למה ציוני המייצב כל כך נמוכים?
- פותח הנושא kristal22
- פורסם בתאריך
תלמה גביש-אני חולקת על דעתך שלא ניתן לתקן
כל חוליי החברה . אני מסכימה איתך שיש לשים את הדגש במתמטיקה ו בהנת הנקרא-וספרות כמובן, עבור התפתחות האדם . אזכיר לך את משנתו של אפלטון ,שכדי שיהיו דרכים טובות לאדם והמדינה, אנשי השלטון חייבים בידיעה רוחנית ומדעית כדי לנהל מדינה.מה שקורה אצלנו ,צריך לשים את הדגש במערכת החינוך. ומבחינה שלטונית יש דבר כזה -שר החינוך והתרבות- תפקידו להתנהל בהתאם לתפקידו .הפוליטיקה מקשה?אם כל מביני דבר יתאחדו יש סכוי לשנות פני דברים.מה שצריך להתחיל בחינוך !!!
כל חוליי החברה . אני מסכימה איתך שיש לשים את הדגש במתמטיקה ו בהנת הנקרא-וספרות כמובן, עבור התפתחות האדם . אזכיר לך את משנתו של אפלטון ,שכדי שיהיו דרכים טובות לאדם והמדינה, אנשי השלטון חייבים בידיעה רוחנית ומדעית כדי לנהל מדינה.מה שקורה אצלנו ,צריך לשים את הדגש במערכת החינוך. ומבחינה שלטונית יש דבר כזה -שר החינוך והתרבות- תפקידו להתנהל בהתאם לתפקידו .הפוליטיקה מקשה?אם כל מביני דבר יתאחדו יש סכוי לשנות פני דברים.מה שצריך להתחיל בחינוך !!!
אני חושבת שניתן וצריך לתקן
כיצד הגעת למסקנה שאני אומרת ההיפך? לא רק שניתן, אלא שבמקום לקטר על המצב הגרוע יזמנו, הקמנו והשקענו בהקמת העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל , מנענו תכנית לימודים ליסודיים שהיתה ממיטה עלינו אסון. עכשיו אנחנו מנסים למנוע תכנית לימודים חדשה שאין כדוגמתה בכל העולם לחטיבת הביניים. אם הייתי חושבת שלא ניתן לתקן, לא הייתי פועלת כל כך הרבה למען המתמטיקה. אלא מה? צריך לתקן כך שלא יווצר קילקול נוסף. צריך להתרכז במטרות מוגדרות שאותן ניתן להשיג. כמו כן, צריך להתמצא בנושאים המטופלים. אם נרצה לתקן את כל החוליים, לא נצליח לתקן אפילו אחד מהם, בבחינת תפסת מרובה - לא תפסת. לא נוכל בפורום הזה, למשל, לעסוק לעומק ברמתן של תכניות טלויזיה. מי שרוצה לתקן הכל, צריך להתחיל בצעד אחד ראשון. לקחנו עלינו את החינוך המתמטי, כי הוא זה שיקבע את קיומנו הכלכלי וגם את רמת החשיבה שלנו. אין לי ספק שאם נסיים את מלאכת התיקון בתחום הזה, נפנה לתחומים אחרים. אם את רוצה לפעול למען החינוך גם בתחומים שאינם מתמטיים, יש שתי נשים שכדאי אולי שתתקשרי אליהן. האחת: ענת כנפו, המנסה להקים מפלגת חינוך בדומה למפלגת הירוקים. השנייה, עינת וילף שכתבה את הספר "בחזרה לאלף-בית". אם תמצאי מסגרת שבה תוכלי לקדם את החינוך - תבורכי. כשתכנסי לעובי הקורה ותראי עד כמה הנושא סבוך, תביני שכדאי להתמקד במשימה אחת תוך כדי התמחות בה. אני בעד התאגדות של כל מביני דבר למען החינוך.
