מרגישה צורך להצטרף לדיון
הי, בגלל שזו הפעם הראשונה שאני מצטרפת לדיונים פה, אני מרגישה צורך להציג את עצמי קודם. אני מניחה שלפחות חלקכן תזהו את הסיפור שלי. אני אמא לבן שהוא עוד מעט הן 3 וחצי. הוא נולד בלידה טבעית ומהירה, יחסית ללידה ראשונה, (כ 7-8 שעות מרגע יציאת הפקק הרירי והתחלת הצירים) בבית חולים (לבית החולים הגעתי כבר בפתיחה מלאה). ביתי נולדה, בינואר השנה, בלידת בזק בבית. לידה שלא תוכננה להיות בבית. אני ילדתי את עצמי במקלחת. זו היתה חויה מדהימה ומעצימה ומופלאה. לצערנו העמוק עד נימי הכאב של הנפש, מסיבות לא ידועות היא לא המשיכה איתנו בעולם הזה, אלא חזרה חזרה, או המשיכה הלאה למקום אחר. היום אני בחודש שביעי ומתחילה להתכונן ללידה הבאה, שתהיה מן הסתם, טעונה בניסיון העבר. בקשר לכאב בלידה והאם זה טבעי . לדעתי כאב הוא חלק מהלידה. נכון שיש נשים שלא חוות אותו , אבל נראה לי שהן מיעוט. יש נשים שמבחינתן הכאב הוא בלתי נסבל, יש נשים שמבחינתן הוא שם, אבל ברקע. יש כל מיני צורות לחוות אותו. מאוד מסכימה עם זה שהוא לצורך "התקרקעות" וחלק מתהליך ויגרום לך ללדת נכון. בלידה האחרונה, בשלבים הראשונים - שעוד לא הבנתי שאני בלידה- כאב לי. היו לי כאבים כמו כאבי גזים, לפחות זה מה שאני חשבתי שהם, כך שהם באמת היו שם, ללא כל התניה חברתי - כי לא עלה על דעתי שאני בלידה. מהניסיון שיש לי, עם עצמי, כאב בלידה הוא קיים, אבל מבחינתי הוא זניח. ופה בא החלק של ההתניה ושל הדרך שבה כל אחת ואחת מקבלת ומתמודדת עם הכאב. ואני יודעת שיכול להיות שפיזיולוגית או נפשית או מה שלא יהיה, אני בנויה ללידות קצרות ולכן אולי הכאב הוא נסבל - זה קצר ועובר. אבל כשאני בתוך הלידה כל צירי הוא כואב בכאן ועכשיו בלי קשר לעוד כמה זמן זה ימשך. דווקא בגלל התחושה הזאת שלי, הלידה הבאה "מפחידה" אותי, מכיוון ההתמודדות עם הכאב. האם אני אגלה את "הכאב" שהרבה נשים מדברות עליו ולא אוכל לו? אם הלידה תהיה יותר ארוכה האם עדיין אהיה בחויה של "אני יכולה"? אם מסיבה כל שהיא יוחלט על זירוז (וזה סט גדול של פחדים שלי - התערבויות) האם גם עם זירוז אוכל עדיין להתמודד עם הכאבים ועם החויה הטוטאלית הזאת? אין לי ספק שפחד מעצים את הכאב. ואני עובדת עם עצמי להגיע ללידה עם פחות פחדים, שלי (את הפחדים של הסביבה, אין לי כוחות לשנות - רק לקוות שלא ישפיעו עלי יותר מידי) אם אישה מאמינה ביכולתה ללדת, בעוצמות שלה וביכולת להתמודד עם הכאב שיבוא. אם היא מצליחה לשלוט בפחד - ולדעתי זה פחד קמאי מאוד, כי בין לידה ומוות (לתינוק או לאם) הקו הוא מאוד עדין והוא היה ככה משחר ההסטוריה. היכולת שלה להתמודד עם הכאב ולשחרר אותו (עד בסוף??) גדולה.
