למה לפתוח תוכניות למחוננים בלבד?

מצב
הנושא נעול.
זה לא יאט את קצב הלמידה

אני חושבת
שהמבחנים הם חלק בלתי נפרד מהקורסים, אבל יש צורך לשנות אותם. דבר ראשון צריך להסביר לילדים (במדה והם עדיין קטנים) שהם הולכים למבחן חשוב, להסביר להם שאם הם לא יודעים אפשר לדלג או לנחש. המבחנים צריכים לכלול בתוכם יותר דברים של חשיבה, דברים יותר מאתגרים ומענינים. הם צריכים להיות בנויים כמבחנים שבודקים דרך חשיבה. להיות מבחנים שיהיה קשה להכין אליהם אבל עדיין גם ללא הכנה כל המחוננים יעברו את המבחנים בגלל כישוריהם (עם הסבר קודם שזה מבחן רציני ומה עושים). נשמע חלומי, נשמע לא הגיוני, אבל אם יתאמצו יצליחו לבנות מבחנים כאלה. אז כפי שאמרתי, המבחנים הם חלק בלתי נפרד מכך, נכון, הרבה פעמים המבחנים מפספסים, אבל ללא המבחנים כל אחד יוכל להתקבל, גם אם הוא לא מחונן, ומה רע בזה שיתקבלו גם לא מחוננים? אני לא רוצה לזלזל, אבל זה יאט את קצב הלמידה, כי העובדות מדברות בעד עצמן, מחוננים חושבים באופן שונה, הם סקרנים ותחרותיים, ולא בטוח שילדים רגילים יסתדרו בכזאת קבוצה.
זה לא יאט את קצב הלמידה
אם יצאו מראש מתוך נקודת הנחה שהסינון יתבצע באמצעות נשירה מהלימודים, במקום באמצעות מבחנים מקדימים. אני מסכימה שגם ניתן לשפר את האבחון, למשל, ע"י עריכת מבחני אייקיו בלתי תלויי תרבות.
 

OutOfControl

New member
מדוע המבחנים הינם חלק בלתי נפרד?

אני חושבת
שהמבחנים הם חלק בלתי נפרד מהקורסים, אבל יש צורך לשנות אותם. דבר ראשון צריך להסביר לילדים (במדה והם עדיין קטנים) שהם הולכים למבחן חשוב, להסביר להם שאם הם לא יודעים אפשר לדלג או לנחש. המבחנים צריכים לכלול בתוכם יותר דברים של חשיבה, דברים יותר מאתגרים ומענינים. הם צריכים להיות בנויים כמבחנים שבודקים דרך חשיבה. להיות מבחנים שיהיה קשה להכין אליהם אבל עדיין גם ללא הכנה כל המחוננים יעברו את המבחנים בגלל כישוריהם (עם הסבר קודם שזה מבחן רציני ומה עושים). נשמע חלומי, נשמע לא הגיוני, אבל אם יתאמצו יצליחו לבנות מבחנים כאלה. אז כפי שאמרתי, המבחנים הם חלק בלתי נפרד מכך, נכון, הרבה פעמים המבחנים מפספסים, אבל ללא המבחנים כל אחד יוכל להתקבל, גם אם הוא לא מחונן, ומה רע בזה שיתקבלו גם לא מחוננים? אני לא רוצה לזלזל, אבל זה יאט את קצב הלמידה, כי העובדות מדברות בעד עצמן, מחוננים חושבים באופן שונה, הם סקרנים ותחרותיים, ולא בטוח שילדים רגילים יסתדרו בכזאת קבוצה.
מדוע המבחנים הינם חלק בלתי נפרד?
לאחר הודעה ארוכה, זכיתי בתשובה קצרצרה וחסרת נימוק לנושא. המבחנים הינם לכל היותר חלק חשוב, בלתי נפרדים הם לבטח לא- ניתן לקיים את המסגרות ללא סינון. ואף לגבי התשובה לה זכיתי, קצב למידה אינו מושג קל הבנה, אשר ניתן לאמר עליו כי אם תוריד את רמת התלמידים הקצב ירד. במקרים רבים קצב הלימוד תלוי אך במעט ביושבים בכיתה, ולמעלה מזאת, ניתן כמעט תמיד לשנותו לכאן ולכאן כאשר ההשפעה הינה על אחוז המבינים. כלומר, ניתן לקיים מסגרות שישמרו על רמתן מבחינה תכנית, וזאת ללא תלות באוכלוסיה. ובכל מקרה, במסגרות העשרה, הנחה בסיסית היא כי מי אשר אין לו עניין בנושא לא יגיע לפעילויות בנושא, מי אשר יש לו עניין, כנראה שיש בו גם את היכולת להבין.
 

