אני חושבת, וזו רק דעתי,
שבקריירה תובענית זה לא רק ויתור על ילדים (שזה חבל, אבל זה כבר לא העניין) אלא זה גם באיזשהו מקום ויתור על עצמך- לשעות פנאי, תחביבים, פגישת חברים ומשפחה, זמן לנשימה וכו'. אגב, לדעתי, אני לא חושבת שההגשמה של אישה צריכה להיות בזה שהיא בעצם מוותרת על ייחודה ונהפכת למעין גבר- בין אם זה בהיקף שעות העבודה או ויתור על הילדים, כי אין מה לעשות (זה בעייני בכלל לא חסרון או דבר רע), חלק מתפקידן או ייחודן של נשים זה בהבאת ילדים לעולם...