למה התחושות הקשות האלו? אוף, רק לפרוק

[alice1803]

למה התחושות הקשות האלו? אוף, רק לפרוק

היי זה פוסט פריקה, לא חייבים לקרוא, למרות שאין פה שום טריגרים.

אז למה אני מרגישה שכל יום קשה לי?
למה אני חושבת שרק לי קשה?
הרי החיים הם עליות ומורדות, לא?
למה אני חסרת סבלנות? כמעט לכל דבר, גם כלפי עצמי אין לי טיפת סבלנות, ומשתדלת לעשות הכל מהר, בכדי "לגמור" עם זה!!!

בקיצור, זה בלתי נסבל, ואני בלתי נסבלת, ולא באנו לעולם הזה רק בשביל להרגיש את כל הדברים הקשים האלו?
אז האם זו רק אני? או שכולם סובלים?
ואם זו רק אני, אז למה אני לא יכולה להיות כמו כולם? כי זה נראה שכולם התרגלו לחיים האלו, ורק אני עוד נאבקת בחבלי הלידה.
וזה הרי לא יכול להיות ככה, כי זה לא הגיוני להרגיש ככה כל הזמן, זה יותר מידי.
ואם זו אני, וככה יהיה כל החיים, אז מה יהיה עליי?
לא רוצה לחיות על כדורים כל החיים, ומילא אם הם היו נותנים לי הרגשה נעימה, ושהכל תקין, אז סבבה, אבל זה לא!!!

 

[אלברטין6]

אני פה.

חוסר היציבות הזאת היא החלק הכי בולט בהפרעה הזאת שנקראת הפרעת אישיות גבולית.. את לא לבד. כל יום הוא לא סתם יום אלה מלחמה ובסוף היום את אומרת לעצמך "היי הנה עוד יום ששרדתי". אל תפסיקי לחפש סיבות לחיות, אני יודעת שיש הרבה יותר סיבות לעזוב, אבל, תנסי קודם הכל אל תרימי ידיים לפני שתנסי הכל.
את לא צריכה להיות כמו כולם - כולם משעממים, כולם מנסים להיות מיוחדים ובעצם כולם אותו דבר. תעזבי אותם, את צריכה את עצמך ללמוד להכיר את עצמך ללמוד לאהוב את עצמך עם המגבלות ההיתרונות והחסרונות שלך. תמשיכי להאבק כי החיים הם מאבק וזה משהו שאנחנו נאלץ להשלים איתו. אבל את לא לבד, אני אימפולסיבית, אני חסרת סבלנות, אני רוצה כאן ועכשיו, אני רצה על 200 קמ"ש בכדי "לגמור" עם הכל - אז לא זאת לא רק את, זאת גם אני. אנחנו יכולות לעשות את זה, אנחנו נצליח בסו.
אוהבת, חג שמח - שלך אלברטין.

 

[alice1803]

תודה מתוקה, זה יעבור לי, בתקווה שמהר

יש מצב שהחגים האלו גם מעיקים עליי יתר על המידה, ואני זקוקה להתפרקות קלה, אולי ים, אולי יין טוב, אולי חברים טובים.
&nbsp
חג שמח מאמי תודה רבה על החיזוקים

 

[אלברטין6]

יין בחברה טובה תמיד יהיה רעיון מעולה!
אוהבת!

 

[offWhiteRider]

לגמרי,

התפרקויות מבוקרות, מארי ג'יין בפאנן

 

[ירון מקשקש]

