ליברמן מציע שכל אזרח שלא שירת

Muncie Boy

New member
כמה דברים

קודם כל, אני אישית לא חושב שזו הצעה רע. אני פשוט לא חושב שהיא גם הצעה טובה. ההצעה של ליברמן (אני לא יודע מה ההצעה שלך) מניחה שכיום כל אחד יכול ללכת לצבא *או לשירות לאומי*, אבל זה לא מדוייק. סביר להניח שאם כל מי שלא עושה צבא כיום ילך לשירות הלאומי, השירות הלאומי יקרוס. אין לשירות הלאומי אפשרות להחיל כל כך הרבה אנשים, ולכן הרבה אנשים לא מופנים אליו בכלל (ערבים, למשל). לכן אני חושב שלפני שקובעים מס מוגדל למי שלא עשה צבא או שירות לאומי, צריך קודם לאפשר באמת את האופציה של שירות לאומי. ממילא זה יתרום וישתלם יותר מהאחוז הזניח שליברמן מציע, ושממילא לא יחול על כולם (אזכיר למשל שרוב החרדים והערבים חיים במצב כלכלי קטסטרופאלי; תוריד גם את הנכים הקשים כהגדרתך, ואת הישראלים שחיים בחו"ל, ותגיע למספר מאד נמוך של הכנסות, שגם מהן לא כולן גבוהות). דבר שני, רציתי להתייחס להנחה שלך שמי שלא כשיר לעשות משהו בצבא בהכרח שקרן אם הוא עושה את זה באזרחות. אני לא חושב שזו הנחה נכונה, ואני חושב שהמינוח שלך מבלבל - אדם לא מתוייג כ"מי שלא כשיר להיות טבח בצבא", אלא כמי ש"לא כשיר לשרת בצבא", ויש הבדל. 'לא כשיר להיות טבח', משמעו, שהוא לא מסוגל לבצע עבודת טבחות, למשל, כי הוא לא יודע לבשל, או יש לו פחד מאש. ואכן, בצה"ל יש סינון שמבוצע בחלקו הגדול דרך הכנות וקורסים, ושם מגלים אם אדם יכול לשמש בתפקיד מסוים, ומי שלא, לא משרת בו ועובר לשרת בתפקיד אחר. הסוגיה שאנחנו מדברים עליה שונה לגמרי - כשבוחנים אם אדם כשיר לשרת *בצבא*, לא בוחנים אם הוא יודע לחתוך ירקות או לנהוג על סמי טריילר, אלא בוחנים אם הוא יכול לשרת במערכת הצבאית: האם הוא מסוגל להתמודד עם לחץ, עם היררכיה, וכו'. לפעמים יכול להיות שאדם יכול להתמודד עם המערכת הצבאית, אבל בלי קשר, יש לו בעיות אחרות: קח למשל בחורה שנאנסה, לא עלינו. מאד ייתכן שלבחורה כזו יהיו טראומות. מאד ייתכן שלבחורה כזו יהיו קשיים גם