"למשרד התחבורה יש תוכנית למהפכה באוטובוסים"

Ccyclist

Well-known member
כתבה בדה מרקר על תכנית לקווי אוטובוסים פשוטים יותר ותדירים יותר, עם מרכזי בקרה לשליטה על תנועת האוטובוסים, ועוד

וזה בדיוק הפתרון המוצע בסרטון מרוב קווים לא רואים את היעד

זה גם המסר שלי. טוב שסוף סוף מבינים את זה.

הבעיה בגוש דן היא שיש מערכת אזורית שממלאת מקום של מטרו, ואין לזה פתרון פשוט של מעבר לקווים עירוניים קצרים.

ביסודי, בסוף שנות השמונים ותחילת 1990, היה מורה למוזיקה עיוור שהיה נוסע מגילה לעיר באוטובוס. למזלו היו אז רק שני קווים בתחנה שמול בית הספר - 30 ו 31. התחנה ההיא בוטלה, אך עכשיו יש בתחנה הקרובה לשער בית הספר 5 קווים כי כל המרבה הרי זה מסובך. המצב שהוצג בסרטון, שבו לא היה לנוסע העיוור סיכוי לתפוס את האוטובוס הנכון הזכיר לי שפעם זה היה אפשרי בארץ.

לדעתי חלק חשוב ממעבר לשיטה מבוססת החלפה ותדירות תהיה פרסום דיאגרמות רשת ברורות של המערכת החדשה. באזור בקנה מידה של גוש דן יצטרכו לפרסם מפה אזורית לצד מפה עירונית / של הגוש העירוני.

בהצלחה.

יום של שכירת רכב עלה לי יותר מחודשי כל הארץ. חסרונות המערכת הקיימת גורמים לכך שמארחיי די לוחצים עלי לשכור רכב כל פעם שאני מגיע כי היתרונות עצומים לעומת מערכת התח"צ הזמינה להם כיום.
 
צריך יהיה להתאים את התדירויות למדיניות ההחלפות. וגם צריך שהתדירות המפורסמת תהיה התדירות בפועל , אפילו אחרי השבועיים הראשונים.
כי אם ממתינים 1/2 שעה לאוטובוס יחיד שצריך לעבור כל 10 דקות, ניחא. אבל כשזה מוכפל בשניים או שלושה קוים-קטסטרופה
בעולם אכן מצליחים לעמוד בתדירויות סבירות במערכת היררכית, אבל פה אנחנו במדינת הישראבלוף והאמון - ירוד.
 

Ccyclist

Well-known member
צריך יהיה להתאים את התדירויות למדיניות ההחלפות. וגם צריך שהתדירות המפורסמת תהיה התדירות בפועל , אפילו אחרי השבועיים הראשונים.
כי אם ממתינים 1/2 שעה לאוטובוס יחיד שצריך לעבור כל 10 דקות, ניחא. אבל כשזה מוכפל בשניים או שלושה קוים-קטסטרופה
בעולם אכן מצליחים לעמוד בתדירויות סבירות במערכת היררכית, אבל פה אנחנו במדינת הישראבלוף והאמון - ירוד.

הישראבלוף הגדול ביותר הוא כשיש מספר קווים שעושים אותו דבר, אבל בשינויים. למעשה מפעילים תדירות גבוהה, אבל היא מוסווית בספר טלפונים שלם שחלק ניכר ממרכיביו תלת ספרתי.

כפי שמודגם בסרטון - אוטובוסים עד אין ספור והמתנה עד אינסוף.
 
הישראבלוף הגדול ביותר הוא כשיש מספר קווים שעושים , דבר, אבל בשינויים. למעשה מפעילים תדירות גבוהה, אבל היא מוסווית בספר טלפונים שלם שחלק ניכר ממרכיביו תלת ספרתי.

כפי שמודגם בסרטון - אוטובוסים עד אין ספור והמתנה עד אינסוף.
אני מסכימה לגבי עודפי הקוים. למשל ל - 144 היה מספר חד ספרתי של נסיעות מבת ים לרמלה וממשיך לקריית שדה התעופה (הקו עדיין קיים? ) . במקומו עדיף להחליף אוטובוס לאחד מקוי רמלה -לוד שעל כביש 44. צריך רק להאריך אחד מהם עד לקריה (ולשדה).
אבל עדיין צריך לוודא במקביל תגבור תדירויות של קוים מזינים וקוי צירים, ולפקח שצמצום מספר הקוים לא יתורגם להרעת השרות לנוסעים.
אני לא בטוחה שמשרד התחבורה במצבו הנוכחי מסוגל לזה או אפילו מעוניין בכך.
 

