בתלמוד נזכרת דרך לגלוי "מזיקין" מכשפי "וודו"
תלמודיים הזו דרך זאת ופרסמוה בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ו עמוד א' ... האם זאת ה"חכמה" שהדת מלמדת ? בתלמוד , במסכת זבחים דף קי"ג נזכר ראם בן יומו שסכר בחרא את הירדן, ואותו ראם בן יומו היה כגובה הר תבור והר תבור נזכר שם שגובהו 40 פרסה , במדות של ימינו פרסה לפי האמדן הגדול 4608 מטר ו40 פרסה = 184.32 קילומטר . האם גם זאת אמת התורה או שקר התורה. גבהו של הר תבור הוא 588 מטר... נזגכר גם בתלמוד שראש חטמו של אותו ראם בן יומו הוכנס לתבת נח... אם הראם הזה היה חי היו הרבה חוקרים רוצים לראות.... בתלמוד נזכר גם ש"כל המלעיג על דברי חכמים נדון בצואה רותחת" (אם אינני טועה , במסכת שבת דף נו עמוד א) האם כותב המשפט הנ"ל בקר בג'הנם ? האם הוא שב משם שהוא יודע לספר "מא פי אלג'הנם" ? הדבר מזכיר לי בדיחה : אדם מגיע אל "העולם הבא" ורואה את הגיהנום ובו אנשים יושבים בתוך ירה של נוזל חום ושותים קפה. בקש האיש להיות בגיהנום , והוכנס לשם. פתאום נשמע קול : "ההפסקה נגמרה ! להוריד ראשים !" נוסף לכך נזכר שנחש מוליד ל 7 שנים... אם האמת היתה כך הנחשים היו נדונים לכליון , כי הפיתון המרושת , למשל , חי 21 שנה. אם היה מתרבה רק פעם בכל 7 שנים , היה נכחד , כי גם כשידוע שהוא מתרבה כל שנה , רק מעטים מהמושרצים כל שנה זוכים להתבגר... לו היה מתרבה רק כל 7 שנים היו רק מעטים כל כל מתבגרים והנחשים לא היו שורדים...