למישהו יש פיתרון איך לצאת ממעגל הבדידות....?

[victoria1001]

למישהו יש פיתרון איך לצאת ממעגל הבדידות....?

אני סובלת נורא מבדידות...יש לי חברות..אבל זה חברות בכאילו...כלומר לא חברות שאני ממש יכולה לשבת לדבר איתן.. וחסרה לי מאוד התיקשורת עם אנשים עם חברה. חבר'ה... אז למישהו יש פתרון ? ואגב אני הולכת לקורסים וסדנאות ונמצאת בחברה....אבל זה לא מתפתח מעבר לאותו פרק זמן. תודה לכולם...

 

[סינתטית אפריורית]

שאלה

ברשותך: עד כמה את מקדשת את הפרטיות שלך?

 

[victoria1001]

אני לא בטוחה שאני מבינה את השאלה..

האם תוכלי לפרט..? האם את מתכוונת לזמן שאני מקדישה לעצמי...?

 

[סינתטית אפריורית]

אסביר

בגדול כן. אבל לא רק . כלומר לא הזמן שאת מקדישה לעצמך, אלא עד כמה פרטיות חשובה לך, עד כמה יצרת לך מעגל פרטי שיתכן והניב תוצאות של בדידות שכזו .

 

[victoria1001]

צר לי אבל זה לא ממש ברור..

מה זה הניב תוצאות של בדידות..? הרי זה המציאות של חיי...שיש לי חברות..אבל אין לי קשר טוב איתן...שהן לא מצלצלות...או שיש לי קושי ביצירת קשרים חברתיים.. כלומר על פניו זה לא נראה ככה..אני מאוד חברותית..צוחקת מדברת...וכו'...אבל זה לא מגיע למשהו מעבר..לכך..למפגשים..לשיחות מעבר לאותה סיטואציה... ובנוגע לשאלתך...המעגל שאת מדברת עליו..אם אני מבינה נכון..אצלי זה קשור לעולם הרגש והחויות שלי..ואני עוברת הדברים דברים..ואחד הדברים שאני יותר אוהבת זה הנושא של שיתוף..של לדבר על כך..לחלוק את המידע/ ידע שיש לי עם אחרים... וזה בעצם הבדידות...(שאין לי עם מי לחלוק..) הרי יש להיות לבד ויש להיות בודד...וההבדל ביניהם הוא שלהיות לבד אתה לא מרגיש בחסרונו של האחר...ובודד אתה צריך אתה האחר..כמהה אליו...

 

[סינתטית אפריורית]

אסביר בשנית.

בוודאי שיש הבדל בין להיות בודד לבין להיות לבד. לא כל מי שלבד אכן בודד ולא כל מי שבודד הינו לבד. נדמה לי שאת לא לבד אבל בודדה. כלומר הסוגייה, הדילמה שאת מתמודדת עימה זה לא להיות מוקפת בבני אדם, מסיבות, בילויים, חברות, נחמדות יותר, נחמדות פחות, אלא הכמיהה לא להיות בודדת. יש לך כמיהה רגשית (לא תבונית) להתחברויות עם אחרים על אף היותך מוקפת באנשים. השאלה היא מדוע. בדרך כלל אדם שמרגיש כמיהה שכזו על אף היותו מוקף אנשים (כמו שטענת) זה בגין איזשהו חוסר בתקשורת או איזשהו מחסום שמונע ממנו להתחבר באולם מלא באנשים. את טוענת שאין לך קושי ביצירת קשרים חברתיים ובכל זאת את כמהה לאחר. אם כך שאלתי : מהי אותה כמיהה? והאם את מייחסת חשיבות עליונה לפרטיותך? האם את יכולה לכנות את עצמך סוליסטית? האם את מגדירה את עצמך כאדם מאוד עצמאי שאינו תלותי? עד כמה את מוכנה לסמוך על האחר במאת האחוזים ? (אוי, ממליצה לך, אני יודעת זה נשמע קצת דבילי או מגוחך, אך זה מדד לא רע- עליי זה עבד וגיליתי תובנות- אולי בהזדמנות אשתף ולא בכדי: תנסי ליפול אחורה לתוך זרועותיו של אהובך, חברך , ידידך, משפחתך. זה משחק לא רע לבדוק עד כמה את סומכת על האחר. שאותו ידיד או ידידה יעמדו במרחק של גובהך ממך, מאחורייך יפרשו זרועותיהם ותנסי ליפול אחורה אליהם, מבלי להסתכל רצוי אפילו בעיניים עצומות ) . האם אני יותר ברורה עם שאלותיי הנוקבות?

