ובכן
הרי הציטוט: ואמר רבי ירמיה ואיתימא (-או) רבי חייא בר אבא: מנצפ"ך צופים אמרום (-האותיות הסופיות, התחדשו על ידי הנביאים, ולא היו בזמן מתן תורה). ותסברא? (האומנם?)והכתיב (ויקרא כז) "אלה המצות" - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה! (-והלוא אין לנביאים סמכות לחדש דברים, שלא היו בתורה, ועל כן מנין מותר להם לשנות את צורת הכתיבה בתורה?) ועוד: האמר רב חסדא, מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין! (-ראיה שבזמן מתן תורה היום אותיות סופיות - שכן הלוחות היו כתובים "מזה ומזה", כלומר חרותים מקצה אל קצה. ומכאן, שהאמצע של ה-מ' הסופית (ושל ה-ס') עמד בנס. מכאן, שהייתה מ' סופית.) אין, מהוה הוו, ולא הוו ידעי הי באמצע תיבה והי בסוף תיבה, (אכן, היו האותיות הסופיות, אך לא היו יודעים איזו באמצע מילה ואיזו בסופה) ואתו צופים ותקינו: פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה (ובאו הנביאים ותיקנו שהסתומות תהיינה בסוף המילה) סוף סוף, "אלה המצות" - שאין נביא עתיד לחדש דבר מעתה! (בכל זאת, השאלה הראשונה נשארה) אלא: שכחום, וחזרו ויסדום. (התקנה אינה אלא החזרה של הנשכחות). הקשר לאסתר - גם שהם הייתה התלבטות לגבי תיקון מצוה, דבר שאף נביא לא עשה.