Ccyclist

Well-known member
אני מסכימה לגבי עודפי הקוים. למשל ל - 144 היה מספר חד ספרתי של נסיעות מבת ים לרמלה וממשיך לקריית שדה התעופה (הקו עדיין קיים? ) . במקומו עדיף להחליף אוטובוס לאחד מקוי רמלה -לוד שעל כביש 44. צריך רק להאריך אחד מהם עד לקריה (ולשדה).
אבל עדיין צריך לוודא במקביל תגבור תדירויות של קוים מזינים וקוי צירים, ולפקח שצמצום מספר הקוים לא יתורגם להרעת השרות לנוסעים.
אני לא בטוחה שמשרד התחבורה במצבו הנוכחי מסוגל לזה או אפילו מעוניין בכך.

מאחוזה רעננה 29/39 זה אפקטיבית אותו קו, תדירות משולבת של 10 דקות, הבדלים כאלו ואחרים בהרצליה. כנ"ל כל ארבעת קווי ה X47 למיניהם, אף שיש לרבים מהם הגבלות העלאה והורדה או מקטעים שונים בדרך לתל אביב. גם 48/501 דומים יחסית כי הם קווי רעננה - התחנה המרכזית. גוגל לא מראה נסיעות כרגע כי די מאוחר ביום ו', אבל אני מניח שבין 22 הקווים בתחנות ברחוב אחוזה ברעננה יש כפילויות דומות כי יש גבול לאופציות למסלולים מערבית לאחוזה: 2-3 צירים צפונה בתוך רעננה ושדרות ירושלים, המוצא היחיד מרעננה דרומה ומערבה להרצליה ותל אביב.

רעננה היא רק דוגמה אחת מתוך רבות לשיטה בגוש דן. אותו הדבר חוזר על עצמו עיר אחר עיר.
 
נערך לאחרונה ב:

Ccyclist

Well-known member
הרעיון מתאים בעיקר לתחבורה העירונית ולאזור גוש דן, מחוץ לאזור המרכז פחות יעבוד

בירושלים הציונית זה עדיין עובד בצורה היררכית. הנתון לפיו הרכבת זוכה לנתח של 87% מהתנועה בקווי ירושלים תל-אביב אפשרית רק בשימוש היררכי כי תחנת ירושלים נבון היא התחנה היחידה של הקו בעיר וההגעה אליה ממערב העיר היא ברק"ל שיש לה מונופול על ציר הרצל, אף שיש שלל קווים לרחוב יפו ולשז"ר. לרחוב המסחרי המוצלח של עמק רפאים יש "רק" 6 קווי יום (במערכת ההיסטורית 3-4 בלבד) והגישה אליו ממקומות רבים בעיר מחייבת החלפה. זה לא פוגע בפופולריות של הרחוב כמוקד פנאי ובילוי ייחודי בעיר.

יש לי קשר מסויים לאחד הישובים שמעל לכינרת. ישוב מהסוג שמרוחק קילומטרים מהצומת שקרואה על שמו. נהגתי לשם מספר פעמים בשנים האחרונות. השיטה הקיימת מקצה לו אוטובוס מטבריה כל 90 דקות בערך. הנסיעה עצמה אינה ארוכה כל כך, פחות מחצי שעה, אך מדפוס הלו"ז נראה שיתכן שהאוטובוס משמש לקו דל תדירות שני. בצומת עוברים כ 10 קווים. במקרה כזה יתכן שהפתרון הוא להוציא את התח"צ מהמפעילות ולהעביר אותו לשירות הסעה של הישובים (ישובים מאורגנים עם וועדות ושער) ושההסעה תהיה תדירה יותר או לפי הזמנה - לצומת, או לאחד הצמתים הבאים שם ישנו מרכז מסחרי עם סופרמרקט. עם כל הכבוד לנוחות של קו ישיר עד טבריה - כאשר בשעות השיא יש 5-6 אוטובוסים בצומת עדיף שהתחבורה מהישובים הקטנים תזין באופן תדיר יותר את הצמתים המאוכלסים או המפותחים יותר כדי לחבר מהישוב הקטן לתחבורה התדירה יחסית.
 
בירושלים הציונית זה עדיין עובד בצורה היררכית. הנתון לפיו הרכבת זוכה לנתח של 87% מהתנועה בקווי ירושלים תל-אביב אפשרית רק בשימוש היררכי כי תחנת ירושלים נבון היא התחנה היחידה של הקו בעיר וההגעה אליה ממערב העיר היא ברק"ל שיש לה מונופול על ציר הרצל, אף שיש שלל קווים לרחוב יפו ולשז"ר. לרחוב המסחרי המוצלח של עמק רפאים יש "רק" 6 קווי יום (במערכת ההיסטורית 3-4 בלבד) והגישה אליו ממקומות רבים בעיר מחייבת החלפה. זה לא פוגע בפופולריות של הרחוב כמוקד פנאי ובילוי ייחודי בעיר.

