לשחרר.. מי, מה, למה??

לפעמים זה מעבר לכך

היו לי שתי חברות שניתקתי איתן את הקשר, כי מאז שהן הפכו לאמהות אין על מה לדבר איתן מלבד על חיתולים וגני ילדים, ומשום מה הן מתקשות מאוד להבין שסיפורי הגמילה של הילדים שלהן לא ממש מעניינים אנשים אחרים (עם כמה שהילד שלך חמוד - את הסיפורים על הקקי שלו אני לא מעוניינת לשמוע).

לעומת זאת, יש לי חברות אמהות שאני ממש נהנית בחברתן, כאלו שלא ויתרו על החיים שלהן ועל ה"אני" שלהן בגלל שהפכו לאמהות. אז נכון שלא יוצאים בספונטניות לחלוטין ולא מבלים כל יומיים בפאב זה או אחר כמו שהיה בעבר, אבל אפשר לתאם יום מראש ואז הבעל נשאר עם הילדים ואנחנו יוצאות לבלות רק שתינו או בחבורה, או שהם לוקחים בייביסיטר ובאים שניהם לבקר או לבלות ו-גם לבלות עם חברה והתינוק בקניון זה נחמד. כמו שבזמנו מירנדה אמרה בסקס והעיר "תחשבו כאילו יש לי ארנק ממש גדול".
 

nataly36

New member
ולי היתה חברה רווקה בעודני נשואה שלא הבינה

שאין לי אפשרות או פנאי להקדיש לה כל כך הרבה זמן.

פשוט אין.

היא נעלבה (גם היא, זו אחרת ...
) שוב ושוב , עד שויתרתי. פשוט עייפתי להתהלך כל הזמן עם תחושה "אני לא בסדר" היא היתה סוג של "אני מאשים" בלתי נלאה....

רק שאני עייפתי.
 
זה על אותו עיקרון

אם המצב היה הפוך היא בטח גם לא הייתה מבינה.

זה מזכיר לי חברה שבזמן ששתינו היינו רווקות לא הבינה שאורח החיים שלנו שונה, היא עבדה במשרה חלקית ואני במלאה והיא לא הבינה את זה וגם התלוננה שאין לי זמן להקדיש לה. זה נשמע מאוד דומה למה שאת מתארת. עוד קטע היה שההעדפות שלנו בבילויים דיי שונות, ולכי תסבירי לה שכשאני כבר יוצאת לבלות אני מעדיפה לעשות משהו שאני אשכרה נהנית ממנו, ולא לעשות משהו שאני לא אוהבת רק כי זו הזדמנות לבלות איתך.
 

nataly36

New member
בילויים שונים וטעמים שונים זו ממש בעיה

אני לדוגמא אוהבת לצעוד - לבד.
אם כבר אני מצליחה למצוא אנרגיה לצאת לצעידה - רוצה את השקט. את המוסיקה... יש לזה פן נפשי מאד חשוב לי.
פתאום באה לי חברה שגרה קרוב, ואמרה לי :
"גם אני צריכה להתחיל לצעוד, מתי את יוצאת שנצא ביחד" - כאילו ברור לה שאעדיף לצעוד איתה מאשר לבד.....
הרי גם ככה קשה לי למצוא מרץ לצאת, ואם אני צריכה לסבול את הדיבורים שלה ואין לי מנוחה נפשית - מעדיפה להישאר על הספה בסלון!!! היה לי מאד קשה להגיד לה ש"לא תודה" , נדמה שאמרתי שאין זמן קבוע, שזה בהתאם לילדים , שמיד כשאני יכולה - יוצאת ללא הכנה מוקדמת.....
 

Danah85

New member
המממ...

אני לא טיפוס שמסמן איקסים על אנשים - אבל אני חושבת שבשלב כזה או אחר "משחררים" אקסים - לא כי הם לא בסדר בהכרח, פשוט כי זה יותר בריא בד"כ....
עוד טיפוס שהייתי משחררת (לא מסננת, פשוט עושה מינימום מאמץ בשבילו) זה מישהו שפגע בי בדברים אמיתיים כאלה, משמעותיים... או בהרבה דברים קטנים ברמה שאני לא יכולה לתת בבנאדם אמון יותר...

אני חושבת שהייתי משקיעה במי שהוכיח את עצמו לאורך זמן - גם אם יש תקופה שהוא "מתרופף". ואני אגים אפילו שאם יש לי חברה/ידיד כאלה, שפתאום נעלמו, לא רק שאני אשקיע, אני גם אנסה להבין מה קרה, ואם יש סיבה להיעלמות שלהם...
 
למעלה