לכל ההורים שנכנסים הנה

שקר../images/Emo70.gif

יש הרבה אבות,ולשאלות ....אז רק אתמול אחד האבות שאל שם להמלצה איך להכין תפ,א לתינוק
 

XUXA141

New member
אחד? וזה נראה לך שוויוני?

עם יד על הלב, כמה גברים לעומת כמה נשים יש בפורום? ומתוך הנשים, כמה מהבני זוג שלהם לקחו חופשת לידה המגיעה להם לפי חוק?
 

מרמריסה

New member
לא קשור לשיוויון - חלוקת תפקידים

שונה. עם כל הכבוד לפמיניזם (ואני אימא לשניים+אחד בדרך, רופאה ובעלת קריירה עצמאית) - המצב הטבעי הוא אם-תינוק. בייחוד בשלבים הראשונים. בשום אופן לא הייתי רוצה שבעלי ייקח את "חופשת הלידה שמגיעה לו לפי חוק"! אישה לאחר לידה צריכה להחלים, גופנית ורגשית. לחזור לעבודה מייד לאחר הלידה זו ממש התעללות באם. אני באמת מאמינה שבמרבית המקרים, התינוק צריך להיות עם אימו. כמו שאמרתי- אין קשר לשיוויון, רק חלוקת תפקידים שונה. צאי וראי מה קורה בטבע! הטיפול בצאצאים, בדור הבא, אינו פחות ערך מלהרויח כסף. אתן יודעות מה? אולי אפילו חשוב יותר. גם המבנה הנפשי והרגשי של גברים ונשים הוא שונה. כמובן, יש גם יוצאי דופן, אבל בגדול, האישה רכה יותר, רגישה יותר, מתאימה יותר (מבחינה ביולוגית ואבולוציונית) לטפל בתינוק רך. זה הטבע. זהו המבנה האנושי. ברכות לכולם.
 

XUXA141

New member
בתור רופאה אני מתפלאת עליך.

כי אפילו אחרי ארוע לב לא צריך החלמה כל כך ארוכה. נוסף לכך, אדם שעבר ארוע רפואי חזק כל כך כמו לידה, הדבר הראשון שהוא צריך זה שינה, והרבה. אדם לא יכול להחלים אם הוא לא ישן!. אם באמת חופשת הלידה היתה נועדת להחלמת האישה, אז היו לוקחים את התינוק הביתה והאבא היה מטפל בו והיא היתה זוכה לישון כמה ימים בשקט! המנטרות של "תינוק צריך להיות עם אמו" "מבנה נפשי שמתאים לטיפול בילדים" " האישה רכה יותר" וכו' הן מנטרות שוביניסטיות שבהם שטפו את המוח לנשים במשך שנים. אין אף הוכחה מדעית שמראה שבמבנה המוח הנשי יש חלק שמשפיע על טיפול טוב יותר בתינוקות. אם כבר, מחקרים הוכיחו ש לא נמצא הבדל משמעותי בין ילדים שטופלו על ידי אב לעומת אם. אגב, הביטוי הצורם ביותר "המצב הטבעי הוא אם תינוק" - שזהה לביטוי "אשת חיל מי ימצא" ובשני המקרים מדובר על ללקק לנשים על כמה שהן חשובות ,כדי שיחזרו למטבח ולחיתולים. בבקשה בפעם הבאה שאת יוצאת בהצהרות בומבסטיות בדבר מבנה המוח והנפש הנשיים, נא הביאי מחקרים אובייקטיביים שבהם נוטרלה ההשפעה התרבותית.
 

מרמריסה

New member
אל תתפלאי, זה לא בריא.

