מאמר שלילי בוואללה

[Scum Bunny]

אז תן לי שוב לחדד

שוב, כשאני מתלונן על מצב הקומיקס בארץ אני לא מתלונן על האיכות שלו, אני מתלונן על הסיווג שלו. כלומר, אם נסתכל על הקומיקס בכל מקום אחר בעולם, נגיד ארה"ב או יפן, לא יהיה מנוס מלהודות ש-95% ממנו בכל מקום הם זבל מזוקק, בין אם בגלל מסחריות יתר או בגלל חוסר כשרון של היוצרים, נכון? אבל עצם הפלורליזם שמאפשר ליוצרי קומיקס ליצור מה שהם רוצים באמצעות המדיום הזה (מעלילות סופר גיבורים ועד סיפורי פורנו עם ביקורת חברתית), ועצם המוכנות של הקוראים לקנות מוצרים כאלה- זה מה שמאפר ליצירות הקומיקס הטובות, ויש כאלה, להווצר. מה שאני מתלונן זה על אווירה שלהרגשתי הולכת ונוצרת פה, שקומיקס "ישראלי" צריך להיות "מחתרתי", כלומר מצוייר רע במכוון, נטול עלילה או פואנטה ומוקדש לשחיטת פרות קדושות או וולגריות לשמה. וזה עוד יותר גרוע, לפי דעתי, כשזה מה שפרויקט A4 מוציא לדפוס בעצם- קומיקסים שנבחרו לא כי הם טובים, אלא כי הם "מחתרתיים". אני חושש שהיוצרים יתרגלו שזה מה שמצפים מהם כשהם באים ליצור קומיקס, ושהקוראים יתרגלו שזה מה שהם אמורים לקבל (או לחלופין יבחרו פשוט להתעלם מכל הקטע של הקומיקס, ישראלי או בכלל, כמו שהם עשו עד עכשיו). הקומיקס שלי (או שלך, או דימונה, לצורך הדיון) הוא עדיין קומיקס סטנדרטי, סיפור קצר או ארוך המועבר באמצות שימוש בכלים של המדיום. כשאנחנו יוצרים, אז כל אחד מאיתנו מנסה לעשות את המיטב שהוא יכול, הן ברמת הגרפיקה והן ברמת הכתיבה, כדי לתת יצירה שהקורא יכול להנות ממנה. מה שאני מצפה ממי שמובילים את תחום הקומיקס בארץ (כמו למשל האנשים שיוצרים ומקדמים פרויקטים כמו A4) זה שהם יעשו כמונו- ישאפו לקדם איכות כדי למשוך את הקומיקס בארץ למעלה. זה טוב ליוצרים, זה טוב לקוראים. במילים אחרות, אני מעדיף שיגידו לי "אנחנו מצטערים, באני אקסטרים שלך לא מספיק טוב בשבילנו, תחזור כשתלמד לכתוב/לצייר" מאשר הגישה של עכשיו- "יש לך קומיקס בשבילנו? סבבה, תביא. אוו, לך יש נייר טואלט משומש בשבילנו? מגניב, גם תביא." אני לא בטוח אם הצלחתי להעביר למה אני מתכוון, אז תן לי להסביר שוב באמצעות מטאפורה: אני מעדיף שתרבות הקומיקס הישראלית תהיה כמו ערוץ 2, עם הרבה זבל מכל מיני סוגים כמו פוקימון ודודו (ובמקרה של הקומיקס דברים כמו באני) אבל שיכולה להראות גם כמה תוכניות איכותיות פה ושם (למשל דימונה), מאשר ערוץ שמגביל את עצמו למיצגים אומנותיים פוסט מודרניסטיים (כלומר, צילומי תקריב של ערווה וקטעי שואה לסירוגין) בלבד. כי בערוץ כזה אף אחד לא יצפה. עכשיו, כשאני התחלתי ליצור את באני לא חשבתי על תרבות קומיקס בישראל, או על ישראלים בכלל. חשבתי על עצמי, ועשיתי את זה בשביל עצמי. הסיבה שעד כה סירבתי לא רק לחשוב על כל אפשרות של פרסום באני על נייר, אלא גם אירוחו על כל אתר ישראלי בצורה שתחשוף אותו באופן "רשמי" לקהל הקוראים (למשל אירוח ב-gamer.co.il) היא שכמוכם אני מסכים שבאני הוא לא קומיקס איכותי. אני נהנה לעשות אותו, ויש כמה אנשים שנהנים לקרוא אותו, אבל זה לא משהו שראוי לחשיפה מעבר לזו שהוא מקבל איפה שהוא נמצא. ועכשיו, כשאני עובד על פרויקט רציני יותר (עם עופר), אז אני בהחלט מכוון גבוה יותר. למשל, הפקדתי את הכתיבה בידי עופר כי זה לא הצד החזק שלי. למשל, כבר חודשים אני עובד רק על סקיצות לכל דבר שיכול להופיע בעולם של הקומיקס כי אני רוצה לשמור על אמינות. וכל זה לא רק בגלל שעופר הציע שאולי נרצה לפרסם את זה אחר כך, אלא בגלל שאני שואף להשתפר. זה כל מה שאני מצפה מאחרים. לא שכולם יעשו מונה-ליזות, אבל לפחות שכל אחד יעשה את המיטב שהוא יכול, ולא stick figures עם זין כי זה "מגניב".

