למה שואבים לתינוק במים מקוניאליים?

[הקטנה באלפי ישראל]

מיס,

אני בד"כ לא מקבלת את דברי הרופאים "כזה ראה וקדש", גם לגבי, וגם לגבי ילדי (כולל התמודדות מול רופאים בבי"ח שהחליטו לתת לילד שלי סטראואידים, או להזריק לו חיידקי שחפת מוחלשים "כדי לוודא שאין לו שחפת"

), לא כל דבר אני לוקחת כמובן מאליו, אבל איכשהוא בלידה.... אני לא מספיק עומדת על שלי (חוץ מבלידה השלישית, שלא הסכמתי בשום אופן לקבל אפידורל, ולא עזרו השכנועים והבקשות שלהם.), ומסתבר שחסר לי הרבה ידע. אני יודעת שאני יכולה לסרב, השאלה היא אם לא "צריך" לפקוע את המים. האם הרופאה עושה זאת רק כדי לזרז את הלידה

האם זה לא "הכרחי"

 

[בלינקה]

לא הכרחי, מיותר, מסוכן לעיתים

למשל אם פוקעים מים לפני שראש התינוק מבוסס היטב באגן, יש סכנה של צניחת חבל הטבור, שזו סכנת חיים לעובר ומחייבת ניתוח קיסרי חירום אמיתי. בלידות חוזרות ראש התינוק מתבסס באגן רק במהלך הלידה, די מאוחר, ולכן הסיכון הזה גדל. זה מעלה את הסיכון לזיהומים, זה מגביר את כאב הצירים, כי המים משמשים כבולמי זעזועים, ופשוט לא צריך את זה. יש מקרים יוצאי דופן שבהם יש איזו שלפוחית מים שבאמת מונעת מהראש להמשיך לרדת, ואז פקיעת המים (בפתיחה של 8-9 ס"מ) עשויה לקדם את הלידה שאחרת לא היתה מתקדמת. לפקוע מים בשלב מוקדם יותר זה סתם סתם סתם. בבי"ח גם לא יאפשרו לך אחרי פקיעת מים לרדת מהמיטה, מחשש לצניחת חבל הטבור.

 

[יעל אוסטרליה]

פעם ענו לי פה על זה

ההגיון הוא כזה - אם פקיעת מים זה *טוב* למה צריך *לרוץ לבית חולים* בירידת מים? אם ירידת מים טבעית היא *מסוכנת* אז למה ליצור את המצב הזה באופן מלאכותי, הרי זה ייצור את אותה *סכנה* כמו בירידת מים, ואפילו יותר כי זה נעשה באופן חיצוני (זהומים וכו').

 

[mise]

בלידה הראשונה שלי

המיילדת התעקשה לפנות אותי לבי"ח ורצתה לבצע בי כל מיני פרוצדורות לא לרוחי. היה שלב שהיא ממש גירשה אותי משם. בסוף הסכמתי להרחבת פתיחה באופן מלאכותי (מה שלא עזר, כמובן ורק הכניס אותה ללחץ גדול יותר: "את עם פתיחה מלאה כבר 5 שעות ואין תינוק" - פלא? את הרחבת לי את הפתיחה) ובסוף גם הסכמתי לפקיעת מים. המים לא פקעו, כי הראש של הבת שלי היה בתעלה וחסם אותם. עד היום אני מצטערת יום-יום שנתתי לה לפקוע לי את המים. אני זוכרת היטב את התחושה, את הכאב, את הפחד שהיא תפגע בראשה של הקטנה. מעבר לזה - לפקיעת מים יש משמעות רוחנית וגשמית. פקיעת מים מביאה ברוב המקרים ללידה קשה יותר וטראומתית יותר לאם ולתינוק. מבחינה רוחנית, הפקיעה פוגעת באור המקיף את התינוק. מאז למדתי הרבה. בעיקר לא לתת לאף אחד לנהל לי את הלידה.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אז...לא רק שזה מיותר-זה גם מסוכן../images/Emo35.gif

ואני כבר קיבלתי את זה בצורה הכי ברורה- כאילו זה חלק ממהלך הלידה..... כיוון שזה חזר על עצמו בכל הלידות

 

[צימעס]

../images/Emo10.gif את קולטת כמה ידע שגוי מסתובב?

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אני קולטת

שאני לפני לידה שביעית, ב"ה, ואני ממש לא יודעת איך, בעצם, אמורה "להתבצע" לידה. אני קולטת כמה מידע חסר לי...