את הוויכוח הזה לא אני ולא את נכריע. יש הרבה עדויות, לכל הכיוונים. אני בחופשות הלידה שלי ישנתי, והרבה! בין הנקה להנקה. ככל שיכולתי. ענייני הבית השוטפים טופלו על ידי בעלי. כשהייתה אפשרות, הוא טיפל בתינוק. אין שום ספק שחזרה לעבודה בשלב זה הייתה בלתי אפשרית. בעניין ההבדלים בין נשים וגברים הבעתי את אמונתי, שאינה מבוססת על "מנטרות". אכן יש הבדלים אנטומיים בין מוח האישה והגבר, אם בגרעינים מוחיים ואם בתפקוד חלקים שונים של המוח, כולל הקשר בין שתי ההמיספרות. מלבד זאת, הרבה ליקויים שבסיסם נוירולוגי (כמו אוטיזם, ליקויי למידה, קשיים מוטוריים ועוד) נפוצים בשיעור גבוה הרבה יותר אצל זכרים. מה כל זה אומר לנו? יש המון חומר בנושא. אם את באמת מעוניינת, אני בטוחה שתמצאי. זה ים של מידע. אני יכולה לספר על שני הילדים שלי, ששניהם נחשפו לאותם צעצועים ולא קיבלו "מסרים" לגבי תפקידם המגדרי (אצלנו בבית אני ובעלי עושים הכל, לפי היכולת והאפשרויות באותו זמן) - שיחקו באופן שונה עם הבובות, כבר מגיל צעיר מאוד: הילדה "טיפלה" בהן, חיבקה... והילד ערך קרבות ביניהן... אגב, נכון שתינוק, כדי להתפתח כראוי בשנותיו הראשונות, זקוק בין היתר ל"דמות מטפלת קבועה, זמינה ומגיבה" - ללא קשר למינה. אולם, אני לא מכירה הרבה גברים שעונים לתיאור הזה. תורשה או סביבה - מה זה בעצם משנה? חשובה טובת הילד. אם האישה מתאימה לכך יותר (וכך זה במרבית-לא כל- המקרים), אז זה עדיף.
 

XUXA141

New member
תשובות.

1. השינה צריכה להיות איכותית. אם מעירים אותך כל שעתיים, זה לא מספיק. גם אנשים שעובדים משמרות ישנים פה ושם ובסך הכל יכלו להגיד שהם ישנו למשל 10 שעות ביממה אבל כשזה בהפרעות חוזרות ונשנות, אין איכות שינה וזה לא שווה הרבה. 2. יש הבדלים בין מוח נשי למוח גברי אבל לא נמצא חלק במוח הנשי שגורם לנשים לטפל טוב יותר בתינוקות או להיות רכות ונחמדות יותר. 3. הילדים שלך לא נחשפו רק אליך אלא גם לפרסומות בטלוויזיה, לסרטים, לרחוב עם שלל הרעות החולות שלו, לגננות או מטפלות או אנשים שמשדרים אפילו בלי כוונה יחס שונה לפי מין. וזה משפיע. מחקרים הראו שאפילו אמהות מתייחסות אחרת לתינוקות בנים שלהן מאשר לתינוקות בנות שלהן עצמן ( כגון משך הזמן שבו מאפשרים לתינוק לבכות לפני שניגשים אליו וכו'). הן בכלל לא היו מודעות לזה. יותר מזה, גם בלי לשים לב - שפת גוף יכולה לשדר מסר. דבר אחרון לגבי נקודה זו - יכול להיות שהילדה טיפלה כי האופי שלה הספציפי כאדם הוא טיפולי יותר. לא בגלל שהיא ממין נקבה. 4. זה שאין גברים שעונים לתאור הדמות המטפלת זה פאק של החברה ולשמחתי זה הולך ומשתנה. היום יותר ויותר אבות לוקחים חלק בטיפול בילדיהם בהצלחה רבה אבל ברגע שנשים בכלל לא נותנות להם צ'אנס איך יוכלו להראות שהם יכולים? למה שגבר לא יוכל להיות זמין ומגיב? האם כל הגברים אדיוטים? גבר שאנחנו סומכים עליו עם בטחון המדינה כשהוא משרת בצבא, לא נסמוך עליו שישמע בכי של תינוק? האם יותר קל למצוא מחבל בין השיחים מאשר לשמוע בכי של תינוק? האם יותר קל להרכיב נשק מאשר לנקות ישבן של תינוק? ואיך בוחנים אם האישה מתאימה יותר? הרי עד שאין ילד לא יודעים אם היא מתאימה או לא, אז איך כבר בילד הראשון האישה לוקחת את החופשה המלאה ברגע שילדה ולא למשל מחליטה על חצי חצי כדי שמקסימום יוכלו לשנות דעה בהמשך?
 