בצבא וגם באזרחות. ובכל זאת, גדלים הסיכויים שהיא תמצא תפקיד באזרחות ולא בצבא. למה? יכולות להיות כל מיני סיבות: אולי היא תלך לטיפול פסיכולוגי באזרחות (טיפול שהצבא לא באמת מאפשר, לפחות לא לפקידים זוטרים); אולי היא כבר לא הילדה בת ה-18 שהייתה, וחלפו מספר שנים בהן עברו עליה שינויים; אולי מערכת שמבודדת אותה ממשפחתה וחבריה ומאיימת עליה בכלא אם תתלבש אחרת, היא מערכת שהבחורה הזו הרבה פחות יכולה להתמודד איתה מאשר עם אוניברסיטה שהיא בחרה, במקום בו היא בחרה, ושבמקרה הכי גרוע אם היא תזרוק, היא תקבל ציון בינוני. מעבר לזה כדאי להזכיר, שאדם שמשוחרר מהצבא לא מוכרז כמי שלא יכול להיות "לוחם, טבח, שומר, נהג, פקיד" וכו'. הצבא לא נלחם בשיניים על תפקידים זוטרים, ולא כל מי שיוצא מהצבא מועבר קודם דרך על המקצועות האלו. כמו שאתה יודע, במציאות אדם לא נכנס ללשכה ובוחר לו את התפקיד הצבאי שלו. יתכן שאדם יכול להיות נהג בצבא, אבל הצבא שלח אותו להיות טבח, וכשהוא אמר שקשה לו, הצבא פשוט החליט להוציא אותו החוצה. גם קורה. האם אדם כזה אוטומטית נתפס בעיניך כמי שלא יכול לנהוג, כי הצבא בכלל לא שלח אותו להיות נהג? לי זה נשמע מוזר. רק להבהיר: אני לא אומר שאין שקרנים. בוודאי שיש. אבל אני לא רואה סיבה להניח שכל המקרים המדוברים הם שקרנים. למעשה, לפי הגישה שלך לא ברורה לי ההבחנה בין "משרתים" ל"לא משרתים". אם הקריטריון הוא "מי שהלך לקב"ן/רופא", אז יש מלאי עצום של משרתים בצבא שהורידו פרופילים (אבל לא יצאו מהצבא), קבלו פטורים או עברו מיחידה אחת לאחרת אחרי שביקרו קב"ן או רופא. האם הם כשירים לנהוג באזרחות? זה אבסורד: נהג שמרמה ומשקר וכך מועבר לתפקיד נוח של פקיד כשיר לדעתך לנהוג באזרחות, אבל פקידה עם בעיות גב שצריכה תרופות שלצבא אין צורך באמת לממן ויצאה החוצה, לא. זה נראה לך עקבי? הבעיה האמיתית שלך לדעתי היא לא "השקר" (שקרנים לא מעטים יש גם בתוך הצבא, והרבה דוברי אמת יש גם בקרב אלו שלא גוייסו או שוחררו). הבעיה שלך היא התרומה.
 