כיצד הגעת למסקנה שאני אומרת ההיפך? לא רק שניתן, אלא שבמקום לקטר על המצב הגרוע יזמנו, הקמנו והשקענו בהקמת העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל , מנענו תכנית לימודים ליסודיים שהיתה ממיטה עלינו אסון. עכשיו אנחנו מנסים למנוע תכנית לימודים חדשה שאין כדוגמתה בכל העולם לחטיבת הביניים. אם הייתי חושבת שלא ניתן לתקן, לא הייתי פועלת כל כך הרבה למען המתמטיקה. אלא מה? צריך לתקן כך שלא יווצר קילקול נוסף. צריך להתרכז במטרות מוגדרות שאותן ניתן להשיג. כמו כן, צריך להתמצא בנושאים המטופלים. אם נרצה לתקן את כל החוליים, לא נצליח לתקן אפילו אחד מהם, בבחינת תפסת מרובה - לא תפסת. לא נוכל בפורום הזה, למשל, לעסוק לעומק ברמתן של תכניות טלויזיה. מי שרוצה לתקן הכל, צריך להתחיל בצעד אחד ראשון. לקחנו עלינו את החינוך המתמטי, כי הוא זה שיקבע את קיומנו הכלכלי וגם את רמת החשיבה שלנו. אין לי ספק שאם נסיים את מלאכת התיקון בתחום הזה, נפנה לתחומים אחרים. אם את רוצה לפעול למען החינוך גם בתחומים שאינם מתמטיים, יש שתי נשים שכדאי אולי שתתקשרי אליהן. האחת: ענת כנפו, המנסה להקים מפלגת חינוך בדומה למפלגת הירוקים. השנייה, עינת וילף שכתבה את הספר "בחזרה לאלף-בית". אם תמצאי מסגרת שבה תוכלי לקדם את החינוך - תבורכי. כשתכנסי לעובי הקורה ותראי עד כמה הנושא סבוך, תביני שכדאי להתמקד במשימה אחת תוך כדי התמחות בה. אני בעד התאגדות של כל מביני דבר למען החינוך.
shira shira
New member
אמנם תכניות הריאליטי רדודות להחריד
אבל, מכאן, ועד להאשים בהן את ציוני המיצ"ב הדרך ארוכה. הן פשוט עוד סימפטום בדרך למטה.
אבל, מכאן, ועד להאשים בהן את ציוני המיצ"ב הדרך ארוכה. הן פשוט עוד סימפטום בדרך למטה.
כל מילה של קריסטל בסלע
לא המורים אשמים. אשמה החברה שמאפשרת לרדידות לחגוג. אשמים אמצעי התקשורת ששואפים לנמוך כי "יש לו דרישה". בוודאי שמשרד החינוך אשם שאינו שם גבול. ברשת א' היתה תכנית "אקדמיה באלף". היא היתה התכנית היחידה שהיתה ברמה אקדמית. סילקו אותה. למה משרד החינוך אינו פועל להעלאת הרמה על ידי הקמת וועדות חינוך משותפות בין האקדמיה למעצבי השדורים? גם ערוץ 8 לא תמיד מספק את הסחורה. אין סתירה בין רמה לבין ענין, זה הכל תלוי בתרבותם של אנשי התקשורת. פעם בטלויזיה החינוכית צפינו בשיעורי חשבון . אולי ינערו את האבק ויחזירו אותם? מה שאמר קריסטל נכון, אבל ספציפית למתמטיקה המצב גרוע אף יותר.
לא המורים אשמים. אשמה החברה שמאפשרת לרדידות לחגוג. אשמים אמצעי התקשורת ששואפים לנמוך כי "יש לו דרישה". בוודאי שמשרד החינוך אשם שאינו שם גבול. ברשת א' היתה תכנית "אקדמיה באלף". היא היתה התכנית היחידה שהיתה ברמה אקדמית. סילקו אותה. למה משרד החינוך אינו פועל להעלאת הרמה על ידי הקמת וועדות חינוך משותפות בין האקדמיה למעצבי השדורים? גם ערוץ 8 לא תמיד מספק את הסחורה. אין סתירה בין רמה לבין ענין, זה הכל תלוי בתרבותם של אנשי התקשורת. פעם בטלויזיה החינוכית צפינו בשיעורי חשבון . אולי ינערו את האבק ויחזירו אותם? מה שאמר קריסטל נכון, אבל ספציפית למתמטיקה המצב גרוע אף יותר.
