למה שואבים לתינוק במים מקוניאליים?

[יוקטנה]

למה שואבים לתינוק במים מקוניאליים?

ייתכן שזו שאלה טפשית, אבל... אין הביישן למד! אז המים אמנם עם "קקי", אבל זה סטרילי, לא? אין חיידקים במי השפיר, והמעיים של התינוק עדיין סטריליים בלידתו, ככה שגם ה"קקי" סטרילי. אז למה לשאוב? למה אל לחכות ולראות אם זה בכלל מפריע לו לנשום, ואם לא אז לעזוב אותו בשקט?

 

[27חומד]

מים מקוניאליים

אכן נגרמים בפליטת צואה ראשונית של העובר ברחם. לעיתים זה יכול להעיד על מצוקה עוברית ולכן במקרה של מים מקוניאליים מנטרים את העובר. לאחר לידה בה נראו מים מקוניאליים יש לשאוב את הפה, האף והגרון של העובר מייד לאחר הלידה, על מנת למנוע שאיפה של מים אלה העלולים לגרום לבעיות נשימה ותחלואה.

 

[אם פי 3]

זה תלוי

אם המים סמיכים מאד ומפריעים לנשימה, צריך לפנות את דרכי האוויר. אם הם לא מפריעים לנשימה, אז ישנם נהלים לשאוב בכל אופן, כדי למנוע נשימה של המים המקוניאליים לריאות, מה שיכול לגרום נזק (לא חיידקים, אבל חומר חומצי (או בסיסי, אל תתפסו אותי במושג...) שגורם נזק). כמו נהלים רבים, גם אלו לא מעודכנים, כי הוכח שאין בכך תועלת: הנזק, אם קיים, נגרם ככל הנראה עוד בתוך הרחם ושאיבה לאחר הלידה לא מפחיתה אותו. לתינוק מצד שני, השאיבה מאד לא נעימה, ולפעמים גורמת לבעיות הנקה. כך שאני מסכימה איתך, שצריך לראות את המצב הספציפי, ולא לשאוב באופן שגרתי.

 

[יוקטנה]

בקיצור את אומרת שעדיף ללדת בבית

איפה שאין "באופן שגרתי"

 

[אם פי 3]

../images/Emo45.gif

 

[אשכר ש]

מה הנהלים היום לגבי מים מקוניאלים

בלידת בית? בהריון שלי זו הייתה אינדיקציה למעבר לבי"ח (אם הם ממש סמיכים). יש שינוי בנושא זה?

 

[אם פי 3]

ורציתי להוסיף עוד משהו חשוב

במצב שבו המים המקוניאלים (או כל גורם אחר) מפריעים לתינוק לנשום, חשוב שבעתיים, שלא לנתק את חבל הטבור - שמהווה מקור חמצן נוסף למספר דקות. בבי"ח, כמובן במצב כזה, ימהרו במיוחד לחתוך את החבל כדי ש"לא יפריע לעבוד" או כמו שסיפרה רובי דיויס-פלויד בהרצאתה בכנס (סיכום בקרוב) על חברתה המיילדת שפתאום קלטה שהיא כמעט הרגה את התינוק בניסיון להציל אותו....

 

[27חומד]

בכנס סיפרו לי שיש עכשיו משו חדש

בבי"ח. הן אכן לא חותכות את חבל הטבור לפי בקשת היולדת. הן רק שמות קליפס... אז בנות צריכות להבין שקליפס הוא כמו חיתוך. צריך לא לגעת בחבל הטבור בכלל וכמו שאמר איש המקצבים בלידה, אם חייבים להתחיל החייאה, כשהתינוק מחובר לחבל הטבור ליד האם, שהיא תדבר אליו ותקרא לו. היום בבי"ח פשוט רצים איתם בכלל לחדר אחר. ועוד משו לגבי התשובה שלי למעלה, היא כמובן התייחסה לנק' מבט בית חולימית לגבי מים מקוניאליים ושאיפתם כפרוטוקול.

 

[mise]

מה עוד בפרוטוקול לגבי נשימה?

