ליענקל´ה לוי

[בעיה1]

ליענקלה - שאלה

למה קוראים לך יענקלה הקטן ? אני אגיע מאוחר הביתה ורציתי להיות בטוח, שתקבל את השאלה. תודה

 

[דב אורבך]

ליענקל´ה היקר

ראשית, ברוכים הבאים לפורום ל"שעת אורח" בפורום שזכית להיות כאן הראשון ובצדק. שנית, היה לי הכבוד והעונג להכירך אישית באילת והחליף איתך רשמים. שלישית, הזמנתך לתעשייה האווירית לחוג שלי עומדת בעינה ומחכה לביצוע. עדנה ואני נשמח לשמוע ממך בעתיד הקרוב. ובאשר לשאלתי : לאחרונה התפתח כאן בפורום דיון מרתק על התואר המקובל והראוי למחברי הריקודים, "יוצר" או "מחבר". הנה בקיצור הטענות העיקריות : היו שטענו כי המילה "יוצר" היא מילה המתאימה רק ליוצר "יש מאין" כמו לאל ולכן אנו בני האדם אינם זכאים לכינוי נשגב זה. היו שטענו כי אין כאן שום "יצירה", יש סך הכל חיבור של צעדים לריקוד ולא יותר מזה, ולכן יש להסתפק בכינוי "מחבר". לעומתם היו שטענו כי זה המונח הנכון והמוגדר לפי המילון העברי ולכן המילה "יוצר" נכונה וראויה. בנוסף היו שטענו כי חבור צעדים ברמה גבוהה לריקודים מסויימים הם יצירות אמיתיות בכל קנה מידה וטוב וראוי שיכונו "יוצרים". יענקל´ה - אתה יצרת יצירות רבות ומעולות שבחלקן הגדול הן נכסי צאן ברזל ונרקדות אז והיום בשמחה ובהנאה בארץ ובעולם. מהי עמדך יענקל´ה, ובלי להצטנע בבקשה. האם אתה יענקל´ה - יוצר או מחבר ? תודה מראש. דבל´ה.

 

[shaffavi]

ליענקלה לוי - טכנולוגיה בריקודי עם

שלום יענקלה לוי, ברוך הבא לפורום 1 - האם תוכל להשוות בין מה שהיה כשהתחלת מבחינה השמעה ובחינות אחרות: כמו: ציוד נגינה, אולמות עם רצפות פרקט? (מיזוג?) נעלי ריקוד\ספורט או יחפים? מערכות הגברה? 2 - עם מה הרגשת נוח יותר? אקורדיאון או מחשב נייד? מה דעתך על הציוד העכשוי? האם השיכלולים מקלים לדעתך על חיי המדריך בימינו או מקשים, יחסית לאז? 3 - עם איזה ציוד ואמצעים היה ´כיף´ יותר לרקוד?

 

[מירי לוי 1]

ליענקל´ה היוצר החביב.

אני שמחה שהצטרפת כמשתתף לפורום בכלל, ובפרט היום כאורח הראשון ל"שעת הפורום" שנפתחה כאן. את שק המחמאות לגבי ריקודיך היפים התקשיתי לסחוב, היות והשק כבד ואני רזה ושברירית בשביל להרים מטען שכזה. מכל מקום, אני אוהבת במיוחד את הריקודים "התשמע קולי" ואת "שמח על הלב". אלו ריקודים עם רגש ואהבה ושעושים לי טוב על הלב. יש ריקוד אחד מיצירותיך שיש לי השגות לגביו : אני מתכוונת לריקוד בזוגות "עצי הצפצפות", והבעיות שלי הן שתיים. א. בקטע הראשון בן הזוג שלי מרים אותי לגובה ולפעמים קצת שוכח להוריד. ב. בקטע המסיים יש ארבע סיבובים לאחור, וזה לא נראה לי טוב, זה מאד משעמם וחוזר על עצמו. בקטע זה, בן הזוג שלי מעדיף לעמוד לסובב אותי ולא להסתובב, ואני נאלצת לבצע 4 סיבובים לאחור. שאלתי : אם יכולת ליצור ריקוד זה מחדש, האם היית משנה משהו בריקוד זה ? ועוד שאלה : האם יש עוד יצירות, שלו יכולת לעשות בהם שינויים, היום בשנת 2002, היית עורך אותם אחרת לגמרי ? לתשובתך אודה. מירי.