EmGee

New member
שמח שמצאתי בר שיח :)

בקשר למה שאמרת: מן הסתם מערכת השירות הלאומי צריכה לגדול בהתאם לשינויים במידה ויעברו בחוק. יש המון עבודה שניתן לחלק לשירות הלאומי - שבטח אתה לא צריך שאני אתחיל לפרט לך. מן הסתם ישראלים שחיים בחו"ל משלמים מס בחו"ל לפי ההגדרות שם. לכן אין למדינה שום יכולת או זכות להחליט דבר כלשהו על אלו שבחרו לחיות במדינה אחרת. ע"פ הסיבות שנתת: חוסר יכולת להתמודד עם מצבי לחץ והיררכיה - שני הדברים האלה קיימים באזרחות. נכון לא בכל מקום אבל ברובם. מצד שני יש המון תפקידים בצבא שלא דורשים עמידה במצב לחץ וההירכיה מזערית לחלוטין. במקרה של בחורה שנאנסה - אני מסכים איתך שזה בעייתי מאוד ולצערי המצב בארץ גורם לכך שזה לא מקרה חריג יותר מידי. כמו שבעלי נכות קשה לא מחויבים בתשלום המס המוגדל, אפשר להתחשב כך גם בבחורות שנאנסו. במידה והמצב הנפשי או הבריאותי (לא בהכרח של נאנסות אלא של כל בעלי הפטור) משתפר לפני גיל 30 - ניתן בהחלט להחזיר לשירות. נכון זה לא אידיאלי, אבל בהחלט אפשר להעלות את הנושא לועדה שתבחן כל מקרה לגופו. טיפול נפשי אני לא יודע מי כן זכאי ומי לא - אבל אני יודע שאיפה ששירתתי היו טיפולים לחיילים בשירות חובה. אין לי מושג אם זה פריווילגיה שרק קרביים מקבלים, אבל לדעתי אני כמעט בטוח שלא. בצבא כיום, בניגוד לשנים עברו, יש התחשבות יוצאת מגדר הרגיל בשיבוץ חיילים. ישנו קב"ן שיכול לעשות נפלאות בשינוי שיבוץ, יש גחל"ת שנותנת הזדמנות שניה לחיילים שישבו במחבוש את כל מה שניתן לתת להם כדי שיוכלו לסיים בכבוד שירות צבאי מלא, ישנה מש"קית ת"ש וישנו נציב קבילות חיילים. כל אלה מאפשרים לקבל שינוי שיבוץ הרבה מלפני שהחייל מוצע מהשירות. כאשר קב"ן מחליט להוציא חייל מהצבא, הוא מנסה קודם כל לנסות למצוא מקום שבו הוא כן יוכל לתפקד בצורה טובה ומכובדת. הוצאה מהצבא זה מקרה קיצון כאשר מוצו כל האפשרויות הקיימות. מי שקיבל שיבוץ בטענה שהוא אינו כשיר לנהוג, מן הסתם לא יכול לנהוג באזרחות. מי ששינה את השיבוץ שלו כי הוא אנאלפאבית ולא מסוגל למלא כרטיס נסיעה לפי כל נסיעה - אני לא רואה פסול שהוא ינהג (אפילו שתמוה בעיני שהוא הצליח לעבור תיאוריה). במקרה ויש מחלה או נכות שהצבא לא מעונין לספק תרופות, נתנת אפשרות לצאת מהצבא. זה מקרים נדירים אבל קיימים. האפשרות ניתנת אבל לא מחייבת - זה נתון בהסכמת החייל ובמידה והוא יסכים הוא יקבל את כל התרופות שצריך לקבל. הבעיה שלי היא עם השקרנים שבדרכי מרמה פוגעים בחלקם בנטל. אין לו שום בעיה עצם העובדה שעיוורים לא מתגייסים. אני לא רוצה לפגוע בהם חס וחלילה. הבעיה שלי היא עם אנשים שמקצינים בעיות או ממציאים אותן כדי להתחמק מחובת השירות. אני לא רואה פסול שתכונותיהם כפי שהם בחרו להציג בפני הצבא - יושמעו גם במשרד התחבורה בעת קבלת רשיון או באוניברסיטאות בעת הקבלה ללימודים גבוהים. אי אפשר כשנוח להיות נכים וכשמתחזק להיות בריאים לחלוטין.
 