ימי הביניים הרנסס ונאורות

&nbsp
ככה אני קורא לזה...תקופה של יאללה לעזא הכל תנו לי שקט לא רוצה כלום..רוצה להסתגר וזהו אל תציקו ואל תפריעו. זה ימי הביניים..
&nbsp
יש לפעמים תקופה נאורה..כאילו הכל זורם הכל קטן עליי...הכל בסדר..זה לרוב קצר..קצר מידי..
&nbsp
ויש רנסנס פתאום יש אנרגיה שרוצה לעשות הכל להתקדם להזיז להיות לראות להראות הכל בכל מכל..כמו כולם...
ואז יש את השגרה שאני רוצה לסיים מהר מהר לעשות עוד דברים להספיק..
ואז המציאות באה שהכל תהליכים לא פשוטים ..
&nbsp
וההפרעה נדחפת כמו עצם בגרון...הפער בין מה שיכולים לבין מה שיוצא..הדברים שתלויים בבירוקרטיה..בבורות של אחרים הרבה פעמים..באמון או חוסר אמון בעצמי..בפחד שוב להכשל מול התקווה להצליח לשנות משהו אולי במנגנון הרס עצמי שעוד מתקתק לו אי שם
&nbsp
התרופות ממתנות במשהו נותנות לי לפעמים תחושה מלאכותית של מצב רוח מרומם...לפעמים זה נוגד את ההגיון הפנימי ..אבל שאני בעצבים אלוקים ישמור ..עוד לא ממש מצאתי מנגנון נגד זה כשאני ממש מתעצבן..לפחות נזק חיצוני אני לא עושה ..רק לעצמי.
אפשר להוסיף את החגים ..הרוב חוגגים עם משפחות בבית בטיולים נופשים וכו' וכו' ..ואני תקוע בבית ..אין עם מי לצאת פשוט...והימים נמרחים יש תחושה שהחג מתבזבז לו ..אני מחכה לימים רגילים שלפחות אין את התחושה של החמצה. גם אין פעילות של קבוצות כולם בחופש...והמסגרת של ה"דת" בגלל שלא הצלחתי להכשיר הכל..נסדקה במעשים לפחות..
אפשר לומר שאני בדיכאון קצת זומבי בימים האלה...כאילו לא חסר לחצים בימים שאינם חג..
אני חושב שרוב זה בא מהלבד..הבדידות חונקת פשוטו כמשמעו. חור שחור אפל אולי יותר גרוע מן ההפרעה עצמה ..ואני לא חושב שבאנו לעולם להיות בודדים..זה החלק הכי קשה והכי כואב..השאלה למה לא מצליחים באמת בקשרים מכל סוג והכ חשוב זוגיות..עוד אין לי תשובה ..יש לי הרבה תירוצים למה לא..
&nbsp
את לא לבד בתחושות האלה...ממש לא...נכון כל אחד והבילה שלו ואין מה להשוות, יחד עם זאת סבל זה סבל..לכל אחד ואחת אישית אבל מי יכול למדוד? מה משפיע יותר על כל אחת ואחת ?...אני לא חושב שאפשר..אני חושב שלכולנו קשה..
&nbsp
ובכל זאת ...חייבים לשמר תקווה, אני לא מוותר החג יעבור..המטרות עוד שם..המאבק הפנימי להבין את עצמי ולתקן ככל האפשר איפה שאפשר ולקבל את השאר בתקווה שתקבל אותי אחת...אישה אחת לא צריך יותר מזה..לבנות איזה קן , וכל מה שצריך בדרך להגיע לזה אני מתכוון לעשות ..אחרת זה באמת בלתי נסבל יהיה..
&nbsp
לפעמים אמונה באה ממעשים פשוט לעשות..צעד צעד צעד..גם אם לפעמים זה לשבת לחכות שהחושך יעבור...ולדעת זה יעבור זה גם מעשה...ולהמשיך שבא האור...יום אחד יבוא ולא נעבור את זה לבד..חייב להאמין.
&nbsp
חג שמח

 

[alice1803]

חזקים בבדידותנו, חלשים מול מצבים מורכבים

העיניין הוא, שאני כבר לא מוצאת עיניין עם החברות שלי, וגם הידידים נעלמו כי אני כבר לא מתקשרת, ולא קופצת לבקר, והתרגלתי להיות לבד.
ובכל פעם שחברה רוצה לקבוע איתי, אז אני ישר חושבת על מה אני הולכת לעשות איתה, ואיך אני אמצא סבלנות בכלל לבלות איתה.
ומה שהיה פעם כבר לא עובד בשבילי, ואני מוצאת את עצמי מעדיפה כביכול להיות לבד, וכמו שאתה אומר לסבול בדידות גדולה.
&nbsp

 

[ירון מקשקש]

לפעמים צריך לשחות נגד הזרם..

&nbsp
תראי יש לך חברות זה כבר הרבה יותר ממני..
&nbsp
כל החג תקוע בבית כי אין עם מי לצאת..ולא היה לי בא לבד זה יותר גרוע..
&nbsp
אני חושב שאת כן צריכה לצאת איתן אפילו מאולץ קצת לפעמים המציאות מפתיעה ואת יכולה להנות והפקק שאת שמה לעצמך יעוף...
חג שמח שבת שלום

 

[alice1803]

כן, אני יודעת

נראה לי שפשפוט הכדורים האלה גורמים לתחושה קפואה וסטטית, כלומר כבר לא איכפת לי מאף אחד

 

[offWhiteRider]

אל תאשימי את הכדורים, אם הם לא עוזרים תפסיקי.

 

[alice1803]

זה לא כמו לזרוק מסטיק לפח, זה כדורים כימיים

אי אפשר להפסיק סתם ככה, אני חייבת התייעצות עם רופא לפני שאני עושה דבר כזה.

 

[offWhiteRider]

אז תתיעצי

 

[ירון מקשקש]

נכון ,

&nbsp
צריך לבדוק עם הרופא...אולי מינון נמוך יותר...יאזן אותך יותר אולי טיפול אחר..
&nbsp
יחד עם זאת לפעמים זה לא רק הכדורים..אלא אנו אם מאבדים כיוון יש קצת אפילה של חג או אירוע או משהו..הכדורים מרגישים מלאכותיים או מורידים במקרה שלך יותר מהדרוש לרוב את ב"היי" אני חושב..צריך גם אותך בתמונה ...כי שאת יורדת המצב רוח עם כדורים שמורידים ..את צוללת...לפחות זו אופציה לחשוב יחד עם מי שנתן אותם

 

[alice1803]

לא הייתי אצל הפסיכיאטרית שלי כבר 5 שנים לפחות

האמת, שהייתי בפעם הראשונה אצל הפסיכי' לפני 6 שנים בערך, ובפגישה הזו היא נתנה לי סרוקסאט לתחילת טיפול, ואז חזרתי אליה אחרי חודשיים, כי הכדורים הפכו לי את הבטן, ועשו לי בחילות וסחרחורות, אז היא החליפה לי ללוסטרל, מאז לא הייתי אצלה, כבר 5 שנים לפחות

וגם לא החלפתי כדור.
&nbsp
פשוט לא רציתי להחליף, כי כל רגע עולה לי לראש להפסיק אותם בכלל, כמובן לאחר התייעצות.
יש לציין שניסיתי להפסיק לפני 3 שנים בערך, על דעת עצמי, ובוא נאמר שזה לא הדבר הכי נכון לעשות, באופן עצמאי ולא מבוקר.

 

[ירון מקשקש]

ואוו המון זמן

&nbsp
לא רק בגלל הכדורים אלא בגלל הביקורת על המצב...דברים משתנים חמש שנים זה לא מעט זמן...גם מבחינה פסיכיאטרית..איבחון יכול להשתנות עם השנים..או לפחות מכוונים את הטיפול יותר טוב.
&nbsp
הכדורים אגב שאת נוטלת הבנתי שהם לדיכאון ..וממה שחשבתי לעצמי מההיכרות איתך את לכאורה בעודף מרץ...יש פה איזה סתירה שאולי כדאי לברר...
לא שאני מאבחן ..פשוט כל ההוויה שלך נתפסת פה אחרת קצת בעיניי...
&nbsp
לדעתי את צריכה ללכת לכמה פגישות עם הפסיכיאטרית לראות איפה את עומדת היום..בשלב ראשון...

 

[offWhiteRider]

תרשי לי לייעץ, לא בתור איש מקצוע

את לא צריכה שום כדור כדי להיות בנאדם. מזיינים לנו את המוח. זה לא עוזר .
פשוט תפסיקי.

 

[offWhiteRider]

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3117

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3117

 

[ירון מקשקש]

מאמר מעניין חלקו מקובל עליי חלקו אני טוען נגדך

&nbsp
קראתי ככה לא באופן מעמיק ואני מודה שיש שם גם מינוחים גבוהים מידי להבנה ..
&nbsp
הסיכום שלה בסופו מקובל עליי
"בכל מקרה, אני סבורה שבמקרים רבים כדאי להתייחס לסבל של אנשים באופן ישיר, לא להסוות אותו תחת אבחנות ולא להשלות בריפוי תרופתי. לדוגמא - העוני של השכבות החלשות הוא בית גידול להפרעות נפשיות, אבל עוני הוא עוני ולא דיכאון ודורש התייחסות מתאימה של רשויות הרווחה. באופן דומה, גם היעדר תמיכה סוציאלית לאימהות במצוקה רגשית וכלכלית הוא גורם סיכון לתחלואה נפשית וכך גם העדר מספק של תמיכה למשפחות במשבר. לכל הבעיות האלה יש לתת מענה סוציאלי ראוי לפני שממהרים לטפל בעזרת שימוש בתרופות. אני מאמינה שתרופות יכולות לסייע במצבים מסויימים אם נלמד לא להזיק בעזרתן. "
מלבד דבר אחד לא מענה סוציאלי של רווחה....אלא מענה במוסר יהודי ..ודרך יהודית .
&nbsp
גם היא הסכימה בסופו של דבר שתרופות יכולות לסייע..לכן ההצהרה שלך שלא צריך טיפול תרופתי גורפת מידי....מה גם שאנו לא יודעים במה דוגלת הפסיכיאטרית שלה..מה ההצדקות שלה וכו'...
הפסקת תרופה פסיכיאטרית לא מבוקרת אף עשויה להיות מסוכנת מאוד. גם אם רוצים..
&nbsp
כמו כן אני חושב שאם משתמשים בתבונה בטיפול תרופתי והמטופל משתף פעולה גם בשיקום התמודדות עצמית ..הטיפול יכול להיות זמני..זו בחירה אישית והתמודדות אישית שלא כולם מקבלים עליהם..אז לפעמים לדעתי נותר למטפלים לתת תרופה שתמתן את המצב בתקווה שיגיע היום שבו המתמודד יבוא באמת להתמודד...
&nbsp