לי Li

New member
הם כן חלק בלתי נפרד

מדוע המבחנים הינם חלק בלתי נפרד?
לאחר הודעה ארוכה, זכיתי בתשובה קצרצרה וחסרת נימוק לנושא. המבחנים הינם לכל היותר חלק חשוב, בלתי נפרדים הם לבטח לא- ניתן לקיים את המסגרות ללא סינון. ואף לגבי התשובה לה זכיתי, קצב למידה אינו מושג קל הבנה, אשר ניתן לאמר עליו כי אם תוריד את רמת התלמידים הקצב ירד. במקרים רבים קצב הלימוד תלוי אך במעט ביושבים בכיתה, ולמעלה מזאת, ניתן כמעט תמיד לשנותו לכאן ולכאן כאשר ההשפעה הינה על אחוז המבינים. כלומר, ניתן לקיים מסגרות שישמרו על רמתן מבחינה תכנית, וזאת ללא תלות באוכלוסיה. ובכל מקרה, במסגרות העשרה, הנחה בסיסית היא כי מי אשר אין לו עניין בנושא לא יגיע לפעילויות בנושא, מי אשר יש לו עניין, כנראה שיש בו גם את היכולת להבין.
הם כן חלק בלתי נפרד
אי אפשר שכל אחד ילמד בכתה למחוננים אופי שוני, יכולת למידה שונה וזה לא מתאים לכל אחד, למה לטרטר ילדים שלא מתאימים לכתה בלימודים חסרי טעם אחרי שהם יפרשו בכל מקרה. כן נימקתי את דברי, אם לא הבנת אותם זאת כבר בעיה שלך... קצב הלמידה, לפחות בבתי ספר (אני לא מדברת על אוניברסיטאות שיש מטלות קבועות שצריך להגיש וכ'ו) תלוי פעמים רבות בתלמידים ובמי שיושב בכתה. לפעמי ילדים שלא מתאימים לכתה ולקצב הלמידה, משתעממים שמשעמם הם מתחילים להפריע ההפרעות גורמות להאטת הקצב. כוונתך ז במשפט "מי אשר יש לו עניין כנראה שיש בו גם את היכולת" לא ממש מדוייקת. נניח ויש ילד בן 5 המתעניין באסטרונומיה, הוא לא יכול ללכת לאוניברסיטה וללמוד ביחד עם כל אלא המתקדמים ממנו. דוגמא מוקצנת אבל קוראת לילדים רגילים בכתת מחוננים. למחוננים מגיעות מסגרות משל עצמן, ועד שיש להן כאלה גם את זה צריך לבטל?
 