Muncie Boy

New member
ושוב כמה דברים

לעניין השירות האזרחי, זו לא באמת חלופה היום. מדובר במס שפתיים בעיקר. זכור למשל המקרה של אדיר אוחיון מ"כוכב נולד" שהסתבר שלא גוייס אבל הלך ועשה שירות לאומי, אחרי שכל התקשורת דברה על זה שהוא "משתמט". נו, אם זו הגישה, איך אחר כך אפשר לדבר על שירות לאומי רציני? בעיקר כשזו לא חובה, והתקציבים והתפקידים שמוקצים שם הם בהתאם. לכן אמרתי שבמקום לרוץ ישר ולתת "מכה מתחת לחגורה" למי שלא שרת בצבא באמצעות הגדלות מיסוי (שלא לומר שלילת רישיון נהיגה...) למה לא לנסות פתרון פחות מתלהם ויותר יעיל לכל הצדדים? ההיררכיה והלחץ שקיימים בצבא לא קיימים באזרחות. אני לא חושב שאפשר להשוות לימוד מבחירה בשלב בחיים שנוח לך ובמקצוע שנוח לך, להרחקה מיידית מהמשפחה שלך לטירונות בתנאים שונים מאד, עם דרישות לספורט, נשק ושלא לומר "מפקד". גם למרצה הכי דרקוני באוניברסיטה ולמעביד הכי מעצבן בעבודה, אין את הסמכויות שיש למפקדים בצה"ל (ראית פעם מרצה מוריד אותך לשכיבות שמיכה כי גחכת בשיעור? לכל היותר מוציא אותך החוצה. ואני כבר לא מדבר על מחבוש). זה נכון שיש תפקידים שלא דורשים עמידה בלחץ והיררכיה, אבל כדי להגיע אליהם בד"כ צריך לעבור: א) טירונות; ב) קורס; ג) (לא לכולם) את הבקו"ם, למקרה שאתה מאלה שיש להם בעיות עם היררכיה ומשמעת והגעת במקרה (וזה לא נדיר בכלל) לתותחנים. כמו שאתה בטח יודע רוב האנשים שמקבלים פטור על אי התאמה או רקע נפשי הם אנשים שהתגייסו ושוחררו. רובם הגדול עבר את המסלולים האלו, ולא בלתי סביר שזה מה שהשפיע על חלקם. דוגמת הבחורה שנאנסה היא דוגמה יחסית קיצונית, אבל זו רק דוגמה. לא קשה לחשוב על מצבים שונים ומגוונים שבגללם לאדם יהיו בעיות להסתדר בצבא, אם כי מאד יתכן שבאזרחות הוא יתמודד איתן טוב יותר (למשל: מות הורה; הומוסקסואל מחוץ לארון שמגוייס ליחידה לא סובלנית במיוחד). צריך גם לזכור שהצבא עצמו לא תמיד רוצה להתמודד עם האנשים האלו. התמונה של צה"ל שאתה מצייר היא מאד אידילית, אבל לצערי הדברים לא כך (אלא אם שונו ממש לאחרונה במסגרת ההחלטות של שטרן). לא כל מי שרוצה מקבל, לא כל מי שרוצה יודע איך לבקש וממי ומתי ואיפה, והכי חשוב, לא כל מי שצריך מקבל. טיפול נפשי לחיילים קרביים שחוו הלם קרב זה דבר אחד, טיפול נפשי לבחורה בדיכאון קליני או בעיות אכילה זה משהו אחר, כשמה לעשות, לא ממש צריך אותה. תרופות עולות כסף, טיפול תרופתי כרוך בטיפול מאסיבי שגם הוא השקעת משאבים, שלא לומר גימלים, וכשמדובר במישהי/ו שלצבא אין ממש צורך בו (ובמערך הפקידות יש די והותר כאלו), לצבא לא תמיד מתאים לממן את הטיפול הזה. והאמת, קשה להאשים אותו. אז נכון, הרבה פעמים זה בהסכמת אותה חיילת. נו, אז מה? זה אומר שהיא שקרנית? זה אומר שיש לה בעיה (במקרים שאכן יש לה אחת) ושלה ולצבא יש חוסר מוטיבציה משותפת להמשיך את העסקתה בהתחשב במאזן ה"הפסד תועלת" שצומח מהבעיה שלה מול התפקיד הלא יותר מדי משמעותי שלה. ואם היא התנדבה אחרי זה בשירות לאומי, או בדרך אחרת, או שרתה שנה לפני שצצו לה הבעיות בגב, זה גם לא אומר שהיא אנוכית. כל הדוגמאות האלו - עיוורים, קורבנות אונס ועוד - הן רק דוגמאות להראות שהחיים הם לא שחור ולבן, ואי אפשר להתנפל על קבוצה כ"כ מגוונת של אנשים ולהניח הנחות על כולם, ואז להתחיל לעשות