 

[ירון מישר]

ליענקל´ה לוי

בארה"ב רוקדים שתי ואריאציות של הריקוד "אתן במדבר". לדבריהם בתחילה לימדת בארה"ב גרסה מסויימת ואח"כ, בארץ שינית אותה. אבקש: 1. את סיפורך על השתלשלות הדברים. 2. דעתך על כך שהיום מחברי ריקודים מלמדים "ריקודי-עם ישראליים" רבים בחו"ל עוד לפני שנלמדו ונרקדו בארץ (כדי שאחרים לא ילמדו ריקודים אלה בחו"ל) ואח"כ, לא תמיד, מלמדים אותם בארץ ולפעמים בשינויים מסוייים.

 

[shaffavi]

ליענקלה לוי - טכנולוגיה וצורת הלימוד

האם אתה רואה הבדל בין דרך לימוד ריקוד בחוג בשנות ה-50 לדרך לימוד הריקוד הבודד עצמו בחוג כיום? אם כן - באיזה אופן. אם לא - אז מדוע לדעתך, לשיפורים הטכנולוגיים העצומים לא הייתה כל השפעה על צורת לימוד הריקוד בחוג. האם זה כדי לשמור על ´מאזן אימה´? כלומר, אם לא אבוא ואשלם לכל חוג וחוג - לא אדע ריקודים. כי רק בחוג לומדים (והרבה). לי אישית הכי קל ללמוד מהאינטרנט. הרבה יותר מהיר וקל מהלימוד הפרונטלי. והלימוד הכי מהיר הוא ללא המוסיקה (שרק מפריעה לי, בשלב הלימוד, להתרכז בצעדים). האם חשבת אולי לשים את ריקודיך כסירטוני וידיאו באינטרנט (ללא המוסיקה אם קיימת בעיית זכויות) ובצורה זו גם להפיץ אותם לכל ציבור הרוקדים בעולם וגם לשמר אותם לדורות? בנוסף - גם ציבור עצום של גולשי אינטרנט אשר אינם רוקדים יראה את ריקודיך. (נ.ב: הריקוד ´רחמים´ של אבי לוי מופיע כוידיאו באינטרנט ואני מכיר אותו. את הריקוד ´רחמים´ שלך, שהוא הראשון, אינני מכיר - הוא לא באינטרנט.)

 

[יענקלה לוי מהקריות]

למירי החביבה

כל הזמן חיפשתי קריטריונים לזהות מי את היום הוספת לי משהו חדש. את קטנה ורזה ובן זוגך ג´אבר שמרים אותך בקלות. לא רע. עכשו מאוחר לשנות ריקודים. כשהייתי צעיר השתוללתי ודוקא הסיבובים האחרונים היו המשויצים ביותר. אם היום הייתי חוזר ליצירה האינטנסיבית הקודמת, בבית אבות ובדיור מוגן אני אהיה כוכב , אבל אצל החברה של גדי באונברסיטה , ....מי יודע

 

[יענקלה לוי מהקריות]

