שיכחישו...אבל חוק זה חוק../images/Emo63.gif
תווי חניה לנכים פרשנות והבהרות הנושא: תווי חניה לנכים פרשנות והבהרות א. הבקשה לתו חניה לנכה: את הבקשה לתו חניה לנכה יש להפנות למשרד התחבורה – אגף הרישוי. הפניה צריכה להיות בכתב, רצוי ונהוג לפרטה על טופס מיוחד אותו ניתן לקבל במשרד הרישוי. על המבקש תו נכה לצרף לבקשתו את המסמכים כדלקמן: 1. רשיון נהיגה. 2. רשיון רכב (על שם הנכה). 3. אישור רפואי של רופא מוסמך עפ"י החוק לפיו מאשר רופא ממשלתי שהוסמך עפ"י החוק לפיו הוא עונה להגדרת "נכה" כדלקמן: א. אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2 (א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2 (א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט"ו-1955, אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה: 1. שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות; 2. שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב כאמור עלולה לערער את מצב בריאותו; ב. "עיוור" – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970; ג. אדם שרופא מוסמך קבע הוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה". תקנות התעבורה (תשכ"א-1961); מבקשי תו חניה שאין ברשותם אישור רופא מוסמך מטעם לשכת הבריאות או ביטוח לאומי חייבים להמציא את האמור לעיל (רשיון נהיגה ורכב) וכן מסמכים רפואיים עדכניים ומקוריים מן הרופא המומחה המטפל ובם יפורטו: 1. תולדות המחלה. 2. האבחנות. 3. טיפולים ותרופות. 4. התייחסות ליכולת הניידות והתפקוד. לאחר המצאת כל המסמכים למשרד הרשוי המחוזי ישיב משרד הרישוי ובתשובתו יודיע אם הבקשה נתקבלה ובמידה ולא עליו לנמק תשובתו. ב. תוצאותיו של תו החניה מי שקיבל תו נכה רשאי לחנות במקום שאין החניה מותרת בו הכל עפ"י הכללים שנקבעו בחוק החניה לנכים התשנ"ד-1993 ונזכיר להלן את עיקרי החוק: "2. חניה במקום שאין החניה מותרת בו: א. נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה (להלן: "הרכב"), במקום שאין החניה מותרת בו אם נתקיימו כל אלה: 1. בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; 2. בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; 3. החניה נעשית באופן שאין בה סיכוי לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלת ילדים או לעגלות נכים; 4. החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה. ב. הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב. 3. סייג לרשות חניה: 1. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 2 (א) (3) ו-(4), לא יחול ההיתר שבסעיף 2 על חניה – 1. בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטרים ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו. 2. במקום כניסה לשטח המיועד לחניית כלי רכב; 3. בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטרים לפניו; 4. בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדר על ידי סימון על פני הכביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטרים לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטרים אחריו, בשני צדי הדרך, ובלבד שמותר להחנות את הרכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטרים או יותר; 5. בתוך תחום תחנת מוניות המסומן בתמרור שהוצב או סומן; 6. בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית; 7. בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך". ג. האבחנה בין תו חניה לתמרור ג´-43: מקומות ציבוריים מוקצה חניה באמצעות תמרור ג´-43 המיועד לנכים משותקי רגליים ב-100% אשר יש להם תו נכה זהה (עגלת נכים). קיימת אבחנה בין תו נכה (עגלת נכים) לבין תו חניה (3 נקודות). במקומות המסומנים ע"י הרשות באמצעות תמרור ג´-43 הרשות לחנות הינה רק לבעלי תו חניה (עגלת נכים). (הרשות נוקטת לעיתים בגישה סלחנית ומאפשרת גם לבעלי תו נכה (3 נקודות) לחנות במקומות אלה ואולם עפ"י החוק חניה זו אסורה אלא רק לבעלי תו נכה זהה היינו בעלי תו נכה של עגלת גלגלים. תוצאה זו נגזרת מהוראות תקנות התעבורה לעומת חוק החניה לנכים כדלקמן: א. בתקנות התעבורה הוגדרה עבירה אחת הנוגעת לנושא חניית נכים והיא איסור חניה של רכב במקום חניה השמור לנכה משותק רגליים המסומן בתמרור ג´-43 (תקנה 72 (א) (16) וכל רכב שאינו נושא תו נכה משותק רגליים אסור לו להחנות במקום זה. ב. חוק חניה לנכים התשנ"ד 1993 מגדיר רשות חניה לרכב הנושא תג נכה במקום שאין החניה מותרת בו בתנאים מסויימים המפורטים בחוק ותוך קביעת סייגים לרשות החניה. נציין שוב כי רשות חניה אינה מתירה חניה של רכב נכה שאינו נכה משותק רגליים בתמרור ג´-43. ד. תמרור חניה להבדיל מתו חניה ניתן בתנאים מסויימים לקבל היתר לחניה קבועה באמצעות תמרור חניה המותקן ע"י הרשות בה נמצא מקום החניה. את הבקשה לתמרור חניה יש להגיש במשרדי הרשות בה מתבקש התמרור. הרשות תדון בבקשה בהתאם לקריטריונים (דרגת הנכות, מיקום החניה המבוקשת, קיומה של חניה נוספת, נחיצות המקום וכדו´). ה. הצעת חוק חניה לנכים (תיקון9 (תו נכה) התש"ס-2000 מן הראוי להביא לפני חברי הארגון את הצעת החוק אשר נתגבשה ע"י חבר הכנסת מאיר שטרית כדלקמן: 1. בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 (להלן: "החוק העיקרי") בסעיף 1, במקום הגדרה "תג נכה" יבוא: "תג נכה" – תג שנתנה רשות הרישוי כהגדרתה בפקודת התעבורה, הנושא, מצדו האחד – מספר היתר שנתנה לנכה רשות הרישוי, ומצידו השני – את שם הנכה ומספר הזיהוי שלו". בדברי ההסבר לחוק הובהר התיקון אשר משמעו העיקרית הינה מתן תו נכה אישית לנכה ולא לרכב הואיל ובפקודת התעבורה ניתן התו לנכה עבור רכב שבבעלותו. מכאן שתג הנכה ניתן לרכב של הנכה ולא לנכה עצמו. התוצאה היא, שאם הנכה אינו בעל הרכב, למשל אם הרכב שייך למקום עבודתו או למשפחתו, או שנהג אחר מסיע אותו ברכבו, הוא אינו זכאי להשתמש בתג נכה. בהתאם למוצע, נכה יוכל לחנות עם רכב שבו הוא משתמש או שבו הוא מוסע במקומות המותרים לחניה לבעל תג נכה לפי החוק, בלי קשר לשאלה אם הרכב שייך לו או למישהו אחר. עוד מוצע לקבוע הוראה עונשית לגבי מי שעושה שימוש לרעה בתג נכה.