לזכרם יום השואה תשס"ח

[SARAH B]

לזכר יהודי יוון ובתוכם העיר

המפוארת סלוניקי לזכר כל משפחות אמי משפחות חגואל ובואנו יהי זיכרם ברוך

היום בשעה 19.30 בבית הכנסת רקנטי בתל אביב תתקיים אזכרה ןמחר בבית הקברות בחולון בשעה 16.00

 

[shlomitsender10]

לזכר בני משפחותיהם של סבי וסבתותיי.../images/Emo16.gif

לזכר בני משפחותיהם של סבי וסבתותיי: יוצאי הערים לודז' בפולין, מחוז ברוסקאוץ' ברומניה וסברדלובסק- מחוז סיביר ברוסיה. לזכור ולא לשכוח, אמן.

 

[דונקישוט1]

לזכרם של היהודים הנרצחים שהושפלו עד עפר.

וביניהם קהילת יהודי HANNAU גרמניה וביניהם קהילת יהודי SEILIGENSTADT גרמניה בתוך שאר נרצחי אירופה.

 

[iwit]

לזכר המשפחות של סבא וסבתא../images/Emo16.gif

יענקל שפיטלניק ואשתו רייזלה קולטניק שמתו בגטו אודז'יבול פייבל שפיטלניק ואשתו אסתר לבית כץ, שנרצחו ע"י פולנים חיים שמיל שפיטלניק ואשתו יוכבד גרויסקופף, שני ילדיהם רבקה'לה ומוישה'לה, איטה שפיטלניק פרידמן, וראובן שפיטלניק - נרצחו כולם בטרבלינקה. נחום מרצר ואשתו אסתר פיירמן מבילגוריי, ובנם, שמו לא ידוע שרה שפיטלניק פלכטר ומשפחתה בלודז' פרלה שפיטלניק ובעלה חיל ציטרונוביץ שואל שפיטלניק ומשפחתו מלודז' - איטה פרימת ברומר אשתו, פייבל ואשתו אלה פנחס, טובה רבקה ובעלה, סורה חיה, בעלה ושני ילדיהם הקטנים נחמן וקרוסה. שמיל וסורה רבקה שפיטלניק זלאטה וייסברג שפיטלניק ובנותיה מארי וג'יינין שנשלחו מפריז לאושוויץ גיטלה שפיטלניק טרוקסבטרייגר ובנה איטה שפיטלניק חנצ'ינסקי ומשפחתה משפחת קולטניק מלודז' וקלבוב - יודקה קולטניק ואשתו פריידה גלנון, ילדיהם ונכדיהם; ישראל קולטניק, ילדיו ונכדיו. משפחת שפיטלניק בפיוטרקוב טריבונלסקי: נחמן ואשתו פסיל שוורץ, ילדיהם - רבקה, בעלה שעיה גולוגובסקי וילדיהם, חנה, בעלה אברהם גליקסמן וילידהם, שרה ומשפחתה, פייבל, שנשלח מצרפת לאושוויץ; והנכד, בן של יעקב משה שנשלח מצרפת - דוד מישל שפיטלניק. משפחות שפיטלניק וארטמן מוורשה ואוטווצק משה ורבקה כץ מאודז'יבול, וילדיהם - משפחתו של גדליה כץ מאופוצ'נה, חיה כץ פריידנרייך מטומשוב מזובייצקי, ישראל כץ ומשפחתו, מאיר כץ, אשתו פייגה שניידר וארבע בנותיהם, שולם כץ ואשתו ליבה, ילדיהם ונכדיהם. יהי זכרם ברוך. בתמונה - משפחתו של שואל שפיטלניק ומשפחתו של יודקה קולטניק מלודז'.

 

[סנאי נדיר]

../images/Emo16.gifלזכר אנה פרנק.

 

[קרן אור של החיים]

../images/Emo16.gifלזבר המשפחה של סבתי ז"ל...

 

[0 דרורוש 0]

דברי לערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה../images/Emo104.gif

יום רביעי כ"ה בניסן התשס"ח, 30 באפריל 2008 למניינם: ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה

ת ש ס " ח

נר וירטואלי לזכר הנרצחים בשואת עמנו, לזכר הגבורה היהודית, לציון תקומת העם היהודי בארץ ישראל וכינון מדינתנו הריבונית. לזכר המתים, לזכר החיים, לזכר הדורות הבאים! אנחנו הנצר למושמדי בתי החרושת למוות:

בירקנאו

מידאנק

טרבלינקה

סוביבור

בלזץ'

חלמנו וכל מאות מאות הגטאות, מחנות העבודה וההסגר, בתי עינויים וניסויים- שכילאו מעליהם רבבות יהודים על לא עוול בכפם, ילדים תממים, תינוקות שלא זכו לראות אור יום, נערים ונערות שנחרבה פריחתם, משפחות שנרמסו תחת ידו האיתנה והשטנית של מנהיג הנצאים- לזכר מילוני בני אנוש יהודים, שמתו על קידוש החיים. יהיו חיינו ראויים לזכרם, לכבודם ולגבורתם. להיות ע ם ח ו פ ש י ב א ר צ נ ו , ארץ ציון וירושלים!

 

[מנורה]

לזכר ששת המילון שהושמדו לא נשכח ולא נסלח

 

[masorti]

לזכר בני משפחתי שנספו בשואה ../images/Emo16.gif

 

[rachellg]

לזכר המליונים שנספו בשואה,

ולכבודם של כל השורדים. ולזכר בני משפחתי שנספו: משפחת גפן, משפחת דמאסט, משפחת אבוש משפחת ז'ופניק, משפחת לנדאו, משפחת דמאסט, משפחת גרוס. משפחת הרשטיין משפחת מאירוביץ

 

[segev018]

../images/Emo16.gifלזכר בני משפחתי שנספו בשואה,

ובהערכה לשורדים.

 

[בן אהרון]

נזכור ../images/Emo16.gif

 

[H500]

../images/Emo16.gif לזכר 6 מיליון יהודים שביניהם סבא רבא שלי

השנה כבר הייתי בפולין ואני חייב לאמר שהזדעזעתי. אף פעם לא באמת הבנתי מה היה שם עד שראיתי זאת במו עיני. גם לפניכן ובעיקר אחרי, אני אומר שוב שסבא שלי הוא הבן אדם שאני הכי מעריך, קשה לי לדמיין איך ילד בן 6 עובר כאלו דברים ושורד אותם. לזכרם של הנספים

 

[zvikurz18]

לזכר צבי הרש קלינגר שניספה בשואה../images/Emo16.gif

עדות משפחת קורץ בשואה קורץ מאיר נולד ב-1906 בויז'ניץ בצפון בוקובינה לאביו קראו משה ולאמו קראו פיגה ,היו לו כ-12 אחים. ידוע לי רק שמותיהם של ארבעה אחים : בנימין האח הגדול, אח בשם קופל , אחות בשם סילקי, ואחות בשם פפי שניצלה ועלתה ארצה. קלרה קורץ לבית משפחת קלינגר נולדה ב-1907 לאביה קראו משה שנהרג במלחמת העולם הראשונה ולאמה קראו שפרינצה לבית זומר שנפטרה לפני המלחמה , היו לה שני אחים ,יעקב וצבי הרש,הם חיו בעיירה סטורוז'ינץ, היה להם משק קטן של עזים ע"י גדות הנהר. קורץ מאיר נישא לקלרה וב-1940 נולד להם בן בשם משה ,הם התגוררו סטורוז'ינץ ברחוב נויוולדגאסה, מאיר עבד כאופה וקלרה מכרה מוצרי חלב בסטורוז'ינץ , בצר'רנוביץ ובסביבה.צבי הרש היה רווק ועבד כפחח, יעקב התחתן עם פפי לבית משפחת קצ'ר(קציר) מצ'רנוביץ וגר בצ'רנוביץ. ביולי 1941 נכנסו לעיר הצבא הגרמני והרומני והשתלטו על העיר.חיילים בלווי תושבים מקומיים התפרסו בין רחובות העיר עברו מבית לבית דפקו על הדלתות וצעקו ,לצאת שידיהם מורמות, כל מי שהשתהה ואו שלא הספיק לצאת החוצה נורה במקום. לכל אחד ניתנה האפשרות לקחת רק תיק אחד שהוא יכול לקחת בעצמו, תוך כדי איומים והשפלות הם צעדו למקום ריכוז במרכז העיר,ונצטוו לשבת כידיהם מורמות במשך שעות רבות. ביום השני הופרדו מאיר נשלח לבית היתומים, קלרה ובנה משה נשלחו למלון צנטרל.הם היו ללא אוכל ושתייה כ-שלושה ימים,לאחר כשבועיים ,שהוחזקו עצורים הוקם הגטו בעיר,שם נפגשו יחד מאיר קלרה ובנם וצבי הרש קלינגר אח של קלרה ,זמן קצר לאחר הקמת הגטו החלה ההגליה,לטרנסניסטריה תחילה נלקחו כל המשפחות ששם משפחתם מתחיל מ-א' ועד פ' ומאוחר יותר נלקחו השאר. בספטמבר 1941 הוגלו מאיר , קלרה ומשה בנם , יעקב ופפי נלקחו למוגילוב מצ'רנוביץ, לצבי הרש ניתנה אפשרות להישאר בסטרוז'יניץ , כי הוא היה בעל מקצוע נדרש, פחח ,אך הוא לא רצה להישאר ורצה להיות עם משפחתו , הם הוכנסו לקרונות משא כ-70 נפשות בקרון, הנסיעה ארכה כשלושה ימים עד למרקולשטי שם הורדו והועמדו בשורות ונצטוו להשליך את כל דברי הערך לתוך קערה גדולה ונאמר להם שמי שיסתיר דברים ולא ימסור מרצונו יוצא להורג.במחנה לא היה אוכל וגם מחסור במי שתייה. ומשם צעדו בשורות דרך יער קוסאוץ מסלול זה נבחר כדי לעקוף ולהימנע מהליכה בכביש ראשי אל טרנסניסטריה לעיר ימפול, המרוחקת כ80 עד 100 ק"מ אך בגלל תנאי השטח היה אורכו של מסלול הצעידה 150 ק"מ כל מי שלא יכול ללכת נורה, בדרך נרצח צבי הרש ע"י חייל ,שהכה אותו וירה בו למות.המטרה הייתה לדחוף את השיירות אל מעבר לבוג אך היא נכשלה והם פוזרו בעירה שעל הבוג ברשאד. בברשאד גרו בגטו בבית הרוס ללא חלונות ודלתות בטמפרטורות נמוכות של כ-20 מעלות תחת לאפס, ישנו על הרצפה הרטובה, עם מספר משפחות באותו החדר.ברשאד הייתה מקום הריכוז הגדול ביותר של השיירות שהגיעו מימפול וסבלו מטיפוס,המגפה נמשכה עד שהסתיימה מעצמה,יום יום נספו מהמגפה כ-12 יהודים, שירות הקבורה קרס ממספר העצום של המתים במיוחד ממחלת הטיפוס, המתים היו זרוקים ברחובות והכלבים אכלו מהגופות. בברשאד ומחוז בלטה נספו כ-27000 יהודים קלרה נשלחה לעבודות פרך,וגם נאלצה לכבס לגרמנים והרומנים במכבסה. ב-מרץ 1942 נשלח מאיר לעבודות פרך לבלטה , משה וקלרה נשארו בברשאד ביולי 1942 מאיר ברח מהמקום שבו עבד וחזר לברשאד , הוא נתפס ונשלח לבית הסוהר . בנובמבר 1942 חזר שוב לברשאד למשפחתו וכשנה עבד שם במאפיה של הגרמנים. בנובמבר 1943 שוב נשלח לעבוד במאפיה בבלטה. בגטאות היה אסור לצאת אחרי השעה 6 בערב: מפקד מחנה הז'נדרמריה בברשאד היה מתהלך תמיד שיכור והכה כל מי שנקלע לדרכו ברחובות הגטו ושובר חלונות כדי לאלץ נשים לצאת החוצה ואז היה אונס אותן. באחד הימים יצא אדם מביתו לחברתו , שגרה בבניין אחר . אחד החיילים ראה אותו ורדף אחריו אך לא הצליח לתפוס אותו. החייל קרא לקצין האחראי (שהיה שיכור)והוא החל לחפש אחריו בטרוף העיף אנשים מקומות גבוהות של הבניין ירה לכל עבר,כאשר לא מצא את האיש הוא העמיד את האנשים שהיו ליד הקיר והחל לירות בהם אחד אחד.הגיע לאבי משה וקלרה אימו ואבי אמר: בגרמנית "אני מפחד",לאחר שאימו קלרה אמרה לו להגיד כך,אז הקצין הוריד את האקדח ושאל: "מאיפה הילד יודע גרמנית?" אימו קלרה ענתה שהם באו לחפש את בעלה שהוא חייל .הקצין אמר שילכו לישון ושבבוקר לא ימצא אותם שם.לפנות בוקר הם ברחו מהמקום, והצליחו להגיע להסתתר אצל אישה נוצרייה שהסכימה להחביא אותם "בבוידם", לאחר כמה זמן בלתי משוער כשיכלו , נסעו לבלטה כדי להיפגש עם האב מאיר. באותה זמן הגיעו לאזור חיילים רוסיים שכבשו את המקום,והחלו לגיס את כל הגברים שהיו חולים ופצועים בבגדים בלוים, נעלים קרועות, רגלים פצועות וסובלים מרעב קשה,החיילים הרוסים הוצאו כל גבר ורשמו את שמותיהם כדי להמשיך ולהילחם נגד הגרמנים ואז מאיר האב גויס לצבא הרוסי. קלרה ומשה נשארו שם, ולמחייתם קלרה התפרנסה מגילוי עתידות למקומיים ע"י קריאה בקלפים. כאשר לא שמעו תקופה ממאיר, הרוסיים ישתלטו על האזור והסכנה חלפה , הם החליטו לחזור לסטורוז'ינץ במסע ארוך באמצעות רכבות. בסטורוז'ינץ, הם חזרו וגרו בבית הישן שעדיין היה פנוי. משה חלה מאוד היה לו חום גבוה בעקבות תולעים בקיבה, הרופאים שהגיעו לבדוק אותו חשבו שמדובר במחלת הדיזנטריה ובידדו את הבית. קלרה ומשה הצליחו לברוח הגיעו לצ'רנוביץ, לקרובת משפחה(גיסתו של יעקב אח של קלרה)אשר, עבדה בגן ילדים . קלרה ביקשה ממנה שתשיג להם תרופה לריפוי המחלה של משה. משה קיבל את התרופה המתאימה והבריא.ושוב חזרו לביתם בעיר סטרוז'ניץ'. היו כשנה בסטורוז'ינץ חיפשו מידע על מאיר רק לאחר שנה קיבלו מידע שהוא ברומניה ואז נסעו לרומניה ומצאו אותו בבוקרסט,וחיו בצריף גדול עם כל הפליטים היהודים מהאזור.

 

[zipil18]

לזכר סבי יחיאל משה יוסקוביץ שנרצח בורשה

יחד עם רעייתו ובניו ונשותיהם ונכדיהם. לזכר סבתי לבית משפחת איצקוביץ שנרצחה עם בניה ,בתה וכלותיה, נכדיה ושאר קרוביה, חלקם בגיטו ורשה וחלקם בטרבלינקה. תהיי נשמתם צרורה בצרור החיים.

 

[יסמין בגינה]

../images/Emo16.gifלזכר משפחותיהם של סבי וסבתי

מקהילות רדזיבילוב, לבוב, ברודי

 

[T a l 74]

לזכר בני משפחות וייס וגרטנר

לזכר בני משפחתי שנספו סבתי וייס תמה וילדיה מוריס וסילוואן בני משפחות וייס וגרטנר שלא יודעת את שמותיהם. וכל 6 המיליונים יהי זכרם ברוך

 

[hpdn]

לזכרם של קדושי קהילות לודז' וקוידאן ../images/Emo16.gif

 

[גבר 33 נכה]

אני נוצרי ישראלי מרכין ראש לזכר הנספים בשואה

אני מצטער על השואה שהייתה לעם היהודי לעם היהודי נעשה עוול על ידי הנאצים ואני מגנה אותו היהודים שנספו בשואה יהי זיכרכם ברוך ונשמתכם צרורה בצרור החיים נרות אלה לעילויי נשמת כול יהודי שנרצח בדם קר על ידי שונאי ישראל

ישרון אני אוהב אותך וכנ"ל אלוהים אוהב אותך מרואן

 

[אחשל]

../images/Emo16.gifלזכר משפחת שמפנסקי מקאלווריה, ליטא

סבתי עלתה לארץ באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת. אחיה הגדול עלה ארצה שנים לפניה, ואחד מאחייניה הגיע כמה שנים אחריה. כל יתר בני המשפחה נשארו בליטא ונרצחו שם ע"י הליטאים כשהגרמנים כבשו את האזור ב-1940/41:

אריה שמפנסקי, אב סבתי

רייזל שמפנסקי, אם סבתי

נחה רציקובסקי, אחות של סבתי, בעלה אליעזר ושלושת ילדיהם- רחל, בתיה ואברהם.

חנה רודברג, אחות של סבתי, בעלה דוד ובתם שרה רבקה (בנם הוא האחיין של סבתי שעלה ארצה) בתמונה אריה ורייזל שמפנסקי. צולמה בקאלווריה (Kalvarija) ככל בנראה בתקופה שבה סבתי עלתה לארץ.