן המהרחו היו מכלל דורש אל המתים! ואם נאמר ``לא בשמים היא`` ודרשו חזל שלא נשאר מאומה בשמים מן התורה, איני יודע מה לו לטמא את נפשו באבי אבות הטומאה ? ומה גם שכתב בהגהות מהריץ חיות שאפילו אליהו אינו נאמן בדברי תורה! וזאת בהסתמכו על אומרם ``אילו אמרה אליהו לא שמעינן ליה`` וכן על אומרם שאפילו יאמר אליהו שאין חולצין בסנדל לא שומעים לו! שכבר פשט המנהג. אף שאליהו אינו חשוד לשקר אילו העיד שכך וכך פסקו בישיבת פלוני אלמוני, וצריך עישון אם עדות כעין זו תתקבל מפי אישה, או מפי גדול שהעיד על מה ששמע בקטנותו? ואם תורת המתים אינה שוה מאומה, איני יודע לשם מה טימא את עצמו בדרישה אל המתים? ``וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים? הן עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים! אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר`` והגדיל לעשות תלמידו המהרחו,שמיתוך שיגעון גדלות, לא פסח על אף פליל או פטמה בכדי להתוודע לגדלות נשמתו כדאיתא בשער הגלגולים ובספר החזיונות, וזאת כמדומני בניגוד ללאו מפורש איסור דרישה במכשפים ובמכשפות.
הלה מורז
New member
נקודה לציון
מכשפה לא תחיה לא נאמר ציד מכשפות והוצאתן להורג אלא לא תחיה לא תשתמש בשירותיהן כלומר לא תתן פרנסה וכו שאחרת היה כתוב להמית לא תחיה בעניין זה משמעו שמכך אין ביכולתה להתפרנס לחיות מכך ומחייבים אותה עי" כך שלא לעסוק בכך שאחרת ללא אוכל פרנסה וכו קורת גג וכו מתה במילא כפי שהמובן לא תחיה ממנה זרע יש להבין שאין מדובר על אלו שנקראו מכשפות והועלו למוקד וכו למשל מכול דבר ודבר בחיים ניתן לעשות מזה כשפים במובן של מחסירים מהאמת וכך למשל האומרים שהקבלה הנה כישופים הדבר נכון לגבי כול דבר על פי האופן בו בוחר האדם לפעול שמוש לרעה בדבר מה טוב בכול מיני צורות של כך =כשפים במובנו האמיתי לכן לא תחיה מכשפה שלא תתן חיים לסוג זה של חיים שהולך ופוחת כטבעו של הרע חוסר =מות = אל תשתול בשדך זרעי נחש הפסוק מקפל בתוכו אזהרה מהבנת הפשט באופן של קראות הכיצד? מכ שפה הנו אומר אל תפחית מהשלם של הכתוב ותבין זאת למשל באופן קראי שהמובן הוא שכול אשה שעוסקת בעשבי מרפא למשל הנה מכשפה ותצא לציד מכשפות שעי" כך הנך מחיה מכשפה בפעולתך כלומר המעשה הזה הנו מכשפה שזה מובן לא להחסיר בברכה הלה
מכשפה לא תחיה לא נאמר ציד מכשפות והוצאתן להורג אלא לא תחיה לא תשתמש בשירותיהן כלומר לא תתן פרנסה וכו שאחרת היה כתוב להמית לא תחיה בעניין זה משמעו שמכך אין ביכולתה להתפרנס לחיות מכך ומחייבים אותה עי" כך שלא לעסוק בכך שאחרת ללא אוכל פרנסה וכו קורת גג וכו מתה במילא כפי שהמובן לא תחיה ממנה זרע יש להבין שאין מדובר על אלו שנקראו מכשפות והועלו למוקד וכו למשל מכול דבר ודבר בחיים ניתן לעשות מזה כשפים במובן של מחסירים מהאמת וכך למשל האומרים שהקבלה הנה כישופים הדבר נכון לגבי כול דבר על פי האופן בו בוחר האדם לפעול שמוש לרעה בדבר מה טוב בכול מיני צורות של כך =כשפים במובנו האמיתי לכן לא תחיה מכשפה שלא תתן חיים לסוג זה של חיים שהולך ופוחת כטבעו של הרע חוסר =מות = אל תשתול בשדך זרעי נחש הפסוק מקפל בתוכו אזהרה מהבנת הפשט באופן של קראות הכיצד? מכ שפה הנו אומר אל תפחית מהשלם של הכתוב ותבין זאת למשל באופן קראי שהמובן הוא שכול אשה שעוסקת בעשבי מרפא למשל הנה מכשפה ותצא לציד מכשפות שעי" כך הנך מחיה מכשפה בפעולתך כלומר המעשה הזה הנו מכשפה שזה מובן לא להחסיר בברכה הלה
הלה מורז
New member
בשמחה ו......
שלום הנך מזכיר קראות ובכן איני מכירה או יודעת את הלכי הרוח של הקראות אולם אני כן יודעת שההבדל העיקרי הנו בנושא תורה שבעל פה שאינם מכירים בכך ומכירים בפשט התורה (אם אני טועה אנא תקן ) בכך הנם נבדלים מהיהדות שכן אין הפרדה בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה אף על פי שלא זכיתי ללמוד תורה שבעל פה באופן של למוד מסודר וכו המדרגה הנעלה ביותר של הבנת התורה הנה הפשט לפי מיטב הבנתי אולם נבדל פשט זה ממובן פשט של קראות כלומר יש החושבים שהסוד של פרדס הנו המדרגה הגבוהה ביותר ואינו כך שכן סוד הפרדס הנו להבנת הפשט שבכך אין האדם טפש ויכול להבחין בין טוב ורע דהיינו שפט יכולת שיפוט ויש לזכור שבכול הפרדס הפרדס וכך אף להבין את הדרוש את דברי חזל" וכו הסוד שבסוד של הפרדס הנו הפשט פשט ללא הדרוש וכו" הנו פשט של מים רדודים שגם בהם ניתן לטבוע בברכה הלה
שלום הנך מזכיר קראות ובכן איני מכירה או יודעת את הלכי הרוח של הקראות אולם אני כן יודעת שההבדל העיקרי הנו בנושא תורה שבעל פה שאינם מכירים בכך ומכירים בפשט התורה (אם אני טועה אנא תקן ) בכך הנם נבדלים מהיהדות שכן אין הפרדה בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה אף על פי שלא זכיתי ללמוד תורה שבעל פה באופן של למוד מסודר וכו המדרגה הנעלה ביותר של הבנת התורה הנה הפשט לפי מיטב הבנתי אולם נבדל פשט זה ממובן פשט של קראות כלומר יש החושבים שהסוד של פרדס הנו המדרגה הגבוהה ביותר ואינו כך שכן סוד הפרדס הנו להבנת הפשט שבכך אין האדם טפש ויכול להבחין בין טוב ורע דהיינו שפט יכולת שיפוט ויש לזכור שבכול הפרדס הפרדס וכך אף להבין את הדרוש את דברי חזל" וכו הסוד שבסוד של הפרדס הנו הפשט פשט ללא הדרוש וכו" הנו פשט של מים רדודים שגם בהם ניתן לטבוע בברכה הלה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.