אני חושבת שאשן על זה
איזה חודש חודשיים ואולי יותר מגוון הדעות מבלבל(וגם ככה הראש אצלי לא לגמרי מסודר בעניין הזה) אנח רק רוצה להוסיף שההתייחסות הרצינית שלכם לכל נושא שמעלים כאן פשוט נפלאה בעיניי.טוב לדעת שיש מקום שבו תמיד אוכל להתייעץ בתהיות(ויש הרבה כאלה)ולקבל פנים שונים עניין מסוים מתחילה להרגיש בבית
איזה חודש חודשיים ואולי יותר מגוון הדעות מבלבל(וגם ככה הראש אצלי לא לגמרי מסודר בעניין הזה) אנח רק רוצה להוסיף שההתייחסות הרצינית שלכם לכל נושא שמעלים כאן פשוט נפלאה בעיניי.טוב לדעת שיש מקום שבו תמיד אוכל להתייעץ בתהיות(ויש הרבה כאלה)ולקבל פנים שונים עניין מסוים מתחילה להרגיש בבית
אבל מן הסתם זו לא החלטה שאת הולכת לקחת על פי "סקר" תראי, לי אישית, קשה מאוד להתחבר לרצון הזה אני בת 29, הרצון לאמהות עדיין לא השתלט עליי. בניגוד לשנים קודמות זה לא נראה לי סיוט, ואני חושבת שכשהיום יגיע אני אהיה אחל'ה אמא שבעולם, הכי טובה שאוכל. אבל כדי שזה יקרה, אני לא מוכנה לעשות את זה שניה לפני שאני מרגישה מוכנה ולפני שהכנתי "קרקע", כדי שזה לא יפגע בי ---> מה שיפגע באופן ישיר, בילד שיבוא לעולם. מרבית חבריי שבגילי כבר נשואים עם ילדים וכמובן שאת יכולה לשמוע מהם מגוון של דעות: *ילד זה המתנה הכי יפה שבן אדם יכול לתת לעצמו.. *ילד זה קסם, וזה אושר שאי אפשר לתאר.. *ילד זה אחריות גדולה מאוד שאי אפשר לברוח ממנה.. *ילד זה משכנתא ל20 שנה לפחות (ומבוגרים יותר יגידו שהיא לא נגמרת).. *ילד זה גם קצת מגביל לפעמים... *אם לא הילדים, הייתי שמחה לצאת עכשיו לאיזה חודשיים בהודו.. *יכול להיות שאם הייתי חושבת על זה שוב הייתי מחכה איזה שנתיים לפני שנכנסתי להריון.. *אני כל כך שמחה שלא הפלתי , מה בכלל הייתי עושה בלי הבן שלי?? וכו' וכו' וכו' בקיצור, בכל מקרה זה לא עניין פשוט. אבל מה שיהפוך את זה לפשוט יותר או פחות זה התנאים מסביב.. אני חושבת שגם אם לא קל, יותר קל כשיש בסיס כלכלי נוח לגידול ילד בתנאים טובים. אני חושבת שיותר קל כשיש בסביבה עזרה חיצונית כמו אמא,אחות, חבר, חברה שיכולים לתמוך לעזור כשצריך ובעיקר כשחייב אני חושבת שבגדול יותר קל בשניים אבל ביותר גדול יותר קל כשטוב ולא תמיד יותר טוב בשניים וזה מה שחשוב... והכי הכי? רוב התנאים החשובים ביותר הם תנאים משתנים ולא תמיד תלויים בנו. נניח שמצבי הכלכלי לעולם לא יהיה טוב מאוד, אז אני לא אביא ילד אף פעם בגלל זה? אז לא, זה לא מה שאני אומרת אני רק אומרת, להכין רשימה על דף, של כל היתרונות ובעיקר של החסרונות. את היתרונות את הרי תקבלי באהבה ובקלות, אבל עם החסרונות תצטרכי להתמודד. במידה וכל החסרונות ייראו לך מספיק קלים , וייראה לך שתמורת היתרון הקסום הזה אין לך בעיה להתמודד עם החסרונות האלו.. אז כנראה שאת באמת מוכנה לילד.. מה שלא יהיה, לא לעשות את זה מתוך אימפולסיביות לא לעשות את זה מתוך לחץ, כי עוד שנה שנתיים זה גם אחל'ה קחי בחשבון שיתרון אחד, זה שאולי בגילך יותר קשה לך להתפשר על מישהו שאינו רווק או מישהו עם ילדים, ודווקא אם יהיה לך ילד תמצאי את עצמך נכנסת ל"שוק" אחר וחדש, שבו יהיה לך יותר אופציות בגלל שתביני פתאום מה זה לבוא לקשר כשאתה אחד וחצי.. ועוד דבר אחד (שאותו אני אכתוב בסגריים, כי מה שכותבים בסגריים לא רואים, ואני לא רוצה שמרפי יראה את זה כי אם הוא יראה את זה זה לא יעבוד כי מרפי מבטל את החוקים של עצמו כשצופים אותם... אז אני יכולה להגיד לך שלפני החוקים שלו, יש סכוי טוב שדקה לפני שתחליטי לממש את ההחלטה לעשות הכל לבד, הוא ישלח לך מישהו ו"יהרוס" לך את התכניות..) 
