למה לפתוח תוכניות למחוננים בלבד?
השאלה כאן איננה "למה לפתוח תוכניות אשר יתאימו למחוננים", כי ברור ש(ברוב המקרים) בי"ס לא מספיק, והרי גם להם מגיע. אבל למה בעצם לפתוח מסגרת שהקבלה אליה מותנית במבחן אשר בלשון המעטה, לא מדייק, ובכך מונע את הזכות מתלמידים מתאימים וראויים (נעזוב את הלא מתאימים שהתקבלו בטעות, הם הרי ינשרו מרצונם)? מקרה אחד שקראתי עליו היה של ילדה דיסלקטית אשר את הבחינות לא עברה בשל היותה כזאת (לא שלטה עדיין במיומנויות הקריאה והכתיבה כלל). חוג העשרה אשר נפתח בטכנודע הסתמך על הצלחה בבחינות. פעם אחת היא הצטרפה לחברתה (שכן עברה את הבחינות) לחוג, וכאשר הגיעה (לאחר מכן) לטכנודע עם אמה במטרה להירשם לחוג נאמר להן כי זה לא אפשרי, מאחר והיא לא עברה את הבחינות ולכן איננה זכאית. המדריכה של החוג אשר הבחינה בהן שאלה את הילדה למה היא לא נכנסת לחוג, ולאחר שנאמר לה למה היא אמרה שבמפגש הקודם (בו לימדו לבנות מטוס) הילדה הייתה הכי טובה וגם עזרה לכולם, ושהיא מאשרת את כניסתה לחוג. המבחן הארצי מתבסס מאוד על יכולת מתמטית (נאמר לי שרק 20% מהבחינה היא מתמטית, אני מצדי זוכרת הרבה יותר אבל דברים יכולים להשתנות בעשור שנים. ועדיין, 20% הם משמעותיים דים, בהינתן שרק 3% מכלל הניגשים עוברים). הדבר היה הגיוני אילו חוגי ההעשרה היו מבוססים על מתמטיקה, אבל הם לא, ולרוב הקורסים הם מאוד מגוונים. מיותר לציין כיצד זה פוגע בילדים אשר חושבים לעצמם "מה יש מחוץ לייקום?" או "האם צריך להיות עונש מוות?" או יודעים בע"פ את רשימת נשיאי ארה"ב, אבל לא יודעים לפתור משוואות בנות שני נעלמים או לזהות בעצמם את סדרת פיבונאצ'י. חוץ מזה, קיימות בחינות אשר מרכזי ההעשרה למיניהם מקיימים (שאולי נכתבו על ידי מכון סאלד ואולי לא, לא רוצה לדבוק במה שאינני בטוחה בו) אשר חוץ מהיותן אמריקאיות ומובנות מדי, הן ארוכות מאוד וממש לא יתאימו לילד מחונן ככל שיהיה עם קוצים בישבן שלא מייחס יותר מדי חשיבות לבחינה. בניגוד לשאלות בבחינה המתמטית שנוטות להיות בהחלט מאתגרות, השאלות פה רחוקות מלהיות מעניינות וילד שכזה ישתעמם מאוד מהר, והגבלת זמן מינימום של שעה וחצי משיגה את מטרתה ההפוכה כאשר ילד שחייב להישאר בכיתה ולסיים את הבחינה מתחיל "לבדוק" ובכך לקלקל לעצמו. בנוסף, קיימת הבעיה שילדים לא יודעים לנחש, ולכן "נתקעים" בשאלה שאינם יודעים ובכך שורפים זמן ובעיקר אנרגיה (שמשחקת תפקיד מנצח במבחנים האלה). אני, אישית, מאסתי בבחינת האייקיו של המדינה בחלק של השאלות במתמטיקה "עממית" ופרשתי בעצבים בשלב הזה של הבחינה הארוכה והמשעממת, אז פלא שהתנהגתי כך עשר שנים קודם לכן? השאלה הנשאלת היא האם באמת כדאי לתלות את הכניסה לחוגי ההעשרה במבחנים אלו? ואם לא, אז מה כן? איך כן צריכות המסגרות הללו להתנהל? מה אתם חושבים?