אבל לא מדובר פה בבי"ס

הם כן חלק בלתי נפרד
אי אפשר שכל אחד ילמד בכתה למחוננים אופי שוני, יכולת למידה שונה וזה לא מתאים לכל אחד, למה לטרטר ילדים שלא מתאימים לכתה בלימודים חסרי טעם אחרי שהם יפרשו בכל מקרה. כן נימקתי את דברי, אם לא הבנת אותם זאת כבר בעיה שלך... קצב הלמידה, לפחות בבתי ספר (אני לא מדברת על אוניברסיטאות שיש מטלות קבועות שצריך להגיש וכ'ו) תלוי פעמים רבות בתלמידים ובמי שיושב בכתה. לפעמי ילדים שלא מתאימים לכתה ולקצב הלמידה, משתעממים שמשעמם הם מתחילים להפריע ההפרעות גורמות להאטת הקצב. כוונתך ז במשפט "מי אשר יש לו עניין כנראה שיש בו גם את היכולת" לא ממש מדוייקת. נניח ויש ילד בן 5 המתעניין באסטרונומיה, הוא לא יכול ללכת לאוניברסיטה וללמוד ביחד עם כל אלא המתקדמים ממנו. דוגמא מוקצנת אבל קוראת לילדים רגילים בכתת מחוננים. למחוננים מגיעות מסגרות משל עצמן, ועד שיש להן כאלה גם את זה צריך לבטל?
אבל לא מדובר פה בבי"ס
בעוד שהמסגרת הבית-ספרית מתיימרת "לייצר" כמה שיותר ציונים, אבל לתוכניות העשרה באשר הן אין שום אינטרס כזה, ומי שלא מתאים לכתה ולקצב הלמידה לא צריך להפריע אלא פשוט לקום וללכת... קצב הלמידה תלוי בתלמידים רק אם שמים כמטרה שכמה שיותר תלמידים יצליחו (ע"ע בית חרושת לציונים) אבל זו בטח אינה המטרה של מסגרת הדוגלת בסינון באמצעות נשירה, אשר מראש תציב סטנדרטים גבוהים ומי שלא יעמוד בהם פשוט יקום וילך. אני לא רואה שום סיבה למה שיטת הסינון באמצעות נשירה לא תעבוד בתוכניות העשרה למחוננים. הרי ברור שלא "כל אחד" יבוא מראש לתוכניות אלה, אלא רק מי שב"קבוצת סיכון" למחוננות. ילד בן 5 המתעניין באסטרונומיה לא יכול ללכת לאוניברסיטה וללמוד ביחד עם כל אלה המתקדמים ממנו, ילד בן 5 מראש לא ירצה ללכת לאוניברסיטה (אוניברסיטה? הוא עדיין לא בכיתה א'...). ואם ייפתח חוג למחוננים במתמטיקה, רק מי שמראש אוהב מתמטיקה וטוב בזה ירצה להירשם. ואם נפתח יום העשרה, הרי מראש ירצה להירשם רק מי שמרגיש שבי"ס לא מעשיר אותו מספיק והוא רוצה עוד. אף אחד לא אומר לבטל שום דבר, רק לשנות את שיטת הסינון, זה הכל.
 

לי Li

New member
אם את מסבירה את זה ככה

אבל לא מדובר פה בבי"ס
בעוד שהמסגרת הבית-ספרית מתיימרת "לייצר" כמה שיותר ציונים, אבל לתוכניות העשרה באשר הן אין שום אינטרס כזה, ומי שלא מתאים לכתה ולקצב הלמידה לא צריך להפריע אלא פשוט לקום וללכת... קצב הלמידה תלוי בתלמידים רק אם שמים כמטרה שכמה שיותר תלמידים יצליחו (ע"ע בית חרושת לציונים) אבל זו בטח אינה המטרה של מסגרת הדוגלת בסינון באמצעות נשירה, אשר מראש תציב סטנדרטים גבוהים ומי שלא יעמוד בהם פשוט יקום וילך. אני לא רואה שום סיבה למה שיטת הסינון באמצעות נשירה לא תעבוד בתוכניות העשרה למחוננים. הרי ברור שלא "כל אחד" יבוא מראש לתוכניות אלה, אלא רק מי שב"קבוצת סיכון" למחוננות. ילד בן 5 המתעניין באסטרונומיה לא יכול ללכת לאוניברסיטה וללמוד ביחד עם כל אלה המתקדמים ממנו, ילד בן 5 מראש לא ירצה ללכת לאוניברסיטה (אוניברסיטה? הוא עדיין לא בכיתה א'...). ואם ייפתח חוג למחוננים במתמטיקה, רק מי שמראש אוהב מתמטיקה וטוב בזה ירצה להירשם. ואם נפתח יום העשרה, הרי מראש ירצה להירשם רק מי שמרגיש שבי"ס לא מעשיר אותו מספיק והוא רוצה עוד. אף אחד לא אומר לבטל שום דבר, רק לשנות את שיטת הסינון, זה הכל.
אם את מסבירה את זה ככה
אז טוב
 