יש לי קשר מסויים לאחד הישובים שמעל לכינרת. ישוב מהסוג שמרוחק קילומטרים מהצומת שקרואה על שמו. נהגתי לשם מספר פעמים בשנים האחרונות. השיטה הקיימת מקצה לו אוטובוס מטבריה כל 90 דקות בערך. הנסיעה עצמה אינה ארוכה כל כך, פחות מחצי שעה, אך מדפוס הלו"ז נראה שיתכן שהאוטובוס משמש לקו דל תדירות שני. בצומת עוברים כ 10 קווים. במקרה כזה יתכן שהפתרון הוא להוציא את התח"צ מהמפעילות ולהעביר אותו לשירות הסעה של הישובים (ישובים מאורגנים עם וועדות ושער) ושההסעה תהיה תדירה יותר או לפי הזמנה - לצומת, או לאחד הצמתים הבאים שם ישנו מרכז מסחרי עם סופרמרקט. עם כל הכבוד לנוחות של קו ישיר עד טבריה - כאשר בשעות השיא יש 5-6 אוטובוסים בצומת עדיף שהתחבורה מהישובים הקטנים תזין באופן תדיר יותר את הצמתים המאוכלסים או המפותחים יותר כדי לחבר מהישוב הקטן לתחבורה התדירה יחסית.
לגבי החלק של ירושלים אנחנו מסכימים כי אני אומר שהרעיון יעבוד בתחבורה העירונית ואכן כמו שאתה אומר זה עובד בירושלים.
לגבי החלק השני, אזור כנרת והפריפריה באופן כללי. ברמת הרעיון זה נשמע טוב אבל זה לא יעבוד במציאות מכמה סיבות. ראשית שירות הסעה של הישובים מבוסס על יכולת הארגון של כל ישוב, אז יהיו כאלה שיעשו את זה יותר טוב וכאלה שפחות - התוצאה מערכת כאוטית שלא מזכירה תחבורה ציבורית אלה יותר לוח טרמפים. דווקא קו כל 90 דק' לישוב קטן בגודל של קיבוץ או מושב זאת רמת שירות דיי טובה (היו זמנים שליישובי משגב לדוגמה אוטובוס היה נכנס פעם ביום). דבר שני, אם בקו שנוסע פעם בשעה וחצי יש מעט נוסעים מה הסיבה לחשוב שקו יותר תדיר יהיה משתלם או יכסה את הוצאות ההפעלה?. באופן עקרוני אני גם נגד החלפות קווים בצמתים, זה פוגע ברמת הבטיחות והביטחון של הנוסע, ברמת אמינות זמן הנסיעה, ומעודד לאנשים לא להשתמש בשירות ולעבור לרכב הפרטי. במידה ואפשר לבנות מערכת היררכית המבוססת על החלפות בתחנות מרכזיות/רכבת/או מסופים מסודרים זה בסדר. אבל בפריפריה יש מעט מאוד כאלה.
 

מוישי67

Active member
באופן עקרוני אני גם נגד החלפות קווים בצמתים, זה פוגע ברמת הבטיחות והביטחון של הנוסע, ברמת אמינות זמן הנסיעה, ומעודד לאנשים לא להשתמש בשירות ולעבור לרכב הפרטי.
אני מסכים שזה פוגע ברמת הביטחון והבטיחות של הנוסע, אבל ברוב הצמתים הגדולים בצפון (ובמרכז ברוב הצמתים) זה לא פוגע ברמת אמינות זמן הנסיעה הכולל.
בהרבה מאוד צמתים יש תדירות גבוהה מאוד של אוטובוסים שעוברים בצומת
 

Ccyclist

Well-known member
אני מסכים שזה פוגע ברמת הביטחון והבטיחות של הנוסע, אבל ברוב הצמתים הגדולים בצפון (ובמרכז ברוב הצמתים) זה לא פוגע ברמת אמינות זמן הנסיעה הכולל.
בהרבה מאוד צמתים יש תדירות גבוהה מאוד של אוטובוסים שעוברים בצומת

אני טיפה חצוי לגבי צמתים, אבל עובדה שבארץ זה מקובל. בדוגמה הספציפית שאני מכיר יש מרכז מסחרי על כביש 90 ליד מגדל וזו אולי נקודה טובה יותר מצומת סתמית.

מארחיי עשו את הנסיעה לשם בעצמם מספר פעמים בתח"צ ואין מה להשוות לנסיעות שנהגתי איתם לשם. למזלם המקטע האחרון מטבריה לישוב היה בהקפצה, אבל מבחינת חיי יום יום, נוער ופנסיונרים זה אומר תלות גדולה בקרובים וחברים שנוהגים.

