למה נגמר לגברים כל כך מהר?

tארטמיס

New member
למה נגמר לגברים כל כך מהר?

ואני מדברת מנסיון שלי ושל חברותי בנות ה30.מכירים בחור יש קליק,יוצאים ביחד.הסקס נפלא.ופתאום אחרי שבועיים מתאיידים. מה קורה פה?אנחנו יושבות ומנסות להבין.האם התמסרנו מהר מידי?האם היינו פתוחות מידי?.אנחנו רוצות לחשוב שגברים מעדיפים פתיחות וזרימה.מאשר משחקים.אז לכל הגברים שבינכם.תנו איזה רמז. מיותר לציין שחברותי ואני בחורות חכמות,יפות ומוצלחות לכל הדיעות.
 

Sefy

New member
פשות נפלתן על גברים שחיפשו כיבוש

אני מכיר הרבה שלא רוצים אף אחת חוץ מזו שאיתם
 
אולי הדבר הנכון הוא

לא לשבת ולחשוב איך מתאימים את ההתנהגות למה שה"גברים" רוצים, אלא פשוט להתנהג בטבעיות ולחכות למישהו שיאהב את התכונות האמיתיות שלכן. בייחוד כשאתן חכמות ומוצלחות לכל הדעות.
 

tארטמיס

New member
את צודקת 100%

אבל מכיוון שאנחנו כל כך מיוחדות(כמו רוב הנשים)אז אין הרבה גברים שעושים לנו את זה.ועד שמגיע אחד כזה אנחנו בעננים.והנפילה קשה.. הוא,חמוד,פתוח,סקסי,מחובר לצד הנשי.אבל פלופ לא מעוניין פתאום... עדיין סימן שאלה גדול.
 
ברור שכשמדובר בך,

נראה לך שהכל חייב סיבה מיוחדת. אבל אם תתנתקי מהנקודה האישית, תראי, שהגיוני שיהיה נדיר להגיע למצב של התאמה אמיתית בין שני בני הזוג. גם המוצלחות אינה תמיד ערובה כאן, כי בן זוג מתאים הוא יותר מסך התכונות שלו. לילדים בני 20, שמתאהבים במחשבה על האהבה, אולי יותר קל. אבל לנו המבוגרים, המודעים לעצמנו, יש כבר לא מעט מכשולים. את בעצמך אומרת: "עד שמגיע אחד כזה...". כנראה שגם לך לא קל למצוא משהו שמתאים לך. לדעתי, מציאת בן זוג מתאים במצב של מודעות עצמית גבוהה זה תהליך ארוך ומייגע, לפעמים את לא תתאימי - לאו דווקא בגלל סיבה מיוחדת, ולפעמים לא יתאימו לך. עד שסוף סוף מגיעה ההתאמה המיוחלת. אני עצמי מצאתי גבר מתאים כשכבר עברתי 30, עד אז הכל היה די סתם.
 

tארטמיס

New member
אז מצאת?

תני לי תקווה.האמת שככל שאני מתפתחת ומגלה את העוצמה שלי כך יותר קשה. שהייתי צעירה תמימה וחסרת בטחון ,גברים היו נמשכים אלי כמו דבורים לדבש. ועכשיו יש לי הרגשה שאני פשוט גדולה עליהם,מפחידה אותם אולי? גברים מעדיפים ילדות?אולי זה תורם להם לבטחון הגברי שלהם?
 
תראי, אחד שמעדיף

ילדה בשביל האגו הגברי ממילא לא יתאים לך, אז מה יש להתאבל עליו? הסיפור שלי הוא כזה: אני עובדת ולומדת קשה מאוד כבר הרבה שנים, ואף פעם לא היה לי רגע לחשוב, מה אני רוצה בחיי האישיים. לא כל כך הייתי בקטע של למצוא זוגיות וגם פיתחתי תיאוריה, שזוגיות היא מסגרת שלא מתאימה לכולם , ואני אחת מאלה שלא מתאים להם. עכשיו, המניות שלי בשוק הבשר גרועות משלך, כי יש לי גם ילד. אבל לא חשבתי על זה כך, סתם יצאתי תמיד עם אנשים סתמיים תקופות זמן קצרות, וזהו. תמיד בחרתי צעירים ויפים, אף פעם לא עבדתי על התאמה מיוחדת. ואז נפלתי עליו! הכרתי אותו בעבודה, בניגוד לכל השאר הוא בחור בגילי, אבל נראה צעיר מאוד. התחלתי לדבר אתו, הוא לא התעניין בהתחלה, אפילו התחמק מלתת לי את הטלפון שלו. אחר כך הצלחתי איכשהו לעניין אותו, וכשראיתי שהוא קצת נפתח, השגתי את הטלפון לבד, התקשרתי והזמנתי אותו. הוא נשאר לישון ובבוקר סיפר, שהתוכנית שלו היא לעזוב לארה"ב לתקופה לא מוגדרת בעוד שלושה חודשים (כנראה רצה להזהיר אותי שלא אתבאס). אמרתי לעצמי, מי בכלל יזכור אותך בעוד שלושה חודשים. אבל לחיינו דינמיקה בלתי צפויה, הקשר התפתח, בסופו של דבר הוא נסע לארה"ב וחזר תוך חודש כדי להיות אתי. נכון לעכשיו, אנחנו גרים יחד כבר חצי שנה. ודרך אגב, הוא רווק, בן גילי, נראה ממש טוב, שונא ספורט, אוהב לדבר על הרגשות שלו, לא בקשר הדוק מדי עם ההורים והחברים, אוהב מאוד את הילד שלי, לא רוצה ילדים אחרים ואחלה זיון. זה נותן תקווה?
 

