למי לדעתכם

[סטודנטיתתוהה]

../images/Emo39.gif

אין עליך... תמונה יפהפיה.. איך ידעת לשים בדיוק אותה? אני מאוהבת בתמונות כמו זו, יש בהן משהו טהור ורך כזה. |סמיילי רגשן

|

 

[L L B]

מסכימה איתך ../images/Emo9.gif

אבל מה לעשות שאני מאוהבת במקור ולא בתמונות

אין על ילדים... אין.

 

[L L B]

מתוקה,

אני חושבת שהכרית קוראת לי...

אז אלך לראות מה שלומה... לילה מקסים שיהיה לך!! אקפוץ לפה מחר בעז"ה, (ז"א עוד כמה שעות...

)

L.L.B

 

[סטודנטיתתוהה]

../images/Emo29.gif../images/Emo1.gif לילה טוב...

ונשיקות לקטנטנים (מהמקור, ומהתמונות...

) לל"ט מותק

 

[L L B]

על מה עליתי מהר?

על זה שיש לנו סיכוי להיות פסיכולוגים או על זה שרוב הפסיכולוגים הגיעו לתחום מנגיעה אישית?

ואפשר לשאול מה את עושה עֵרה בשעות כאלו?

 

[סטודנטיתתוהה]

על שניהם... ../images/Emo9.gif

ממ... זה חלק מסינדרום יום א', אני לא מצליחה אף פעם להרדם במוצאי-שבת לפני 5 בבוקר...

 

[L L B]

אה, גם את סובלת

מסינדרומים?

יופי, טוב לשמוע על עוד בעיה שלך...

(מקוה שלא שכחת להעביר את השעון...)

 

[סטודנטיתתוהה]

אכן ../images/Emo67.gif

יפה לך שאת לוקחת את זה באיזי. העברתי... זה רק הופך את הסיוט ליותר בלתי-נסבל... אז אולי תספרי למה קוראים לך BLUE?

 

[L L B]

אני? אני לוקחת הכל באיזי

. את באמת רוצה לדעת למה קוראים לי BLUE? (נו טוב, אם את מתעקשת...

). אממממ.... טוב, אם כי זה טיפל'ה ארוווווווך... • עברתי מכיתה ד' או ה' עד כיתה ח' ניצול מיני (אני עדיין לא יודעת אם זו ההגדרה הנכונה...

) בידי שכן מבוגר ממני... התגובה שלי לכל הסיפור היתה התעסקות יתר בכל מה שקשור במין... ז"א, אם אנשים חושבים שאישה שנאנסה (לא עלינו) חייבת להיגעל ממין, לדחות מין, לפחד ממין וכו', אני הגבתי בדיוק ההפך. כאילו, מין לא משך אותי אפ'פעם, אבל בתור ילדה הייתי "ד"ר סקס" של החבר'ה...

. כל שאלה שהיתה להם בנוגע למין - הם היו שואלים אותי. הם אפ'פעם לא הצליחו להבין מאיפה אני יודעת את כל זה... בקיצור, הייתי גולשת המון באתרי פורנו קשה (ולא לשם הנאה), תמיד היו עולות לי אסוציאציות מיניות בשיחות עם אנשים, הייתי מספרת בדיחות כחולות לכל מי שרק רצה לשמוע... הכל סבב סביב מין ומין ומין... עשיתי מזה צחוק... עד שבכיתה י' אחת הבנות בכיתה החליטה שמעכשיו קוראים לי BLUE, וזה נדבק

. (אני חושבת שאם הם היו יודעים למה אני BLUE, הם לא היו קוראים לי ככה...

) מקוה שזה בסדר שכתבתי וסליחה אם יצא ארוך...

L.L.B

 

[סטודנטיתתוהה]

../images/Emo24.gif

ממש עצוב לי לשמוע

זה מזעזע, כי נשמע שהעוול שהוא עשה לך כפול- לא "מספיק" המעשה האכזרי שהוא עשה, אלא הוא גם גרם לך לתקופה כזאת... זה בסדר? את זה אני אמורה לשאול מקווה שלא העליתי לך דברים שלא רצית לזכור באמצע הלילה... מפתיע שאת לוקחת את זה כחלק מהשם שלך... אולי כי היום תואר הד"ר BLUE הוא כבר פחות? יעל

 

[L L B]

חחח... לזכור?