ברכותיי על הכניסה

למה לפתוח תוכניות למחוננים בלבד?
השאלה כאן איננה "למה לפתוח תוכניות אשר יתאימו למחוננים", כי ברור ש(ברוב המקרים) בי"ס לא מספיק, והרי גם להם מגיע. אבל למה בעצם לפתוח מסגרת שהקבלה אליה מותנית במבחן אשר בלשון המעטה, לא מדייק, ובכך מונע את הזכות מתלמידים מתאימים וראויים (נעזוב את הלא מתאימים שהתקבלו בטעות, הם הרי ינשרו מרצונם)? מקרה אחד שקראתי עליו היה של ילדה דיסלקטית אשר את הבחינות לא עברה בשל היותה כזאת (לא שלטה עדיין במיומנויות הקריאה והכתיבה כלל). חוג העשרה אשר נפתח בטכנודע הסתמך על הצלחה בבחינות. פעם אחת היא הצטרפה לחברתה (שכן עברה את הבחינות) לחוג, וכאשר הגיעה (לאחר מכן) לטכנודע עם אמה במטרה להירשם לחוג נאמר להן כי זה לא אפשרי, מאחר והיא לא עברה את הבחינות ולכן איננה זכאית. המדריכה של החוג אשר הבחינה בהן שאלה את הילדה למה היא לא נכנסת לחוג, ולאחר שנאמר לה למה היא אמרה שבמפגש הקודם (בו לימדו לבנות מטוס) הילדה הייתה הכי טובה וגם עזרה לכולם, ושהיא מאשרת את כניסתה לחוג. המבחן הארצי מתבסס מאוד על יכולת מתמטית (נאמר לי שרק 20% מהבחינה היא מתמטית, אני מצדי זוכרת הרבה יותר אבל דברים יכולים להשתנות בעשור שנים. ועדיין, 20% הם משמעותיים דים, בהינתן שרק 3% מכלל הניגשים עוברים). הדבר היה הגיוני אילו חוגי ההעשרה היו מבוססים על מתמטיקה, אבל הם לא, ולרוב הקורסים הם מאוד מגוונים. מיותר לציין כיצד זה פוגע בילדים אשר חושבים לעצמם "מה יש מחוץ לייקום?" או "האם צריך להיות עונש מוות?" או יודעים בע"פ את רשימת נשיאי ארה"ב, אבל לא יודעים לפתור משוואות בנות שני נעלמים או לזהות בעצמם את סדרת פיבונאצ'י. חוץ מזה, קיימות בחינות אשר מרכזי ההעשרה למיניהם מקיימים (שאולי נכתבו על ידי מכון סאלד ואולי לא, לא רוצה לדבוק במה שאינני בטוחה בו) אשר חוץ מהיותן אמריקאיות ומובנות מדי, הן ארוכות מאוד וממש לא יתאימו לילד מחונן ככל שיהיה עם קוצים בישבן שלא מייחס יותר מדי חשיבות לבחינה. בניגוד לשאלות בבחינה המתמטית שנוטות להיות בהחלט מאתגרות, השאלות פה רחוקות מלהיות מעניינות וילד שכזה ישתעמם מאוד מהר, והגבלת זמן מינימום של שעה וחצי משיגה את מטרתה ההפוכה כאשר ילד שחייב להישאר בכיתה ולסיים את הבחינה מתחיל "לבדוק" ובכך לקלקל לעצמו. בנוסף, קיימת הבעיה שילדים לא יודעים לנחש, ולכן "נתקעים" בשאלה שאינם יודעים ובכך שורפים זמן ובעיקר אנרגיה (שמשחקת תפקיד מנצח במבחנים האלה). אני, אישית, מאסתי בבחינת האייקיו של המדינה בחלק של השאלות במתמטיקה "עממית" ופרשתי בעצבים בשלב הזה של הבחינה הארוכה והמשעממת, אז פלא שהתנהגתי כך עשר שנים קודם לכן? השאלה הנשאלת היא האם באמת כדאי לתלות את הכניסה לחוגי ההעשרה במבחנים אלו? ואם לא, אז מה כן? איך כן צריכות המסגרות הללו להתנהל? מה אתם חושבים?
ברכותיי על הכניסה
לטאג ליינס! כל הכבוד לפורום, נועה בהצלחה!
 

mimi1111

New member
כנראה שבאמת הרבה השתנה בעשור...

