ישראל ישעיהו
קצת מושא ללעג , התימני התורן , שר הדואר ויושב ראש הכנסת , אולי התבייש שהוא תימני בכל אופן שום פעולה או מפעל סגולי למען יהדות תימן לא ביצע . אומרים שחפצי ערך יקרים מאוד נעלמו ליהודי תימן עם עלייתם ארצה , ספרי תורה כתבי יד עתיקים מאוד ( ניתן למוצאם בספריות אוניברסטאיות באירופה ) תכשיטים ומה לא , רבים טוענים כי לנציגים האלו כמו ישעיהו , גלוסקא ואחרים היתה יד ורגל , היתה טובת הנאה אולי לא כספית אבל דמי לא יחרץ . יהודי תימן בארץ לעולם לא הצליחו להתאגד ולהתאחד למען מטרה משוטפת . האופי של העידה הוא סתגלנות , דהיינו התימני יכול להטמע בנקל בקרב אוכלוסיות אחרות , בביתו הוא תימני עם אורח חיים מסורתי שורשי ובחוץ הוא מסגל את הנורמות השוררות . לכן כמעט מעולם לא ראינו התבטאות של יהודי תימן על קשיים ועל קיפוח עדתי . אני שהגעתי ארצה בגיל שנה , לא זוכר שחוינו או שהדגשנו את ההתנכרות של " האשכנזים " או של החברה הקולטת , אני זוכר יהודים יוצאי תימן חרוצים מאין כמותם , מדרבנים את ילדיהם ללא הפסק , ללמוד..ללמוד וללמוד . שלא כעדות ישראל אחרות כמעט ולא שלחו את הבנים לאחר סיום כיתה ח לעבודה ולפרנסה , נשלחנו ללימודים בעוד חברי יוצאי מרוקו וטריפולי כבר בכיתה ח יצאו ממסגרת הלימודים לעבודה ולעזרה למשפחה . יוצאי יהודי תימן עובדים ופועלים בכל התחומים ב כאשר המוטיב המרכזי שגדלנו עליו הוא אהבת הארץ והעם , יהודי תימן כמעט ולא נדחפו ללשכות הסעד כפי שנקראו אז מוסדות הרווחה , להבדיל מעדות אחרות הם לא בחלו בשום עבודה אני זוכר משפטים שנהגו הורינו לאמר בזיעת אפיך תאכל לחם ואל תזדקק לבריות . אני חושב שאם נעיף מבט בלשכות התעסוקה , בתוכניות וינסקונסין למינהן ולפונים לביטוח הלאומי כמעט ולא נמצא את בני תימן .
