לידה בכריעה - שאלת

[אתי של ירדן]

לידה בכריעה - שאלת ../images/Emo163.gif

דבראשון - מעדכנת שקנינו את "לידה פעילה" אתמול והתחלתי לקרוא בשקיקה ספר מדהים! תודה לכל הממליצות - ממש פוקח עיניים! בעזרת הדיון הרוחש שהיה (ועוד יש) בעקבות שאלת האפידורל שלי כל דקה שעוברת וככל שאני קוראת יותר מתחזקת אצלי ההבנה והתחושה הפנימית שהלידה שלי הייתה קטסטרופה ב"זכות" האפידורל, חוסר הידע שלי במה צריך לעשות בלידה וחוסר התמיכה וההנחיה שהיה לי לכל אורך הלידה ולפניה... כרגע הכיוון שלנו הוא לקבל יותר הכוונה לגבי דולות, קורסי הכנה ואז לבחור דולה שתלווה אותנו לברר מול המיילדות בבי"ח לגבי הגישה שלהן לפעילות בלידה והפתיחות שלהן לדולה... עכשיו לשאלתי: בלידה בתנוחת כריעה - כשהראש של התינוק יוצא אז איך הדולה.מיילדת יודעת אם הוא יוצא בצורה טובה? ואיך היא יודעת אם יש סכנה לקרעים? איך היא מתמודדת במצב בו היולדת עלולה לסבול מקרעים קשים? ועוד שאלה על הדרך: היה לי חתך בלידה הקודמת (ב"זכות" הוואקום) האם יש לי יותר סיכויים להגיע לקרעים\חתך בלידה הזו? עד היום אני מרגישה כאבים חלשים בצלקת... ומתי אני יכולה להתחיל עם עיסויים בכדי להגמיש את האיזור? תודה וסליחה על האורך

 

[סטיוויה]

עונה חלקית

לגבי נושא הצלקת מהחתך... עיסוי פרינאום מתחילים לעשות משבוע 34-36(יש כאילו שממליצים על עיסוי משבוע יותר מאוחר אבל יותר אינטנסיבי. ויש שממליצים להתחיל קודם ולא לעסות לפרק זמן ארוך/כל יום.אני בעד השני,אגב). בינתיים מומלץ לך מאד לטפל נקודתית בצלקת. תלוי היכן היא ממוקמת אבל אם זה יחסית חיצוני אז למרוח משחת קלנדולה(בכל פארם יש)במשך שבועעים רצופים. כל יום. וכדי להשקיע לגמרי את יכולה להוסיף כל פעם שאת מורחת משחה,טיפה אחת של שמן אתרי טהור לבנדר שמזרז החלמת המקום.והוא גם בטוח לשימוש בהריון.

 

[אתי של ירדן]

את הטיפול בקלנדולה אני יכולה לעשות

כבר עכשיו? יש לי משחת וולדה קרם גוף לתינוק עם קלנדולה זה יכול להיות טוב??

 

[סטיוויה]

אאאאא....

כבר עכשיו.כן.לרפא את המקום כבר עכשיו. לא,לא. רק משחת קלנדולה טהורה.לא לתינוק ולא קרם גוף. משחת קלנדולה(של וולדה מצויינת).

 

[אתי של ירדן]

מה שיש לי זה משחת קלנדולה של וולדה

בדקתי ולא כתוב שם בהכרח לתינוק... (זו לא המשחה לטוסיק של וולדה אותה גם יש לנו

) אז היא כן בסדר לדעתך?

 

[אם פי 3]

ירקרקה כזו? מעולה.

 

[אתי של ירדן]

לא, שפורפרת כתומה עם לבן...

אני אחפש ירקרקה. נראה לי שמה שיש לי לא מתאים...

 

[אם פי 3]

זה קרם לחות לתינוק

 

[אתי של ירדן]

נכון - הסתכלתי שוב

וכתוב baby

 

[אשכר ש]

הכי טוב לגשת לבית מרקחת הומאופתי

ולבקש משחת קלנדולה.