אני נוהג בערך עשור, אז כשהגענו לשם ללילה ואמרתי למארחיי שאני קופץ לחנויות, עניין של כ 10 ק"מ. עבורם זה לא משהו שאפשר לעשות עצמאית, עבורי זה היה עניין של פחות מ 10 דקות. זה ישוב מהסוג שיש לו כביש גישה ארוך עד שמגיעים לכביש הראשי, לא ישוב שעובר דרכו כביש לישוב הבא. קו שבא לישוב 6 פעמים ביום, נסיעה אחרונה ב 5 בצהריים לא נותן פתרון רלבנטי לאוכלוסיות שלא נוהגות וכל מי שיכול מדיר את רגליו ממנו. זה שירות שצריך לחשוב מחדש איך אפשר לשפר.
 
נערך לאחרונה ב:
אני טיפה חצוי לגבי צמתים, אבל עובדה שבארץ זה מקובל. בדוגמה הספציפית שאני מכיר יש מרכז מסחרי על כביש 90 ליד מגדל וזו אולי נקודה טובה יותר מצומת סתמית.

מארחיי עשו את נהסיעה לשם בעצמם מספר פעמים בתח"צ ואין מה להשוות לנסיעות שנהגתי איתם לשם. למזלם המקטע האחרון מטבריה לישוב היה בהקפצה, אבל מבחינת חיי יום יום, נוער ופנסיונרים זה אומר תלות גדולה בקרובים וחברים שנוהגים.

אני נוהג בערך עשור, אז כשהגענו לשם ללילה ואמרתי לנארחיי שאני קופץ לחנויות, עניין של כ 10 ק"מ. עבורם זה לא משהו שאפשר לעשות עצמאית, עבורי זה היה עניין של פחות מ 10 דקות. זה ישוב מהסוג שיש לו כביש גישה ארוך עד שמגיעים לכביש הראשי, לא ישוב שעובר דרכו כביש לישוב הבא. קו שבא לישוב 6 פעמים ביום, נסיעה אחרונה ב 5 בצהריים לא נותן פתרון רלבנטי לאוכלוסיות שלא נוהגות וכל מי שיכול מדיר את רגליו ממנו. זה שירות שצריך לחשוב מחדש איך אפשר לשפר.
הדוגמה שאתה נותן כאן היא של נסיעה בודדת לביקור פעם בכמה זמן. אבל בא נחשוב על נוסע שצריך לעשות נסיעה יומית לעבודה או לימודים או סידורים אחרים בשיטת ההחלפות. ככל שיש יותר החלפות הסיכוי לתקלות עולה. לא הייתי רוצה לסמוך על אופציה כזאת כל יום בדרך לעבודה (הרכבת במקרה הזה היא דוגמה יוצאת דופן כי שם ''ההחלפה מובטחת''). הפתרון בבעיה שאתה מתאר הוא תגבור הקו לישוב לשעות מאוחרות יותר כי בשיטת ההחלפות אתה צריך קו שיצא מהישוב לתחנת החלפה קרובה ועוד קו שיסע על הציר הראשי אז בעצם יש כאן 2 קווים במקום אחד.
 

Ccyclist

Well-known member
הדוגמה שאתה נותן כאן היא של נסיעה בודדת לביקור פעם בכמה זמן. אבל בא נחשוב על נוסע שצריך לעשות נסיעה יומית לעבודה או לימודים או סידורים אחרים בשיטת ההחלפות. ככל שיש יותר החלפות הסיכוי לתקלות עולה. לא הייתי רוצה לסמוך על אופציה כזאת כל יום בדרך לעבודה (הרכבת במקרה הזה היא דוגמה יוצאת דופן כי שם ''ההחלפה מובטחת''). הפתרון בבעיה שאתה מתאר הוא תגבור הקו לישוב לשעות מאוחרות יותר כי בשיטת ההחלפות אתה צריך קו שיצא מהישוב לתחנת החלפה קרובה ועוד קו שיסע על הציר הראשי אז בעצם יש כאן 2 קווים במקום אחד.

כשיש קו יחיד ולא תדיר האפקט של תקלה בו אבסולטית. מדובר בישוב שיש בו ילדים ונוער ובעוד עשור תהיה בו שכבה נרחבת של פנסיונרים. צרכי התחבורה יהיו בעיקר של התושבים.

במקרה הזה יש קו שמקורו בטבריה, נסיעת ההלוך חזור היא כ 45 דקות והתדירות - פעם בשעה וחצי. לדעתי הנעלם הוא קו מקביל לאותה התשומה, שפועלת ב45 הדקות הנגדיות. אם הקו השני יוצא גם הוא מטבריה לישובים דומים באזור - הפיכת תחנת הביניים במגדל לנקודת החיבור של שניהם למערכת הקווים התדירים (4-5 נסיעות בשעה בשעות השיא) בכביש 90 יכולה לאפשר הכפלת תדירות לנקודת הביניים - אמנם על חשבון החיבור לטבריה, אבל לטובת מגדל.

