לכל מי שמבין, שאלה..

gamari

New member
אם רק היית יודע מה היינו שמים בפנים

האמת שבגלל שהכל היה טרי ונעשה באותו יום וכמובן שלא התפשרו אצלנו על מרכיבים, הכל בהתאם למוגבלות (גלאט כשר להזכירך) , אז ניסו להגיש את הטעם הטוב ביותר שניתן להוציא. גלאט כשר זה אומר שכל הירק חייב להיות מגוש קטיף, זה מייקר בערך פי 5 או 6 את העלות של כל הירק (סבזי) ואי אפשר להכניס את כל מה שרוצים כי לא כל הירק הפרסי שאנחנו מכירים מגיע באריזות של גוש קטיף (ירק נקי מתולעים, כביכול), בנוסף הבשר חייב להיות כשר למהדרין, התבלינים (כמו שמנבלילה) בלתי ניתנים להשגה כי הם לא מהארץ ואין תווית של גלאט כשר אז היינו עושים את זה בסתר (אף אחד לא צריך לדעת), רק לפני שלוש או ארבע שנים הלימון הפרסי קיבל תווית של כשר למהדרין. בקיצור אתה מבין מה המשמעות שעל טעם לא מתפשרים, כדי להגיע לאיכות. אחרת היה מה זה קל לעשות חורשט פשוט ולגמור עניין, אנשים יאכלו מה שתיתן להם..... אבל אצלנו זה לא עובד ככה. תמיד לימדו אותי שאין מקום לבינוניות, תמיד לשאוף לשלמות, גם אם היא בלתי ניתנת להשגה...
 

פרויז1

New member
וואלה? לא ידעתי שהגלאט מגביל.

תראה! עד שאתה לא נכנס לנושא, אינך ער לבעיות והכל ברור מאליו. האמת? לא חשבתי על העבודה וההשתדלות, רק נהניתי מהאוכל, השתיה, האוירה, הריקודים(השתוללתי כדרכי על הרחבה). אבל : הייתי ער מאוד למחיר המאוד עממי. אפילו הערתי על זה לאליאס. אני יודע שאליאס ניסה לא פעם מיוזמתו לשכנע את אמך להעלות את המחיר ל- 120. לא שהיתה לו שותפות, הם היו ידידים טובים, העריכו וכיבדו זה את זו. אני יודע שפעם אחד המחיר עלה ל- 120 ואז חלק העירו הערות. אמך הרגישה יותר מהמימוזה הביישנית, מיד תיקנה חזרה את המחיר ל- 100 כדי שכולם יהיו מרוצים. על כל פנים: החוויה הכללית שאני חויתי בעדן שירז בתקופה של כשנה/שנה וחצי - נחרטה בזכרוני ותישאר זמן רב.
 

mbar30

New member
יש חוות בודדים בדרך למצפה שמגדלת

כרכם - אני לא חושבת שזה הגיע לשלב השיווקי ומאחר ואין ספק שהגידול המקומי נבדל בהרבה מהגידולים בארצות שונות כדאי אולי להתקשר ולבחון את הנושא לפני שנה קיבלתי מתנה באמת שווה מחברה שאני עובדת איתה והיה גם זעפרן בכוסית קטנה משהו כמו 15 חוטים זערורים אמא שלי חטפה לי אותה במרץ שלא ראיתי 10 שנים היא פשוט אהבה את התוצר הסופי - זעפרן אמיתי שווה כל נסיון להשיגו אם יש לך חבר שאמור להגיע לריכוז אירני בארה"ב או בלונדון הייתי משגרת את החיוך הכי יפה שלי ומכינה גם את הארנק... בהצלחה
 

gamari

New member
כן אני מכיר

זה עדיין לא בכמות מספקת לייצור בכמות. בשביל חצי קילו צריכים עשרות אלפי פרחים, אני לא בטוח שיש פה בארץ כח אדם בזול (אפילו פועלים זרים) שבתוצאה הסופית המחיר של הזעפרן יגיע להשוואה מול התוצר האיראני או ההודי. להזכירך שהקטיף נעשה אך ורק ביד ובעדינות כדי לא לפגע בחוטים, א"כ צריך לקלות אותם בחום נמוך לפני שיהפכו לתבלין.
 

פרויז1

New member
אני זוכר שאמי היתה קונה

זעפרון ומכניסה לאוכל שלנו - בפרס! אז זאת אומרת שאני זכיתי בחומר המקורי הטוב ביותר בעולם? אמי גם הביאה ים של שקיות גדולות שהכינה בעוד מועד שהכילו סבזי חושכה (ירקות מיובשים), וצמחי/זרעי מרפא נפלאים.
 

niya

New member
הרווחתם!!!

נשמע טוב זעפרן פרסי באוכל
 

פרויז1

New member
רק אחרי שע'מרי מפרט,

אני יודע את ערך הצמח/תבלין. מה מיוחד בטעם של זה??? היום פרסי אחד סיפר לי(כמובן:אני פתחתי בדיון) שמי שאוכל זעפרון, מתחיל לצחוק. ניר! אם זה כך, מה אנחנו צריכים את קולומביה?
 

gamari

New member
אם הייתי מספר לך

הייתי צריך ל******* אותך יש דברים בחיים שהערך שלהם נמדד בהנאה הרגשית שאתה חווה.. ואם ישנה הנאה שהאדם רדף אחריה משחר ההסטוריה זה הטעם. תמיד רדפנו אחרי ריח וטעם, , וזעפרן אירני זה משהו מיוחד, לא יודע איך ניתן להסביר. ואתה יודע מה זה כי גדלת על זה, תן למישהו שבחיים לא טעם אוכל פרסי עם זעפרן, הוא יתאהב בריח עוד לפני האוכל. קולומביה זה בשביל הנוף , האווירה ואם אתה רווק או רווקה אז גם בשביל הבחורות\גברים, , ,וכמובן סלסה , להקשיב ולרקוד. בעניין האבקה הלבנה, החיים יפים מאד בלי זה.
 

פרויז1

New member
אין דיגה צ'ייה? :

מה זה? הייתי צריך ל******* אותך. האמת? אני זוכר שהטעם של האוכל שאמא שלי בישלה - היה אגדי. אבל, שייכתי את זה למשיכה הטבעית של כל אדם לטעמי הבית שלו ולתבניות ערש ילדותו.וכשעכשיו אני חושב על התבלינים הטבעיים של פרס לעומת המזון המתועש שאנחנו אוכלים כאן בדרך כלל, אני חוזר להתגעגע. מזל שאשתי הפולניה/רוסיה מכינה ע'ורמה סבזי. הפעם אכניס בזה אחד מסע'ל זעפרון - אפילו מזוייף!!!
 

niya

New member
אל תכניס מזוייף

הרי זה בדיוק העניין - כל האוכל התעשייתי הוא אוכל מזוייף "אוכל מפלסטיק" אני קוראת לזה - כי יש לו טעם, צבע וריח... נו, לא כדאי להרחיב את הדיבור. וקשה, בעיקר למי שגדל, כמונו, על התבלינים, הריחות והמאכלים האמיתיים, לא התעשייתי... עד היום קשה לי לאכול אוכל תעשייתי. אפילו במרק אני לא מכניסה אבקת מרק כי היא הורסת לי את הטעם של האוכל...
 

gamari

New member
מזכירה לי

מגיל ילדות אני זוכר שתמיד קראתי לכל אבקות המרק שבאים בשקיות, "אבקת חשמל"
 
למעלה