מרים30

New member
תפקיד המוח של אשא הו של גבר

גנטי לחלוטין האותו רגע שנברא העובר!!! ולא השפעה של הסביבה! כדאי לך להתעניין בנושא אם את כבר מדברת!
 

XUXA141

New member
שמתי לב שחסרים לך קצת סימני קריאה.

אז הנה כמה - תפזרי איפה שאת רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 

מרמריסה

New member
לא...

1. לא אמרתי שגברים אידיוטים ולא מסוגלים לשמוע בכי של תינוק ולהגיב אליו. בכל זאת אני סבורה שגברים פחות רכים, רגישים ועדינים מנשים באופן כללי (שוב, כמובן שיש יוצאים ויוצאות מהכלל). אני מסכימה עם הכותבת שדיברה על התקופה הראשונה של התינוק. לכך בדיוק התכוונתי. 2. ישנם מצבים, שמלמדים אותנו על ההבדל הביולוגי בין המבנה הרגשי של נשים וגברים. למשל, ישנם מצבים שהעובר ממין נקבה נחשף לרמות גבוהות של טסטוסטרון (ההורמון הזכרי העיקרי) ברחם. הילדות הללו, כבר בילדות המוקדמת, מפגינות התנהגות "של בנים": הן יותר פראיות, מעדיפות משחקים אלימים ותחרותיים המלווים בתנועתיות רבה. דוגמה נוספת: נמצא, שלגברים בעלי רקורד של פשעים אלימים יש רמות טסטוסטרון גבוהות יותר מהממוצע. אגב, גם אצל נשים קרייריסטיות מצליחות (יותר מהממוצע לנשים)... ומעולם החי: קוף ה'אלפא', מנהיג הלהקה, כאשר מקבל זריקות הורמונליות המדכאות את הטסטוסטרון בגופו (סירוס כימי ולא כירורגי, כך אין כל שינוי הנראה לעין) - מוותר מהר מאוד על מקומו בלהקה ומפסיק להילחם על מעמדו. התוקפנות שלו נעלמת. 3. לגבי ההחלמה מהלידה: לגבי, לפחות, ההחלמה הריגשית היא להיצמד לתינוק הרך כמה שיותר. "להסניף" אותו, להתחבר אליו - להפנים את קיומו וכאילו לפצות על כל מה שעברתי כדי שיהיה כאן. קשה לי להסביר... אבל אני לא היחידה. 4. לגבי המסרים שהילדים שלי קיבלו מהטלוויזיה ומהסביבה: סליחה? בגיל שנה וחצי-שנתיים? מה הם ראו בטלויזיה? (לא ראו). בבית? (חלוקת התפקידים אצלנו היא לא "מסורתית"). וזה לא מייחד את הילדים שלי-זה מאפיין את מרבית הילדים, כבר בגילאים הרכים. כל רופא/פסיכולוג ילדים יספר לך שכבר מגיל צעיר מאוד ההבדלים האלה בולטים. אין מה לעשות, אנחנו יצירי הטבע, והוא יצר אותנו שונים מבחינה ביולוגית: גופנית ורגשית. שווים אבל שונים.
 

