לשמה
ראה דברי ל.בספר הנבואה עמוד 633 ״כיצד אתה אישית רואה את אמונת הנצרות?אינני סבור שזוהי עבודת אלילים.הנצרות היא תאולוגיה מאד מסובכת ומורכבת,עם כל נושא הזה של שלוש ״הפרסונות״ של אלוהים, ואפ״כ הכוונה היא מונותאיסטית.״ לגבי הרב קוק,שים לב כפי שציינתי בהודעה הקודמת של. מעולם אינו מתאר אותו כע״א,משא״כ לגבי תלמידיו,ואף טוען שתלמידיו לא הבינו אותו.כמובן שליבוביץ חלק על הדגשת המוטיב הקבלי בתפיסת הרב קוק,כפי שהתנגד לתורת הקבלה,בעיקר מפני פוטנציאל הסכנה לגלישה אלילית.ואכן התיחסותו האישית לרב קוק היהקרוב להערצה,בהיותי נער מתבגר לפני כ35 שנה נכנסתי לחדרו בגבעת רם,לשיחה שמבחינתי לא תישכח,לקראת סוף השיחה הוא דיבר על שירתו של ריה״ל ועל נישגבותה לעומת ספר הכוזרי,וציין את אחד משיריו שאותו נהג לשמוע בסעודה שלישית מפי הרב קוק,שבה השתתף בקביעות,ליבוביץ הדגיש בפניי את עוצמת החוויה הרוחנית,בשמיעת השיר מפי הרב קוק.לא אשכח כיצד ל.טיפס לספריה אשר בחדרו,ושולף מבין הספרים חוברת דקיקה של שירי ריה״ל עם הערות בכתב ידו,ובניהם אותה חוויה מיוחדת בסעודה שלישית אצל הרב קוק(לצערי הרב כמעשה שטן החוברת אבדה לי).באחת מחוברות ״מחשבות״ של ibm ל.משוחח על דמויות גדולות שכתבו ספרים וכדוגמאות הוא מביא את שי עגנון,שספריו היוא גדולים מאישיותו לעומת הרב קוק שאישיותו היתה גדולה מספריו.גם בתאור הפגישה האחרונה שלו עם הרב קוק,שבה מתאר את אורכה ,שלבסוף ניפרדו דרכיהם,יש בה אלמנט של מעין צער.לעניין יסודות הקבלה הלקוחים ממורה נבוכים,הדברים ארוכים ועמוקים מאד,אך לצאת ידי חובה באמירה זאת ללא הבהרה יחסית אי אפשר,הספר מורה נבוכים בעיני הקטן, הוא החשוב ביותר מאז נחתם המקרא.השפעתו על התפתחויות מרכזיות ביהדות.היא אדירה, ואף במידה מסוימת על הנצרות ( תומס אקווינס)ואף על הראייה הקוסמולוגית,בהקדימו את קופרניקוס במאות שנים,בראייתו את האדם וכדור הארץ לא כתכלית ומרכז הבריאה.וכן השפעתו על הפילוסופיה,ובעיקר על שפינוזה,שמורה נבוכים היה בספרייתו,וכתלמיד ישיבה מתמרד,קרוב לודאי שידע אותו בעל״פ. הקבלה והפנתאיזם,הושפעו באופן דרמתי מהתאולוגיה השלילית החמורה של הרמבם,תוך כדי תאור התורה בנועזות מדהימה כאליגוריה,ומתאפורה,לייחוד האל.שאלת היתכנות העולם וייחוד האל מנקודות המוצא המחשבתית של הרמבם,הביאו את הקבלה,והפנתאיזם של שפינוזה למסקנות שונות לחלוטין.הקבלה והפנתאיזם של שפינוזה,באים בדבריי כמיקשה אחת לא בגלל הזהות בניהם,אלא בגלל האכסניה שמצאו במורה נבוכים,המאמץ האיטלקטואלי העצום שהושקע בתורת הקבלה כדי לשמור על הטרנצדנטליות של האל,למרות היסוד הפנתאיסטי הקיים בה,מראה שלפחות על פי האינטנציוליות שלה היא לא ע״א. לגבי משפט הסיום בהודעתי הקודמת,כוונתי היא שכל מי שמבין את הדיאלקטיקה בקיום היסוד המתאפיזי באמונתו של ליבוביץ,רובם של הסתירות והתהיות העולות כביכול מדבריו התבהרו.
