בנושא הזה:
ישבתי אתמול לצפות בפרק עם חברים,
ויש לי חברה שממש אוהבת אותו, התאהבה בו מהרגע שנכנס לבית, ומחכה לסצינות איתו במשך כל הפרק,
אבל יחד עם זאת- האהבה שלה באה ממקום אחר. זו לא אהבה לאדם, זו אהבה לדמות קרקס.
אני רואה איך היא בוחנת אותו, שפת הגוף שלו מצחיקה אותה, כשהוא פוער את עיניו היא צועקת למסך "אני מתה עליו".. אני באמת מרגישה כאילו היא מביטה בקריקטורה.
ואותי זה מרגיז.
לפעמים אני אומרת לה "אני אתן לך לקרוא דברים שהוא כתב ותראי שיש המון עומק והמון רגש בבנאדם וזה לא סתם חנוניות ושפת גוף מצחיקה"
אמרתי לה גם שלא תחשוב שהוא פראייר, שיש לו חתיכת נשיכה כשהוא רוצה, ושהוא יודע גם לתקוף ולפתוח את הפה יפה,
והיא הקשיבה, אבל לא הבינה.
ואני חושבת שהסצינה עם שלי היתה נקודת מפנה.
אחרי הסצינה היא הסתכלה עליי ואמרה לי "ואוו, כמה אומץ." וראיתי שהיא מסתכלת עליו בצורה אחרת לגמרי. שהיא מעריכה את מה שיש אצלו מעבר.
אני חושבת שהוידוי הזה הוסיף לו איזו אנושיות שלא ראיתי אצלו לפני כן בתוכנית.
זה הצריך המון אומץ, וזה מהלך שהרשים אותי מאד.
שמחתי על החמלה והעדינות ששלי ידעה להפגין, וזה גרם לי לחבב אותה מעט (מה שלא קרה עד אותו רגע. היא אפילו די הרגיזה אותי)
בכל מקרה, אני די בטוחה שזה מאד ישתלם לו כשהוא יצא מהתוכנית.
כבר ראית את הקבוצה בפייסבוק של בנות שרוצות לגאול אותו מבתוליו
