ללכת או להשאר...

[רואה 6 6]

את יכולה להפריד בין הפילוסופיות שלך לבין מה

שהיא רוצה?
כאילו,זה כלכך קל לך להציע דברים מחוץ לסטנדרט כי הם בכלל לא נוגעים לחיים שלך.מה שהיא תבחר לעשות או לא לעשות עם החיים שלה לא יהיה לזה שום השפעה על חייך שלך אז זה קל ללכת כאילו מחוץ לתלם,רק שזה לא על חשבונך.
הנה משהו שבשביל ללכת מחוץ לתלם ולהנות מימנו צריך אותו המון: אמון עמוק ובגרות נפשית וגם הכרות עם עצמך ברמות גבוהות.
לה אין את זה. אני בספק אם גם לך.

 

[אנה לנקין]

את יודעת מה היא רוצה?

אפילו היא לא יודעת מה היא רוצה.
אם היתה יודעת לא היתה פונה ל"יועצים" המהוללים של תפוז.

אני, בניגוד אלייך, לא הצעתי שום דבר חוץ מכמה נקודות למחשבה.

 

[רואה 6 6]

בטח.זה כתוב לגמרי.תקראי את הטקסט שלה

איך היא לא רוצה ללכת,איך אין לה אמון,איך היא נקשרה,איך היא אומרת שזה דפוק ואין רשמיות...
תביני,מה שאת מציעה היא כבר נסתה בעצמה. בהתחלה. לא היה לה אכפת קודם ליהיות סתם בכיף עם מישהו לא פנוי אבל התהפכה.
התבנית שלך בשלב הנוכחי לא מתאימה. אולי לא קראת באמת או הקשבת...?
כן,אני מציעה לגמרי ואל תתנגדי להציע בעצמך אם זה יהיה נכון. התוכן יותר חשוב.

 

[אנה לנקין]

קראתי, ויכול להיות שכל אחת מאיתנו

נותנת פרשנות אחרת לטקסט, מהמקום ומהניסיון שלה.

עם הנוכחי היתה לי הרבה סבלנות ללכת איתו בקצב שלו, ואני מאוד שמחה שכך, כי הרחוותי ובגדול.
אולי בגלל זה אני כלכך אופטימית ורואה את הטוב.

 

[הברווזה עליזה84]

אין דבר יותר מעצבן מאנשים שחושבים

שהם מיוחדים ואחרים ודוחפים את האג׳נדות שלהם לכל חור בנסיון לחנך את העולם איפה שזה בכלל לא קשור. הבחורה כתבה שם הודעה שלמה שבה הכאב נשפך מכל הברה, אין כאן מקום לפרשנות אישית. היא רוצה משהו והוא רוצה משהו אחר, אז מה זה הנסיון המרגיז הזה לנסות לגרום לה לחשוב שמה שהיא רוצה לא בסדר?

 

[אנה לנקין]

אז תתעצבני

אבל עדיף שתעבדי על הבנת הנקרא שלך.

איפה טענתי שמה שהיא מרגישה לא בסדר?
ברצינות, בואי תראי לי משפט אחד שאפילו מרמז על זה.

 

[אהובת הספרן]

"אין כאן מקום לפרשנות אישית"..??

ועל מה, נראה לך, פחות או יותר מבוסס כל התפוז הזה?

 

[אנה לנקין]

עליה. מה ז'תומרת?

 

[אנה לנקין]

ואגב, כל עוד אין משהו שקושר

אותך לבן/בת זוג (ילדים, משכנתה, תלות כספית, סחטנות וכו')
אתה בוחר כל יום מחדש להשאר עם הבן/בת זוג שלך, להיות נאמן, לדבר ולפתור ונפליטים, להתפשר, לא לשבור את הכלים.

זה לא פשוט ולא מובן מאליו.

ואני לא אומרת שהיא צריכה להגיד תודה שהוא בכלל איתה, כמו שהוא לא צריך להגיד תודה שהיא איתו.
הם שם מבחירה, וזו המהות הכי בסיסית של זוגיות.