למירי המשך תשובה

מירי יקרה, אני מרגיש שלא עניתי , בגלל לחץ הזמן , כראוי על שאלותיך. הריקודים התאימו לזמנם. הצעירים שהרקדתי, אהבו את הסיבובים. שני בני הזוג הסתובבו. (בעצי הצפצפות) והיה מיתח מענין. היום התבגרנו, והבחורים מתעצלים להסתובב, לא רק בעצי הצפצפות, גם בריקודים אחרים. ומסובבים את הבנות, כמו סביבונים בחנוכה או תרנגולת לקראת כפור : זו כפרתי וכו´.... הם גם מאבדים מהיציבות שלהם אחרי הסיבובים. אשר להרמות לגובה. זה לא היה במקור. זו תוספת שהזמן גרמה. מבחינה כוריאוגרפית נהניתי לראות כשכל הבנות הועפו לגובה , כמו דולפינים הנוסקים לשמים מתוך הים. לא חשבתי על שינויים , שאני הייתי עושה בריקודי , אבל העם שנה הרבה מאוד. בגאולים - שכיבת הבנות על זרוע הבן, והחיבוק רחוק מאוד מהמקור. העם כבר משנה מספיק. אני מעדיף לדבוק במקור. שימי לב - עקשנותי במחול השבת, גם אם לא כולם מדייקים , בתנועת הידיים בחלק השני- הרי קטע זה הוא המיחד את הריקוד. אני מקוה שתשובתי מספקת. זו הזדמנות למסור לך ולמי שמעונין להמשיך בשיחות את מספר הטלפון 04-8726027 לא להתבייש. כל דכפין ייתי ויפסח. הבית פתוח לכל. להשתמע יענקלה

 

[ירון מישר]

ועוד

באשר להרמת הבחורה אל על: יש לנו את התוספת הזו גם ב"באביב את תשובי חזרה", ב"עלם וסוסתו", ב"כמה אהבה" ועוד. נראה לי שבעבר זה היה חלק מהשאיפות הגבריות... אבל ברצינות: הבעיה אינה ההרמה אלה שלאחר שה"גבר" בא על "סיפוקו" הוא משליך (מוריד), פעמים רבות, את הבחורה אל הפרקט בצורה המזכירה לי הורדת שקי תפוחי אדמה בקיבוץ. אז חבר´ה קצת עדינות. אשר לעצי צפצפות יש לי "הצעת ייעול" אשר נוסתה בהצלחה כבר עם כמה בנות זוג: בחלק ב´ ו-ד´ של הריקוד ניתן לרקוד כך: 1 העברת משקל אל הרגל החיצונית (שמאל הבן ימין הבת); 2-4 סיבוב בשלושה צעדים נגד כיוון התנועה; 5-6 שתי העברות משקל מרגל אל רגל; 7-8 סיבוב בשני צעדים עם כיוון התנועה. בחלק ד´ של הריקוד 1-8 חוזר פעמיים. יש רק לדאוג לא להתנגש עם הזוג שלפניכם (זה אפשרי). אין בהצעה זו הצעה לשינוי הריקוד (על המדריך ללמד את הריקוד כמו המקור) הצעה זו הינה הצעה לאילתור ושינויים בין בני זוג הרוקדים כבר זמן מה ומבינים את שפת הגוף של בן/בת הזוג.

 

[shaffavi]

ליענקלה לוי - של מי דבקה במידבר?

טוב אני משרשר את השאלה למרות שאין קשר כי יש רק 15 בעמוד הראשון (ירון, אם אתה רוצה - תשרשר גם את השאלות האחרות שלי) דבקה לאדמה: כאן בסביבה יש מספר וותיקים ברי סמכא הטוענים שהריקוד הוא של ריבקה שטורמן או שלכל היותר יש שתי גירסאות והם רוקדים את של ריבקה. תוכל להסביר מה קרה? מה היו היחסים בינך לבין ריבקה שטורמן? האם לדעתך היחסים אז, בתקופה ההיא, בין המחברים, היו טובים ויפים יותר מאשר היום? או אולי זו רק צורת ראיה נוסטלגית שאין בה אמת.

 

[יענקלה לוי מהקריות]