XUXA141

New member
הרבה מהפעולות הנחוצות לתינוק

הן מכניות ודורשות בעיקר זוג ידיים, קצת ביטחון עצמי וקצת שכל. גם קצת אהבה לא תזיק אבל בהחלט בכמות שגם לאבות ( אני מקווה) שיש. בשביל לנקות ישבן לא צריך איבר מין נשי, וגם לא עודף רכות שיש רק לנשים ביתרון גדול על פני גברים ( וזה נאמר כמובן בציניות). גם בשביל לנענע תינוק בוכה כדי שירדם, אני מאמינה שאב שרצה את התינוק, מסוגל לאהוב את בנו ברמה שתספיק כדי להרגיע תינוק בוכה ולגרום לו לחוש רגוע ואהוב. גם בשביל לקחת לטיפת חלב,להלביש, לרחוץ, ואפילו להאכיל ( כולל חלב שאוב) ההבדל בכמות הרכות והחום שאת טוענת שיש לנשים הרבה יותר מגברים, לא משנה. מספיק כמות מסוימת. זה כמו שבשביל לשטוף רצפות לא צריך דוקטורט. "החלמה רגשית"? קודם כל מזמן כבר ניפצו את המיתוס של "איך שילדתי אותו מיד התאהבתי בו". יש יולדות שלוקח להן המון זמן, יש כאלה שאף פעם בעצם לא מתחברות לילד ( וראי כמה אמהות מזניחות, מתעללות או משתפות פעולה עם התעללות בילדים יש) וכמה מקרי דיכאון לאחר לידה. אני כבר לא מזכירה אמהות שהטביעו את הילדות באמבטיה או השליכו אותם מהחלון, מרוב "רגש" שיש להן. להפך, נשים ששטפו להן את המוח מילדות שהן צריכות ל התאהב מההתחלה , וזה לא קורה להן, מרגישות אשמות ודפוקות. לסיכום, גם אם הייתי מקבלת את דעתך שיש הבדל במידת העדינות והרכות של שני המינים, עדיין ההבדל הזה לא משמעותי מספיק בשביל לקבוע שרק מין אחד צריך לטפל בתינוק , ושאם הוא לא רוצה הוא חייב בגלל שרק הוא מסוגל. אב שלא מסוגל לנהוג ברכות בילדיו, מוטב היה שבכלל לא היה מביא אותם לעולם.
 

ורדוש32

New member
אני עדיין חושבת שהמצב הטבעי הוא

אם-תינוק ושלא מדובר פה בקונספירציה שוביניסטית אבל אני מדברת אך ורק על התקופה הראשונית - מספר חודשי חיים ראשונים של התינוק. אין מה לעשות - נשים מגדלות את העוברים בתוך גופן במשך 9 חודשים תמימים. אין ספק שגוף האישה מתאים את עצמו בתקופה הזו לאימהות ולטיפול בתינוק. תינוקות בני מספר שעות מבדילים בין ריח אימותיהם לריחות של אימהות אחרות. נכון שגם האבא יכול להיות מטפל עיקרי אבל זה לא טבעי בעיניי, שוב - בהתחלה! אצלנו חלוקת התפקידים היא שיוויונית ומתחשבת הן בצרכים של כל אחד מאיתנו בזמן מסוים, במחויבויות של כל אחד ומה הוא יכול לקחת על עצמו. אבל בתקופה הראשונה לאחר הולדת בני, אני הייתי המטפלת העיקרית. אני הייתי איתו בבית, הינקתי אותו וכו'. בעלי עזר במה שיכל - עבודות בית, תמיכה וכו'. היום כשהעולל בן למעלה משנתיים הדברים נראים אחרת. שנינו עובדים, והטיפול בו מתחלק בינינו בהתאם לעומס המטלות האחרות שיש לכל אחד מאיתנו. ישנם ימים שאני מאוד עמוסה ומגיעה הביתה בשעות ערב מאוחרות אחרי שהילד ישן ואבא שלו היה איתו כל אחה"צ והערב, ויש ימים שזה הפוך לחלוטין ואני נמצאת איתו כל אחה"צ ואבא מגיע מאוחר. היום זה אפשרי, ואין בינינו מטפל עיקרי כלל וכלל כי לא מדובר בתינוק קטנטן שהצרכים הפיזיים שלו מכתיבים את האינטראקציות בבית. בהתחלה, ולדעתי רק בה, יש שוני בין גברים לנשים. שוני שאני רואה בו גם הרבה יופי של הטבע, ואני לא נלחמת בו אלא מקבלת אותו באהבה.
 