 

[אשכר ש]

אני חושבת שמאוד כדאי לך

לקנות/להשאיל את הספר "לידה פעילה". הוא יתן לך הרבה ידע בכל הנושא של ההתערבויות הנפוצות בחדר הלידה וגם מה ההשלכות שלהן. כמו כן, יש בו המון מידע על לידה פעילה וטבעית. הוא מתורגם לעברית ונעים מאוד לקריאה. יש בכל הרשתות בגדולות.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

מה שם המחברת../images/Emo35.gif

 

[אם פי 3]

הנה

http://bookme.co.il/Books/Item_Details.aspx?Barcode=800-903

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo13.gif../images/Emo51.gifהיום יש לי תור לרופא

(אני מקווה שהכל יהיה בסדר), אם יהיה מספיק זמן

אשלח את האיש שלי לקנות.

 

[אם פי 3]

מילא מסתובב

מילא זה שיולדות לא יודעות - החלק ה-

יותר הוא שגם הרבה רופאים לא יודעים. הם למדו את הפרקטיקה של המקצוע, מעבר ללימודים, מ"אב לבן" (רק בין רופאים, ולא קשר משפחתי) ולא התעדכנו במידע מבוסס-עובדות, או במחשבה שאולי אפשר אחרת. אם יהיה זיהום - ניתן אנטיביוטיקה. אם תהיה צניחת חבל הטבור - ננתח. מה הבעיה?

 

[בלינקה]

והכי עצוב?

המיילדות יודעות. אבל מה הן מול הרופאים, בעיקר ברגעי האמת?

 

[אם פי 3]

ממש לא

אפילו בכנס שהיה בירושלים בשבוע שעבר, ציינה רובי דיויס-פלויד, את פקיעת המים, כאחד ממאפייניו האבסורדיים של המודל הטכנוקרטי לטיפול בלידה: "אם המים ממילא יפקעו, למה לא לפקוע אותם עכשיו?" לרוב, אין סיבה, ויש סיכונים, בפקיעת מים יזומה. רק לעיתים רחוקות, כשנדרשת התערבות במהלך הלידה, יש טעם לנסות פקיעת מים, לפני התערבויות "כבדות" יותר. [סיכום הכנס יגיע. אני מחכה לתמונות, לשבץ בו. אולי לא אחכה...]

 

[אם פי 3]

קצת מידע על פקיעת מים

מתוך דבריה של רובי דיויס-פלויד. (מסתבר שזה די דומה למה שכתבתי לפני כמה דקות. האם זה אומר שאני מושפעת מהכנס בו דיברה?) http://www.birthingnaturally.net/barp/membranes.html ממליצה לקרוא על עוד התערבויות נפוצות באתר הזה (או באחד מאתרי הראי שלו).

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo5.gifאני מעדיפה לקרוא אותך.......

אנגלית זה לא התחום החזק אצלי

 

[mise]

ועוד -

האסכולה הקונבנציולית מחזיקה בגישה של "לעשות משהו" ויש גם מיילדות בית שמחזיקות בגישה הזו. הן חייבות לעשות משהו בלידה. להרגיש שהן עושות. לא לעשות בהרבה מקרים זה לעשות המון. זה גם כלל אצבע בהומיאופתיה: hold on, או כמו שאם פי 3 קוראת לזה בליווי לידה: להיות פרח קיר. תדע מתי יש כאן תהליך שאסור להתערב בו ותהיה שם בתור נוכחות תומכת או נדרשת כשצריך באמת לעשות משהו.

 

[צימעס]

מישל אודן מציע למילדת לעשות:

לסרוג.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo6.gif

 

[אם פי 3]

לא בצחוק

הטענה שלו היא: א. זה נותן תעסוקה למיילדת, כך שהרצון "לעשות" קטן ב. זה מעביר ליולדת מסרים של: אני כאן בשבילך, אני סומכת עלייך ועל התהליך הטבעי של הלידה ג. הרעש המונוטני של הסריגה, בשילוב עם הפעילות המונוטונית, עוזרים להקטנת כמות האדרנלין ולכן העלאת רמת האוקסיטוצין - הן אצל היולדת, והן אצל המיילדת - אודנט מגדיר אדרנלין כמדבק, וטוען שכל הנוכחים במקום הלידה צריכים לצמצם את רמות האדרנלין שלהם. וד. (טוב, זו המצאה שלי, רק בשביל ה-

) ככה יש לה מסרגה זמינה אם צריך לפקוע את המים....