אינני חושבת שאמצעי התקשורת צריכים ריסון
(כשלא מדובר בעברות על החוק כמו עידוד לביצוע פשע,פורנוגרפיה). מי שצריך לרסן את אמצעי התקשורת, הם ההורים. אם לא יהיה רייטינג לזבל, לא יהיה זבל. (ותמיד יהיה). אישית, אנחנו לא רואים תכניות ריאליטי, לא משום אידאולוגיה עמוקה. זה פשוט משעמם במידה שאין לעמוד בה. אין זה סותר את הצורך בטלויזיה חינוכית, כמו שהיתה פעם! זו שמשרד החינוך ייבש. זו שהועברה לידי חברות הכבלים והלווין בשיא החוצפה כי היא ממומנת על ידי כולם, אך לא ניתן לצפות בה בלי להיות מנויים של חברות פרטיות אלה. היו תכניות משובחות רבות, ואני משוכנעת שצפיה בהן, או בשכמותן, רק תועיל. החל מתכניות הילדים הנפלאות של ה-BBC וכלה במורה מדהימה לחשבון, ששעוריה צולמו. אני לא יכולה לשכוח כמה יפה לימדה! (אמריקאית). כאן בא תפקידו של הערוץ הציבורי לידי ביטוי, ואגב, יש בו תכניות מצויינות! החל מ"הלוחש לכלבים" תכנית לתיקון כלבים,תוך תיקון חיי בעליהם. (אני מיישמת חלק מהעיצות שם בעבודתי עם ילדים, ובחיי שזה עובד), "דגרסי" הדור הבא. "הקוסם מארץ עוץ" ויש עוד! רק צריך לכוון את הילדים ואת עצמנו, ובדיוק כמו שלא נסכים לשתות את נוזלי פח הזבל, כך צריך לסרב שישפכו אותם למוח. (אם רק מצליחים לזהות זבל כזה, שהוא חסר ריח)
(כשלא מדובר בעברות על החוק כמו עידוד לביצוע פשע,פורנוגרפיה). מי שצריך לרסן את אמצעי התקשורת, הם ההורים. אם לא יהיה רייטינג לזבל, לא יהיה זבל. (ותמיד יהיה). אישית, אנחנו לא רואים תכניות ריאליטי, לא משום אידאולוגיה עמוקה. זה פשוט משעמם במידה שאין לעמוד בה. אין זה סותר את הצורך בטלויזיה חינוכית, כמו שהיתה פעם! זו שמשרד החינוך ייבש. זו שהועברה לידי חברות הכבלים והלווין בשיא החוצפה כי היא ממומנת על ידי כולם, אך לא ניתן לצפות בה בלי להיות מנויים של חברות פרטיות אלה. היו תכניות משובחות רבות, ואני משוכנעת שצפיה בהן, או בשכמותן, רק תועיל. החל מתכניות הילדים הנפלאות של ה-BBC וכלה במורה מדהימה לחשבון, ששעוריה צולמו. אני לא יכולה לשכוח כמה יפה לימדה! (אמריקאית). כאן בא תפקידו של הערוץ הציבורי לידי ביטוי, ואגב, יש בו תכניות מצויינות! החל מ"הלוחש לכלבים" תכנית לתיקון כלבים,תוך תיקון חיי בעליהם. (אני מיישמת חלק מהעיצות שם בעבודתי עם ילדים, ובחיי שזה עובד), "דגרסי" הדור הבא. "הקוסם מארץ עוץ" ויש עוד! רק צריך לכוון את הילדים ואת עצמנו, ובדיוק כמו שלא נסכים לשתות את נוזלי פח הזבל, כך צריך לסרב שישפכו אותם למוח. (אם רק מצליחים לזהות זבל כזה, שהוא חסר ריח)
3תיתי- יפה מנית תוכניות נפלאות-,אז זה מצדיק
תוכנית כמו "האח הגדול"??? הנוער רואה זאת ומקבל מסרים שונים ממה שאת ציינת .את ראית את הראלטי הזה .את קראת את הפורום של האח הגדול? הם סוגדים לשלילי רומסים את החיובי .ובסוף גם אולי יקבלו מיליון שקל .והנוער הזה יקבל את הלגטימציה, על מה שהו עושה עכשיו כוחנות ואלימות תרבות דיבור של צרחות של שנאה ונקמנות .המסר החזק ביותר הוא:מי שצועק הכי חזק ברור שהוא הצודק ,את יודעת איזה כוח זה נתן לדיירים שהתנהלו כפי שהם מתנהלים ?אב ובתו התנהלו כמו מלכיםלאר שקיבלו גיבוי מהאוהדים שלהם. ואנשים תרבותיים כמו שפרה המיוחדת.שמגיע לה צ"לש על ששרדה עד היום ולפי דעתי מגיע לה המיליון.ולא לתת פרס לאנשים פחות ראויים,ולהגיד אין להתערב בתוכניות האלה. לפי דעתי מי שצריך לפקח על חינוך ותרבות, זה שר החינוך והתרבות ,זה תפקידו .מה תפקידו של שלטון לנהל את המדינה , זה אפשרי ! זה היה פעם ,איך התפתחה המדינה שלנו? שקראו לה ארץ ישראל היפה? "יש מאין" רק בזכות אידיאולוגיה . הפוליטיקה קילקלה בדרך מגמתית ,להשאיר אנשים מקופחים...