הי לכולן, גם אני פה כי מעניין ולא

כי אני מנסה להציק לכן. בכל מקרה, בעלי הוא יותר פמיניסטי ממני - הוא קם לרוב עם התינוק, הוא היה איתי לאורך כל חופשת הלידה, הוא עושה את האמבטיה של הבן שלנו כל ערב וגם מאכיל אותו לרוב. למה? אולי כי קשה לי, אולי אני עצלנית, אבל בגדול - יש גם סיבה שאני כאן. כי אני חולה על הילדון שלי, אבל מזדהה עם משהו (וכבר כתבתי לכן את זה) שגיליתי כמה זה קשה לגדל ילד לאחר שילדתי. לא מזלזלת בזה לרגע, אבל גם לא נראה לי שאעשה מלא ילדים - ואגב גם עלי יש לחץ איום כי כבר עשיתי אחד כאילו. ואם בעלי לא היה כ"כ מעורב בגידול, אני לא יודעת איך הייתי מתפקדת. בכל מקרה, זה באמת פורום באינטרנט - פתוח לכולם. לא צריכים להגיע אנשים רק כדי להציק לכן, אבל לכל פורום אנשים מגיעים - לפעמים אני נכנסת לפורום מתכונים כשאני צריכה עצות - ואני ממש לא בשלנית!! בכל מקרה, השאלה לגבי גברים ב"הורים לילדים" קצת לא מובנת. האם זה אמור להעיד על משהו? בעלי מתעניין בכל מה שקורה לילד ובעיניי הוא גם אבא וגם אמא, אבל הוא לא נכנס לפורום. זה אמור להגיד משהו? הוא עובד, הוא עסוק, והוא גם לא טיפוס שמתחבר לפורומים. בגדול, אני מספרת לו מלא דברים על הפורום אבל זה לא הכי מעניין אותו. אבל הגידול של הבן שלנו מאד מעניין אותו. ואני יכולה להפנות אותה שאלה אליך - למה זה "נשים שלא רוצות ילדים?" איפה הגברים בהחלטה?
 

XUXA141

New member
יש הבדל בין שני הפורומים.

בפורום "נשים שלא רוצות ילדים" טבעי שיהיו יותר נשים בגלל ש הלחץ העיקרי להביא ילדים הוא על נשים, כי כך נתפס עדיין יעוד הנשים בעולם.. כשגבר מצהיר שהוא לא רוצה ילד זה עוד נתפס איכשהו. כשאישה מצהירה כך זה בבחינת חילול הקודש ו"היא בטח מטורפת עם ילדות עשוקה" כמו שנאמר לא אחת. לעומת זאת בפורום הורים, כשהשאלות הנדונות הם טיפול בתינוק שאמור להיות ענין לשניההורים, זה מפליא שרק מין אחד שולט בגדול, ובמקרה המין שמיועד לכך באופן מסורתי ושוביניסטי.
 
זה לא מדוייק

יכולה להגיד לך שלקח לאחותי 5 שנים להיכנס להריון והיא עברה לא מעט, והלחץ העיקרי היה מההורים של בעלה - עליו!! וגם על בעלי היה המון לחץ (מה לעשות שהוא "כיסה" עלי ולא סיפר ש"בגללי" לוקח זמן!!) ובכלל גם גברים צריכים לנמק איך זה יכול להיות שהם לא רוצים "דור המשך". בכל מקרה, זה לא משנה. זוג בד"כ מגיע לדיון הזה על להביא ילד (והיתה כאן אחת שסיפרה על מערכת יחסים שלה עם חבר שלה בהקשר הזה). וכמו שאני "חייבת" להתחשב בבעלי בקטע (מה לעשות? כמו בכל דבר אחר בנישואין) אני לא יכולה לומר "אני לא רוצה, נקודה, שיתפוצץ." אנחנו כן חייבים איכשהו להגיע להחלטות ביחד. לכן שאלתי למה זה "נשים" שלא רוצות ללדת - ולא "אנשים". כי אני בטוחה שהיה גם לגברים רבים מה לומר בנושא - וכמו שאם כבר עשיתי ילד, אני לא יכולה לצעוק על בעלי "זה שלי - אני מפילה אותו" מבלי בכלל להעלות את הנושא לדיון. ואני לא אומרת שלא זכותה של כל אשה להחליט מה קורה לגוף שלה - מבחינת לידה או הפלה (וכמובן שאף אחד לא "יכריח" אותי לא ללדת ולא להפיל) אבל לומר שרק האשה מחליטה בד"כ ולא צריכה להתחשב בבן-זוג זה גם קצת היתממות. כי מה לעשות? אם מתחשבים בבן-זוג במיליון דברים שוליים כמו איפה לגור, באיזו עבודה לעבוד, ועוד כל מיני דברים - איך לא מתחשבים בו בקטע של ילד משותף?
 
ועדיין לא היבנתי על מה זה מעיד...