במערכות רכבת רבות בנו את המסלולים לפי עקרון של קווים ראשיים וקווי ענף. במקרה הזה כביש 90 הוא הקו הראשי, על כל קוויו, והאופציה לחבר למגדל במקום לטבריה יכולה לתפקד כקו ענף.
 
נערך לאחרונה ב:
כשיש קו יחיד ולא תדיר האפקט של תקלה בו אבסולטית. מדובר בישוב שיש בו ילדים ונוער ובעוד עשור תהיה בו שכבה נרחבת של פנסיונרים. צרכי התחבורה יהיו בעיקר של התושבים.

במקרה הזה יש קו שמקורו בטבריה, נסיעת ההלוך חזור היא כ 45 דקות והתדירות - פעם בשעה וחצי. לדעתי הנעלם הוא קו מקביל לאותה התשומה, שפועלת ב45 הדקות הנגדיות. אם הקו השני יוצא גם הוא מטבריה לישובים דומים באזור - הפיכת תחנת הביניים במגדל לנקודת החיבור של שניהם למערכת הקווים התדירים (4-5 נסיעות בשעה בשעות השיא) בכביש 90 יכולה לאפשר הכפלת תדירות לנקודת הביניים - אמנם על חשבון החיבור לטבריה, אבל לטובת מגדל.

במערכות רכבת רבות בנו את המסלולים לפי עקרון של קווים ראשיים וקווי ענף. במקרה הזה כביש 90 הוא הקו הראשי, על כל קוויו, והאופציה לחבר למגדל במקום לטבריה יכולה לתפקד כקו ענף.
בא ננסה לתרגם את ההצעה לדוגמא מעשית ועל הדוגמא אנסה להסביר למה אני חושב שזה לא יעבוד.
ההצעה שאתה מציע היא לקחת את הקווים מהישובים באזור צומת מגדל ולסיים אותם בצומת במקום בטבריה, בכך לקצר את זמן הנסיעה של האוטובוס ובכך לאפשר לו לעשות נסיעות נוספות לישובים בלי להגדיל את התשומות של המפעיל. בצומת מגדל הנוסעים יעברו לאחד הקווים הראשיים שממשיכים לטבריה.
בצומת מגדל עוברים 5 קווים כאלה ועוד 5 קווים ראשיים. (לצורך הדוגמא ''קו אזורי'' הוא קו שיוצא מישוב קטן לטבריה, ''קו ראשי'' הוא קו שיוצא מישוב גדול)
מתוך 5 הקווים הראשיים רק ל 3 יש איסוף והורדה בצומת. בשעות השיא יש להם תדירות משולבת של אחת ל 30-25 דק'.

עכשיו לטיעונים שלי, נחלק אותם לטיעונים מנקודת המתכנן וטיעונים מנקודת המשתמש
מנקודת המתכנן:
בשונה מהרכבת שהיא מערכת סגורה, באוטובוסים אי אפשר לבנות לוח זמנים שמתואם במדויק עם החלפות מובטחות. מה שעל הנייר הוא המתנה של 5 דק' במציאות יהפוך ל 15 ויותר בהתאם לתנאי הדרך.
בהנחה שבכל אחד מהקווים המזינים יגיעו 2 נוסעים * 5 קווים כבר יש לך 10 נוסעים שמתווספים לקו הראשי ומעמיסים עליו (צריך לזכור עיקר מטרתו להביא נוסעים מיעדים רחוקים יותר)
אין בצומת מגדל תשתית לתחנת החלפה מסודרת, צריך להקים מסוף או משהו דומה, זה עוד סטייה של האוטובוס מהמסלול ותוספת זמן לנסיעה.

מנקודת הנוסע:
אין אפשרות לצפות את זמן הנסיעה, ההחלפה יכולה לקחת כול זמן בין דקה ל חצי שעה
למה שהנוסע ירצה לרדת בצומת מגדל, להמתין 15 דק' לאוטובוס בקו ראשי כאשר בזמן הזה הוא כבר יכל להיות בטבריה
מה יקרה אם האוטובוס בקו הראשי יגיע מלא ולא יעצור?
בעיית הבטיחות שכבר הזכרתי, אין מקום נעים ומסודרת להחלפה (אתמול היו באזור 45 מעלות וזה מצב רגיל שם בקיץ, מישהו ימתין בחום כזה אפילו רבע שעה?)

והכי חשוב אני לא מבין מה זה משפר, זה לא חוסך משאבים למפעיל כי ממילא האוטובוס יעשה עוד נסיעה וזה לא משפר את חווית הנסיעה לנוסע, להיפך רק עושה את השימוש בתח''צ פחות אטרקטיבי.

מערכת מבוססת החלפות מתאימה מאוד לשירות עירוני, יתכן גם לקווים חוצי מדינה אבל לא לשירות אזורי.
 