למה לפתוח תוכניות למחוננים בלבד?
השאלה כאן איננה "למה לפתוח תוכניות אשר יתאימו למחוננים", כי ברור ש(ברוב המקרים) בי"ס לא מספיק, והרי גם להם מגיע. אבל למה בעצם לפתוח מסגרת שהקבלה אליה מותנית במבחן אשר בלשון המעטה, לא מדייק, ובכך מונע את הזכות מתלמידים מתאימים וראויים (נעזוב את הלא מתאימים שהתקבלו בטעות, הם הרי ינשרו מרצונם)? מקרה אחד שקראתי עליו היה של ילדה דיסלקטית אשר את הבחינות לא עברה בשל היותה כזאת (לא שלטה עדיין במיומנויות הקריאה והכתיבה כלל). חוג העשרה אשר נפתח בטכנודע הסתמך על הצלחה בבחינות. פעם אחת היא הצטרפה לחברתה (שכן עברה את הבחינות) לחוג, וכאשר הגיעה (לאחר מכן) לטכנודע עם אמה במטרה להירשם לחוג נאמר להן כי זה לא אפשרי, מאחר והיא לא עברה את הבחינות ולכן איננה זכאית. המדריכה של החוג אשר הבחינה בהן שאלה את הילדה למה היא לא נכנסת לחוג, ולאחר שנאמר לה למה היא אמרה שבמפגש הקודם (בו לימדו לבנות מטוס) הילדה הייתה הכי טובה וגם עזרה לכולם, ושהיא מאשרת את כניסתה לחוג. המבחן הארצי מתבסס מאוד על יכולת מתמטית (נאמר לי שרק 20% מהבחינה היא מתמטית, אני מצדי זוכרת הרבה יותר אבל דברים יכולים להשתנות בעשור שנים. ועדיין, 20% הם משמעותיים דים, בהינתן שרק 3% מכלל הניגשים עוברים). הדבר היה הגיוני אילו חוגי ההעשרה היו מבוססים על מתמטיקה, אבל הם לא, ולרוב הקורסים הם מאוד מגוונים. מיותר לציין כיצד זה פוגע בילדים אשר חושבים לעצמם "מה יש מחוץ לייקום?" או "האם צריך להיות עונש מוות?" או יודעים בע"פ את רשימת נשיאי ארה"ב, אבל לא יודעים לפתור משוואות בנות שני נעלמים או לזהות בעצמם את סדרת פיבונאצ'י. חוץ מזה, קיימות בחינות אשר מרכזי ההעשרה למיניהם מקיימים (שאולי נכתבו על ידי מכון סאלד ואולי לא, לא רוצה לדבוק במה שאינני בטוחה בו) אשר חוץ מהיותן אמריקאיות ומובנות מדי, הן ארוכות מאוד וממש לא יתאימו לילד מחונן ככל שיהיה עם קוצים בישבן שלא מייחס יותר מדי חשיבות לבחינה. בניגוד לשאלות בבחינה המתמטית שנוטות להיות בהחלט מאתגרות, השאלות פה רחוקות מלהיות מעניינות וילד שכזה ישתעמם מאוד מהר, והגבלת זמן מינימום של שעה וחצי משיגה את מטרתה ההפוכה כאשר ילד שחייב להישאר בכיתה ולסיים את הבחינה מתחיל "לבדוק" ובכך לקלקל לעצמו. בנוסף, קיימת הבעיה שילדים לא יודעים לנחש, ולכן "נתקעים" בשאלה שאינם יודעים ובכך שורפים זמן ובעיקר אנרגיה (שמשחקת תפקיד מנצח במבחנים האלה). אני, אישית, מאסתי בבחינת האייקיו של המדינה בחלק של השאלות במתמטיקה "עממית" ופרשתי בעצבים בשלב הזה של הבחינה הארוכה והמשעממת, אז פלא שהתנהגתי כך עשר שנים קודם לכן? השאלה הנשאלת היא האם באמת כדאי לתלות את הכניסה לחוגי ההעשרה במבחנים אלו? ואם לא, אז מה כן? איך כן צריכות המסגרות הללו להתנהל? מה אתם חושבים?
כנראה שבאמת הרבה השתנה בעשור...
אני בכיתת מחוננים ויותר מחצי כיתה בעלת קשיי למידה, ביניהם הרבה דיסלקטים כמוני. המבחנים לא לגמרי מדוייקים אבל קשיי למידה הן לא הסיבה.
 

