לא אנא לא - אל תכאיבי - בבקשה!
והסיפור של החברה האחרונה שלי יסביר לך... (היא מאזינה לפורום כדבריה - והנה לה מקום להתחיל להגיב אם היא רוצה...) הכרנו הכרות "אודיגו" רגילה, התחברנו והיו עליות ומורדות. שנה שלמה נמשך הקשר. היום הוא לא קשר רומנטי אבל הוא חברי מכובד. אני מעדכן אותה אודותי ולי היא מספרת את העובר עליה. ואני מה זה גאה - תיכף תביני. תחילה עלי לומר לך שאני מאוהב בביטוי שציטטת פה: "ציפורים שנוצותייהן דומות מלהקות בצוותא" הוא פשוט מזכיר לי שיעור אנגלית בכתה ז' ואין לי מושג מדוע את ה0IDIOM הזה אני זוכר ומזכיר לעיתים תכופות לאחרונה... Birds of feather Flock together" כמה יפה כמה חכם.. אני כל הזמן חשבתי על נדידת ציפורים... עד ש... אז אני לא פרופסור אבל בכל מהלך הקשר שלנו מה שהטריד את מנוחתה של (נקראה לה ע') היה שהיא חסרת תואר אקדמאי. כשעלה הנושא בזמן בו היינו באמת בשיא הקשר ובפסגת ההנאה - התברר לי כי לא רק זאת - אפילו תעודת בגרות נמנעה ממנה כי היא נישאה באמצע הלימודים בתיכון. בכיתי! ממש בכיתי כשהיא ספרה לי זאת והתרגשתי ואני מתרגש גם כעת כשאני נזכר בזה. כמובן שהיא לא חסרה דבר - מעמדה בעיני לא היה פחות בשל תעודה זו או אחרת ואף יותר מכך עלה ערכה שכן היא נושאת במשרה רמה ובכירה בארגון ציבורי גדול. אז כאן קודם כל: " כפיים לך ע'" שאפו! וכל הכבוד!! ההקדמה הזו היא רק כדי לספר לכם כי היא מאושרת היום בחברת איש מקסים אותו פגשה - כן, באודיגו! ושניהם זוג משמיים. לבחור תארים ראשון ושני ולא אסגיר פרטים נוספים וגם לו אין בעיה עם ע' וחוסר בתעודה. מה גדולה היתה ההתרגשות שלי לפני ימים מספר כשע' סיפרה לי בהתרגשות רבה כי היא היתה עם בן זוגה בקונצרט (פסטיבל ישראל) ובפעם הראשונה בחייה היא רואה על הבמה תזמורת סימפונית (שתיים למען הדיוק) באולם ובהופעה חיה. הכבוד שנפל בחלקי הוא כפול ומכופל. ע' לעולם תזכור לי בהכרת תודה את הקרדיט שנתתי לה מבלי לבחון בציציות תאריה. הדבר היותר משמעותי בעיני הוא שהיא עוד היום בדרך לעבודה צלצלה לספר לי שוב כמה היא גאה בעצמה. ולי יש סיפוק מכך שהיא אמרה לי שיש לי מעט תרומה בהכנסתה לעולם המוסיקה הקלסית. מי צריך יותר כבוד מי תצריך יותר פרגון מי צריך בכלל משהו יותר מרגש אנושי, מאמפטיה וסימפטיה. אז אל תכאיבי לו אש אש... עיזבי את הצורך בתעודות למי שהן חשובות. תתקדמי ודפדפי...
והסיפור של החברה האחרונה שלי יסביר לך... (היא מאזינה לפורום כדבריה - והנה לה מקום להתחיל להגיב אם היא רוצה...) הכרנו הכרות "אודיגו" רגילה, התחברנו והיו עליות ומורדות. שנה שלמה נמשך הקשר. היום הוא לא קשר רומנטי אבל הוא חברי מכובד. אני מעדכן אותה אודותי ולי היא מספרת את העובר עליה. ואני מה זה גאה - תיכף תביני. תחילה עלי לומר לך שאני מאוהב בביטוי שציטטת פה: "ציפורים שנוצותייהן דומות מלהקות בצוותא" הוא פשוט מזכיר לי שיעור אנגלית בכתה ז' ואין לי מושג מדוע את ה0IDIOM הזה אני זוכר ומזכיר לעיתים תכופות לאחרונה... Birds of feather Flock together" כמה יפה כמה חכם.. אני כל הזמן חשבתי על נדידת ציפורים... עד ש... אז אני לא פרופסור אבל בכל מהלך הקשר שלנו מה שהטריד את מנוחתה של (נקראה לה ע') היה שהיא חסרת תואר אקדמאי. כשעלה הנושא בזמן בו היינו באמת בשיא הקשר ובפסגת ההנאה - התברר לי כי לא רק זאת - אפילו תעודת בגרות נמנעה ממנה כי היא נישאה באמצע הלימודים בתיכון. בכיתי! ממש בכיתי כשהיא ספרה לי זאת והתרגשתי ואני מתרגש גם כעת כשאני נזכר בזה. כמובן שהיא לא חסרה דבר - מעמדה בעיני לא היה פחות בשל תעודה זו או אחרת ואף יותר מכך עלה ערכה שכן היא נושאת במשרה רמה ובכירה בארגון ציבורי גדול. אז כאן קודם כל: " כפיים לך ע'" שאפו! וכל הכבוד!! ההקדמה הזו היא רק כדי לספר לכם כי היא מאושרת היום בחברת איש מקסים אותו פגשה - כן, באודיגו! ושניהם זוג משמיים. לבחור תארים ראשון ושני ולא אסגיר פרטים נוספים וגם לו אין בעיה עם ע' וחוסר בתעודה. מה גדולה היתה ההתרגשות שלי לפני ימים מספר כשע' סיפרה לי בהתרגשות רבה כי היא היתה עם בן זוגה בקונצרט (פסטיבל ישראל) ובפעם הראשונה בחייה היא רואה על הבמה תזמורת סימפונית (שתיים למען הדיוק) באולם ובהופעה חיה. הכבוד שנפל בחלקי הוא כפול ומכופל. ע' לעולם תזכור לי בהכרת תודה את הקרדיט שנתתי לה מבלי לבחון בציציות תאריה. הדבר היותר משמעותי בעיני הוא שהיא עוד היום בדרך לעבודה צלצלה לספר לי שוב כמה היא גאה בעצמה. ולי יש סיפוק מכך שהיא אמרה לי שיש לי מעט תרומה בהכנסתה לעולם המוסיקה הקלסית. מי צריך יותר כבוד מי תצריך יותר פרגון מי צריך בכלל משהו יותר מרגש אנושי, מאמפטיה וסימפטיה. אז אל תכאיבי לו אש אש... עיזבי את הצורך בתעודות למי שהן חשובות. תתקדמי ודפדפי...