ראה דברי ל.בספר הנבואה עמוד 633 ״כיצד אתה אישית רואה את אמונת הנצרות?אינני סבור שזוהי עבודת אלילים.הנצרות היא תאולוגיה מאד מסובכת ומורכבת,עם כל נושא הזה של שלוש ״הפרסונות״ של אלוהים, ואפ״כ הכוונה היא מונותאיסטית.״ לגבי הרב קוק,שים לב כפי שציינתי בהודעה הקודמת של. מעולם אינו מתאר אותו כע״א,משא״כ לגבי תלמידיו,ואף טוען שתלמידיו לא הבינו אותו.כמובן שליבוביץ חלק על הדגשת המוטיב הקבלי בתפיסת הרב קוק,כפי שהתנגד לתורת הקבלה,בעיקר מפני פוטנציאל הסכנה לגלישה אלילית.ואכן התיחסותו האישית לרב קוק היהקרוב להערצה,בהיותי נער מתבגר לפני כ35 שנה נכנסתי לחדרו בגבעת רם,לשיחה שמבחינתי לא תישכח,לקראת סוף השיחה הוא דיבר על שירתו של ריה״ל ועל נישגבותה לעומת ספר הכוזרי,וציין את אחד משיריו שאותו נהג לשמוע בסעודה שלישית מפי הרב קוק,שבה השתתף בקביעות,ליבוביץ הדגיש בפניי את עוצמת החוויה הרוחנית,בשמיעת השיר מפי הרב קוק.לא אשכח כיצד ל.טיפס לספריה אשר בחדרו,ושולף מבין הספרים חוברת דקיקה של שירי ריה״ל עם הערות בכתב ידו,ובניהם אותה חוויה מיוחדת בסעודה שלישית אצל הרב קוק(לצערי הרב כמעשה שטן החוברת אבדה לי).באחת מחוברות ״מחשבות״ של ibm ל.משוחח על דמויות גדולות שכתבו ספרים וכדוגמאות הוא מביא את שי עגנון,שספריו היוא גדולים מאישיותו לעומת הרב קוק שאישיותו היתה גדולה מספריו.גם בתאור הפגישה האחרונה שלו עם הרב קוק,שבה מתאר את אורכה ,שלבסוף ניפרדו דרכיהם,יש בה אלמנט של מעין צער.לעניין יסודות הקבלה הלקוחים ממורה נבוכים,הדברים ארוכים ועמוקים מאד,אך לצאת ידי חובה באמירה זאת ללא הבהרה יחסית אי אפשר,הספר מורה נבוכים בעיני הקטן, הוא החשוב ביותר מאז נחתם המקרא.השפעתו על התפתחויות מרכזיות ביהדות.היא אדירה, ואף במידה מסוימת על הנצרות ( תומס אקווינס)ואף על הראייה הקוסמולוגית,בהקדימו את קופרניקוס במאות שנים,בראייתו את האדם וכדור הארץ לא כתכלית ומרכז הבריאה.וכן השפעתו על הפילוסופיה,ובעיקר על שפינוזה,שמורה נבוכים היה בספרייתו,וכתלמיד ישיבה מתמרד,קרוב לודאי שידע אותו בעל״פ. הקבלה והפנתאיזם,הושפעו באופן דרמתי מהתאולוגיה השלילית החמורה של הרמבם,תוך כדי תאור התורה בנועזות מדהימה כאליגוריה,ומתאפורה,לייחוד האל.שאלת היתכנות העולם וייחוד האל מנקודות המוצא המחשבתית של הרמבם,הביאו את הקבלה,והפנתאיזם של שפינוזה למסקנות שונות לחלוטין.הקבלה והפנתאיזם של שפינוזה,באים בדבריי כמיקשה אחת לא בגלל הזהות בניהם,אלא בגלל האכסניה שמצאו במורה נבוכים,המאמץ האיטלקטואלי העצום שהושקע בתורת הקבלה כדי לשמור על הטרנצדנטליות של האל,למרות היסוד הפנתאיסטי הקיים בה,מראה שלפחות על פי האינטנציוליות שלה היא לא ע״א. לגבי משפט הסיום בהודעתי הקודמת,כוונתי היא שכל מי שמבין את הדיאלקטיקה בקיום היסוד המתאפיזי באמונתו של ליבוביץ,רובם של הסתירות והתהיות העולות כביכול מדבריו התבהרו.