חריגים. לכל חריג יש חריג, כולל לחריג של החריג. לכן קשה לי לקבל את הגישה של "אפשר להתחשב בעיוורים" ואח"כ "טוב, אפשר גם בקורבנות אונס" וכו'. איפה הסוף? מעבר לזה, מנגנון יעיל לא באמת יכול להתמודד עם זה. בסוף תסיים עם עשר מאיה בוסקילות וזהו (שגם לגביהן, אגב, יש כלים הרבה יותר יעילים להתמודד עם זה - פשוט להקשיח את דרכי השחרור). אם הבעיה שלך היא עם שקרנים, לא ברור לי מה יש לך דווקא נגד אנשים שלא הולכים לצבא. הרי שקרנים יש גם בצה"ל, לא? האם אדם שמשקר כדי לשבת בקרייה במקום ללכת לשריון הוא פחות שקרן ואנוכי מעיוור שלא הלך לצבא? אני מתקשה להאמין שזה מה שאתה חושב. אנשים שלא הלכו לצבא הם פשוט מטרה נוחה יותר כי אם יתחיל קמפיין על כל ג'ובניק... ונכון, שקרים ואנוכיות הם לא ממש מעשים/תכונות מושכות. אבל אין לזה קשר הכרחי לשאלה אם אדם שירת או לא, וגם התגובה לא חייבת להיות דרסטית כ"כ כמו שלילת אזרחות או רעיונות אחרים. אפשר לפתור את זה, כמו שאמרתי, ע"י הקשחת הדרך לצאת מהצבא, הגמשת הטיפול במקרים של אי התאמה והקמת מערך שירות לאומי. הכעס שמרגיש מי ששרת 3 שנים בקרבי וראה חברים נהרגים הוא מובן, אבל אני לא חושב שהוא צריך להדריך יחס משפטי-חקיקתי. לא כשיש דרכים אחרות, לפחות. לגבי התכונות כפי שבחרו להציג לצבא - אומר שוב, השאלה היא לא אם אתה יכול להיות נהג בצבא, אלא אם אתה יכול להיות חייל בצבא. בוחנים שני דברים שונים. אדם לא מציג לצבא בעיה עם קורדינציה על הכביש, הוא טוען שיש לו סיוטים והפרעות אכילה ולצבא אין אינטרס (או יכולת ממשית) לטפל בו. מה תעשה? אל תשכח שבשונה ממעסיק או מוסד לימודים, הצבא אחראי לבריאות החייל שלו ברמה של 100%, ולפעמים אדם יכול להסתדר באזרחות מהסיבה הפשוטה שלמעביד שלו לא אכפת שהוא בעייתי (כי באמת למה שיהיה אכפת לו?), אבל לצבא זה מאד אכפת והוא יוציא אותו. די לחשוב על דוגמה כמו חולה סרטן, למשל. הצבא עצמו לא ירצה להסתבך איתו. יותר מזה - אם אדם "מועף" מעבודתו כעוזר משפטי במשרד התחבורה, האם זה אומר שהוא לא יכול לגשת למכרז שנה אחרי זה לעוזר משפטי במשרד הבריאות? הרי אף משרד ממשלתי לא עובד לפי השיטה שלך. ושים לב - כאן באמת מדובר במי ש*לא כשיר לבצע תפקיד*, לא מי ש*לא כשיר להיות חייל*, ובהפרש זמנים מאד קצר (שנה, בשונה מפרק הזמן שעובר בין גיל 18 לגילאי העשרים המאוחרים). דבר אחרון, לגבי גיוס מאוחר - אני לא רואה את זה קורה. אף אחד לא ירוויח משירות כזה, אף אחד גם לא יכול לפקח עליו. איך תדע שחל שינוי? תקצה אלפי שקלים כדי לפקח על כל אחד כל שנה? ואיך תדע שזה חלף? מה יקרה אם תגייס אותו ותגלה שהטירונות המחודשת (כי אתה לא מצפה שהוא פתאום יצנח חזרה לצבא) תעורר את הכל מחדש? וזה עוד לפני שנכנסו לשאלות מאקרו (איך בדיוק משרד יסתדר עם עובד שנעלם לו לשלוש שנים? ואיך אתה מצפה שהוא יחזור וישתלב במשק אחרי זה?). אני אחזור לסיכום על מה שרציתי להגיד. יש אנשים שמשקרים כדי לצאת, יש גם דוברי אמת, ויש שקרנים אגואיסטים גם בתוך הצבא. כדי לפתור בעיות של שוויון לא צריך לנגח את מי שיצא מהצבא, במיוחד כשהצבא מתנהל כמו כל גוף מקצועי עם סדרי עדיפויות ותקציב מוגבל והרבה פעמים השחרור הוא הסכמה שבשתיקה של שני הצדדים. הרבה יותר נכון להקים מגנון מינהלי קשיח יותר בצבא ומנגנון של שירות לאומי. לא?
 