תוכנית כמו "האח הגדול"??? הנוער רואה זאת ומקבל מסרים שונים ממה שאת ציינת .את ראית את הראלטי הזה .את קראת את הפורום של האח הגדול? הם סוגדים לשלילי רומסים את החיובי .ובסוף גם אולי יקבלו מיליון שקל .והנוער הזה יקבל את הלגטימציה, על מה שהו עושה עכשיו כוחנות ואלימות תרבות דיבור של צרחות של שנאה ונקמנות .המסר החזק ביותר הוא:מי שצועק הכי חזק ברור שהוא הצודק ,את יודעת איזה כוח זה נתן לדיירים שהתנהלו כפי שהם מתנהלים ?אב ובתו התנהלו כמו מלכיםלאר שקיבלו גיבוי מהאוהדים שלהם. ואנשים תרבותיים כמו שפרה המיוחדת.שמגיע לה צ"לש על ששרדה עד היום ולפי דעתי מגיע לה המיליון.ולא לתת פרס לאנשים פחות ראויים,ולהגיד אין להתערב בתוכניות האלה. לפי דעתי מי שצריך לפקח על חינוך ותרבות, זה שר החינוך והתרבות ,זה תפקידו .מה תפקידו של שלטון לנהל את המדינה , זה אפשרי ! זה היה פעם ,איך התפתחה המדינה שלנו? שקראו לה ארץ ישראל היפה? "יש מאין" רק בזכות אידיאולוגיה . הפוליטיקה קילקלה בדרך מגמתית ,להשאיר אנשים מקופחים...
נערת פרח מאושרת
New member
../images/Emo45.gif
ראיתי את בנות דודה שלי צופות בזה...קיבלתי שוק! (שימו בצד שאני מכורה
) ילדה בת 7 ו10 .... ממש כעסתי-אז מה שעשיתי פשוט הסברתי להן על התוכנית ומה רע ומה טוב והכל ..(אז אם כבר צופים אז עדיף ביחד =\) הן בגיל שכל מה שאני אומרת להן הוא אלוהי
(גרמתי להן גם להפסיק לסגוד כ"כ לבראץ) אז בכללי זה עניין של חינוך והבנה. אני בטוחה שנוער יכול לעשות את ההבחנה הזאת.
ראיתי את בנות דודה שלי צופות בזה...קיבלתי שוק! (שימו בצד שאני מכורה
יש פה ערבוב בין דברים שאינם קשורים זה לזה
יש טלוויזיה חינוכית ויש טלוויזיה ממלכתית ושם יש בהחלט מקום למשרד החינוך ולאנשי חינוך להתערב ולקבוע תכנית שידורים ראויה. לעומת זאת אני לא רואה שום מקום למשרדי ממשלה להתערב בתכנים של טלוויזיה מסחרית, כל עוד היא עומדת בתקנות ובמגבלות של החוזים שמקנים לה את הזכות לפעול ולשדר. זאת אמורה להיות מדינה חפשית -- מי שרוצה לצפות שיצפה ומי שלא אז שלא יצפה.
