דמוקרטיה וחופש.
שוב. כל פונדמנטליזם- מקורו בפחד. הוא משתמש בחוקים כדי לבסס את שלטונו מהפחד לאבד את כוחו. האויב הגדול שלו הוא החופש. החופש הוא מסוכן, הוא שובר את האחדות, את האחידות ומעל לכל את השליטה. אפשר היה לחשוב, כפי שאתה רומז, שמדינה דמוקרטית כמו ישראל, תלמד לא להתנהג בצורה פונדמנטליסטית כסודן. ובכן אתה צודק. דת לא צריכה להיות חלק ממדינה. דת צריכה להיות חלק מהתרבות. כחילונים הדת היא העבר שלנו, היא מעצבת את ההווה שלנו ואסור לנו להתעלם ממנה. אבל, זה שהטיעונים לא דמוקרטיים לא הופכים אותם ללא נכונים. צריך לדעת להתמודד עם הבעיות ולהציע פתרונות מתאימים. החופש הוא לא ערך עליון ובל יעבור, כשיש יותר מדי חופש נוצרות בעיות. ולכן יש לרסן את החופש.(אלימות, מיסים, צבא,הגבלים למינהם וכו´) חופש מדת, בצורה קיצונית טומן בחובו את סכנת ההתבוללות. דת אדוקה, בצורה קיצונית טומנת את העדר החופש. על כל מקרה, שתי הגישות מגיעות ממקום של פחד ודחייה מוחלטת של האחר. מר דגן, אחרי שנפריד את הדת המדינה, נצטרך לשמור טוב טוב על הזהות שלנו. כל מי שניסה איפעם לעשות הגדרה עצמית אמיתית, יודע שצריך הרבה אומץ כדי להגיע לאמת ולהסתכל לה בפנים. אנחנו יהודים, אני חושב שאנחנו צריכים לשמור טוב על הזהות שלנו. ולא לתת לאף אחד לקחת אותה מאיתנו. חוצמזה אני גם דמוקרט וחושב הדת צריכה להיות מופרדת מהמדינה.