תפילה ומאגיה
"ולסטאט אומר שמבחינת אמונתו זה לא הגיוני שתפילה היא סוג של מאגיה. מדוע?" ניתן להצביע על דמיון בין תפילה לאקט מאגי ובעוד שאקט מאגי לעיתים משלב אלמנטים של תפילה, תפילה היא תמיד פנייה אל האלוהות. כשמישהו מצביע על תפילה כעל אקט מאגי הוא בעצם
מבטל את התגשמות התפילה ע"י האלוהות אליה פנינו, פותר זאת כאפקט פלצבו או השפעה אחרת של המחשבה על החומר ולא של אלוהות כלשהי שאינה תלויה בכוחו או בהיעדר כוחו של האדם. מנקודת מבט אתאיסטית תפילה יכולה להתפרש כאקט מאגי לכל דבר, אבל לא מנקודת מבט דתית הרואה בתפילה כבקשה מהאלוהות. אקט מאגי לאו דווקא תלוי באל זה או אחר וגם לא במערכת אתית כלשהי (שאל זה או אחר עלול להציב.. למשל, האל היהודו-נוצרי אוסר על סגידה לפסלים בעוד שהדבר מותר אצל דתות אחרות). למרות שאקט מאגי יכול לערב פנייה לאלוהות כלשהי - כנה או סימבולית בלבד. אני, בתור אסאטרואר, לא רואה איך שימוש ברונות למטרת דיווינציה (עיסוק שהיה נפוץ כמעט בכל בית גרמני לפני 2000 שנה), הקרבות לרוחות ולאלים ותפילות עושות אותי למכשף. אלו, בין היתר, הדברים שעושים אותי למאמין, לא לקוסם. אם אני מתפלל לוודן בבקשה כלשהי והוא עונה לתפילתי אני, בתור
מאמין לא רואה את זה כאפקט פלצבו שנוצר משימוש בסמלים טקסיים אלא כהתערבות של כוחות עליונים שאינם תלויים בפעילות שלי. טקס מאגי יכול להכיל תפילה, טקס מאגי יכול להתלוות לתפילה, אבל אני, באופן אישי, לא רואה את השניים כאותו הדבר. ואני דווקא עוסק במאגיה, רק שלא תחשבו שאני גם אנטימאגי
. הדרך היחידה לראות מאגיה ותפילה באותה הצלחת היא להסתכל על כל קשר בין האדם לאלוהות כעל קשר מאגי. האם זה יהיה נכון יותר? לדעתי האישית - לא.
"אז האם כישוף וטקס זה אותו דבר? כל כישוף הוא טקס וכל טקס הוא כישוף?" עפ"י המילון, טקס הוא סדרה של פעולות. זאת אומרת שגם הכנת קפה יכולה להתפרש כמאגיה? מה שמביא אותי לטענה הקודמת, שלא כל דבר צריך להתפרש כאקט מאגי.