לידה בכריעה - שאלת

[סטיוויה]

מה שקורה לך עכשיו זה

שבגלל שאת כותבת כאן אז כל מה שקרה לך בלידה עולה וצף מחדש. וזה גם מעורר בך רגשות חזקים.אני חושבת שזה מעולה שזה קורה. רק אל תשאירי את זה ברמת הפורום. הייתי לוקחת את זה עוד כמה צעדים קדימה.

 

[סטיוויה]

זמן הלידה הוא הזמן לקחת שליטה

גם אם לא און ליין וישירות. מראש להודיע;זה הגוף שלי ואני לא מרשה לחתוך.אני מעדיפה קרע טבעי מאשר חתך יזום. ובזה נסגר העניין.

 

[debby12]

נורא פשוט

להגיד לה מראש: "לא לחתוך. אני מעדיפה קרע ספונטני על פני חתך יזום מכיון שהמחקרים מורים שיש לכך תוצאות יותר טובות". אפשר גם להביא את זה בכתב לתיק הלידה. ברור שאת אמורה להגיד לה לא. זה הגוף שלך. עלה בדעתך באיזשהי קונסטלציה אחרת שתסכימי שמישהו יחתוך אותך בלי הסכמתך? אז למה בלידה כן? בלידה הזוועות של גילגי הודעחי להם שלא יחתכו אותי יען כי מעדיפה להיקרע לבד, בצירוף רמז בעובי של פיל שחתך יכניס אותם לצרות / תביעה. מאחר שעשיתי עוד מלא "בעיות" שם - הן לקחו אותי ברצינות ולא נגעו בי. לא נקרעתי בכלל ולא קרה לי כלום.

 

[אם פי 3]

התבלבלת בלידות/ילדות, לא?

 

[debby12]

הה? לא הבנתיותך

קראתי פעמיים כדי לחפש למה התכוונת. הגיוני שטעיתי בהקלדה - אני בכלל מעופפת היום...וראיתי גם שטעיתי שם במילה "הודעתי" אבל "לידות/ילדות"?

 

[אם פי 3]

כתבת

"בלידה הזוועות של גילגי". אם אני לא מתבלבלת (ואם כן - סליחה רבה), אז התכוונת ללידת הזוועות של בילבי.

 

[debby12]

צודקת בהחלט ../images/Emo45.gif

אני חיפשתי מקום שבו כתבתי "לידה" במקום "ילדה" או להיפך. לידת הזוועות של בילבי כמובן. עוד הוכחה שהמוח שלי לא ממש במקום היום....

 

[רוני של יובל ומאיה]

זה ילמד אותך לפעם הבאה...

לא לתת לילדות שלך שמות כל כך דומים

 

[She Dolphin]

לא ממש תשובה לשאלה שלך, אבל רק

אספר לך שילדתי בלידה האחרונה שלי בעמידת שש, כשאני נשענת על פוף גדול. מהרגע שנכנסתי לפוזיציה הזאת המיילדת עיסתה לי את הגב, דבר שעזר לי גם הוא מאוד. הארגשתי שהתנוחה הזאת מאוד עוזרת לי להתמודד עם הכאבים וגם מאוד מקדמת את הלידה (היה לי מאוד נוח "לפתוח את האגן"). למרות שתרגלתי יוגה בהריונות ו"עמידת כובסת" קלה לי גם בזמן הריון, בשלושת הלידות שלי הרגשתי משלב מסויים שאין לי כוח לעמוד על הרגליים ולכן לידה בכריעה היא לא בשבילי. התנוחה של עמידת שש התאימה לי מאוד והיתה לי ממש טובה. היה בה רק מינוס אחד - בתנוחת "על שש" אי אפשר היה לעשות מה שעשיתי בלידה השניה, שבה ביקשתי שיביאו לי מראה כדי שאראה את יציאת הראש ואכן כך היה. ראיתי את שירה יוצאת ממני וזה היה אחד הרגעים המרגשים והבלתי נשכחים בחיי

(כן, גם במחיר של לידה בתנוחה הלא מדהימה של חצי ישיבה

).

 

[narniya]

ועוד תשובה

שתי לידות ילדתי בשכיבה. את השלישית בעמידה, ואצלי היה קרע כי לחצתי עם הגוף מאוד חזק, ובשתי לחיצות היא יצאה. פשוט הרגשתי דחף נוראי ללחוץ. באמת נקרעתי.. אבל התפרים עברו לי תוך פחות משבועיים. את החיתוך בלידה הראשונה אני זוכרת בכאב - כמה שזה כאב - עד היום. מצד שני, עם הכל, אני כבר לא יכולה אפילו לדמיין לידה לא בכריעה. כשהמיילדת רצתה שאשכב כדי ללחץ את השילייה, הסתכלתי עליה בחוסר הבנה מוחלט. עליתי על ארבע והשיליה פשוט נפלטה החוצה בקלילות. בכלל, מדהים עד כמה אנחנו יודעות ללדת ועד כמה לקחו את השליטה על זה מידינו. את יודעת ללדת. בעולם נורמאלי, את לא צריכה להיות אסרטיבית בלידה שלך, כי היו צריכים לתת לך ללדת כמו שאת יודעת.