שואל ומשיב1
New member
לכל המגיבים חזרתי מחופשה ובכן לעניננו
ידוע שכולנו מורכבים מחומר. למימן הרי אין שכל, לפחמן אין שכל, לסידן אף לו אין שכל- לחומרים אין שכל. אם כך איך בתרכובת החומרים שלנו ישנו שכל?
מהיכן השכל? שכל הוא דבר רוחני!
מהיכן הרגש? רגש הוא דבר רוחני!
מה זה מצפון? מאיפה הוא הגיע?
הרי המקור לכל אלה אינו חומר.
אם כך, ישנה ישות רוחנית
שבראה את החומר ונטעה בו: את השכל, את הרגש, את המצפון, וכו`.
נבין:
הבורא- אין לו זמן ואינו תלוי בזמן, לכן אין לו מושג של `אחרי- לפני`.
אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא וניברא בבת- אחת.
מביט לסוף דבר בקדמתו- רואה ויודע
את סוף הדבר עוד בטרם היותו.
האדם הנברא- יש לו נקודת התחלה ונקודת סיום, לכן יש לו הווה, עבר ועתיד.
הוא אינו יכול להגיע לעתיד מבלי להתקדם דרך ההווה.
האדם מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה..
ידוע שכולנו מורכבים מחומר. למימן הרי אין שכל, לפחמן אין שכל, לסידן אף לו אין שכל- לחומרים אין שכל. אם כך איך בתרכובת החומרים שלנו ישנו שכל?
מהיכן השכל? שכל הוא דבר רוחני!
מהיכן הרגש? רגש הוא דבר רוחני!
מה זה מצפון? מאיפה הוא הגיע?
הרי המקור לכל אלה אינו חומר.
אם כך, ישנה ישות רוחנית
שבראה את החומר ונטעה בו: את השכל, את הרגש, את המצפון, וכו`.
נבין:
הבורא- אין לו זמן ואינו תלוי בזמן, לכן אין לו מושג של `אחרי- לפני`.
אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא וניברא בבת- אחת.
מביט לסוף דבר בקדמתו- רואה ויודע
את סוף הדבר עוד בטרם היותו.
האדם הנברא- יש לו נקודת התחלה ונקודת סיום, לכן יש לו הווה, עבר ועתיד.
הוא אינו יכול להגיע לעתיד מבלי להתקדם דרך ההווה.
האדם מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה..