לכל הנשים שבינינו

[אילנה נה]

לכל הנשים שבינינו

וגם הגברים מוזמנים לחוות דעה,בכיף. רציתי להעלות נושא שאני דשה בראשי כבר לא מעט זמן. אני חוגגת אוטוטו 34(מחרתיים)וזה אומר שאני לא אספיק לומר רובינזון קרוזו ואהיה בת 35.מה לעשות,השעון לא נעצר ולא מאיט.אני שוקלת בסוף השנה העברית הנוכחית להביא ילד בדרך כלשהי,אם בתרומת זרע,ואם במציאת פרטנר להורות משותפת.מרבית מחברותיי הן כבר אימהות והרווקות שביניהן כבר החליטו להביא ילד בדרכים הנ"ל.אני מתה לילד,והבעירה הזו לא מרפה ממני(זה כבר הרבה שנים).אם אמצא את הגבר שלי זה כמובן יהיה הכי אידיאלי מבחינתי,אולם אם לא,אני לא רוצה לחכות יותר מידי ולהבין בסופו של דבר שאיחרתי את הרכבת. מה דעתכן\ם בנושא?האם זה משהו שגם אתן מהרהרות בו?האם כדאי לפנות לבנק הזרע או למצוא מישהו שמעוניין בהבאת צאצא משותף עם ובגידול משותף(ללא נישואים),האם ידיד רווק שרוצה אף הוא ילד הוא הפתרון?אשמח לכל דעה שקשורה לנושא. אני לא מיואשת ממציאת אהבה וזוגיות, אני פשוט מאמינה שאם זה צריך לקרות אז ילד לא ישנה לאיש שלי והוא יאהב גם אותו(עדיף אותה

) אני מחכה לתגובותיכם

 

[MaYcHuK]

תשובה:

אני אומנם עדיין לא חושבת על הבאת ילדים לעולם אבל אני אנסה להיכנס לנעלייך ולענות. מצד אחד יש שיגידו שצריך שיהיה לילד אבא לכן עדיף שתפני לידיד מצד שני לא תמיד האבא טוב לילד. אבא שיהיה שלו רק כי כך האמא בחרה . לפעמים עדיף לפנות לתרומת זרע ולגדל את הילד לבדך. אני חושבת שעדיף בנק הזרע. כך במידה ותכירי את הגבר הנכסף הרבה בעיות ירדו < כולנו ניזכר בסרט אמריקאן פאי עם מדונה ונבין שזה לא קורה רק בסרטים>. בנק הזרע פותר הרבה בעיות. יצא לי לחשוב על עצמי שאם לא אתחתן עד גיל 35 ארצה לעשות בדיוק את אותו הדבר. כי ילד זה הדבר שאני רוצה כ"כ ולא מוכנה לוותר עליו. אני מקווה שהצלחתי לענות בצורה מסודרת ולא מבולבלת ולעניין.

 

[אילנה נה]

תודה מאיצ'וק

לא טעיתי בשמך,נכון?

 

[MaYcHuK]

לא חומד לא טעית מאיצ'וק או מאי

תבחרי......

 

[מנוחה ונחלה]

סוגייה לא

פשוטה ואין לה תשובה אחת , אני גם חושבת כמוך שילד לא ימנע ממך זוגיות,מכירה לא מעט רווקות שהחליטו ללדת לבד ולאחר שירד הלחץ של הילד הן מצאו זוגיות,לגבי האפשרויות שהעלת לדעתי את צריכה לבחון כל אופציה בנפרד ולברר קצת יותר לעומק ולאחר מכן לראות מה היתרונות והחסרונות ומה מתאים לך יותר, זה מאוד אינדוודואלי ולכל אחת מתאים משהו אחר.

 

[אילנה נה]

אבל זה כל העניין

שאני לא "סגורה" על היתרונות והחסרונות של כל אופציה והכי חשוב-לא רוצה שבחירה באחת מהן תפגע באיזשהו שלב בילד ותגרום לו לשריטות-"איפה אבא"?"אין לך".."נסע רחוק"וכאלה... חשוב לי לציין שזו עדיין לא החלטה סופית שלי ללכת על זה ואני עדיין מקווה לכל החבילה אבל אני חושבת שגיל 35 הוא הגיל שבו אצטרך להחליט החלטה ולהתחיל לפעול

 

[מנוחה ונחלה]

כל בחירה

היא בעצם ויתור על משהו אחר,דבר שני אני לא חושבת שאת צריכה להציב לעצמך יעדים ואין כאן עניין של "צריכה" אלא רוצה או מרגישה שמתאים לך עכשיו , היום אפשר ללדת גם בגילאים מאוחרים יותר, לגבי תשובות שתצטרכי לתת , מכירה הרבה ילדים להורים גרושים שלא רואים את האבא ( לפעמים גם את האמא) ושואלים שאלות , סיכונים תמיד יש גם שנמצאים בזוגיות, אם תהיי שלמה עם החלטתך תוכלי להעניק לילד את בטחון לו הוא זקוק ושאלות תמיד יש בכל מצב ובכל סיטואציה.