Ccyclist

Well-known member
בא ננסה לתרגם את ההצעה לדוגמא מעשית ועל הדוגמא אנסה להסביר למה אני חושב שזה לא יעבוד.
ההצעה שאתה מציע היא לקחת את הקווים מהישובים באזור צומת מגדל ולסיים אותם בצומת במקום בטבריה, בכך לקצר את זמן הנסיעה של האוטובוס ובכך לאפשר לו לעשות נסיעות נוספות לישובים בלי להגדיל את התשומות של המפעיל. בצומת מגדל הנוסעים יעברו לאחד הקווים הראשיים שממשיכים לטבריה.
בצומת מגדל עוברים 5 קווים כאלה ועוד 5 קווים ראשיים. (לצורך הדוגמא ''קו אזורי'' הוא קו שיוצא מישוב קטן לטבריה, ''קו ראשי'' הוא קו שיוצא מישוב גדול)
מתוך 5 הקווים הראשיים רק ל 3 יש איסוף והורדה בצומת. בשעות השיא יש להם תדירות משולבת של אחת ל 30-25 דק'.

עכשיו לטיעונים שלי, נחלק אותם לטיעונים מנקודת המתכנן וטיעונים מנקודת המשתמש
מנקודת המתכנן:
בשונה מהרכבת שהיא מערכת סגורה, באוטובוסים אי אפשר לבנות לוח זמנים שמתואם במדויק עם החלפות מובטחות. מה שעל הנייר הוא המתנה של 5 דק' במציאות יהפוך ל 15 ויותר בהתאם לתנאי הדרך.
בהנחה שבכל אחד מהקווים המזינים יגיעו 2 נוסעים * 5 קווים כבר יש לך 10 נוסעים שמתווספים לקו הראשי ומעמיסים עליו (צריך לזכור עיקר מטרתו להביא נוסעים מיעדים רחוקים יותר)
אין בצומת מגדל תשתית לתחנת החלפה מסודרת, צריך להקים מסוף או משהו דומה, זה עוד סטייה של האוטובוס מהמסלול ותוספת זמן לנסיעה.

מנקודת הנוסע:
אין אפשרות לצפות את זמן הנסיעה, ההחלפה יכולה לקחת כול זמן בין דקה ל חצי שעה
למה שהנוסע ירצה לרדת בצומת מגדל, להמתין 15 דק' לאוטובוס בקו ראשי כאשר בזמן הזה הוא כבר יכל להיות בטבריה
מה יקרה אם האוטובוס בקו הראשי יגיע מלא ולא יעצור?
בעיית הבטיחות שכבר הזכרתי, אין מקום נעים ומסודרת להחלפה (אתמול היו באזור 45 מעלות וזה מצב רגיל שם בקיץ, מישהו ימתין בחום כזה אפילו רבע שעה?)

והכי חשוב אני לא מבין מה זה משפר, זה לא חוסך משאבים למפעיל כי ממילא האוטובוס יעשה עוד נסיעה וזה לא משפר את חווית הנסיעה לנוסע, להיפך רק עושה את השימוש בתח''צ פחות אטרקטיבי.

מערכת מבוססת החלפות מתאימה מאוד לשירות עירוני, יתכן גם לקווים חוצי מדינה אבל לא לשירות אזורי.

בסופו של דבר הגיוני יותר לתגבר את הקווים העורקיים לאורך כביש 90 טבריה- צפת, טבריה קריית שמונה והקו מקריית שמונה לעפולה דרך צומת גולני מאשר לתת תיגבור רציני לכל ישוב וישוב.

לאזור צפון מערב הכינרת יש נקודת כוח נוספת והיא אתרי הנצרות. הנגשתם בתח"צ חיונית בעידן התייר העצמאי שבוחל בקבוצות מאורגנות.

בנוסף יש את אפקט החופים. כמעט כל יום בשבוע הפסח היה מבזק כזה או אחר על סגירת חופים (או יותר נכון - חניוני חופים) בכנרת למטיילים מרחבי הארץ. יש מקום להרחבת הכיסות התח"צ באזור כך שיאפשר גם תוספת חניונים שאינם צמודים לחופים.

במצב כזה שיפור העורקי יאפשר את ייעול המקומי. אם ניקח את האופציה ההפוכה של הכפלת המקומי במסלול המלא לטבריה - זו תהיה השקעה גדולה יותר מתיגבור העורקי ב 2-3 נסיעות נוספות בשעה על כביש 90.

לגבי מה שאתה אומר לגבי נהיגה - לא כולם נוהגים וחבל שאפשר לחשוב שצריכים להיות ישובים בהם אין מקום למי שאינו נוהג.