EmGee

New member
אז ככה

אני מצטער אבל אני לא מומחה בכוכב נולד ואני לא יודע בדיוק מי זה האדיר הזה. מה שכן אני מאמין ששירות לאומי יכול בהחלט להוות אלטרנטיבה לשירות צבאי. שוב - צריך לקדם רעיון זה ובנוסף להטיל סנקציות ועונשים אחרים כלפי מי שהתחמק משירות כלשהו. הדברים לא סותרים אלא הולכים יד ביד אחד עם השני. ועם כל הכבוד, לא שמעתי על מישהו שניסה להגיע לשירות לאומי וקיבל תשובה של "לא צריך אותך" או משהו בסגנון. אם יש פתרון יותר טוב שימנע מאנשים להשתמט (לשקר ולהתחזור כדי לקבל פטור) אני אשמח לשמוע. הרעיון שנתתי אומנם לא אידיאלי אבל הוא הכי קרוב לזה. אשמח אם תאיר את עיני. לאנשים שיש להם בעיות רציניות נתנת אפשרות להתגייס אפילו ללא טירונות - לרוב מדובר במתנדבים אבל לא רק. מעבר לכך, מי שלא לוחם עובר טירונות באחד מבסיסי מגל (ניצנים, זיקים ומחנה 80) ששם הרמת משמעת לא בשמים. ענישה ע"י פעולות פיזיות מנוגדת לפקודות מטכל. ביחידות קרביות מצפצפים על זה אבל בבסיסי טירונות של מגל זה סוג של קודש. אותו עקרון בעניין הספורט שעד כמה שידוע לי כולל כלום. המרחק מאמא? אם מישהו מוכן להתחייב שגם באזרחות הוא לא יתרחק מאמא ובמידה והוא כן הוא ישב בכלא - אז על זה אין לי מה להגיד. בסך הכל רשמת כאן הרבה תירוצים שנועדו להסביר למה לא להתגייס - אפשר להתחיל לחפור על זה שעות. מה שכן, בתור אחד שהיה ביחידה קרבית עם משמעת די גבוה - אני יכול להגיד לך שבאזרחות המצב לא יותר קל - לא מבחינת משמעת, לא מבחינת לחץ ולא מבחינת היררכיה. לעובד רסר שעושה יומיות יש הרבה הרבה פחות לחץ מסטודנט באוניברסיטה. לגבי היררכיה - עברו הימים שעל כל שטות נכנסים לכלא. מי שלא רוצה להכנס לכלא לא נכנס לכלא, מאוד דומה למצב באזרחות. כמו שאמרת אי אפשר לצבוע הכל בשחור ולבן, והדוגמא של הבחורה שנאנסה היא קיצונית לכיוון אחד - אותו עקרון יש מקרים קיצוניים על אנשים שמתגאים ב"איך הם עבדו על הצבא". צריך לבחון כל מקרה לגופו - אבל יש לתת קריטריונים לכל מקרה. אם הצבא היה מסתכל על טובתו האישית כשהוא בוחר לגייס אז כנראה שהוא לא היה מגייס נכים על כסאות גלגלים או אוטיסטים או שלל רחב של נכויות. אני בטוח שזה לא משתלם לו יותר מידי - אבל הוא מחויב לגייס כל מי שמעונין לתרום. בקשר לשקרנים, אין לי שום בעיה עם עיוורים שלו מתגייסים. מי ששיקר כדי לא להגיע לשריון והגיע במקום זה לקריה - הוא שקרן לכל דבר, אמנם פחות נורא ממי שהתחמק משירות לגמרי - אבל עדיין שקרן ויש לי גם מספיק ג'ורה לפתוח על אנשים כאלה. מעולם לא טענתי שעיוור יותר גרוע מאנשים כאלה. הבעיה שלי היא עם אנשים שמשקרים ומתחזים כדי להשתמט מהחובות שלהם - עיוור לא עשה דבר מכך - זה שברח משירות קרבי כן עשה זאת ולכן אם אני שופט אותם ע"פ הקריטריון הזה נטו - אז העיוור עדיף. להיות חייל יכול להיות תואם 1 לאחד לעבוד במקצוע זהה באזרחות, מלבד עניין השכר. עו"ד בצבא עושה מה שעו"ד באזרחות עושה, מהנדס בצבא עושה מה שמהנדס באזרחות עושה. וכו' לגבי כמעט כל תפקיד שקיים באזרחות. בכל אופן אם יש סיבה שבאמת לא מאפשרת לחייל להיות בשירות, למה לא לשתף לחלוטין את כל משרדי הממשלה במידע הזה? למה אנשים עם בעיות רפואיות או נפשיות יוכלו להסתיר את זה בעת קבלת רשיון? זה הפקרות של חיי אדם. הצבא לא חייב לפקח על הענין, מן הסתם כל בעיה רפואית שחמורה עד כדי כך שמונעת גיוס מחויבת בלפחות ביקורת שנתית אצל רופא מומחה. שוב המידע מגיע אוטומטית. בענין של דת, מדיניות של הלשנות יכולה להיות פתרון נחמד - בדיוק כמו מדיניות ההלשנות של מס הכנסה. בכל אופן זה פתח לתת לאנשים לתקן שהשתמטו בצעירותם משירות ומתחרטים על כך, ויש כמה כאלה. מסכים איתך שצריך להקים מנגנון של שירות לאומי, אך זה איננו הפתרון היחידי. לצערי מי שהתחמק משירות צבאי ממניעים של אגואיזם (שזה לא מעט אנשים) ירצה להתחמק גם משירות לאומי.
 

