לעצות של מי תקשיבו?

ציפי ג

New member
מעשנים על השולחן במאפרה

את לא מכירה את זה? החדר מלא עשן סיגריות, אבל הסיגיריה לא בפה אלא על המאפרה.
 

yossi_gu

New member
לעצות שנראות מנומקות ומשכנעות

ונאמרות בהסתייגות מסויימת. מי שמדבר כאילו הוא יודע הכל קשה לי לתקשר איתו (בלי קשר לנסיון שלו) כולנו רואים כל הזמן סביבנו (כמובן שלא אצלנו בבית
) הורים ותיקים ומנוסים שעושים טעויות נוראיות. גם בפורומים אפשר לראות לא פעם סיפורים שלא ממש מעידים על קבלת החלטות נכונות. גם התגובות לא תמיד ממש נראות לי גאוניות. בסופו של דבר כל אחד לוקח את מה שמתאים לו ועושה איתו מה שנראה לו נכון. מי שבא לפורום כדי לקבל פתרונות קסם נתקל בבעיה. גם מי שבא להציע פתרונות קסם יגיע מהר מאוד לעימותים.
 

לורליי43

New member
מה שהורה יודע ולא הורה לא יכול לדעת

זה את נושא החלוקה הרגשית והפיסית של ההורה בתוך המשפחה. לא משנה אם הם הורים גרועים או לא, את "מימד ההורות" הזה הם חוו.
 

yossi_gu

New member
נכון, ולכן

עצות מהורה אני אסנן דרך סוג אחד של מסננת ועצות של (עדיין) לא הורה דרך מסננת שונה. לא אפסול שום עצה על הסף ולא אקבל שום עצה בעיניים עצומות. ושוב מי שיציג עצות כאילו הוא יודע הכל (הורה או לא) יהיה לי הרבה יותר קשה להקשיב להן
 

irisgh

New member
אני מעדיפה עיצות של הורים.

דיעה של ילד/ה / נער/ה / צעיר/ה או מבוגר/ת ללא ילדים מדי פעם מוסיף רעננות לפורום. ריבוי שלהם מרחיק אותי. יש מספיק מקומות להתווכח בהם באינטרנט, ואינני נוהה אחריהם כיום. לפורום כזה יש טעם עבורי רק באם הוא תוצר גוף וירטואלי של נסיון וידע. נסיון וידע של הורים מדור קודם נחשב בעיני. (כמו גם נסיון וידע של אנשים ממגזרים שונים לאילו שלי). אבל אני שמחה לדעת מאיזה רקע באו, כדי להפחית את הבלבול. מה שחשבתי על חינוך וגידול ילדים בעבר, שונה מאוד ממחשבותי ודיעותי היום, ומשתנה כל הזמן ככל שילדי גדלים. בעבר לא הייתי פחות אינטיליגנטית. אולי דווקא יותר
. אבל הייתי 'ילדה' בעולם ההורות. מבחינה זו, עצם נוכחותי בפורום הזה היא על תנאי: בהיות ילדי רכים בגילם, אני חסרת נסיון ברבות מהסוגיות. אז אכן, פעמים רבות אני שותקת. פעמים אחרות אני משמיעה דיעה, אך מסייגת אותה בחוסר נסיוני. לעיתים אני חשה שעקב נסיון החיים הכולל יש לי כן מה לתרום. אני כן רוצה לשמוע מאנשי חינוך. יחד עם זה, לאנשי חינוך שגידלו בעצמם ילדים יש פור רציני בעיני. גם לפסיכולוגים שגידלו בעצמם ילדים. וכאלה שאין להם ילדים, אני מודה להם כשהם מציינים את הפרט הזה. שוב, האם מדובר במי שלמד חינוך, ועדיין חסר נסיון בצד המעשי? או באדם שהוא מחנך שנים רבות ילדים, ולכן יש לו נסיון רב, מסוג ששונה מנסיוני כהורה? מאוד קל להגיד 'מהצד' איך ראוי שהדברים יהיו. זה מאוד שונה כשיש לך עצמך ילדים, ואת יודעת כמה זה לא פשוט.
 