מישהי יודעת? למשל, הסתבר לי שבלידה של הבן השני שלי, אם היתה נוכחת מיילדת, זה לא היה נגמר בצורה כזו פסטורלית.. היא היתה מרימה אותו, טופחת לו על הגב, נושפת עלייו ועושה לו הנשמה. אני מקוה שזה היה נגמר בזה.

 

[אשכר ש]

בטוחה?

בארי רק נולד עם החבל כרוך, לא? כלומר, הוא לא נולד עם מצוקה נשימתית חו"ח (כך לפחות אני זוכרת ממה שכתבת אז). עפ"י מה שאני יודעת, המיילדת רק הייתה משחררת את החבל, כפי שאת עשית באינסטינקט נפלא. אם הייתה מתגלה מצוקה נשימתית ייתכן שהייתה פועלת כפי שכתבת.

 

[אם פי 3]

לא חושבת

הוא אמנם לא בכה, אבל נשם מההתחלה (בדקתי), פשוט בשקט.

 

[mise]

כי בלידה של אחותי

שהיתה לפני כמה ימים, לפי התיאור היה ממש אותו מצב כמו עם הקטן שלי, שהיה עם עיניים עצומות, שוכב בנחת ולא זז, אמנם לא היה חבל טבור כרוך, אבל המיילדת מיד הרימה אותו, נשפה בפניו, טפחה על גבו ומשזה לא עזר במיידית ביצעה בו הנשמה (חח. זה נשמע כל כך דרמטי. סליחה שאני צוחקת.. זה פשוט עשה לחץ לכל מי שהיה נוכח שם).

 

[אם פי 3]

השאלה היא אם הוא נשם

כי אם הוא נושם - אין שום טעם בהחייאה, עד כמה שמגעת הבנתי (הזעומה, בנושא הזה, יש לציין). התינוק שלך, בוודאות נשם. שמתי אצבע על הצוואר שלו, והרגשתי. ונכון שהיה קצת מלחיץ עד שהוא הוציא קולות, אבל לא נראה לי שהיה צורך בהחייאה, כי הוא היה חי לחלוטין.

 

[mise]

אני רוצה לציין,

שאני לא הרגשתי שום לחץ באותה עת. אני החזקתי אותו והוא היה בסדר גמור ואני הרגשתי את זה. לגבי אחותי - אני חושבת, לפי תיאור הדברים, שאפילו לא עצרו רגע לבדוק אם הוא נשם. אבל אני לא הייתי שם, אז אני לא באמת יודעת מה היה. רק מהסיפור.

 

[עופריקה]

mise, אחותך ילדה??? בשעה טובה!!!

מזל טוב

אני מבינה מדברייך שהיית בלידה. או שלא הבנתי נכון?? בכולופן, מזל טוב והרבה בריאות.

 

[mise]

לא, לא הייתי בלידה.

רק אחרי זה, הלכתי איתם לבי"ח.

 

[אשכר ש]

מזל טוב!

איך הייתה לה הלידה?

 

[mise]

בסך הכל נחמדה מאוד.

12 שעות פחות או יותר, עברה אותה בגבורה, עמדה בגבורה מול הצעות מיילדת בנוסח "בואי אני אפקע ל את המים, חבל, זה יכול לקחת עוד הרבה זמן, למה לך לסבול?" יצאה בלי קרעים, קצת בהלם, אבל שמחה ומאושרת. ילדה באמבטיה.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

עכשיו יש לי שאלה......

כש הרופאה אומרת שעכשיו צריך לפקע את המים- זה לא מחוייב המציאות

אוי, כמה שאני לא יודעת.....

ב-כ-ל הלידות שלי פקעו לי את המיים- ואני הייתי בטוחה שמוכרחים, כיוון שהלידה לא מתקדמת וכו' אז... בעצם לא מוכרחים, ואני יכולה לסרב

 

[mise]

רופאה?!

היא ילדה בבית, ממש לא בנוכחות רופאה. פשוט מיילדת. ודאי שאת יכולה לסרב, לכל דבר שרוצים לעשות לך. לא מדובר בדיקטטורה, ואל תשכחי לעולם שהרופאים משרתים אותך ולא את אותם וזכותך לדעת מה המשמעות של כל פרוצדורה שרוצים לבצע בך.