הלואי ויכולתי. אני בקושי זוכרת מה הוא עשה לי... יש לי "חור-שחור" מהשנים האלו...

. אני זוכרת את הפעם הראשונה, האחרונה, קצת חלקים מהאמצע בלי תאריכים/ימים/שנים מדוייקים וזהו

. אל תרגישי לא נעים... זה בסדר. באמת.

ונכון, כיום אני כבר לא BLUE, אבל זה חלק בלתי נפרד ממני... מרגישה שה-BLUE הזה זה אני, זה החיים שלי והעבר שלי... תודה מתוקה...

 

[סטודנטיתתוהה]

זיכרון

את כן רוצה לזכור? מה זה ייתן לך? תמיד חשבתי שדברים כאלה מעדיפים הכי שבעולם לשכוח, להדחיק, וזהו... לא לזכור שהם היו. אוקיי BLUE כנראה שהצלחת להגיע לאיזון מסויים אם את מרגישה שלמה עם זה... שמחה בשבילך אם כן.

יעל

 

[L L B]

בטח שאני רוצה לזכור!!!

את יכולה לתאר לעצמך מה זה לחיות בלי לזכור כמה שנים מהחיים שלך?! זה בכלל לא כיף לשכוח... או למחוק... או וואט אבר...

הייתי רוצה לדעת מה היה שם... גם אם זה מפחיד מדי וקשה מדי. אני מוכנה להכל. (ואני חושבת שעברתי הרבה בחיים בשביל שהזיכרונות יפחידו אותי... על קצה המזלג - יש עכשיו אדם שבגלל "מעשים אסורים" שהוא עשה לי בניגוד לרצוני, קיבל עונש מאסר של שש שנים, מתוכם חמש בפועל ושנה על תנאי... {הוא עירער על גזר הדין, אבל הסיכויים שהעירעור יתקבל קלושים מדי...}) העיקר לזכור... העיקר לדעת מה היה... היתה תקופה ששקלתי להתחיל טיפול בהיפנוזה, אבל לבסוף, אחרי שהגעתי למטפלת המדהימה שלי, ויתרתי...

.

L.L.B

 

[סטודנטיתתוהה]

מסכימה איתך...

משום מה הבנתי ששכחת רק את החלקים של ההתעללות. אבל גם בלי קשר.. במחשבה שניה את צודקת, זה אחרת לחיות עם זיכרון, ולא להרגיש לפעמים "תלוש" קצת... אפילו אם זה מאוד מאוד קשה. אני חושבת על קטעים גרועים מאוד בחיים שלי, ולמרות שברור לי שהרבה מהם שכחתי (גם מרצון- כלומר, הדחקתי) טוב לי לדעת את החלקים שאני זוכרת. למרות שהם לא קלים. למה לא הלכת על טיפול בהיפנוזה? ממה שאני יודעת זה כלי מצויין במקרים מסויימים לטיפול...

 

[L L B]

כי אמרו לי שבשביל טיפול

בהיפנוזה, צריך לעבור תהליך מסויים בטיפול הפסיכולוגי הרגיל. ועוד אמרו לי שיכול להיות שאני "לא זוכרת" בגלל שהמוח שלי מעדיף לשכוח... יכול להיות שהוא "שכח" כי היה לו קשה מדי עם הזיכרונות או משו...

 

[סטודנטיתתוהה]

LLB

החלק הראשון של מה שאמרת הוא חידוש בשבילי. זה שאת "לא זוכרת".. אם אנ'לא טועה זה מנגנון הגנה שקוראים לו "הדחקה", והוא עוזר לנו לשכוח דברים שהם מאיימים או מציפים מידי בשבילנו (באסה

, או נס

?)

וסתם על היפנוזה, אחת המרצות היותר נחמדות שלי מטפלת בהיפנוזה. פעם היא עשתה לנו ניסוי קצרצר, שאפילו לא היה "היפנוזה" ממש, אלא רק נתן לנו טעימה קטנה, וזה היה נראה לי מאוד מעניין ומועיל. (והאמת שגם קצת מפחיד

כי אני ממש לא אוהבת לספר על עצמי. אז היא באמת הסבירה לנו שמי שמפחד להחשף, יש לו בעיה לעבור היפנוזה..) טוב, נראה לי שגלשתי לחלוטין...

לילה טוב

חלומות פז

 

[L L B]

היי לך חיית לילה... ../images/Emo119.gif

. שנים שלא היית כאן. התגעגענו...