tארטמיס

New member
../images/Emo6.gifאת מכירה מישהו עם הD.N.A.שלו?

וואו,נשמע כמו הגבר האידיאלי.כן בהחלט נתת לי לי תקווה. האהבה היא באמת מעבר לפינה לפעמים. טוב לא נותר לי אלא לחכות בסבלנות ולהאמין שאמצא את הגבר שיתאים לי בכל הרבדים.לא מוותרת ולא מתפשרת. העניין הוא שהקטע עם הבחור הדליק בי ניצוץ.ואני לא רגועה מאז. השאלה שלי אם להתחיל ולחפש וללכת לבליינד דייטס או שפשוט לשחרר וזה יגיע? מה דעתך?
 
דעתי היא

שאין לדעת איפה תמצאי את זה, אולי אפילו בבליינד דייט. מצד שני, הבליינד דייטים יכולים להביא באסה רצינית, כי מהניסיון שלי, רובם נפילה. אז אם יש לך המון חוסן נפשי, ואת לא נוטה לחטוף קריזה בגלל שלא קלטת בטלפון איזה אידיוט הוא, או לחלופין בגלל הדברים שיכולת להספיק הערב, אולי כדאי לא לוותר גם על האפיק הזה. אני ניסיתי את השיטה, אבל היא השרתה עלי דכאון.
 

tארטמיס

New member
אז מצאת?

תני לי תקווה.האמת שככל שאני מתפתחת ומגלה את העוצמה שלי כך יותר קשה. שהייתי צעירה תמימה וחסרת בטחון ,גברים היו נמשכים אלי כמו דבורים לדבש. ועכשיו יש לי הרגשה שאני פשוט גדולה עליהם,מפחידה אותם אולי? גברים מעדיפים ילדות?אולי זה תורם להם לבטחון הגברי שלהם?
 

גברברת

New member
האמת היא שבדיוק היום דיסקסתי את

הנושא עם חברה טובה שלי והגענו למסקנה שהכל זה עניין של היצע וביקוש. במיוחד באזור המרכז ישנן יותר בנות פנויות מבנים (כך זה גם דווח באיזו כתבה בנושא לאחרונה אני אנסה לאתר ולהוסיף מאוחר יותר קישור). ומטבע הדברים "הביקוש" לבחורים הפנויים רב יותר ויש יותר ממתחרה אחת על לבם באופן אובייקטיבי, כך שהם מוצאים עצמם זוכים לפופולאריות שאיננה עומדת בקנה אחד למי ומה שהם (לא מדובר על כל הבחורים אבל לפחות על חלקם הניכר). הפופלאריות הזו גורמת לחלקם לבלבול כלשהו ולחוסר יכולת לדבוק באחת לאורך זמן. זה ללא ספק מצב שגורם לנו מוצלחות ככל שנהיה לאיזו עמדת נחיתות אמיתית וחושף אותנו לפאטרן שאת מתארת בהודעתך. וברוכה הבאה
 
אם כבר יש כאן בנות כמו פותחת השרשור

אולי תמצאי גם קישור לכתבה עם כתובת האזור, אליו עברו כל הבנים הפנויים? מאחר ואין בישראל פוליאנדריה, נראה לי שעודף הבנים חייב להתגלות איפשהו
 

tארטמיס

New member
תודה רבה על קבלת הפנים

לצערי הרב רמת ההיצע עולה על רמת הביקוש.יש באמת המון בנות מוצלחות שרוצות אהבה ומחפשות.וזה מגיע עד לרמת נואשות. ומכיון שאנו חיים בעידן מבולבל שהכל התהפך ובנים כבר לא מרגישים צורך לחזר, כי אנחנו בעידן הפמניסטי מתחילות עם גברים ומשדרות חופשיות(ואני כזאת לא לטעות).כך שגברים מקבלים את מבוקשם בקלות וללא מאמץ. אולי אנחנו הבנות צריכות לשנות אסטרטגיה.(ואני לא מתכוונת לחזור למערה).אין לי מושג איך.אולי יש לכן רעיונות???
 
למעלה