 

[אילנה נה]

רוצה רוצה

בוער לי בעצמות לילד.זה כבר לא עניין של אם אלא מתי ואיך ועם מי...

 

[דוב זה שם קצר]

את גננת

תבריחי לך אחד מהגן. יש הורים שלא ירגישו.

 

[אילנה נה]

רעיון נפלא,איך לא חשבתי עליו?

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

[דוב זה שם קצר]

מה שאני חושב:

אני הייתי מציע לך לחכות כמה ימים עד שהמחשבות הפסימיות האלה יעברו לך. כשתהיי שקולה יותר ותחשבי ביתר צלילות תראי שיש לך עוד זמן. עדיין לא ברור לי האם את רוצה למצוא את הגבר שלך, לשם הבאת ילד לעולם? האם זאת הסיבה או שאת מחפשת גבר בשביל זוגיות. בשבילך. כי אם את מחפשת גבר רק בשביל הזרע, זה יכול להסביר למה התכנית שלך לא יצאה לפועל עד עכשיו. אני לא מכיר הרבה גברים שמחפשים אישה להורות משותפת. זה לא בראש מעינינו.

 

[אילנה נה]

ממש לא

לא מחפשת גבר רק בשביל הזרע שלו אלא בשביל הנשמה שלי!!! אני מתכוונת למצב שלא אמצא אותו,לא בזמן הקרוב(וזה לא פסימיות אלא המציאות העכשווית שלי),אז מה לעשות?לחכות עוד?ועוד קצת?כמה זמן?עד מתי?עד שאגיע למצב שאולי לא אוכל כבר להביא ילדים?ח'ברה,פוריות היא משהו שמוגבל בזמן,בכל זאת,מה לעשות....

 

[דוב זה שם קצר]

תשובה-

אני יצאתי מנקודת הנחה שאת מחר על הבוקר הולכת לבנק. אני מבין עכשיו, מקריאה פעם נוספת, שאת הקצאת למשימה שנה, ולפי דעתי שנה אמורה להספיק לך לגבש דעה ולהחליט סופית, לאן פנייך מועדות. בכל מקרה מאחל לך הצלחה ומקווה שבשנה הבאה תספרי לנו באיזה חודש את.

 

[אילנה נה]

תודה דוב זה שם קצר

וזה גם שם משעשע

 

[מנוחה ונחלה]

סוגייה לא

פשוטה ואין לה תשובה אחת , אני גם חושבת כמוך שילד לא ימנע ממך זוגיות,מכירה לא מעט רווקות שהחליטו ללדת לבד ולאחר שירד הלחץ של הילד הן מצאו זוגיות,לגבי האפשרויות שהעלת לדעתי את צריכה לבחון כל אופציה בנפרד ולברר קצת יותר לעומק ולאחר מכן לראות מה היתרונות והחסרונות ומה מתאים לך יותר, זה מאוד אינדוודואלי ולכל אחת מתאים משהו אחר.

 

[מנוחה ונחלה]

אופס טעות

טועים שלחתי פעמיים כנראה צריכה חופש.

 

[ליאור30]

