למה יש אנשים שחושבים יותר מדי?

[טריפל ח]

re

אני,הבנתי שיש בי תכונות שגם אם ארצה הן לא ייעלמו,אני מנסה לא לכלוא את עצמי בתבניות מחשבתיות,אני רק מתחילה,עם עזרה מיקצועית,אבל החשיבה האנאליטית שלי תמיד גרמה לי לחוסר ספונטניות והנאה בחיים,תמיד הם עברו לידי,לא ממש יוויתי,אני מנסה עכשיו לומר,ושוב לומר ולכתוב,שאפשר להרגיש אחרת,ומנסה להתגאות ביכולת החשבתית שלי,לא בהתנשאות אלא בקטנה, ,החיים פה,אני פה החלטתי לא להלחם בהם אלא לנסות להצטרף.

 

[throught the way]

היי שוב

הפסיכולוגית שלי אמרה שיש לי חשיבה אנאליטית גבוהה מאוד, ואני אכן לא ספונטנית ומחמיצת הנאות סדרתית...כמה נחמד

 

[טריפל ח]

הי

נכון שמרוב מוח חצי מהחיים בורחים לנו,אבל אולי תנסי בקטנה,משהו לא קריטי,משהו אחד ביום שיעשה לך שמח,אוכל או סדרה,מכאן מתקדמים לדברים יותר גדולים,אני עוד לא שם בעצמי,אני מוצאת הנאות קטנות וממשיכה לסחוב עד שאני אתרגל לחיות בלי לנתח כל מצב או לפחות רק בדיעבד לא לפני.

 

[גילת אפרים]

ברוכה הבאה, טריפל ח יקרה ../images/Emo140.gif

אכן, בצעדים קטנים... קטנטנים... צעד אחר צעד... כמו להעפיל אל האוורסט... הדרך אינה קלה ובודאי שלא פשוטה- אך המתמידים בה, המוכנים לצעוד בה בבטחה, מוכנים "לעבודה קשה" (כדבריך) אך מתגמלת, כובשים אט אט יעדים קטנים... ואח"כ- גדולים יותר... אני שמחה שאת כבר חשה בברכה שבעמלך... הצטרפותך אל שורותינו היא יותר ממבורכת- אנא הוסיפי לכתוב, לשתף ולתרום לנו משלך... ערב נהדר, גילת

 

[throught the way]

זה כאילו שזה שהמוח כל הזמן עסוק בלחפור בדברים

לא מאפשר להנות מכלום.

 

[טריפל ח]

הי

תגדירי כלום,ואקום? אולי משהו מאוד קטן והכלום יהיה נקודה?

 

[throught the way]

מצטערת אבל לא הבנתי את כוונתך..

 

[טריפל ח]

הי

התכוונתי להתחיל ממשהו קטן אפילו אם ההרגשה היא בתוך ריק , וואקום,נקודה אחת להתחיל.

 

[throught the way]

אני מתחילה מדברים קטנים אבל משום מה מעצם

העובדה שהם קטנים הם אף פעם לא מספקים אותי. אף פעם לא חשתי באמת בדברים גדולים שקורים..

 

[טריפל ח]

rre

כל כך מבינה אותך,היו שנים שבשביל להרגיש משהו זה היה צריך להיות אנורמי,עצום,שום דבר לא סיפק אותי,עשיתי קעקועים כדי להרגיש,מה לא אבל אני מתחילה להבין שסף הרגש שלי צריך להשתנות אחרת כל החייים אפורים,או שאמצע את עצמי במעשים לא אחראיים.להרגיש משהו בפנים בלי חשיבה אלא נטו הרגשה בשבילי זה חלום,אני מודעת שתמיד גם ברגעים האמורים להיות משמחים או מרגשים יש את המוח השני שמשגיחש"ההנאה" לא תהיה שלמה.לאט לאט אני מלמדת את עצמי שהחיים זה כן גן ורדים אם אלך בו אהנה מהריח אבל אשרט מהקוצים,זה משמח ועצוב באותה מידה.אין אושר צרוף ,אולי רק תחת השפעה ולא רוצה להגיע לשם,אז אני מסתפקת בלחבר נקודות קטנות לציור שאני קוראת לו חיים.