Muncie Boy

New member
אני חושב שיש פער מאד גדול

בין מה שאתה מתאר לבין איך שהמציאות מתנהל. כמו שאתה בטח יודע, שום דבר לא מתנהל כמו על הנייר. באותה המידה שבמערכת המשפט יש אי צדק, גם היחס בצבא לאנשים עם קשיים, כמו שאתה מתאר אותו, הוא הרבה פעמים רק על הנייר (אם כי לא תמיד, כמובן). זה לא נכון להסתכל על המציאות רק דרך הצהרות העומדים בראש המערכת, אלא גם דרך החוויות היומיומיות של מי שעובר דרכה. אני אתחיל מהשירות הלאומי. קודם כל, השירות הלאומי לגברים הוסדר סופית רק בסוף שנת 2006 (לפני כן היו כל מיני הוראות שעה נסיוניות במשך כ-8 שנים סה"כ); דבר שני, השירות הלאומי פועל דרך עמותות ורק אם העמותה הפנתה אותך אתה יכול לשרת בו. כמובן שהשירות הלאומי לא מסרב לאף אחד: גם כי הוא התנדבותי, ולכן לא הרבה פונים אליו, וגם כי העמותות עושות את הסינון. זה לא שהשירות הלאומי "לא צריך", כמו שהשירות הלאומי "לא ערוך". מערך התנדבותי שהוקם בעיקר לבנות דתיות, לא יכול לקלוט משהו כמו 40% מהאוכלוסיה. דבר שלישי, השירות הלאומי הוא לא באמת פקטור בשיח הציבורי - כל הדיון על ה"השתמטות" בוחן את השירות הצבאי, ואף אחד כמעט לא מתייחס לשאלת השירות הלאומי. הנתונים של צה"ל, למשל, שמתפרסמים ומדווחים על אחוז גבוה של משתמטים, לא מתייחסים לשאלה כמה מהם הלכו לשירות הלאומי וגם את העיתונות זה לא מעניין. השירות הלאומי עולה כקלף הגנה אצל מי שכבר נטען נגדו שהוא "משתמט", ועל ידי פוליטיקאים שרוצים להעניש את מי שלא משרת בצבא אבל רגע לפני שחתמו את הצעות החוק שלהם, הם נזכרו שבאמת יש מערך כזה. מכל הסיבות האלו אני לא חושב שאפשר לדבר על השירות הלאומי כאופציה אמיתית שמוצתה. עכשיו השאלה היא אם מנסים לתקן, או שישר שולפים את התותחים הכבדים בדמות קנסות ושלילת רשיונות נהיגה. אני מסכים, האופציה השנייה הרבה יותר מהירה - היא דורשת פחות לוגיסטיקה, פחות תקציבים, והיא מנגנת על היצר הציבורי "להכניס להם". אבל זה גם מה שמאפיין חקיקה פופוליסטית. במקום להגדיל את מעגל האבטלה על ידי פיטורים נרחבים מהשירות הציבורי ושלילת רשיונות נהיגה, למה שלא ננסה משהו עדין יותר קודם? דבר נוסף - זה לא נכון שמי שירצה להתחמק מהשירות הצבאי ירצה גם מהלאומי. קודם כל, כי לא בטוח שהוא ירצה - אתה מניח באופן אוטומטי שכל מי שיצא מהצבא הוא שקרן אבל הבאתי דוגמאות לאנשים שבאמת יש להם קשיים עם הצבא, קשיים שלא קיימים בשירות הלאומי (כמו שהם לא קיימים באזרחות). דבר שני, גם אם הוא ירצה להתחמק, משירות לאומי זה פחות קל - בשירות הצבאי לצבא יש אינטרס להראות לך את הדלת, כי הצבא צריך אנשים עם מוטיבציה, והוא לא רוצה לממן להם את כל הבעיות שלהם כשאין בהם הרבה תועלת. השירות הלאומי לא מתנהל ככה, ולכן הרבה יותר קשה, אני מאמין, להשתחרר ממנו. גם לגבי הצבא, אני חושב שהתיאור שלך מאד אידילי. כל האנשים שאני מדבר עליהם הם לא אנשים שהצבא יוותר להם על הטירונות. הם יצטרכו לעבור את הבקו"ם, הטירונות והקורס. לרוב האנשים זו לא בעיה. אבל אני לא חושב שזה הוגן להניח שאם הרוב יכולים, אז כולם יכולים. אני לא יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהמשמעת לא גבוהה, אבל באזרחות הכל *מבחירה*, וזה הבדל גדול. להניח שאם למישהו מתעוררים קשיים עקב פרידה כפוייה ממשפחתו אז הוא בטח גם לא יתרחק ממנה בעתיד, זה כמו להניח שאם אנשי גוש קטיף לא רוצים שיפנו אותם מביתם הם בטח לא ירצו לעבור דירה אי פעם. זה לא ממש אותו דבר, לא? לכפייה ולחובת הציות יש אלמנט מאד משמעותי, ושתיהן חוויות יומיומיות בצה"ל, שלא כמו באזרחות. גם לגבי הדרך בה מתנהלות טירונויות 02, זה לא מדוייק מה שאתה