 

[עץ כחול]

אני לא מעריך שום דבר בבנאדם הזה

הכנות הזאת היא כסתח מהסוג הלוז ביותר שקיים, הוא אומר לה שזה לא מחייב אותו, אבל הוא יודע שהיא תשאר
והוא ממשיך להנות מהפרות של הקושי שלה להחליט לאהוב את עצמה במקום אותו.
עם כזה בנאדם בכזה מצב צריך לבנות זוגיות בגיל 22 ?
האפשרות היחידה לקשר נורמלי היא שהיא תעזוב ואז הוא יכנס לדכאון פרידה ויבין שהוא לא יכול בלעדיה,
וגם אז צריך לברר אם זה לא הרגל..
איכס..גבר שחוזר הביתה כל יום ומקבל אשה לצידו כשהוא מגדיר את זה כלא מחייב... חילול הקודש בעעע

 

[אנה לנקין]

זכותך.

אבל הרגת אותי עם חילול הודש

 

[עץ כחול]

רוצה לדעת מה עוד חילול הקודש

זה שבכלל אנשים מגיעים למצב שאחד הצדיים נהנה, בדר"כ זה או זו עם הפחות מוח, והצד השני צריך להגיע לוואבנים
ריספרדלים ואנטי דכאוניים.
להיות עם מישהו זה אחד הצעדים הכי קריטיים בחיים אבל יש אנשים ביננו שזורמים עם החיים שלהם ועם הנושא הזה
כי המבנה הנפשי שלהם מאפשר את זה, כמו שאומרים אין שכל אין דאגות.

 

[אנה לנקין]

לא הבנתי מה אמרת

אבל עזוב, לא חשוב.

 

[אהובת הספרן]

עוד פעם... ה"מקבל" הזה

והיא לא מקבלת?
האמת היא שההתיחסות שלך אליה הרבה יותר בעייתית, כאיזה מסכנה חסרת יכולת שרק נותנת ולא מקבלת כלום.

 

[עץ כחול]

הייתי אומר אותו דבר אם הגבר היה מאוהב

ולכן לכוד בביצה תובענית והאשה היתה בלי האהבה אבל נשארת.
פשוט זה שנמצא במצב נפשי פחות בעייתי הוא זה שצריך להזהר לא לקחת את כל מה שניתן לו כשאין לו אחכ לשלם.

 

[spartadus]

את מתעקשת להיכנס להגדרות

אני חושב שאתם זוג לכל דבר.

אני מכיר מישהו שיש לו ילדים והוא לא מתחתן עם "אשתו" בגלל שהוא לא אוהב את מוסד הרבנות... אבל בפועל הם בעל ואישה וזה מה שחשוב לדעתי...

הוא היה נשוי, ועכשיו גרוש - ברור שהוא רוצה חופש... לדעתי צריך לתת לו זמן...

ובכלל אני חושב שקשר יזיזותי הוא דבר מדהים, וסתם יש לזה שם רע... אין כמו לחיות את הרגע לפעמים בלי לחשוב רחוק ולקבל כאב ראש...

 

[אנה לנקין]

ורק רוצה להוסיף,
חופש לא תמיד אומר ללכת להזדיין עם כל נשות העולם. בטח לא כשהוא מבין שזה לא יהיה לך נעים.
חופש הוא יותר מהכל פסיכולוגי, והוא מאוד חשוב.

 

[רוב הזמן אני אשתו]

אוהבת אותך, עוזבת אותך...

טוב, זו לא בדיוק העצה שלי.

במצב תיאורטי, סוג הקשר שהוא מציע, בכנות רבה יש לומר, יכול להיתפס על ידי אנשים רבים כניצול, אבל את לא ילדה קטנה ויכולה להחליט לעצמך מה את רוצה, גם אם היותך מאוהבת בו מכווצת לך את כוח הרצון כנראה. כשחיים בעולם שוויוני - "אופורטוניזם זוגי" איננו ניצול. את לא חסרת ישע או נתונה במצוקה אישית. את סתם מבולבלת ומאוהבת.

כמו שכתבה אנה לנקין, אנשים לפעמים צריכים את החופש שלהם במחשבות, ולפעמים דווקא קיומו של החופש הזה, העובדה שבת הזוג בוחרת לתת אותו - הוא שגורם לתרחיש הזה (של "בגידה") לא לקרות אף פעם. אפשר להבין גבר או אישה שיצאו עכשיו מגירושין ולא מוכנים לשמוע על קשר כובל למשך כמה שנים. זה לא בלתי נתפש, או חזירי, במיוחד שזה מה שהיה ברור לך ממנו מן ההתחלה. הוא לא השלה אותך בכלום.