 

[victoria1001]

הכמיהה שלי נובעת בעיקר

מהרצון לשתף אנשים בחויות יומיומית שאני עוברת. ובפועל זה לא קורה...כלומר אין לי שיחות כאלו עם אנשים..לא חברות, משפחה וגם לא במסגרת עבודה. ונכון את צודקת הכמיהה שלי היא באמת רגשית..כי זה מה שחסר לי... אגב אני אוהבת חברה..אבל לא משהו המוני...יש לי בעיה עם הרבה אנשים בחדר אחד..אולם אחד..זו גם הסיבה שאני מעדיפה מקומות עבודה שיש בהם מספר מצומצם של עובדים..או מקומות לימודים קטנים ופחות מוכרים.... אני עדיין לא ממש חושבת שהבנתי את הנושא של הפרטיות..אבל נראה לי שזה חשוב..כלומר למשל לא אוהבת שפולשים למרחב שלי...בעבודה אני מציבה להם גבולות שחיי האיישים נשארים בחוץ.. יש דברים שמספרת..אבל לא אישיים וגם תלוי למי... אני חושבת שבעבר הייתי יותר סוליסטית..היום פחות..אין לי בעיה לפנות לאחר אם יש לי בעיה..אבל תלוי למי..ומתי. ברור לי שאני מעדיפה לעשות דברים לבד..ופחות לסמוך על אחרים..או להשען עליהם...אבל לא תמיד זה מתאפשר לכן גם למדתי לפעמים לסמוך ולהשען על אחרים...כי אני לא סופרוומן ולא יכולה בעצמי לעשות הכל.. מקווה שעניתי לך... ולגבי התרגיל...אנסה בהזדמנות... תודה על מענה כנה ואמין.

 

[סינתטית אפריורית]

הנה

את טוענת ש: "הכמיהה שלי נובעת בעיקר מהרצון לשתף אנשים בחויות יומיומית שאני עוברת". ובבד בבד את אומרת ש : "לא אוהבת שפולשים למרחב שלי...בעבודה אני מציבה להם גבולות שחיי האיישים נשארים בחוץ.. יש דברים שמספרת..אבל לא אישיים וגם תלוי למי..." - אנשים קולטים מסרים גם אם הם לא גלויים. אם את מבהירה טוב, טוב שאינך מעוניינת שיפלשו למרחב הפרטי שלך וחייך האישיים נשארים בחוץ, הם מכבדים זאת ואינם נפתחים. אני משערת שחברות עמוקה ואינה שטחית זהו תהליך דו סטרי שדורש המון הקרבה מצידך ומוכנות להיפתח לאחר, תוך ויתור רציני לחלק מהגבולות שאת מציבה. איני מכירה אותך אבל יש בי ההרגשה שאת משדרת לסביבה שאינך אוהבת שיפלשו לך למרחב הפרטי. עצם המילים שבחרת מעידות, לדעתי, על הרצון לעשות את ההפרדה בין הפרטי לציבורי (בצדק עליי לומר) אבל כדי לזכות באחר, כדי לא להיות בודדה בתוך קהל של חברים וחברות, את חייבת לשדר שאת מקפידה על גבולות ברורים אבל מידי פעם מוכנה שיפלשו כי שם נמצאת בחורה שכולה לב . בהצלחה .

 

[victoria1001]

נכון אני מסכימה איתך

שחברות עמוקה זה משהו דו סיטרי..ושני הצדדים מחוייבים לפתיחות...אבל אם למשל אנחנו מדברות על מקום עבודה...אז כמו שגם את אמרת..זה בצדק..אבל למשל בכל מיני קורסים שעשיתי אין לי בעיה לשתף..ומשתפת במה שנראה לי נכון..גם דברים איישים..כי אני יודעת שזה אולי אישי שלי...אבל גם אחרים עברו את זה..או עוברים את זה...פחות או יותר מה שעובר עלי...ואולי יכולו לתת לי פרספקטיבה אחרת.. אני מוכנה להחשף..אבל עד גבול מסויים..תראי גם בעבודה..הם תמיד שואלים אותי על חיי האהבה שלי..משום מה כולם מתעניניים לדעת אם יש לי מישהו..(לא רוצה להעיד על עצמי..אבל נראית טוב..או לפחות ככה אומרים..) אז זה מסקרן אותם...ויש גם איזה אחד שמנסה להתחיל איתי..לכן חייבת שיהיה גבול...לא רוצה שידעו על כך...אבל נושאים אחרים..ותחומים אחרים אין לי בעיה לשתף.. תודה

 

[סינתטית אפריורית]

בטח שאת

נראית טוב, כיאה למזלך האצילי כמו שטענתי מלכתחילה: בדידות זהו רגש כמיהה לאחר כשהסיבה לבדידות , בדרך כלל, חוסר פתיחות רגשית. לשתף את האחר בדברים שאינם אישיים, משאירים את האחר על מפתן לבבך , על מפתן רגשותייך . לשתף אותו בדברים האישיים שלך, מכניסה אותו פנימה וכמיהתך תיעלם. איך כמה למה ועם מי? זו כבר בחירה שלך .