יש טלוויזיה חינוכית ויש טלוויזיה ממלכתית ושם יש בהחלט מקום למשרד החינוך ולאנשי חינוך להתערב ולקבוע תכנית שידורים ראויה. לעומת זאת אני לא רואה שום מקום למשרדי ממשלה להתערב בתכנים של טלוויזיה מסחרית, כל עוד היא עומדת בתקנות ובמגבלות של החוזים שמקנים לה את הזכות לפעול ולשדר. זאת אמורה להיות מדינה חפשית -- מי שרוצה לצפות שיצפה ומי שלא אז שלא יצפה.
shira shira
New member
החיוך של ארז טל - מאמר של עוז אלמוג, עיתונאי.
מאמר במדור "דעות" ש - YNET סירבו לפרסם וסיבותיה של העורכת נמצאים בסייפא. אני מאמין שלא יהיה לנו קשה להבין את הסירוב. החיוך של ארז טל - מאמר של עוז אלמוג, עיתונאי. ב YNET סרבו לפרסם במדור דעות. עוז אלמוג. החיוך של ארז טל. לארז טל יש חיוך תמידי שמרוח לו על הפנים, כמו ניתוח פלסטי. עם השיער הקצוץ הוא מזכיר לעתים את האיקון של סמיילי. אבל סמיילי היה סמל התום, ואילו החיוך של טל הוא סמל הציניות. החיוך של ארז טל הוא גם החיוך של הערוצים המסחריים. מין קריצה משועשעת, זחוחה ואדנותית שאומרת: אנחנו יודעים שאנחנו מוכרים לכם זבל מזובל ואנחנו גם יודעים שאתם צרכנים דבילים שנהנים מתוכניות של כלום על כלומניקים, אבל אם זה הולך לנו, אז למה לא? ועוד היא אומרת: המבקרים ימשיכו להתפלץ מהביזאר ואנחנו נמשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק. כי אלה כללי המשחק ואם לא נוח לכם, תקפצו. וחוץ מזה העולם מצחיק (גם כשלא תמיד יש סיבה לצחוק), אז צוחקים. ארז טל הוא האח הגדול של צופי הטלוויזיה בישראל ועל פי חיוכיו השופעים נראה שהוא מרוצה מאד ממעמדו זה. זה התחיל לגמרי אחרת. טל היה מנהיג בחבורה צעירה ומוכשרת של מרדנים וחדשני תרבות – חבורת גלי צה"ל של שנות השמונים, שתקעה סיכה שנונה בפאתוס הממלכתי. הוא ייצג (בעקיפין כמובן) את הדור שלי בכבוד – דור מלחמת לבנון הראשונה. נולדנו בשלהי שנות החמישים ובשנות השישים. התבגרנו בתנועות הנוער והתנדבנו (רובנו) ליחידות קרביות. אבל כבר בבחרותנו הבנו שמשהו כאן חורק. הייתה מלחמת ההתשה, ואחריה מלחמת יום כיפור, והיו מלחמות של ימין-שמאל ודתיים-חילוניים, וכמובן אינפלציה דוהרת ובלגן כלכלי לא קטן. במלחמת לבנון כבר היינו חיילים ומפקדים, וחזרנו מלאי כעס וספקות. ההתפכחות האוניברסאלית של נערים ונערות מתבגרים לוותה אצלנו בהתפכחות אידיאולוגית. עזבנו את הקיבוץ ואת מדבר יהודה ויצאנו לחפש נופים חדשים ומשמעויות חדשות במזרח הרחוק ובדרום אמריקה. שבנו מלאי חוויות מהעולם הגדול, ויחד עם אחינו הבוגרים (דור מלחמת יום כיפור) הקמנו בהתלהבות מנגנון של מסרים, שערער על כל מוסכמה מקודשת. תוך כדי גילינו את נפלאות השפע החומרי וההדוניזם, וייסדנו את התל אביביות הבליינית. המחשב בא לנו בדיוק בזמן, והקמנו תעשיית היי טק מפוארת, שביססה לנו את האגו ואת חשבון הבנק. הפמיניזם ודת הפסיכולוגיה וזכויות האזרח, שעמדו נר לרגלינו והבחינו אותנו מהורינו, תרמו גם כן