ליזום גירושים

romantic38

New member
ולנו לאבות זה יותר קל ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

האם מישהו שואל אותנו שרוצים ומסכימים שמפרידים (פיזית) ביננו לבין ילדנו? מדוע נשים חושבות באופן אוטומטי זה כך צריך להיות? מקווה שיבוא היום שיהיה יחס שווה לאישה ולגבר ופשוט יבדקו את התאמה.. כפי שאני רואה עד אז נצתרך לסבול את האי שוויון בכל מה שקשור ביחסי גבר ואישה.
 

נקיטה...

New member
ומי אמר ש...

לאבות קל יותר??? אני לא אמרתי... רק אמרתי ש...אני לעולם לא היתי הולכת אם הילדים לא היו נשארים איתי.
ענת
 

romantic38

New member
אהההההההההההה יפה..

אם יש שוויון זכויות ברצון להתגרש (כמו שצריך להיות), מדוע אין במשמורת הילדים? שאלת כבר את עצמך פעם? אני לא הייתי רוצה שנשים לא יתגרשו כרצונן בגלל העניין הזה, אבל כן הייתי רוצה שיתמודדו באופן שווה במצב שנוצר (וכמוון לא משנה מי יוזם את הגירושין)..
 
אתה אומר

"אני לא הייתי רוצה שנשים לא יתגרשו כרצונן בגלל העניין הזה". אבל השירשור הזה מראה לך בצורה שלא משתמעת לשני פנים, שזה בדיוק (אבל בדיוק) מה שיקרה. נשים ישארו בקשרים שבהם מתעללים ומשפילים אותם, רק כי הן לא מוכנות לוותר על הילדים. ככה מהשירשור הזה למדתי שבחוק בחזקת הגיל הרך יש עוד כמה דברים.
 

נקיטה...

New member
כנראה שיש...

הגיון בחוקים. אני מנסה לגבש דעה בעניין והיא די ככה מתמהמהת בתוכי כי אני בתוכי יודעת שיש הרבה אבות שחשים בדיוק כמוני אבל לצערי...כנראה שהיו יותר מידי אבות שוויתרו על ילדיהם והביאו את חקיקת החוק הזה - חוק חזקת הילדים בארץ, אצל האם. וזה מין חוק כזה...כמו מהטבע האריות...והלביאות ובכלל חיות... ענת
 

goni11

New member
ניקיטה היקרה, בוקר טוב.

האם אבות, ביתר ארצות העולם המערבי, שונים מהאבות הישראלים? (כי שם, באירופה, ביטלו את האפליה, באמצע שנות ה-80.) נכון, חלק נכבד יחסית, מהאבות, "מקלקלים" לנו, האבות המסורים. טבע: (וגם על זה דיברתי בעבר, כאן בפורום). כל המיבנה הזה של חיים בזוג, כמעט ולא קיים בקרב היונקים. אנחנו (מבחינה ביולוגית), לא בנויים לכך. (אבל אולי מתרגלים לכך...) האדם (בעיקר הדת), אימצה, את דרך חייהם של בעלי הכנף, אצלם, הצאצא, בכלל לא מבדיל בין האם והאב, הוא נולד לתוך מציאות של זוג, שעושים תורניות בהשגחה עליו. יתכן שחלק מהאבות הבלתי מתפקדים (לפני ואחרי גירושין), עושים זאת, פשוט משום שחונכו כך? או שמא זהו אופיים, טבעם? (רק שאלה). ואם כבר טבע, הרי שבדרך-כלל, הזכר הוא החזק, השולט, ובעל הרמון הנקבות (להקת אריות, ממשיך אותך), האם גם את זה היית מנציחה? האם גם את עובדה זו היית מקבלת, כפי שאת מקבלת את האימהות החזקה אצל הנקבות? עונה בשמך (אם חצוף, אז עד הסוף...) לא, לא היית מקבלת, ויתכן שמאותה הסיבה, קשה לגברים לקבל את העובדה (או הסברה), שאתן טובות יותר בדאגה לילדים. אולי נקבל את כל הצדדים של הטבע?: גבר-שולט + אשה-אם ואולי נתפרק בכלל מהטבע?: גבר-אשה- שיוויון (בחיים ובהורות). בכל מקרה, לא מתקבל על הדעת, שניקח (גברים או נשים), רק את החלק שמתאים לנו. בידידות, ניר
 

romantic38

New member
לא צריכות..

נשים להשאר בקשרים שמתעללים בהם!! פשוט צריכות להתמודד במצב שנוצר באופן שווה כמו האבא של הילדים. האם את רואה חיפוש ית לנכון שיבדקו את האפשרות שאולי האב יותר ראוי ויותר מתאים לגדל את הילדים? האם זה בקשה מוגזמת? יום MAXIM לכולם!!
 

מצוטטת

New member
אתה יודע!