 

[עופריקה]

הי אתי, שבוע טוב

מה שלומך? באופן כללי מאוד - ועם דגש לגבי התנוחה בה תלדי, לצערי הרבה קשור במיילדת. מיילדת עם אורינטצייה טבעית, שיילדה על שש/בכריעה/צד וכו' - יש לה גם ניסיון וגם ביטחון. לא חסרים מקרים שיולדות ילדו לידה ללא משכחים, נעו בחדר, נשמו באמבטיה, ניענעו אגן על שש וכו' - וברגע הלחיצות המיילדת אמרה להן: תעלי על המיטה, תשכבי על הגב וכו'. וגם כדאי לזכור שיכול להיות שיש לפעמים "פנטזייה" לגבי תנוחת לידה מסויימת, אבל הגוף מוביל אותך ללדת בתנוחה אחרת לגמרי. אין ספק שמיילדת שאת סומכת עליה, שהיא פתוחה וקשובה, יכולה לעשות את ההבדל.

 

[סטיוויה]

אפרופו פנטזיה לתנוחת לידה....

בלידה האחרונה הראש התחיל לצאת כשהייתי במין כריעה/עמידת ארבע(ישיבת זן)ואני קולטת שזה הולך לקרוע לי את הצורה.וגם אם לא-לא הרגיש לי נכון בגוף. אז עברתי מיזמתי לשכיבה על הצד עם רגל מונפת למעלה(ממש נגעה בראש שלי)וככה היה לי מעולה.

 

[debby12]

גמני ילדתי ככה את גילגי

שכיבה על הצד ורגל מונפת למעלה כמה שאפשר (בסיועו של בן זוגי - המחזיק הלאומי

). היה נוח ולא נקרע לי כלום (וגילגי *לא* היתה קטנה)

 

[Julia1976]

ככה בדיוק היה לי

ילדתי בחדר לידה טבעי בבי"ח בחיפה, ללא משככי כאבים, חלק מהצירים העברתי במקלחת על כדור פיזיו ואז....המיילדת בדקה אותי והודיעה לי שתוך 20 דקות אני יולדת. נשמע לי מוזר, כי עוד לא הרגשתי צירי לחץ בכלל, אבל הייתי מאושרת שהכאבים הולכים להיפסק עוד מעט. היא אמרה לי לשכב על הגב וללחוץ בציר, אני זוכרת שאמרתי לה: "רק לא על הגב..." היא שאלה: "אז איך את רוצה?" לא הייתי מוכנה כל כך לשאלה כזו, חשבתי שהיא תציע לי כל מיני תנוחות ואני ארגיש מה מתאים לגוף שלי. ניסיתי על הצד, אבל לא יכולתי ללחוץ ככה, אז חזרתי לשכב על הגב וללחוץ כשלא מרגיש לי ללחוץ בכלל. כל הזמן חשבתי שתוך 20 דקות אני כנראה לא יולדת, ואני מעקבת את המיילדת ועכשיו היא תהיה עצבנית. בקיצור, השתדלתי מהר, גם בשבילה וגם בשבילי. נולדה בתי המקסימה 3 ק"ג וכמה תפרים מיותרים, לדעתי (יש לי מבנה אגן מאוד רחב והילדה נולדה לא גדולה, בנוסף עשיתי גם תרגילים עם אפינו). מאז אני ממליצה לכל מי שיש לה חלום מסוים לגבי הלידה שלה - להתעקש על שלה, על מה שהיא רוצה ולא לסמוך כל כך שהמיילדת כבר תדע... סליחה על האורך - אם מישהי הגיעה עד לכאן

 

[g a n i]