 

[offWhiteRider]

אין משמעות לדיון בנינו, מלבד

שתבינו שאני בדיוק כמוכם. מופרע מאוד. ומכור לסמים.
הייתי במצבים של חוסר אונים, ועדיין נמצא בהם תכופות.
בדומה לשניכם, יש לי קווי אישיות לא סטנדרטים, ולכן נקודות הקיצון שלנו מתחדדות עוד יותר. אין משמעות לאבחנה מבחינתנו בכלל. הרעיון מאחורי האבחנה שנוכל לקטלג את הקשיים של אנשים, לקבוצות הגיוניות שדורשות טיפול שונה. זה לא עובד בכלל.
תקראו את המאמרים הנוספים, תלמדו, אל תסמכו עלי...

ההבדל האדיר בנינו, שגדלתי בסביבה שאיפשרה לי לבדוק את עצמי ללא סמים המון זמן (עד גיל 22) ואמי לימדה אותי פתיחות פנומנלית, ומרדף חסר פשרות אחר האמת.
לכן כל פעם שניסיתי תרופות חוקיות, בגלל דיכאון, בחנתי אותן לזמן קצר וברגע שלא עזרו ורק הזיקו הפסקתי. הדכאון תמיד חלף מעצמו לאחר שהנסיבות הסוציאליות השתפרו.

כך עשיתי, וגיליתי המון מופרעים (אני מתכוון לאנשים "רגילים") לאורך הדרך, רובם צורכים סם כימי כזה או אחר ללא מרשם או מעקב שום רופא. אלה שלא, פשוט זה פחות בסביבתם המנהג המטופש הזה. כזה גם אני. מעשן קנאביס כל יום. להרגע, להתרגש. להכל. וכשאין אז לא מעשן. לא קרה שום דבר. מתרגש ונרגע מדברים אחרים. כדור שינה שומו שמיים, לאונן, ספורט!!!

וכך גם אתם , עם הקוקטייל חסר המשמעות שרקחתם לעצמכם, בעצת רופאים מטופשים שלא רואים את האמת מול פרצופם. מזיקים לעצמכם לחינם לדעתי.

אני לא טוען שאני צודק ואתם לא. אני טוען שזה ענין של בחירה, ולי עדיף לעשן חומר מרגיע יותר מדי מאשר ללכת לרופא שיקבע לי מה לקחת ואיך.

ולגבי הפחד מרופאים והליכים, אליס, אני מבין בדיוק למה את מתכוונת. אני ככה קופי.
דופק 140 אצל הרופא. 10 דק לפני וחצי שעה אחרי עד שאני נרגע. שונא אותם !!!

ובאוירה אופטימית זו, הלוואי שאפסיק גם לעשן בכלל.

 

[ירון מקשקש]

הצלחת להכעיס אותי..

&nbsp
ההבדל האדיר בנינו, שגדלתי בסביבה שאיפשרה לי לבדוק את עצמי ללא סמים המון זמן ?
&nbsp
מה נראה לך שאני צרכן סמים? הייתי או אהיה? ..הבדל ענק? מה אתה חושב שרק לך היה מי שידאג שתרדוף אחרי האמת? קצת השתוללת פה..אדוני הנכבד.
&nbsp
זה שאתה בסמים לא חוקיים ומכור להם לא אומר שאחרים מכורים..או מכירים את העולם הזה. קוקטטיל שאנו רקחנו? מאיפה הבאת את זה..? לדעתך הרופאים מטופשים ולא רואים את האמת אל תלך אליהם..
בא לך לעשן קנאביס בעיה שלך ..
אל תבוא לי הנה עם כל ההתנשאות הזו כנראה עם ראש מלא עשן קנאביס...ותקבע דברים על אחרים ושאתה יותר טוב כי ככה וככה ...
&nbsp
אני בכלל מציע שתרסן את התגובות שלך אתה קיצוני ומדבר קצת יותר מידי צורם.אפשר להביע דיעות בלי התנשאות ובלי קביעות...נחרצות כאלה .
תודה.