לגאווה הדורית. מהפוליטיקה ברחנו כמו מאש, אבל את התקשורת, המשפט ועולם הפרסום והעסקים כבשנו ללא התנגדות. ואז הגולם במעגל קם על יוצרו, והשתן עלה לנו לראש. ממרום אדנותנו לא שמנו לב מה אנחנו עושים. הולדנו וגידלנו דור עילג, מפונק ואגוצנטרי, שאימץ את החיוך האסקפיסטי שלנו; פירקנו באמצעות החיוך הזה כל שריד של נימוס ואיפוק והרסנו את מוסד המנהיגות, המחייב מינימום של כבוד לסמכות. עודדנו השתמטות מחובות חברתיות, והעברנו את המסר התקשורתי: אחרינו המבול, אז בינתיים בואו נצחק. הורינו והורי הורינו אולי היו תמימים, אבל היה להם מצפון. אנחנו החלפנו את המצפון בחיוך הציני ואנו עומדים להשאיר ליורשינו אדמה חרוכה. אני מסתכל על החיוך של ארז טל ונעשה עצוב. החיוך הזה, שקפא על פניו והפך לפרסומת, ממשיך לייצג את בני דורי ואת ממשיכי דרכינו הצעירים, ואני מתבייש בו. * אהוד שלום, את המאמר המצ"ב YNET סירבו לפרסם. עורכת מדור "דעות" של האתר, שבו התפרסמו בשנים האחרונות מאמרי-העמדה שלי, ציינה שלוש סיבות (אני מצטט): "לא הבנתי את הפואנטה." – "לא ממש נימקת כראוי למה ארז טל לא ראוי לצפייה." – "ההתייחסות האישית אליו בעייתית עיניי." ישפטו קוראיך אם צדקה. אני חושש שמאחורי הסירוב לפרסם עומדים מניעים אחרים, שרובנו יכולים לנחש... בעקבות זאת הודעתי לסגן העורך שאני מפסיק את כתיבתי במדור. שלך בידידות, עוז אלמוג
מאמר במדור "דעות" ש - YNET סירבו לפרסם וסיבותיה של העורכת נמצאים בסייפא. אני מאמין שלא יהיה לנו קשה להבין את הסירוב. החיוך של ארז טל - מאמר של עוז אלמוג, עיתונאי. ב YNET סרבו לפרסם במדור דעות. עוז אלמוג. החיוך של ארז טל. לארז טל יש חיוך תמידי שמרוח לו על הפנים, כמו ניתוח פלסטי. עם השיער הקצוץ הוא מזכיר לעתים את האיקון של סמיילי. אבל סמיילי היה סמל התום, ואילו החיוך של טל הוא סמל הציניות. החיוך של ארז טל הוא גם החיוך של הערוצים המסחריים. מין קריצה משועשעת, זחוחה ואדנותית שאומרת: אנחנו יודעים שאנחנו מוכרים לכם זבל מזובל ואנחנו גם יודעים שאתם צרכנים דבילים שנהנים מתוכניות של כלום על כלומניקים, אבל אם זה הולך לנו, אז למה לא? ועוד היא אומרת: המבקרים ימשיכו להתפלץ מהביזאר ואנחנו נמשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק. כי אלה כללי המשחק ואם לא נוח לכם, תקפצו. וחוץ מזה העולם מצחיק (גם כשלא תמיד יש סיבה לצחוק), אז צוחקים. ארז טל הוא האח הגדול של צופי הטלוויזיה בישראל ועל פי חיוכיו השופעים נראה שהוא מרוצה מאד ממעמדו זה. זה התחיל לגמרי אחרת. טל היה מנהיג בחבורה צעירה ומוכשרת של מרדנים וחדשני תרבות – חבורת גלי צה"ל של שנות השמונים, שתקעה סיכה שנונה בפאתוס הממלכתי. הוא ייצג (בעקיפין כמובן) את הדור שלי בכבוד – דור מלחמת לבנון הראשונה. נולדנו בשלהי שנות החמישים ובשנות השישים. התבגרנו בתנועות הנוער והתנדבנו (רובנו) ליחידות קרביות. אבל כבר בבחרותנו הבנו שמשהו כאן חורק. הייתה