אבי - סדנא דארעא חד הוא

בכל השנים היו מתיחויות , שנאות ומריבות. בדיוק כמו היום. אבל היינו מעטים , והבל התנהל בניחותא. אני יודע על הרבה מיקרים ,מזעזעים", אשר טרם הגיע הזמן לגלותם. אבל במהלך החיים הכל נגרס לאבק דק, עד שהצורה והתוכן נשכחים. באשר ליחסי עם רבקה שטורמן. כבר כתב על זה מישהו בפורום. מזמן. רבקה קנאה מאוד בהופעתי כ "יוצר ". ויחסה אלי מזכיר לי את יחסו של ירון , ליוצרים צעירים. קורא להם מחברים. מלחמתה היתה "תרבותית " מאוד. א. חיברה בכוונה ריקוד נוסף לאתן במידבר. בארה"ב היא ניסתה להטעות את פרד ברק, ובתקליט שהוא הוציא לכבודה, ביקשה לא להזכיר את שמי בדבקה לאדמה. המאבק "התרבותי" היה בשכיחת השם שלי ובהכנסת שמו של יואב אשריאל לתקליט של פרד ברק (התקוה) היא התנצלה בפני, אחרי שחברים העירו לה על כך. טענה שלא ידעה. פרד ברק היה יקה מיוקק. הייתי אסיסטנט שלו כמה שבועות - בכפר המכביה. גרנו בחדר אחד ושוחחנו שעות. הוא ידע שהריקוד דבקה לאדמה שלי. זהו !! אילי פאת מאת. (מה שעבר - מת) חבל להזכיר נשכחות. רבקה ואני היינו ידידים טובים עד אחרית ימיה. לא אשכח אותה . יוצרת דגולה ומוכשרת. תמיד אהבתי לרקוד אתה את דודי לי ואתי מלבנון. אם לא עניתי על הכל אתך הסליחה. אני נירגש מאוד - כעת. תודה ידידך יענקלה

 

[ירון מישר]

יענקל´ה אני מוחה נמרצות

על האנלוגיה המזכירה לך את יחסי ל"יוצרים" הצעירים. אני מעולם לא התנכלתי לאיש ולא שיניתי עובדות לטובת אינטרסים שלי או של אחרים. העובדה שאני מאמין שיש לקרוא להם "מחברים" ולא "יוצרים" אינה התנכלות כלל וכלל ואינה מעידה על יחס שלילי למה שהם עושים. יש לי ביקורת לגבי מהלכים שונים קשורים לחיבור הריקודים אל אין כאן התנכלות! רבות עשיתי כדי לשמר ריקודים ישנים וחדשים בצורה הטובה ביותר, רבות פעלתי על מנת לפתח יחס נכון למוסיקה, לשירים, להקלטות ולבעלי הזכויות. גם בעבר באואלי בטענות על רצוני שכולם ישלמו לאקו"ם גם היום באים אלי בטענות וחרפות על כך שאני מנסה לשמור על אתיקה מינימלית. לצערי הרב מאז שהתחילו להשתמש בהקלטות מתקליטים, נהגו מחברי הריקודים (לא כולם) יחס לא הולם כלפי אלה שבזכותם ריקודיהם התקיימו. צר לי שבמקום ללמוד איך להתנהג מאשימים את מי שמצביע על התנהגות לא הולמת.

 

[יענקלה לוי מהקריות]

לאבי - לימוד באינטרנט

עכשו אני מתפנה לשאלך המענינת. לימוד באינרנט פוגע בשיוויון ההזדמנוית. לא כולם מכירים את רזי הטכניקה הזו, על כן "המלומדים" - חודרים מהר ובקלות למידיה ולתודעת הציבור. אפשר לטעון - מי שרוצה להצליח - שילמד ! אבל לא כל אחד מסוגל. וכבר נאמר : הזהרו , בבני עניים , כי מהם - תצא תורה כלומר יכול להיות שנפסיד את הטובים ונזכה באחרים המוכשרים מבחינה טכנית - הלימוד האינדוידואלי הוא יעיל אבל בלי נשמה וחסר את האינטראקציה עם האנשים. בכל זאת , כשסביבך עוד חברים - ההרגשה אחרת נהניתי לדבר אתך בטלפון

 

[יענקלה לוי מהקריות]