ילדונט

New member
לא מדוייק

כנראה שבאמת הרבה השתנה בעשור...
אני בכיתת מחוננים ויותר מחצי כיתה בעלת קשיי למידה, ביניהם הרבה דיסלקטים כמוני. המבחנים לא לגמרי מדוייקים אבל קשיי למידה הן לא הסיבה.
לא מדוייק
קשיי למידה עלולים להיות חלק מהסיבה. אחי הוא ללא ספק מחונן. כל מי שמכיר אותו מבחין בזה מייד. אבל ליקויי הלמידה שלו הם כאלה שהפערים בתוצאות שלו במבחנים שונים הם אדירים, ולא מאפשרים לתת לו "ציון". מכיוון שלא ניתן לתת לו ציון, על פי המחבנים המקובלים הוא אינו מחונן. שיטת האבחון היא מוטעית לחלוטין. מעבר לזה, המילה "מחוננים" היא מוטעית. גם בקרב אלו שאובחנו כמחוננים ניתן למצוא דרגות שונות, וכל אחד מאיתנו חזק יותר בתחומים אחרים, גם אם כולנו, כנראה חזקים יותר מרוב האוכלוסיה באופן כללי.
 
אכן כן, זה תלוי מהם קשיי הלמידה

לא מדוייק
קשיי למידה עלולים להיות חלק מהסיבה. אחי הוא ללא ספק מחונן. כל מי שמכיר אותו מבחין בזה מייד. אבל ליקויי הלמידה שלו הם כאלה שהפערים בתוצאות שלו במבחנים שונים הם אדירים, ולא מאפשרים לתת לו "ציון". מכיוון שלא ניתן לתת לו ציון, על פי המחבנים המקובלים הוא אינו מחונן. שיטת האבחון היא מוטעית לחלוטין. מעבר לזה, המילה "מחוננים" היא מוטעית. גם בקרב אלו שאובחנו כמחוננים ניתן למצוא דרגות שונות, וכל אחד מאיתנו חזק יותר בתחומים אחרים, גם אם כולנו, כנראה חזקים יותר מרוב האוכלוסיה באופן כללי.
אכן כן, זה תלוי מהם קשיי הלמידה
וכיצד הם באים לידי ביטוי.
 

OutOfControl

New member
גם אחוז הדיסלקטים עלה

אכן כן, זה תלוי מהם קשיי הלמידה
וכיצד הם באים לידי ביטוי.
גם אחוז הדיסלקטים עלה
ואף הגיעה ל40 אחוז באזורים מסוימים. בהתאם ליכולת ההורים לקנות דיסלקציה לילדיהם בשביל הקלות בבחינות.
 
הקלות בבחינות? אילו בחינות?

גם אחוז הדיסלקטים עלה
ואף הגיעה ל40 אחוז באזורים מסוימים. בהתאם ליכולת ההורים לקנות דיסלקציה לילדיהם בשביל הקלות בבחינות.
הקלות בבחינות? אילו בחינות?
מדובר בילדים בגיל היסודי...
 
הכוונה הייתה

גם בבי"ס יסודי יש מבחנים
אחד מילדי זכאי להקלות שכאלו. הוא מאוד מתקשה בכתיבה בשל קשיים מוטורים.
הכוונה הייתה
מה האינטרס מצד מישהו להשיג הקלות לילדיו במבחנים של בתי-ספר יסודי אם הם אינם זקוקים להן? זה לא שהציונים ישפיעו על משהו בחיים שלהם...
 
חזרנו להשמצות.

גם אחוז הדיסלקטים עלה
ואף הגיעה ל40 אחוז באזורים מסוימים. בהתאם ליכולת ההורים לקנות דיסלקציה לילדיהם בשביל הקלות בבחינות.
חזרנו להשמצות.
עיתונאי אחד אמר וכל העם משיב 'אמן'. בכל מקום שיש מה להרויח, יש גם רמאים. יש כאלה שנדרסים בכוונה בשביל הביטוח, יש מי שמתלוננים על אונס שלא היה ויש כאלה שמתאבחנות אצלהן בעיות שהם יודעים שאין להם. אבל אם היה כתוב בעיתון שאחוז התלונות על אונס באיזורים מסויימים עלה כפונקציה של יכולת להשיג איזה משהו עד לשיעור של כפליים מהצפוי באופן טיבעי? גם אז היית מצטט אותו. למה אף אדם לא נחקר בישראל על זיוף אבחון בזמן שהוגשו המוני תלונות על אנשים ששרפו לעצמם את העסק בשביל הביטוח?
 

