גוני ידידי
אז אני יזמתי את הגירושים והקרבה לבתי היתה כל כך גדולה לפני הגירושים שחששתי מה אני עושה, גם היא האמא הנפלאה של בתי אמרה לי לא אחת למה אתה לא נלחם על הבית למה אתה גורם כזה נזק לילדה ובתוך תוכי ידעתי שעצם הישארותי בבית עצם המצב שלצערי הרבה אנשים חיים בו עצם זה שאני לא מרגיש כייף לחזור הבייתה כי לא כייף שם אחרי שהילדה נרדמת שאני לא מרגיש נוח לספר לה מה עובר עליי בעבודה לא כך רצית לחיות רציתי את האושר הפנימי את הכייף את התקשורת הבונה . היום היום הקשר שלי עם הילדה הוא קשר בריא אמנם אני לא רואה אותה יום יום אבל אני רואה אותה ומרגיש אותה הרבה יותר גם בכמות וגם באיכות מאשר הייתי בזוגיות ה"נורמאלית", היום שאני משכיב אותה לישון אני נטו איתה כשאני הולך לישון ומסתכל על החדר שלה על הבית שבנינו אני והיא יחד אני מרגיש גאווה כי הילדה גדלה למציאות שלאדם יש בחירה חופשית להיות מאושר , הילדה גם מבינה שאפשר להיות משפחה גם שאבא ואמא לא גרים יחד היא יודעת שאנחנו מדברים ביננו והגידול שלה הוא משותף ובריא ככל שניתן. אני רואה ומרגיש את הקושי שלך וזה מראה בהחלט על האהבה שלך לבנך אבל תנתב את כל האנרגיות לדברים טובים כשאתה בלעדיו תהנה מהלבד תפגוש אנשים אל תייסר את עצמך כשאתה איתו תהיה איתו נטו תן לו את כולך כשיש לך הזדמנות קח אותו כל שניה דקה ושעה איתו שווה הכל השהיה אתו תמלא אותך תתן לאמו את המרחב גם לקבל את החופש והאושר שלה ואז היא תהיה במלוא כוחה בשביל הילד . בהצלחה איש .