אפשר לכרוע על המיטה

עצמאית, או בהשענות על בן הזוג שיושב מאחוריך (זה מאוד מעייף לכרוע זמןרב והרגליים רועדות, לפעמים זה מאכזב), או באחיזה במוט מעל הראש שיש בחלק ממיטות הלידה. כך את בקו העיניים של המיילדת וגם בתנוחה שנוחה לך

 

[Manty]

One thing to remember

A baby does NOT need help getting out. The baby's head is born, rotates all by it self and then the body comes out. In both my home births, we just caught the baby once he/she were out. If you can trust your baby, you need not worry about any help. Of course the problem is that your midwife/dr. might not trust your body/baby and want to have their hands there, but I would imagine you could discuss it a head of time and ask them to keep away.. (or am I being over optamistic?) I believe that the less the birth is managed, the less chances there are for complications (such as the baby coming out in an favorable way, though the varation of normal is probably wider than what the 'experts' would have us believe

). This also includes tears. If you can push your baby out in the position your body choses, and do it in your own pace, without turning on your brain, just letting your body do its job, and if you don't enjoy others hands stuck up your yoni than leave it free of touch - you minimize the chances of tears. I got an episiotomy with my second, yet didn't bother with any massages or Epi-Nos. I just trusted my body and gave birth with out fear of tear, and didn't tear! Ridding your self of fears is your best prenatal (IMO

)​

 

[אם פי 3]

כדאי לתרגל את התנוחות

כדי שהגוף יכיר אותן, בעיקר כריעה, שהיא תנוחה לא נפוצה בעולם המערבי (בחלקים אחרים של העולם - מאד). בזמן אמת - אל תתכוונני ללידה בתנוחה מסוימת, אלא עשי מה שהגוף שלך מכוון אותך. זו אחת הסיבות שאהבתי להיות במים - זה הקטין את האילוצים, ואיפשר לי להיות בכל מיני תנוחות שאין להן שמות, כי ככה הגוף שלי התארגן. אפילו תנוחת על הגב (שיש בה נוחות מסוימת ליולדת ולמיילדת), כשהיא במים, רוב חסרונותיה נעלמים (אין לחץ על כלי הדם הגדולים, אין חסימה של האגן, אין פעולה הפוכה לכוח המשיכה (כי זה לא ממש שכיבה, הרי הראש יותר גבוה, כי הוא מחוץ למים)). לגבי קרעים - זה מעט מאד תפקידה של הדולה/מיילדת. תפקידה העיקרי הוא לא להפריע. (גם כאן יש יתרון למים...) לפעמים, כשהראש יוצא מאד מהר, המיילדת תומכת בו כדי להאיט את קצב ההכתרה, ולמנוע קרעים. אני דווקא בעד שימוש באפי-נו, פשוט כי ההבדל בין עם תפרים לבלעדיהם הוא ככל הנראה (לשמחתי, התפרים היחידים שהיו לי הם מקיסרי) הבדל משמעותי באיכות החיים, ואני לפחות, אחרי שהבטן שלי צולקה, לא רציתי להשאיר יותר מדי מקום למזל, אלא לעשות כל שאני יכולה כדי להקטין את הסיכון לקרעים (גם כאן, זה לא 100%, אבל מקטין את הסיכון. אצלי זה עבד.).

 

[אתי של ירדן]

השאלה היא - אם בכל זאת יש מצב שיש

קרעים האם יש למיילדת משהו לעשות חוץ מלנסות להאט את יציאת הראש? האם יש מצב שבו היה עדיף שתעשה חתך מאשר לתת לקרע גדול להווצר? ואם כן אז איך? (הכוונה לתנוחות שאינן "נגישות" למיילדת...)

 

[צימעס]

כמעט אין תנוחות שאינן נגישות למילדת

יש תנוחות אליהן מילדת בית-חולים לא רגילה להתאמץ לגשת.

 

[סטיוויה]

ובנוסף...

מיילדת מנוסה וקשובה תדע לזהות עוד לפני מתי יש סיכוי לקרע.היא רואה את הפרינאום,חשה אותו...