../images/Emo12.gifנסיון חינוכי נרכש רק כהורים?!

גם אני, כמו נועה, עוסקת שנים רבות בחינוך ילדים ונוער. אני רואה בעצמי מחנכת ולא חושבת שהנסיון שלי "לא נוסה על רטוב" כמו שהרגשתי מתשובותיהם של חלק מהאנשים כאן לגבי ההבדל בין "מחנכים מקצועיים" ו"הורים מקצועיים"... ניסיון הוא ניסיון. נכון, הקרבה היא שונה. האחריות הבסיסית שונה. אך לעיתים, כשאתה עובד בתנאי פנימיה, אתה משמעותי ומתפקד כמעט כמו הורה. וממש כשם שיש חוויות הוריות שלא אגיע אליהן ללא ילדים משלי, ישנן חוויות חינוכיות שהורים לא יגיעו אליהן. (אני לא מאמינה שגם אם הייתי אם ל-16 הייתי נתקלת בכל כך הרבה דילמות חינוכיות-מעשיות כמו אלו שנתקלתי בהן בעבודתי...) עבורי, קסמו וייחודו של הפורום הוא בכך שהוא מאפשר לי כאשת מקצוע ללמוד מכם ההורים ואני מקווה שגם להפך...
 

לורליי43

New member
המשפט הראשון שלך

למה את מתכוונת במשפט- "גם אני, כמו נועה, עוסקת שנים רבות בחינוך "? לאיזה בסיס השוואה את מתייחסת?
 
../images/Emo9.gif מחנכות ללא ילדים...

שתינו כתבנו על עצמינו שאנחנו עוסקות שנים רבות בחינוך ומביעות את דעתינו בנושא למרות שאין לנו עדיין ילדים.
 

לורליי43

New member
לזה התכוונתי

ממה שאני קראתי אין מקום להשוואה הזו. אתן לא באותו מקום (היא בת 20, אז כמה שנים היא יכלה לעבוד בחינוך כאדם בוגר?). הבת המקסימה שלי מטפלת באח שלה מגיל 12.5, עושה בייבי סיטר. משמע- עוסקת בחינוך כבר 4 שנים
.
 

yossi_gu

New member
עם כל הכבוד

די, לאן זה מקדם את הדיון? בחורה צעירה לא מתאים לך מה שהיא כותבת? לא מתאים לך הביטחון העצמי שהיא משדרת? זכותך גם לי קשה עם מי שאינו הורה ומטיף לי כל הזמן. קשה לי גם אם הורים ואנשים מבוגרים שיש להם מה להגיד. כולנו מכירים גם סיטואציות אחרות, הערות כמו: "לא יוצאים עם ילד החוצה בכזה חום/קור" "תלביש לו עוד סוודר" "הוא עוד לא אמור לאכול את זה בגיל הזה" או מישהו שהעיר לי במעלית כשהסברתי לבת שלי (בעקבות שאלה שלה) למה כשיורדים במעלית המספרים יורדים עד 0 ואחרי זה כאילו מתחילים לעלות שוב. "בגיל הזה היא לא יכולה להבין את זה". צריך ללמוד להבליג. זכותה לכתוב, זכותך לא להקשיב אל תשכחי שהיא לא הבת שלך את לא צריכה לחנך אותה. את חושבת ש"כשהיא תגדל היא תבין" זה שתגידי לה את זה עוד כמה עשרות פעמים לא יעזור, רק יעכיר את האווירה. עזבי, שחררי, מה המטרה של החזרה על הגיל והמצב המשפחתי שלה?
 

תּמר

New member
אולי לא היית נתקלת בהרבה

אבל כאם ל-16 בטח היתה לך נקודת מבט קצת שונה על הרבה דברים.
 

ganooov

New member
לא. עובדה מצערת,

שאת לא זכית להנות מהתוצאות שלה. אני אישית עבדתי מאוד קשה כדי לקבל יחס שלא יהיה "אני גידלתי תשעה ילדים אז אל תגיד לי איך להגיב למעשים שלך".
 

ganooov

New member
ובתגובה הואשמתי

בגרימת נזק בלתי הפיך לחינוך של הצעירות ממני
.
 
למעלה