חלק מהישובים באזור שיתופיים ברמה של קיבוץ או מושב ולכן יש מקום לחשוב על העברת החיבור הציבורי לארגון של הישובים או המועצה המקומית במקום למפעילה שמרכז פעילותה בטבריה והיא רואה בישובים נספח מרוחק.

העובדה שדבר כזה קורה במקומות אחרים מצביע על כיוון אפשרי במצב שבו אי אפשר לתת שירות ברמה עירונית לישובים כפריים.

בים המלח יש מצב דומה במצדה שהאוטובוסים עוצרים בצומת המרוחקת 2 ק"מ מחניון האתר או 2.5 ק"מ ממרכז המבקרים והרכבל. בפרוזדור ירושלים יש את מחלף חמד שהפך למוקד תחבורתי של פרוזדור ירושלים אף שאין בו כלום למעט תחנות אוטובוס.
 

מנכל אחד

Active member
אני טיפה חצוי לגבי צמתים, אבל עובדה שבארץ זה מקובל. בדוגמה הספציפית שאני מכיר יש מרכז מסחרי על כביש 90 ליד מגדל וזו אולי נקודה טובה יותר מצומת סתמית.

מארחיי עשו את הנסיעה לשם בעצמם מספר פעמים בתח"צ ואין מה להשוות לנסיעות שנהגתי איתם לשם. למזלם המקטע האחרון מטבריה לישוב היה בהקפצה, אבל מבחינת חיי יום יום, נוער ופנסיונרים זה אומר תלות גדולה בקרובים וחברים שנוהגים.

אני נוהג בערך עשור, אז כשהגענו לשם ללילה ואמרתי למארחיי שאני קופץ לחנויות, עניין של כ 10 ק"מ. עבורם זה לא משהו שאפשר לעשות עצמאית, עבורי זה היה עניין של פחות מ 10 דקות. זה ישוב מהסוג שיש לו כביש גישה ארוך עד שמגיעים לכביש הראשי, לא ישוב שעובר דרכו כביש לישוב הבא. קו שבא לישוב 6 פעמים ביום, נסיעה אחרונה ב 5 בצהריים לא נותן פתרון רלבנטי לאוכלוסיות שלא נוהגות וכל מי שיכול מדיר את רגליו ממנו. זה שירות שצריך לחשוב מחדש איך אפשר לשפר.
המרחקים בתוך הישובים הם גדולים, ובדרך כלל יש גם צורך באמצעי תחבורה משלים כדי להגיע לתחנה שבתוך הישוב.

ברמת הגולן המועצה מפעילה את התח"צ, ולפי @הרוכב לאוטובוסים1 מדובר בסיפור הצלחה, ולמרות זאת לא מדובר במספרים גדולים במיוחד.
חשוב לזכור שברמת הגולן יש פוטנציאל גבוה יותר מאזורים אחרים בגלל כמות המטיילים צעירים רבים, וגם בסיסי צבא שאמורים היו לכאו' להפוך את הקווים ליותר מבוקשים ממה שהם בפועל.

המסקנה שלי היא שעדיף להוציא את הקווים מתוך הישובים
להסתמך על זה שמשקי הבית מחזיקים לפחות רכב אחד, והם אלו שיתנו את המענה לבני הנוער או לאורחים מזדמנים שמשתמשים בתח"צ.

יתכן שגם סלילת שבילי אופניים מהמושבים ועד לצמתים יחד עם נקודות עגינה בטוחות לאופניים גם יכול לשפר את השימוש בתח"צ.
אבל להסתמך על מעברים כשהתדירות היא כל כך נמוכה זה בזבוז משאבים שיכול להיות שימושי הרבה יותר באזורים צפופים ומאוכלסים יותר.
 

Ccyclist

Well-known member
המרחקים בתוך הישובים הם גדולים, ובדרך כלל יש גם צורך באמצעי תחבורה משלים כדי להגיע לתחנה שבתוך הישוב.

ברמת הגולן המועצה מפעילה את התח"צ, ולפי @הרוכב לאוטובוסים1 מדובר בסיפור הצלחה, ולמרות זאת לא מדובר במספרים גדולים במיוחד.
חשוב לזכור שברמת הגולן יש פוטנציאל גבוה יותר מאזורים אחרים בגלל כמות המטיילים צעירים רבים, וגם בסיסי צבא שאמורים היו לכאו' להפוך את הקווים ליותר מבוקשים ממה שהם בפועל.

המסקנה שלי היא שעדיף להוציא את הקווים מתוך הישובים
להסתמך על זה שמשקי הבית מחזיקים לפחות רכב אחד, והם אלו שיתנו את המענה לבני הנוער או לאורחים מזדמנים שמשתמשים בתח"צ.

יתכן שגם סלילת שבילי אופניים מהמושבים ועד לצמתים יחד עם נקודות עגינה בטוחות לאופניים גם יכול לשפר את השימוש בתח"צ.
אבל להסתמך על מעברים כשהתדירות היא כל כך נמוכה זה בזבוז משאבים שיכול להיות שימושי הרבה יותר באזורים צפופים ומאוכלסים יותר.