לא כולם מתגרשים גם מהילדים כן, כן קראתי אותך ירדתי לסוף דעתך! הזילות אכן קיימת הבקשה אינה מוגזמת מכיר תאמירה כל אחד בוכה מאופו כואב לו.... יום MקסיM גם Lך
 

deena

New member
אכן

לכן קיימים 2 מוסדות שבודקות בדיוק את העניין הזה: 1- תסקיר של פקידת סעד מטעם לשכת הרווחה 2 מבחן מסוגלות הורית שניהם נועדו כדי לבדוק את יכולת 2 הצדדים לגדל את הילדים במחיצתם הרבה מאוד מאיתנו עברו את מס' 1 וחלק עברו גם את מס'2.
 

deena

New member
ועוד משהו

זה שהאבות מדי פעם (ולעיתים קרובות מאוד) לא מקבלים משמורת בלעדית או אפילו משמורת משותפת זה עדיין לא אומר שהאבות לא יכולים להיות שותפים מלאים לגידול הילדים, ואפילו בהרבה מקרים לראות את הילדים שלהם הרבה יותר לעיתים קרוות ממה שראו אותם כשהיו נשואים. הרבה מאוד אבות בחרו בזמן הנישואין להיות בעבודה עד שעות מאוחרות ולראות את ילדיהן רק בסופי שבוע אם בכלל. הסדרי ראיה מאלצים אבות לראות את הילדים גם מעבר לסופי שבוע אילוצי קריירה ובין משחק כדורסל למשחק כדור רגל- אם הם לא השכילו לעשות כן לפני שהיו להם הסדרי ראיה. לעיתים הסדרי ראיה ורצון לעמוד בהם ולהיות שותף מלא לגידול הילדים עד כמה שניתן- מביא אבות לקשר הרבה יותר הדוק עם הילדים, ו-3 הצדדים יוצאים נשכרים מכך.
 

galia1962

New member
../images/Emo45.gif נכון דינה-זה גם מה שקרה אצלנו

והיום הקשר (לא האהבה-שתמיד היתה קיימת) בין הבנות והאב הרבה יותר חזק. והרבה פעמים הם מתראים מעבר לזמנים הרגילים, ואני מפרגנת מכל הלב. גם התקשורת ביננו היא כזו שלבנות ברור שלמרות ההפרדה, שנינו מגדלים אותן ביחד, באותו הראש ובשיתוף פעולה מלא....
 
להתמודד שווה

אין דבר כזה התמודדות שווה, וחיפוש אחרי שכזה מביא לתיסכול.
 
גירושים במחיר הילדים?

במקרה שלי / הילד! כניראה שהייתי נשואה עד עצם היום הזה . אפילו לא מצליחה לחשוב על זה אחרת. ואפילו במחיר יותר כבד-
 

goni11

New member
../images/Emo79.gifלזה התכוון המש(נ)ורר...

בוקר טוב חיפושית. אמנם בדרך קצת מוזרה, אבל זה בין היתר מה שניסית לשאול בשירשור הארוך ההוא. את כנראה טובה יותר בלשאול. אומר לך את דעתי, אם כי באריכות אופיינית: בימינו, מרבית את הגירושין, יוזמות הנשים. לנשים (אני חושב), קל יותר ליזום גירושין מהסיבה הבאה: כשנשים יוזמות גירושין, ברור להן (לכם), שאלו גירושין מהבעל. ברור לכל, שב99% מהמקרים, הילדים ישארו במשמורת האם. אני הגברים, נכפים עלינו גירושין נוספים (אל תתפסי את מילולי, פראפרזה), גירושין מהילד. לדעתי, חלק לא קטן מהנשים, לא היו יוזמות גירושין, לו היו יודעות ש"יזכו" רק לביקורים אצל הילד, פעם או פעמיים בשבוע. נשים לא היו יוזמות גירושין, לו היו יודעות, שהיו צריכות לשלם מזונות לילד, דרך הגבר ( כן, כן, גם זה...). האם היו נוצרות משפחות מעוותות, בשל כך שזוגות היו ממשיכים לחיות ביחד "רק בגלל הילדים"? לדעתי לא. ואני אסביר: אנו כבני אדם, סתגלתנים, ויודעים להתמודד עם דברים שאנו יודעים שהם בלתי-אפשריים. לו האשה היתה יודעת, שהיתה "מאבדת" את ילדיה (באופן מסויים), יתכן והמחשבה על גירושין, לא היתה עולה בתדירות גבוהה, ויתכן, שמשברים היו נמנעים. המוטיבציה להצלחת הזוגיות היתה עולה (בשל העובדה, כאמור, שגירושין היו לכאורה "לא אופציה".). נושא מרתק, וסחתיין על העלתו (לא תארתי לעצמי, שהוא (הנושא), ישוב כל-כך מהר, לדפי הפורום)
 
להסתגל

ברמה ההישרדותית, לכולנו יש את היכולת הבסיסית/חיתית של להסתגל. אני את חיי רוצה לחיות ברמה אחרת, ברמה של בחירה חופשית, ברמה של נשמה חופשית. וכמו שענו לא מעט נשים, הן היא נשארות, מסתגלות והופכות לצל אדם. ככה אתה רואה את החיים?
 

goni11

New member
להסביר את שכתבתי

אין מצב, בעולם, שאני מצליח כאן, בפורום, להסביר את שכתבתי (מנסיון, פשוט אין מצב). אבל... אשמח לשוחח על-כך ארוכות, באחד המפגשים הבאים עלינו לטובה. ולא, לא הייתי רוצה ואו מאחל, לאף אחד, חיים בלתי מספקים ולא מאושרים. לא, לא במחיר הזה. אני יזמתי את גירושיי, למרות שידעתי לאן אני נכנס (עומד בסתירה לשכתבתי?, לא בטוח, כאמור, אשמח להסביר עצמי ) ניר
 
גוני- קרא את הספר

"לא בלי בתי"- /בטי מחמודי.(סיפור אמיתי) זה לא עניין של להסתגל- רק הקרבה למען הילדים. תקרא- תבין.
 
למעלה