 

[victoria1001]

תודה..ואכן גאה להיות במזל אריה.

לשתף בדברים אישיים אין לי בעיה...אבל תלוי עם מי..לא במקום עבודה..למשל...אולי עם חברות ,,בני זוג ..קורסים שאני עושה שגם ככה לא מכירים שם אחד את השני.. אנסה יותר לשים לב לך.....לנושא הזה של שיתוף... תודה על כל העצות

 

[elisheva40]

שלום לך, אני מבינה אותך מאוד מאוד. זה עתה

הוספתי הודעה משלי, אולי תשאבי עידוד פשוט מזה שאת לא לבד.

 

[עננית נוצה]

שלום ויקטוריה

את טוענת כי החברויות הללו בקורסים, בסדנאות ובכלל בחברה בה נמצאת, אינן פורצות את מסגרת הזמן והמקום של הנוכחות המשותפת. אני הייתי בוחנת אתך את דפוס ההתנהלות החברתית שלך- האם יש בו (או חסר בו) משהו, בגינו חברויות אינן נרקמות מעבר לנוכחות משותפת באותה הפעילות? הייתי מנסה לבדוק, יחד אתך, האם קיימים גורמים שחוסמים/בולמים אותך מיצירת קשרים? על-פי רוב מדובר בחסמים שמקורם ברמות המחשבה העמוקות שלנו, והם תוצר של חוויות העבר שלנו. דבר נוסף- האם את עצמך אקטיבית בניסיון ליצירת קשרי חברות? יש פער גדול בין אדם המנסה, ללא הצלחה, ליצור קשרים חברתיים, לבין אדם הממתין, באופן פאסיבי, שקשרים שכאלה יירקמו מעצמם. בהצלחה רבה

גילת א.

 

[victoria1001]

שלום..

יתכן ואת צודקת..ויש משהו פגום בהתנהגות/ התנהלות מול אנשים....אולי אני באמת לא יודעת איך אני אמורה להתנהג.. כי גם בעבודה לא מצליחה ליצור קשרים חברתיים...אבל שם נראה לי ..ובאמת בלי קשר אלי..זה האוכלסיה שם..יש שם שנראה לי שיש להם בעיה איתי... אני מנסה להיות אקטיבית..ושוב אולי אני באמת לא יודעת איך אני אמורה להתנהג..ופועלת לא נכון... אז יש לך טיפים להתנהגות תקינה.???.אם אכן יש כזאת התנהגות...כי אני מודה שאני לא בן אדם נורמטבי ולרוב משתדלת שלא לפעול על פי נורמות מקובלות.. תודה על המענה..

 

[עננית נוצה]

שלום וברכה ../images/Emo13.gif

לא חושבת שניתן לדבר על "התנהגות פגומה" ו"התנהגות תקינה"- בוודאי לא בהקשר לסוגיה שאת מעלה. חשוב להבין אילו מסרים את משדרת לסביבה שלך- הן בתקשורת המילולית והן בתקשורת שאינה מילולית- שפת גוף, מבע, אינטונאציה. המסרים שאנו משדרים לסביבה מקרבים אלינו אנשים, או דוחים אותם מעלינו. דבר נוסף, האם יש לך חוויה של חברות? האם היו לך חברים בעבר? אם כבר חווית בעבר חברות, כדאי לבחון מה היה בקשר הזה שאינו מתקיים בקשרים שיש היום, שאינם מצמיחים חברות אמיתית. כדאי לבחון את ההתנהגות שלך בחברה- מה יש בה שלא מאפשר צמיחה של קשרי חברות. כמו כן, הייתי מתחקה אחר הדימוי העצמי שלך. לעתים קרובות,דימוי עצמי נמוך עשוי להפריע ביצירת קשרים ומהווה גורם שבולם התקרבות ופתיחות לאנשים אחרים. אני סבורה כי עבודה עם אדם מקצועי עשויה לסייע לך להבין מה קורה שם אצלך, לסייע לך להבין את עצמך, לבנות את ההערכה העצמית שלך ובסופו של דבר, גם לעזור לך למצוא את הדרך לרכוש לעצמך חברים. אגב, האם כוונתך לכך שאת אכן משתדלת שלא לפעול ע"פ נורמות מקובלות באופן עקרוני, או שמא התכוונת לכך שאת משתדלת לנהוג באותנטיות- שלאו דווקא מתנגדת לנורמה? יש הבדל משמעותי בין השניים. שבת שלום, גילת א.

 

[victoria1001]

אנסה להשיב לך..

אני חושבת שאני בסדר במסרים שלי...אני לרוב מחייכת...ומנסה לדבר עם אנשים..רק הבעיה שחלק למשל לא תמיד עונים..אז גם אני לא תמיד פונה אליהם... בוודאי שיש לי חויה של חברות...יש לי חברות..אבל זה משהו כזה סתמי...היו לי בעבר הממש רחוק..מה שאפשר להגיד חברים טובים...חברות טובות..היום זה שונה..כי אנשים עובדים..נשואים...אז זה כבר לא ילדים... אני לא יודעת באיזה רמה נמצאת הערכה העצמית שלי..אבל אני יודעת שיש לי ביטחון עצמי..אולי לעיתים זה על גבול של התנשאות.. לגבי הנורמות..קשה לי לענות על כך...כלומר אני מנסה בדרך שנראית לי נכון..גם אם בעייני אחרים זה לא נורמטיבי.. למשל אתן לך דוגמאות מחיי..אין לי בעיה ללכת עם הנגן שלי ברחוב..ולשיר..או לקרוא ספר בחנות/סיפרייה..ולצחוק אם קראתי שם משהו מצחיק...בעייני אחרים שרואים אותי...הם מסתכלים בעין מוזרה...כאילו מה עשיתי...אבל בעייני זה נורמלי לחלוטין..וכשאני רואה אחרים שעושים זאת אין לי בעיה...אלו רק דוגמאות קטנות.. שבת שלום לך.

 

[עננית נוצה]

קוראת את דברייך...

וכן את התכתובת הפורה והמעניינת, שהתפתחה בינך לבין סינתטית אפריורית חברתי הטובה. נראה כי קבלת כאן עצות טובות ולא מעט נקודות למחשבה, שכדאי לתת עליהן את הדעת. יחד עם זאת, על-סמך כל מה שכתבת ותיארת, אני סבורה כי תוכלי למצוא תועלת רבה בייעוץ/אימון של "אחד על אחד". מניסיוני, יכולה לומר לך כי עבודה משותפת על כשירויות רגשיות וחברתיות, מפיקה תוצאות מצויינות. שבת שלום והמון הצלחה...

גילת א.

 

[victoria1001]

אכן קבלתי עצות טובות

ואני מאמינה שבקרוב אתחיל אם מפגש אימון של אחד על אחד... כי אני מרגישה שאני חייבת עזרה..או שינוי בחיים...וזה לא שאני לא מנסה...לא מזמן סיימתי סנדא..ועכשיו לוקחת עוד קורס בתחום אחר..ובכלל כל הזמן מחפשת ללמוד...אבל מרגישה שזה לא מפצה על החסך הרגשי שיש לי..שלצערי אני לא מקבלת מחברות ..או בן זוג שלצערי אין לי... ובכלל יש לי בעיה עם חברות..שמשום מה יוצא שרק אני מתקשרת....כלומר אם לא עושה שיחות הן כמעט ולא מתקשרות..או רק שהן צריכות איזה משהו...ואז נוצר מצב שגם אני לא מתקשרת..כי לא אוהבת לרדוף אחרים אנשים..או שרק אני יוזמת... מקווה לטוב ..ותודה לכולם...

 

[עננית נוצה]

אכן לימודים אינם מפצים על חסך רגשי

ובכלל, גם בלימודים, מוטב להתמקד בתחום מסויים- לקחת קורסים וסדנאות הקשורים לאותו התחום ועוזרים לך להתמקצע בו ולשכלל את יכולותייך- מאשר לקחת קורסים שונים בתחומים שונים ולהתפזר... שמחה שאת מתכננת להתחיל מפגשים של "אחד על אחד". מאמינה שתתרמי מהם, רק הקפידי לבחור איש מקצוע טוב- מאד חשוב! כל טוב, גילת א.

 

[victoria1001]

זה בגלל החסך שיש לי אז

אני מנסה כל מיני דרכים לפתור את זה ואת הבדידות...כי קצת קשה לי עם ..שאין לי חברים/ות טובים... תראי גם בקורסים וסדנאות שאני לוקחת..זה נכון שכרגע לקחתי בתחומים שונים..אבל יש לך סיבות.. 1. קורסים שבהם אני לומדת דברים שתמיד רציתי ללמוד 2. קורסים של התפחות אישית 3. קורסים/סדנאות בתחום של רוחניות..שאולי יעצימו אותי ואולי גם יהיו בשבילי כלי לטיפול ואבחון..בתחום מקצועי.. אגב איך בוחרים איש מקצוע טוב..? המשך שבת נפלאה.