OutOfControl

New member
הבעיההיא שלא צריך לזייף שום דבר

חזרנו להשמצות.
עיתונאי אחד אמר וכל העם משיב 'אמן'. בכל מקום שיש מה להרויח, יש גם רמאים. יש כאלה שנדרסים בכוונה בשביל הביטוח, יש מי שמתלוננים על אונס שלא היה ויש כאלה שמתאבחנות אצלהן בעיות שהם יודעים שאין להם. אבל אם היה כתוב בעיתון שאחוז התלונות על אונס באיזורים מסויימים עלה כפונקציה של יכולת להשיג איזה משהו עד לשיעור של כפליים מהצפוי באופן טיבעי? גם אז היית מצטט אותו. למה אף אדם לא נחקר בישראל על זיוף אבחון בזמן שהוגשו המוני תלונות על אנשים ששרפו לעצמם את העסק בשביל הביטוח?
הבעיההיא שלא צריך לזייף שום דבר
ברגע שמשלמים לאבחון פרטי יש למשלם יכולת להשפיע על תוצאות האבחון, לא תמיד באופן מודע. ומעבר לקח, לאף אחד אין אינטרס לפעול נגד ה"תופעה", או לפחות לבדוק האם היא קיימת. העניין הוא שיש הבדלים בין אזורי אוכלוסיה שונים באשר לאחוז הליקויי למידה, כאשר באזורים מבוססים יותר יש יותר לקיויי למידה. אשמח אם תעלה הסבר אחר לתופעה המעניינת, או שתסתור את הנתונים, שאכן, קראתי מתישהו באיזשהו מאמר. ואחרון, לא השמצתי אף אחד.
 
הסבר אחר (ודי פשוט)

הבעיההיא שלא צריך לזייף שום דבר
ברגע שמשלמים לאבחון פרטי יש למשלם יכולת להשפיע על תוצאות האבחון, לא תמיד באופן מודע. ומעבר לקח, לאף אחד אין אינטרס לפעול נגד ה"תופעה", או לפחות לבדוק האם היא קיימת. העניין הוא שיש הבדלים בין אזורי אוכלוסיה שונים באשר לאחוז הליקויי למידה, כאשר באזורים מבוססים יותר יש יותר לקיויי למידה. אשמח אם תעלה הסבר אחר לתופעה המעניינת, או שתסתור את הנתונים, שאכן, קראתי מתישהו באיזשהו מאמר. ואחרון, לא השמצתי אף אחד.
הסבר אחר (ודי פשוט)
אבחון פרטי זה דבר שדורש הן מודעות והן כסף, מה שמן הסתם תמצא יותר באזורים מבוססים יותר...
 
הדיסלקטים לא אשמים ששנים היו רק

הבעיההיא שלא צריך לזייף שום דבר
ברגע שמשלמים לאבחון פרטי יש למשלם יכולת להשפיע על תוצאות האבחון, לא תמיד באופן מודע. ומעבר לקח, לאף אחד אין אינטרס לפעול נגד ה"תופעה", או לפחות לבדוק האם היא קיימת. העניין הוא שיש הבדלים בין אזורי אוכלוסיה שונים באשר לאחוז הליקויי למידה, כאשר באזורים מבוססים יותר יש יותר לקיויי למידה. אשמח אם תעלה הסבר אחר לתופעה המעניינת, או שתסתור את הנתונים, שאכן, קראתי מתישהו באיזשהו מאמר. ואחרון, לא השמצתי אף אחד.
הדיסלקטים לא אשמים ששנים היו רק
אבחונים פרטיים. אבחון של קופת חולים הוא תופעה חדשה מאוד. בפורומים שלנו אנחנו ממליצים קודם כל על מה שזול. עשירים מאובחנים יותר כמו שגם השינים שלהם טופלו טוב יותר כשהיו כמעט ורק רופאי שיניים פרטיים. ברור שלא צריך לזייף שום דבר וברור שכשהמשטרה לא עושה כלום, יש זייפנים. לי לא נראה שזייפנים מעלים את האחוז המאובחנים לפי שניים מהצפוי. אגב, גם בחינות IQ הן פרטיות. אולי חצי מהדוברים בפורום הזה הם שקרנים וזייפנים? מה דעתך? אם אתה לא משמיץ אז לשיטתך גם המשפט האחרון אינו השמצה. מה יש? בסך הכל אמרתי שיש 50% סיכוי שאני מדבר עם שקרן. אם אתה טוען שזו לא השמצה לומר זאת עלי, עליך לחשוב כך כשאומרים זאת גם עליך.
 