כדאי לך לעלות את הסוגייה הזאת

גם בפורומים של משפחות חד הוריות וכד',תקבלי הרבה עיצות טובות מיודעות דבר.אני חושבת שצריך לשקול כאן כמה דברים כגון: האם יש לך מספיק כסף לכלכל לבד ילד (עלויות גבוהות). האם יש לך מספיק עזרה ומשפחה קרובה לדוגמא, שתוכלי להעזר בה בשעת הצורך? האם את חזקה די הצורך כדי לעבור את התהליך הזה של הריון ולידה לבד? בתור גרושה עם ילד אני אומרת לך שזה קשה לגדל ילד לבד למרות שהאקס שלי כן לוקח את הילד שלי אבל זה תמיד רק לכמה שעות ואז רוב הגידול והאחריות נופלים עלי, מצד שני אני לא מצטערת לרגע על האוצר הגלום שלי,הילד המקסים שלי וזה שווה למרות הקושי הגדול. לדעתי אם ענית בחיוב על הסעיפים למעלה את יכולה לשקול את העניין ברצינות ואני חושבת שאם לא היה לי ילד והייתי גרושה או רווקה בגיל הזה גם אני הייתי הולכת על זה,עם יד על הלב ועם כל הקושי שכרוך בזה. לגבי העניין שהילד ישאל איפה אבא-אני חושבת שאם את תשדרי ביטחון לילד שלך והוא הרי יגדל לתוך המצב הזה של אין אבא,זה בסך הכול יהיה לו/ה טבעי. נכון שזה לא מצב "טבעי" ואת והילד תצטרכו להתמודד עם הרבה שאלות מהסביבה של הילד בגן או בביה"ס אבל זה חלק מהחיים.מתמודדים.מה שלא הורג, מחשל. לילד שלי יש חבר מהגן שאירחנו אצלי בבית ואחת מהשאלות הראשונות שהוא שאל את הילד שלי (ושימי לב הם כולה בני 4) זה "איפה אבא שלך" אז אני מיד ככה באינסטינקט של אמא (מאוד מאמינה באינסטינקטים של אמא) אמרתי לו שאבא של בני בעבודה.יכולתי לומר לו שאבא של הילד שלי לא חי איתנו אבל זה "כבד" מידיי לילדים בגיל הזה. מאוד חשוב לזרום עם הגיל הפיזי של הילד ולתת תשובות שהם מבינים,לא מורכבות מידיי ובטח לא לשקר. פעם כשהילד עוד היה קטן חשבתי שבגלל שאני מגדלת את הילד שלי כמעט לבד יש לו נקודת פתיחה פחותה על פני ילדים שגדלים במשפחות "נורמליות" אבל אני כל כך משקיעה בו ונותנת לו כל כך הרבה אהבה והוא ילד חכם,חברותי ומקסים. כשאני עם חברות שלי שגם להן ילדים בגיל של בני אני לא רואה שום הבדל ביניהם.לא בהתנהגות ולא בשום דבר אחר. יש לי עוד הרבה מה לכתוב בנושא אז אם את מעוניינת לשמוע עוד תפני אלי ואשמח לעזור. בהצלחה בכל מקרה. מקווה שעזרתי לך קצת.

 

[אילנה נה]

אהבתי מאד את דברייך

אני עוד "מתבשלת" בעניין הזה ואת כל הדברים שציינת אני בהחלט לוקחת בחשבון נשמע שאת אמא נפלאה ושאת כל כך נהנית מגידול ילדך-זה זה מה שאני כמהה לו כל כך.אני רואה את האור בעיני חברותי כשהן מביטות בילדיהן ורוצה להרגיש את מה שהן מרגישות ויודעת שאין תחושה שתשווה לזה(אני רק יכולה לתאר לעצמי) לגבי הבשלות הכללית שלי(נפשית,כלכלית,רגשית)-את גורמת לי להרהר בזה עכשיו...אין לי תשובות חד משמעיות גם לא לעצמי זה בעצם למה אני קצת מבולבלת ומנסה להגיע לאיזושהי החלטה-לחכות או להחליט ולהתחיל לחפש את הדרך ליישם...

 

[דרורk]

אין כמו אבא ואמא...

לטובת הילד...כל ילד... יש עוד אופציות להביא ילדים לעולם כמו שהצגת כאן אבל...העדיפות הטובה ביותר הוא לגדל ילד בסביבה הכי טבעית מבחינתו וזה כשאבא ואמא לצידו. אם איכפת לך טובת הילד שאז כדאי מאוד שתמתיני עוד זמן מה ותפני את כל המאמצים שלך למוצא קודם כל לך גבר וחבר לחיים ואז תבאי לעולם צאצא נפלא... אל תלחצי מהזמן...אין סיבה שלא תביני לך קן שיהיה שלך ושל ילדיך.

 

[אילנה נה]

אז מה אתה אומר..

שלא להציב איזה LIMIT של זמן? אני מסכימה איתך שהמצב האידיאלי הוא להביא ילד בשניים,לבנות קן משותף וכל מה שלטובת הילד.אני פשוט לוקחת בחשבון את האפשרות שזה אולי לא יקרה בזמן הקרוב ורוצה להיות מוכנה גם לזה. בגדול,החלטתי שאעשה הכל(בטח יותר ממה שעשיתי עד היום)כדי למצוא לי גבר וחבר לחיים,ואני מקציבה לזה זמן-אני חושבת ששנה של חיפוש אינטנסיבי זה די זמן כדי להגיד בסופה-אוקיי,התאפרתי,השקעתי,נפגשתי,יצאתי,הכרתי ומה לעשות?לא בא!(הלוואי שאתבדה)ואז להגיד-אוקיי,מה עכשיו? ואני ל א ל ח ו צ ה למרות שזה נשמע ככה...אני פשוט רוצה ילד,מה כבר בקשתי?