. בקשר לחלק הראשון- אני זוכרת שמישו אמר לי את זה כשחיפשתי טיפול בהיפנוזה. הוא אמר שלא כל אחד יכול לעבור טיפול שכזה...

. ואני שונאת את מנגנון ההדחקה הזה...

. אז זה מאוד באסה בשבילי... ולמה את מפחדת להיחשף אם מותר לשאול? (בלי להיכנס לפרטים אם לא מתאים לך...) יומקסים שיהיה לך,

L.L.B

 

[סטודנטיתתוהה]

../images/Emo42.gif בוקר-טוב ../images/Emo8.gif

זה לא שאני כזאת חיית לילה.. כשאין לימודים- אני מתפרעת!

יממה שלמה!

... "התגעגעתי אז באתי, לכמה שעות טובות"...

כן, את צודקת, המנגנון הזה לא משו...

תמיד אני חושבת על כל הדברים שבטח קרו לנו ו"שכחנו"... זה ממש מבאס אותי לחשוב שיש קטעים בחיים שלגביהם אין לנו אפילו קצת מידע. מה שטוב הוא שאפשר בסוף להעלות דברים למודע, אחרי שהם פחות מאיימים.. (זה בין השאר חלק ממטרות של טיפול, לא?) זה קצת מעודד (אותי לפחות

) (אפרופו היפנוזה, גם בה אם משהו מסויים מאוד מאיים, אז כש"מתעוררים" ממנה שוב שוכחים אותו...) שאלה מצויינת. האמת היא שאין לי תשובה מוחלטת לזה... חשבתי המון המון פעמים למה כל כך קשה לי הנושא הזה (ממש מיירא אותי!..), ולא היתה לי תשובה מדוייקת. אולי זה קשור למשפחה שלי שממש לא אוהבת/מאמינה בשיתוף... ואולי זה סתם עניין של אמון בסיסי, שאני מוכנה לתת עד גבול ממש לא רחוק, ואח"כ... never!! לפעמים אני ממש כועסת על עצמי על זה... אבל אז מבינה שזה לא יעזור

הכי מוזר הוא שרק השנה הבנתי את זה... שאני באמת בנאדם סגור מהבחינה הזאת המשך יום מצויין

יעל

 

[L L B]

היי לך ילדה... ../images/Emo140.gif

מרשה לך להתפרע כמה שאת רוצה... (כמובן שרק מסיבות טובות. כי אני לא נרדמת בשעות כאלו כי אנ'פשוט לא מצליחה...

) אז אם את מצטערת על כל הדברים שקרו לנו ובטח "שכחנו", אז אני מצטערת שלא כתבתי יומן אישי... ז"א, יש לי מחברת שבה כתבתי על רוב האנשים שפגעו בי (בשביל שלא אשכח חו"ח), אבל הייתי שמחה נניח אם הייתי כותבת יומן בחלקים גדולים בחיי... או כשהייתי מאושפזת

. . . אמממ... ניסית פעם ללכת לטיפול כלשהו

מקוה שהצום עבר עלייך בסדר (כי לי לא ממש...

),

L.L.B

 

[סטודנטיתתוהה]

לילות לבנים... ../images/Emo29.gif

אז מה באמת את עושה? משלימה שעות בבוקר/בצהריים? זה רעיון מדהים

אהבתי אותו. גם נראה לי בגלל האקט הריפויי שהוא יכול להוות. לכתוב יומן... זה משחרר. וגם לקרוא את זה לאחר תקופה- זה נותן משהו... (ד"א, עכשיו אני נזכרת שהכרתי בחורה אחת שיישמה את זה, ולפעמים גם היתה מעלה חלקים לפורום פסיכו' אחד שהייתי בו, בין האישפוזים ואחר-כך. אני זוכרת שחוץ משזה היה מאוד מרגש (..אני לא בטוחה שזו המילה המתאימה) לקרוא, היה נראה שזה מאוד עזר לה...) לא. בטח אני אלך מתישהו (רצון כמוס...

אם המשפחה האנטי-פסיכולוגית שלי תדע מזה היא תתעלף

) את חושבת שיש קשר? אוףףף צומות

גם עלי עבר לא טוב. הייתי חולה לפני שהוא התחיל ולא אכלתי כלום (וכבר הייתי בערך בצום מתחילת השבוע). לונורא, מחר יש חג מלאאא אוכל

יעל