לאבי ידידי בניו יורק

טכנולוגיה בהרקדות בודאי שהיום יותר קל למדריך. היכולת של המדריך להתרכז בעבודה גבוה מאין שעור לימים שהתחלתי. כדי שיהיה לצעירים שבנו מושג. אני רכבתי על אופניים עם פיסת נייר ביד , תוף על הכסא האחורי, ותוף מרים ביד הפנויה, בקיץ ובחורף. האקורדיוניסט ניגן אני כל הזמן רקדתי עם האנשים. הרמתי יד או גבה והאקוריוניסט הבין מיד את הרמז. ההרקדה שטפה בלי הפסק. הטייפים היו אמורים לעזור – אבל היה קבעון בביצוע השירים. כל הזמן אותו ביצוע. הנגינה החיה היתה מגוונת יותר. אבל הרוקדים הלכו ודרשו איכויות. אני בדעה שהמחשב נתן תנופה עצומה, לבחירת ביצועים שונים, מהר בלי סיבוכים ואיפשר למדריך להתרכז בעבודתו. וככל שנעשה יותר נוח – המדריך החל לזלזל בקהל, אכל .שתה שוחח עם בחורות , יצא לשרותים בלי לחרוד לגורל ההרקדה. אליה וקוץ בה

 

[יום טוב אוחיון]

ליענקל´ה לוי היקר.

שלום לך יוצר גדול. וברוך בואך לפורום. נוכחותך עשויה להרגיע, ולו במעט את הלהט העכשוי בפורום. שאלתי אליך: האם יצא לך ליצור ריקוד, עם שותף אחר? (יוצר נוסף). אם כן, על איזה ריקוד מדובר? מה דעתך, על שיתוף פעולה שכזה? אשמח לשמוע את דעתך. בהערכה ובידידות חמה. יום טוב

 

[יענקלה לוי מהקריות]

יום טוב חביבי ויקר מאוד

ארץ ארץ - חיברתי יצרתי עם שלמה בכר בואו ונשיר - עם עוד 4 חברים כל השאר אינוידואלי. השתדלתי לא להתחלק עם חברים ביצירה. זה הפריע לי מאוד , בהרגשה. גם עם אשתי לא התחלקתי עם חברים. ידידך יענקלה

 

[יום טוב אוחיון]

היום, אחרי ששבעת והשארת לנו,

מורשת לדורות, לא בא לך ליצור משהו חדש? משהו עם מוסיקה עכשווית? משהו עליו תאמר, הנה הפינלה שלי? לתשובתך אודה. יום טוב.

 

[יענקלה לוי מהקריות]

יום טוב - חברי

אנו , בני האדם לא יודעים מתי הסיום. חדות היצירה ישנה, אבל קיימת גם העייפות מן הנעשה בשטח. קשה להתמודד עם יצירה שופעת ואגרסיבית. אני שייך לאלה שצריכים הרבה זמן, לשמוע את המנגינות שוב ושוב. היום כשאתה עוד שומע את התו הראשון, כבר המנגינה נרשמה בהיכל המשמרת, וכמו בחנוכה: "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם". לפני כשעתיים , דברתי עם אפי נצר ובקשתי ממנו לשלוח אלי תוים של ריקוד ישן שלי : "דבקת הבוצרים", ומתברר שיש לו כמה מנגינות נפלאות, אשר טרם הגיעו לידיעת הציבור. הוא שלח אלי את התוים - אולי ניצור משהו במחתרת, ברוח הזמן - ובגיל 90 נוציא את הריקודים לאור. בידידות, והרבה ברכות. גם לזהבה היפה שלך יענקלה

 

[יום טוב אוחיון]

תודה לך יענקל´ה על החוויה אתך מאמש.

 

[יענקלה לוי מהקריות]

לדב אורבוך היקר

יוצר או מחבר מאז שאני מכיר את עצמי כיוצר – השתמשו במונח הזה. איש לא עירער על כך ולא ניסה להתפלסף בשאלה: למה התכוון המשורר. כנראה, שבמשך השנים נוצר יחס מזלזל לחברים, אשר ניסו כוחם ביצירה, והחלו לעשות דיפרנציאציה. לדעתי, צריך לקרוא לכל מי שנותן מכשרונו ויכולתו לציבור. והציבור נהנה ומתרגש – יוצר. הוא אסף מכוח זכרונו פנימיותו וחוויתו אלמטים שמרגשים אותנו. על כן המושג שהיה מקובל כל השנים חל על כולם. אין דרגות ביצירה. מחבר ,יוצר , משרבט , מכרטט- אם התוצר מרגש אותנו – נקרא להם יוצרים. ואין מה להתקשר עם אלוהים, לברר אם הכינוי בומבסטי מדי.