מלחמת ההתשה, ואחריה מלחמת יום כיפור, והיו מלחמות של ימין-שמאל ודתיים-חילוניים, וכמובן אינפלציה דוהרת ובלגן כלכלי לא קטן. במלחמת לבנון כבר היינו חיילים ומפקדים, וחזרנו מלאי כעס וספקות. ההתפכחות האוניברסאלית של נערים ונערות מתבגרים לוותה אצלנו בהתפכחות אידיאולוגית. עזבנו את הקיבוץ ואת מדבר יהודה ויצאנו לחפש נופים חדשים ומשמעויות חדשות במזרח הרחוק ובדרום אמריקה. שבנו מלאי חוויות מהעולם הגדול, ויחד עם אחינו הבוגרים (דור מלחמת יום כיפור) הקמנו בהתלהבות מנגנון של מסרים, שערער על כל מוסכמה מקודשת. תוך כדי גילינו את נפלאות השפע החומרי וההדוניזם, וייסדנו את התל אביביות הבליינית. המחשב בא לנו בדיוק בזמן, והקמנו תעשיית היי טק מפוארת, שביססה לנו את האגו ואת חשבון הבנק. הפמיניזם ודת הפסיכולוגיה וזכויות האזרח, שעמדו נר לרגלינו והבחינו אותנו מהורינו, תרמו גם כן לגאווה הדורית. מהפוליטיקה ברחנו כמו מאש, אבל את התקשורת, המשפט ועולם הפרסום והעסקים כבשנו ללא התנגדות. ואז הגולם במעגל קם על יוצרו, והשתן עלה לנו לראש. ממרום אדנותנו לא שמנו לב מה אנחנו עושים. הולדנו וגידלנו דור עילג, מפונק ואגוצנטרי, שאימץ את החיוך האסקפיסטי שלנו; פירקנו באמצעות החיוך הזה כל שריד של נימוס ואיפוק והרסנו את מוסד המנהיגות, המחייב מינימום של כבוד לסמכות. עודדנו השתמטות מחובות חברתיות, והעברנו את המסר התקשורתי: אחרינו המבול, אז בינתיים בואו נצחק. הורינו והורי הורינו אולי היו תמימים, אבל היה להם מצפון. אנחנו החלפנו את המצפון בחיוך הציני ואנו עומדים להשאיר ליורשינו אדמה חרוכה. אני מסתכל על החיוך של ארז טל ונעשה עצוב. החיוך הזה, שקפא על פניו והפך לפרסומת, ממשיך לייצג את בני דורי ואת ממשיכי דרכינו הצעירים, ואני מתבייש בו. * אהוד שלום, את המאמר המצ"ב YNET סירבו לפרסם. עורכת מדור "דעות" של האתר, שבו התפרסמו בשנים האחרונות מאמרי-העמדה שלי, ציינה שלוש סיבות (אני מצטט): "לא הבנתי את הפואנטה." – "לא ממש נימקת כראוי למה ארז טל לא ראוי לצפייה." – "ההתייחסות האישית אליו בעייתית עיניי." ישפטו קוראיך אם צדקה. אני חושש שמאחורי הסירוב לפרסם עומדים מניעים אחרים, שרובנו יכולים לנחש... בעקבות זאת הודעתי לסגן העורך שאני מפסיק את כתיבתי במדור. שלך בידידות, עוז אלמוג
אתי מזרחי1
New member
למי שלא מתאים לראות שלא יראה!!!!
אבל אל תזיינו את המוח שבגלל זה הציונים יורדים שההורים שרוצים שהילדים שלהם לא יראו תוכניות ל"חינוכיות" שיבטלו את הכבלים, ואני בטוחה שכל מי שרשם פה משהו על תוכניות כאל ואחרות גם רואה.
אבל אל תזיינו את המוח שבגלל זה הציונים יורדים שההורים שרוצים שהילדים שלהם לא יראו תוכניות ל"חינוכיות" שיבטלו את הכבלים, ואני בטוחה שכל מי שרשם פה משהו על תוכניות כאל ואחרות גם רואה.
אתי מזרחי1
New member
זכותי לומר מה שאני רוצה ואף אחד לא ישתיק אותי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.