מדובר בקו לשני ישובים קטנים עם תחנה בודדת בכל אחד, מה שמספיק לציבור שמוכן ללכת מרחק סביר ברגל. הישובים נמצאים כ 5 ק"מ מהצומת בתוואי הררי שלא ראלי לצפות שאנשים ירכבו בו.

בישוב כזה גם אם יש לרוב משקי הבית רכב פרטי - יתכן שההורים עובדים איפשהו מחוץ לישוב ולא יכולים להסיע את הילדים והנוער בצהריים או בשעות הערב המוקדמות. בגיגול מהיר ראיתי שהתיכון האזורי אינו בישובים אלו, אז יש צורך בחיבור עבור הנוער.

אם אופי הישוב היה שונה היו מקצים להם לא רק קו יחיד לטבריה, העיר השכנה במרחק של כ 20 דקות, אלא גם קווים לצפת הסמוכה או כמובן לערד...
 

מנכל אחד

Active member
מדובר בקו לשני ישובים קטנים עם תחנה בודדת בכל אחד, מה שמספיק לציבור שמוכן ללכת מרחק סביר ברגל. הישובים נמצאים כ 5 ק"מ מהצומת בתוואי הררי שלא ראלי לצפות שאנשים ירכבו בו.

בישוב כזה גם אם יש לרוב משקי הבית רכב פרטי - יתכן שההורים עובדים איפשהו מחוץ לישוב ולא יכולים להסיע את הילדים והנוער בצהריים או בשעות הערב המוקדמות. בגיגול מהיר ראיתי שהתיכון האזורי אינו בישובים אלו, אז יש צורך בחיבור עבור הנוער.

אם אופי הישוב היה שונה היו מקצים להם לא רק קו יחיד לטבריה, העיר השכנה במרחק של כ 20 דקות, אלא גם קווים לצפת הסמוכה או כמובן לערד...
המועצות האזוריות מפעילות הסעות לבתי הספר
אתה מתכוון שאם צפיפות התושבים בישוב הייתה יותר גבוהה משמעותית, ורמת המינוע הייתה נמוכה משמעותית אזי היו מקצים לישוב קווים לצפת הסמוכה או כמובן לערד.
 

Ccyclist

Well-known member
המועצות האזוריות מפעילות הסעות לבתי הספר
אתה מתכוון שאם צפיפות התושבים בישוב הייתה יותר גבוהה משמעותית, ורמת המינוע הייתה נמוכה משמעותית אזי היו מקצים לישוב קווים לצפת הסמוכה או כמובן לערד.

חיי החברה של הנוער מסתכמים ביותר מהסעות לבתי הספר וחזרה. כשאין תח"צ אחרי 5 בערב אי אפשר לבקר חברים בישוב שכן באזור או להשתתף בחוגים מבלי להטריח את ההורים בהסעות בלתי נגמרות. כמי שגדל בירושלים, עם מערכת תח"צ שאיפשרה את כל זה עצמאית, והיו בבית הספר בני נוער ממבשרת, הר אדר ונווה אילן שהיו להם קווים אזוריים לעיר - חוסר העצמאות של הנוער בישובים שליד הכינרת נראה לי מאד מגביל.

בגדול אני מציע לחתוך את אורך הקו של הישוב בחצי כדי לאפשר את הכפלת התדירות באותן התשומות באמצעות קיצור מוקד הקווים למגדל במקום טבריה.

מעניין שמבחינתך יש מי שלא מגיע להם אפילו קו יחיד למוקד סמוך ולאחרים קווים חוצי מדינה עד ערד.
 

מנכל אחד

Active member
מעניין שמבחינתך יש מי שלא מגיע להם אפילו קו יחיד למוקד סמוך ולאחרים קווים חוצי מדינה עד ערד.
זה ממש לא מה שכתבתי.
כתבתי שהניסיון ברמת הגולן מראה שקווים מזינים בישובים משפרים במעט את המצב אבל לא מעבר לכך.
לא בכל מקום אפשר לתת מענה באמצעות תחבורה ציבורית.

לפי הנתונים במר קו במגדל פועלים 3 קווים
קו 85, 2 נסיעות ביום
קו 73, קו תלמידים שמחזיר תלמידים מבית הספר האזורי עמק הירדן
קו 50 13-14 נסיעות לכל כיון, שנותן קישור מהיר לטבריה, ולמרות זאת ממוצע הנוסעים בו אפסי.

התשומות שמושקעות כאן מיותרות, ועדיף לבטל אותם לגמרי, ועדיף להשקיע את המשאבים האלה בשיפור הקישור בין הערים במרחב.
 
למעלה