אז עד כאן - תיאוריה.

עכשיו הת'כלס - די ברור ממה שאת כותבת שקשר מהסוג הזה, עם החופש לבן הזוג ולך, ועם הבנה וקבלה שאתם לא בהכרח מרגישים זה לזו בדיוק את אותם הרגשות - פשוט לא מתאים לך, ושאת סובלת ממנו, מתוסכלת, בוכה, ומרגישה פגועה ואולי אפילו חשה מנוצלת (כאמור לא בצדק לדעתי אבל אי אפשר להתווכח עם תחושות).

ממרומי גילי אני לא מאמינה ב"לחנך" גבר או "לשנות" אותו - זה רעיון רע מאד (וגם חסר תוחלת). לכן, יש בעצם רק שני דברים שאת כן יכולה לשנות: את איך שאת מרגישה (כלפיו או כלפי הקשר), או את מה שאת עושה בנדון.

לפי נסיוני לרוב האנשים קל יותר לשנות את מה שהם עושים מאשר את הרגשות שלהם - ואת מוזמנת להסיק מזה את המסקנות שלך בעצמך.

 

[גאוי 7]

לעזוב + לעשות סדר בעולמך הרגשי

להתחיל איתו כפרוד - לא רעיון טוב , הוא מלא כרימון במישקעים שלא מאפשרים לו כלום .את מסתבכת בעולם הפנימי שלו שלא קשור אלייך שגם כך הוא מבולגן .

את חייבת להגדיר לעצמך כמה דברים לגבי מה נכון ומה לא נכון בעולמנו . ואני ממש לא מטיפה לך וכבר הייתי מצב דומה , אבל תמיד טוב לחזור קצת למקורות ולראות לשם מה נועדה זוגיות , מהי זוגיות אמיתית שבבסיסה אהבה , נטול אינטרסים , אלא אם כן אינטרס משותף של בני הזוג ליצור דבר מה יפה משותף ובר קיימא .

אולי זה נראה לך כיף לרגע שחצית את הקווים של עצמך וחווית "חופש" ממוסכמות אבל לזה יש מחיר יקר מאד .
כי חופש זה בחיינם וכאן לקחת חופשה יקרה מאד שעוד לא התחלת לפרוע אותה עד היום וכשהחוב יגיע כבר תרצי לשכוח ממנה ,

וכמו כן יש הבדל בין אהבה לאובססיה ואהבה היא דו צדדית , ואם לא את צריכה לשחרר ,

וגם לגבי איך משחררים זה סיפור בפני עצמו אישית לא הייתי מתביישת לפנות לעזרה .

 

[malia75]

הכנסת את עצמך לדרך ללא מוצא

בנית מציאות עקומה. את דואגת, את מטפלת ונכנסת חזק לתפקידה האישה ועוד האישה בזוגיות, בעוד הוא בוחר לעצמו רק את הדברים שנוח לו מהקשר. מערכת יחסים צריכה להיות הדדית וצריכה לספק את הצרכים של שני הצדדים אחרת היא מעוותת! הדרך היחידה שלך לקבל יותר מהקשר הזה, זה בכך שהוא יהיה יותר תלותי בך, הרי אמרת שאתם חיים ביחד בגלל מצב כלכלי.... אני לא חושבת שאת רוצה לקבל את מה שאת רוצה מתוך המצוקות שלו. מערכת יחסים אמורה להיות מקור לתיקון וצמיחה וכל המערכת היחסים הזאת עקומה לחלוטין והעיוות הזה לא משרת אותך אלא אותו. לכן על מנת לתקן את המצב המעוות הזה הייתי קמה והולכת!!! או שהוא יתחיל להבין כמה את חשובה לו ויקרה לו או שעדיף לך להיות מחוץ למערכת. אין שום סיבה בעולם שאדם יחיה במערכת יחסים עקומה כל כך, יש לזה מחיר כבד מאוד בהמשך והעיוות רק נהיה יותר גדול.