אומר. אם מדברים מניסיון, אז מניסיון אני יכול להגיד לך שיש (או לפחות היו) ענישות פיסיות. אולי לא היו צריכות להיות, אבל היו. ולמה ללכת רחוק? ראית פעם מרצה שאומר לך שבגלל שאחרת לכיתה שלו אתה צריך לבלות שבת במעונות? לא היה ולא נברא ולא יכול להיות. אני גם לא יודע על סמך מה אתה מניח שכבר לא נכנסים כ"כ בקלות למחבוש של יום, אני לא הייתי מניח הנחות סטטיסטיות כאלו בלי נתונים, וממילא - אני בכלל לא בטוח שלידיעה הזו שותפים כל בני הנוער שהולכים להתגייס. יכול להיות שלך היה קל יותר בצבא מאשר באזרחות, אבל לאחרים לא. לי למשל היה קל יותר באזרחות. אי אפשר להניח שלכל בני האדם יש את סיפור החיים שלך, היכולות שלך וכו'. זה כמובן לא מצדיק שכל אחד יעשה ככל העולה על רוחו, אבל זה בהחלט יכול להגיד שלאנשים אחרים קשה איפה שלך - לא. השאלה מה הם עושים עם הקושי הזה היא שאלה אחרת, אבל כאן גם צריך לזכור שהם לא מחליטים על דעת עצמם לצאת מהצבא על בסיס הקושי הזה - ההחלטה הזו משותפת להם ולצבא, בגלל סימביוזה של אינטרסים. הנקודה היא, שהם לא בהכרח שקרנים. יש מקרים קיצוניים של אנשים שבחרו "לעבוד על הצבא" אבל יש גם מקרים קיצוניים הפוכים ויש הרבה אפור. אני לא מבין למה אתה בוחר לקחת את מקרה הקיצון האחד ולהניח שכל מי ששייך לקבוצה של "לא עשה צבא" הוא אותו מקרה קיצון. אם אתה מסכים שאדם יכול להיות שקרן ואגואיסט למרות שהוא עשה צבא ומנגד להיות אדם תורם ודובר אמת שלא עשה צבא, אני לא רואה סיבה להניח ש"משרתים = טוב", ו"לא משרתים = רע". יש "טובים" ו"רעים" בכל אחת מהקטגוריות, ואפילו אתה מסכים שהדיכוטומיה ביניהן אינה נכונה. מהנדס בצבא אכן עושה מה שמהנדס באזרחות עושה, רק שמהנדס בצבא גם מחוייב בדברים אחרים. הרי אתה יודע שמהנדס אזרחי לא עושה אבט"שים, נשאר שבתות והולך למחבוש אם הוא מסרב, נושא נשק או מבלה שבועיים בלי לראות את הבית שלא מבחירה. זו לא שאלה אם הוא יכול להיות מהנדס, *זו שאלה אם הוא יכול להיות חייל*. ומה לעשות, באזרחות אתה אף פעם, אבל אף פעם - לא חייל. אני גם רוצה להזכיר שלצבא אתה מגיע בגיל הרבה יותר צעיר ולא מגובש, והכי חשוב - שאתה לא הופך להיות מהנדס בצבא אם אתה רק מבקש. כמה מהמהנדסים שאתה מכיר באזרחות ולא עשו צבא (אם אתה מכיר) יצאו מהצבא כי הם "לא יכולים להיות מהנדסים"? הרוב בכלל לא הגיעו לקורס הזה, אני מאמין. לגבי העברת המידע למשרד התחבורה - החוק אוסר על העברת מידע מגוף אחד לאחר. השאלה היא אם המידע הזה רלבנטי למשרד התחבורה. אני חושב שלא. למה זה רלבנטי למשרד התחבורה שיש לך בעיות אכילה ושלצבא לא הייתה יכולת לאפשר לך טיפול פסיכולוגי? שיש לך בעיות בגב שמצריכות טיפול תרופתי? (ואני כבר לא אדבר על הדוגמאות הקיצוניות). כל אלו מעניינים רק את הצבא מהסיבה שהוא אחראי לבריאות שלך ויישא בנזקים אם תפגע. היא לא מעניינת משרדים אחרים כי אף אחד מהמקרים האלו לא מסכנים אנשים אחרים על הכביש, ואפילו לא את הנוהג עצמו. משרד התחבורה אכן יזמין אותך למבדקים במקרה ששוחררת, אבל הוא בודק את הדברים שלו, ולא את אלו של הצבא. אני אגיד גם, שהרבה מהבעיות האלו מתעוררות או מתעצמות בגלל השירות הצבאי או במהלכו, ולא מן הנמנע שאדם יטפל בעצמו באזרחות, או שהבעיה תשכך. לגבי המתנדבים לצה"ל - מהעובדה שצה"ל מחוייב לאפשר לאנשים להתנדב בו, אי אפשר להקיש שהוא נלחם בשיניים על כל חייל שמשרת אצלו. אפילו חובותיו של צה"ל לגבי כל אחד מהם הן שונות, אני חושב.
 

SupermanZW

Well-known member
עוורים בד"כ לא משלמים מיסים כי אינם מגיעים

לסף המס, רובם לא עובדים וחיים מקצבאות הביטוח הלאומי, לכן כנראה העוורים לא יפגעו.
 
למעלה