ז"א אם את צודקת וגברים רבים לא מתעניינים בגידול ילדיהם (בגלל שהם לא נכנסים לאותו פורום), אז מה את מנסה להגיד בזה? זה עוד סיבה לא לעשות ילד? פשוט לא היבנתי מה הפואנטה. אם בעלי לא היה מתעניין, לא הייתי מביאה ילד. כי אני פמיניסטית בטירוף (והוא עוד יותר ממני) עד כדי כך שאנשים לא מצליחים להבין איך אינני מבשלת או מכבסת או קמה עם התינוק בלילה. בעלי דווקא עושה את הדברים האלו מרצון ובגלל שהוא אוהב לעשות אותם, אנחנו מסתדרים אחלה. אם הוא היה מחליט שהוא שונא לבשל (וגם אני ככה) אז היינו מסתדרים עם המינימום שצריך לבשל לתינוק, והשאר TAKE-OUT. אין לי שום דרישות אליו והוא אין לו דרישות אלי בקטע החזקת הבית. בגדול, זה כבוד הדדי. אם גבר אחר אנוכי ולא עושה כלום בבית, על מה זה מעיד? שכל הגברים מגעילים? לא היבנתי את מה שאת מנסה להגיד כאן.
 
ואגב, לדעתי הרבה יותר קל לאשה לנמק

למה היא לא רוצה ילד. סה"כ כל הגוף שלה משתנה (יכולה להעיד!!) וגם אם מרזים הגוף לא חוזר לעצמו, צריך לעבור הריון של בחילות וקושי 9 ח', צריך לעבור לידה, רוב הגידול בד"כ נופל על האשה - כמו הנקה וחופשת לידה (שלא ממש חופשה!
) ובנוסף, גם אם האשה "שונה" (כמוני) והבעל עושה המון דברים (כמו נשאר בחופשת לידה, קם בלילות, מבשל לילד - הכל!) אז יש המון לחץ וביקורת כאילו "איזה אבא טוב אבל איזו אמא חרא." יש נימוקים בהחלט. אבל גבר? זה לא הגוף שלו, זה לא ההריון שלו, זה לא הלידה שלו, זה לא ההנקה שלו, ורוב הגברים לא נוטלים חלק כ"כ גדול בעשייה. לכן, זה באמת יותר קשה להבין למה גבר לא ירצה ילד - סה"כ החלק שלהם בעשייה הוא "קטן"
(בלי לפגוע בגברים)!! סתם עבר לי בראש.
 

XUXA141

New member
זה התחבר מהסיבה הבאה.

התפיסה שתינוק הוא מרכז חייה והגשמת חייה של אישה היא תפיסה שוביניסטית. זה מתאים לנשים שחיות ומסכימות לחיים שוביניסטיים שבהן הן הממונות הראשיות על הילדים כי ככה טוען השוביניזם - שנשים צריכות לטפל בילדים. עכשיו, בגלל שאני רואה באופן לא פרופורציונלי המון נשים שדנות איך לטפל בתינוק ולעומת זאת נדיר לראות גבר אני מסיקה שאין אצלהן שוויון בבית כי אחרת גם הגבר שלהן היה טורח להתעניין ( לפחות לא בהבדל כל כך ניכר). והכל מתחבר - תפיסה שוביניסטית שבה התינוק הוא מימוש האשה ותפקידה הבלעדי מביא לזה שאם מישהי מעיזה לערער על זה זה חילול הקודש וכמו צייד מכשפות בעבר, שבו שרפו כל מי שהיתה שונה או העיזה לעשות דברים שונים, אז כאן אולי לא שורפים אבל ממהרים להדביק מחלות נפש וטראומות שונות.
 

XUXA141

New member
הבעיה היא שאין כאן אפשרות לפשרה

אם יש זוג שצד אחד רוצה ילדים וצד שני לא, פשוט אין להם איך להתפשר. אי אפשר לעשות חצי ילד. תמיד צד יחד יכנע ויוותר וירגיש מופסד או מפסיד.
 

gertrude

New member
הי שלומית

התשובה לשאלה מדוע דווקא *נשים* שלא רוצות ילדים נמצאת ב"שאלות נפוצות". וחוץ מזה, ברוכה הבאה
.
 
למעלה