OutOfControl

New member
נגררנו לנושא צד

הדיסלקטים לא אשמים ששנים היו רק
אבחונים פרטיים. אבחון של קופת חולים הוא תופעה חדשה מאוד. בפורומים שלנו אנחנו ממליצים קודם כל על מה שזול. עשירים מאובחנים יותר כמו שגם השינים שלהם טופלו טוב יותר כשהיו כמעט ורק רופאי שיניים פרטיים. ברור שלא צריך לזייף שום דבר וברור שכשהמשטרה לא עושה כלום, יש זייפנים. לי לא נראה שזייפנים מעלים את האחוז המאובחנים לפי שניים מהצפוי. אגב, גם בחינות IQ הן פרטיות. אולי חצי מהדוברים בפורום הזה הם שקרנים וזייפנים? מה דעתך? אם אתה לא משמיץ אז לשיטתך גם המשפט האחרון אינו השמצה. מה יש? בסך הכל אמרתי שיש 50% סיכוי שאני מדבר עם שקרן. אם אתה טוען שזו לא השמצה לומר זאת עלי, עליך לחשוב כך כשאומרים זאת גם עליך.
נגררנו לנושא צד
שאין לי עניין רב לדון בו. היו לי שלוש טענות במקור: האחת- המודעות עלתה. השניה- האוכלוסיות שבידן לקבל איבחונים הינן האוכלוסיות החזקות. דבר שיוצר פער בין אוכלוסיות חזקות לחלשות. השלישית- מכיוון שהאבחון פרטי, המאבחן חש צורך "לספק את הסחורה" בסיכוי לא רע. אין כאן מושג של זיוף או שקר, אלא של שינוי הקו המפריד בין האדם הנורמטיבי ללקוי הלימידה, שממילא אינו קו אבסולוטי. כמובן שיש "זייפנים", שפשוט "קנו" את האבחון. לא אליהם כוונו דברי. אגב, המשמעות עצמה של "ליקוי למידה" גם היא אינה ברורה לי כהלכה. ולגבי מבחני הIQ, הם אף יותר נתונים במחלוקת באשר לתלות תרבותית. איני תומך באופן בו נעשית החלוקה ל"מחוננים" ו"לא מחוננים". כשם שגם לא ברורה לי המטרה בכך, וכך הועלתה השאלה שיצרה שרשור זה.
 
'לקות למידה' אינה לקות בלמידה.

נגררנו לנושא צד
שאין לי עניין רב לדון בו. היו לי שלוש טענות במקור: האחת- המודעות עלתה. השניה- האוכלוסיות שבידן לקבל איבחונים הינן האוכלוסיות החזקות. דבר שיוצר פער בין אוכלוסיות חזקות לחלשות. השלישית- מכיוון שהאבחון פרטי, המאבחן חש צורך "לספק את הסחורה" בסיכוי לא רע. אין כאן מושג של זיוף או שקר, אלא של שינוי הקו המפריד בין האדם הנורמטיבי ללקוי הלימידה, שממילא אינו קו אבסולוטי. כמובן שיש "זייפנים", שפשוט "קנו" את האבחון. לא אליהם כוונו דברי. אגב, המשמעות עצמה של "ליקוי למידה" גם היא אינה ברורה לי כהלכה. ולגבי מבחני הIQ, הם אף יותר נתונים במחלוקת באשר לתלות תרבותית. איני תומך באופן בו נעשית החלוקה ל"מחוננים" ו"לא מחוננים". כשם שגם לא ברורה לי המטרה בכך, וכך הועלתה השאלה שיצרה שרשור זה.
'לקות למידה' אינה לקות בלמידה.
'לקות למידה' היא קבוצה של בעיות מאוד מסויימות שמפריעות בעיקר בהפעלת מיומנויות בסיסיות שנלמדו כבר. לדוגמא: דיסלקציה גורמת לקריא משובשת, איטית ומעייפת לאנשים שמבינים הייטב כיצד לקרוא. 'לקויות למידה' אינן מפריעות לאנשים רק בין כותלי בית הספר והרבה בעיות שכן מפריעות ללמוד אינן מוגדרות כ'ליקויי למידה'. עכשיו, אתה ודאי לא מתפלא שנורא קשה לנו להסביר את עצמינו. אני עדין מסתייג מחלק דבריך האחרים אבל ביקשת לא לדון בזה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה