יום שחור...מתוך הרשומה שלי.
מוות , ריח של מוות וקור מסביב יער , יער ירוק מתמלא בגשמים אפורים פרחים מורידים את הראש כלפי אדמה שחורה עלים שלהם כבר מזמן אבדו את צבעם שורשים שלהם מתרכבים בדם דם של חפים מפשע , של ילדים בני יומם שמש , שמש אפורה ועפר באוויר קור מרעיד ידיים, ידיים קטנים ורזים פט לחם עטוף בסמרטוט מלוכלך כמו זהב הערך שלו , כמו שנהב פרפרים שם מזמן כבר לא מתעופפים החיים רק שחורים , אין יותר גוונים ריחות של כאב ממלאים סביבה פעם היה זה ריח של לחם לחם חם ישר ממאפיה זעקות כבר לא נשמעים , שקט שולט צעקה אחרונה הייתה של ילד אוהב "אהבה" חיים נלקחו בלי סיבה , בלי הסבר צל של מוות רדף בצלו של כאב ילד נולד לא הספיק לבכות, לא הספיק לבקש, לא הספיק לראות בין סלעים יא שם נשמתו צועקת הוא נולד בכאב למוות , אדמה עוד זועקת