 

[throught the way]

אז זהו,

שאני בצד השני..אני גם די שקולה במעשים שלי והכול אז בניגוד אליך אני לא אעשה דברים נועזים כמו קעקוע וכאלה ובכלל זה מרגיש שאני מעפנה..גם הקטע זה שבקטע החברתי בינתיים כישלון לי, אני לא ממש זורמת עם אנשים ואינלי כוח גם לנסות, התייאשתי..אז גם אם אני אעשה המון זה עדין לא יספיק כי החלל החברתי גדול.

 

[גילת אפרים]

גן של ורדים

יופי של מטפורה: החיים הם גן של ורדים "אם אלך בו אהנה מהריח אבל [גם] אשרט מהקוצים". החיים הם, אכן, רבגוניים ומורכבים מספקטרום נרחב של צבעים וקשת רחבה של חוויות... גן של ורדים- קיימת ההנאה החושית של המראה הנהדר, הריח הנעים, (אפילו טעם- הידעתם שיש הרוקחים ריבת ורדים נהדרת?) אך, בד בבד, קיימת הסכנה המוחשית מהקוצים... דקירה קלה פה ושם- לא נורא, מתגברים... עייפה מכדי להרחיב בדברים כעת... אפרד מכם בברכת לילה טוב ונעים, לצלילי השיר החמוד המצורף

גילת

 

[גילת אפרים]

הישגים קטנים סימן להישגים גדולים

האם הצבת לך מטרות, שהן בבחינת "דברים גדולים"? סקרי את אותם "דברים קטנים"- הצלחות והישגים קטנים שלך- וראי כיצד, אט אט, את סוללת לך, באמצעותם, דרך אל הצלחות והישגים גדולים יותר. תרגיל נפלא שאת יכולה לערוך: כתבי חיבור על חייך כפי שאת רוצה שיהיו, כפי שאת שואפת שייראו. אך כתבי את הדברים בזמן הווה- ממש כאלו זהו המצב המתקיים היום. הכתיבה הזו תסיע לך לאתר את מטרותייך בתחומי החיים השונים, ולהבחין היכן את נמצאת בדרכך אליהם. המשיכי לשתף... (-: גילת

 

[throught the way]

אני כן יודעת על חלק מהדברים הגדולים שאני

רוצה, הבעיה היא שהם גדולים ולא קטנים, ואז אני לא מסוגלת להתמודד איתם...מגעל סגור.

 

[throught the way]

חוץ מזה בשביל דברים גדולים צריך להתמיד ואני

רוצה דברים כאן ועכשיו..אין לי סבלנות בשיט

 

[גילת אפרים]

התמדה

האם, לדעתך, הרצון להשיג את הדברים ה"גדולים" "כאן ועכשיו" הוא מציאותי? כן, זוהי שאלה רטורית, מאחר וברור לי שברור לך שלא... אני מציעה לך לקבוע נ"צ (נקודות ציון) בדרך להשגת אותם דברים גדולים, ובכל פעם לפעול רק להשגת הנ"צ הבא. באמצעות חלוקת הדבר ה"גדול" לנקודות ציון קטנות יותר בדרך תשיגי לפחות שני דברים חשובים: 1) תצליחי להתגבר על המכשול המנטאלי- תגובת הרתיעה מלגשת אל הדבר ה"גדול", המפחיד ושנראה שאינו בר-השגה. כעת עומדים בפנייך יעדים קטנים וריאלים יותר, שהמוח אינו מרגיש צורך להפעיל, למולם, את תגובת המנוסה וההירתעות. 2) כאשר תסמני V עבור השגת כל אחד מהיעדים הקטנים (נקודות הציון) שצלחת, תוכלי ממש לראות, במו עינייך, כיצד את מתקדמת לעבר להשגת היעד ה"גדול". והתחושה נפלאה ומחזקת! באשר להתמדה... יקרה, הדבר הכי חשוב שכדאי שתאמרי לעצמך שוב ושוב, הוא שהשגת הישגים- מכל סוג שהוא- כרוכה בהרבה נכונות, מוטיבציה והתמדה. מכירה אנשים רבים שהגיעו להישגים משמעותיים מאד, בדרך לשיפור איכות חייהם. המשותף לכולם הוא, שכולם עשו והתמידו- והמאמץ השתלם להם עד מאד!

יום נהדר ושטוף שמש, גילת

 

[throught the way]

אם זה אפשרי,

אני אשלח לך בזמן הקרוב מסר בנוגע לנושא אכן דחוף, ותעזרי לי לחלק את זה לשלבים כיצד לפעול.. תודה לך על התגובות החמות באופן כללי