 

[Scum Bunny]

היי!

לי יש חברה. בניגוד להוברט מיודענו, אני לא צריך לעשות קומיקס כדי לקבל טובות הנאה מיניות. למעשה, כל מה שאני מקבל על זה שאני עושה קומיקס זה מבטים מזלזלים מהחברה הנ"ל.

 

[Cartman]

כאן נח ההבדל בנינו

בעוד שקהל המעריצים שלך כולל בעיקר את האקמשין ועוד כמה לפלפים שמביאים ביד על טומב ריידר, המעריצות שלי הן רוסיות שופעות חזה וחסרות מעצורים. אני כזה קרוב למציצה!

 

[Scum Bunny]

נראה לך?

קהל המעריצים שלי (כל שלושתם) כולל כמה אנשים איכותיים במיוחד, וחלקם אפילו לא קרובי משפחה שלי. למעשה, דיברתי היום ב-ICQ עם NaomZ, היוצרת של Zeera the Space Pirate (הפופולרי הרבה יותר משלי) וקוראת נלהבת של באני, ואמרתי לה שאני עומד לצפות במאטריקס כהכנה למאטריקס רלואודד הבא עלינו לטובה. אז היא אמרה לי לחפש את השם שלה בקרדיטים, ואתם יודעים מה? היא אכן שם! היא בצוות שעשה את ה-visual effects של הסרט, וגם של הבא. למעשה, הצוות שלה עשה את האפקטים של התאומים (חבר'ה עם ראסטות לבנות) כשהם נהיים שקופים. אז זה הקאליבר של הגרופיז שלי. תאכל את הלב, ילדונצ'יק.

 

[Cartman]

אה הא!

מכיר את הסרט 'הכוכבים של שלומי'? אז מישהי מחוג דרמה שהייתי בו פעם כמעט השתתפה בסרט!

 

[Cartman]

עושה אותו בשביל עצמך?

מי שעושה קומיקס בשביל עצמו, לא מפרסם אותו באינטרנט, באתר עם פורום כדי שאנשים יוכלו להגיב על היצירה שלו, ולא מספר בפורום קומיקס בתפוז כל פעם שהאתר מתעדכן. אני לא מתיימר להגיד שאני עושה את הקומיקס בשביל עצמי, כי אני עושה את הקומיקס בשביל המעריצים, התהילה והכסף. והזיונים.

 

[Scum Bunny]

נקודה טובה

ברור לך כמו שברור לי שכשאני אומר שאני עושה את הקומיקס בשביל עצמי אני לא מתכוון ש"אני עושה את זה רק לעצמי והעובדה שהוא נקרא על ידי אחרים היא תאונה מצערת". ברור שאני נהנה שאנשים יקראו אותו, וברור שאני נהנה לקבל פידבק. גם כדי לשפר את עצמי, אבל ברור שגם סתם כדי לדעת שמישהו נהנה ממה שעשיתי. ההבדל, לדעתי, בין לעשות קומיקס "לעצמי" לבין לעשות אותו "לפרסום" הוא כמו ההבדל בין לעשות ציור נחמד ולהראות לחבר'ה לבין לעשות ציור ממש טוב ולתלות במוזיאון. האינטרנט זה החבר'ה שלי. כמה אנשים שאני מכיר, כמה אנשים שמצאו את הקומיקס במקרה, לא יותר. מעבר לזה, דחיתי כל נסיון לפרסם את הקומיקס או להעביר אותו לפורמט עם חשיפה גדולה יותר. לא תליתי פרסומות בטכניון, לא השתתפתי ב-קונים או חילקתי עלונים, לא עברתי לגיימר. למעשה, במשך השנתיים הראשונות, עד שהרגשתי שהרמה שלי פחות או יותר התייצבה, גם לא פירסמתי את עצמי בפורומים ישראלים או בכלל. וכשכבר התחלתי לעדכן אתכם פה, זה היה בעיקר בגלל שרציתי דיאלוג עם אנשים שמבינים בקומיקס, לא ליקוק אגו. ודרך אגב- זה הפורום היחיד שבו אני מעדכן שהאתר מתעדכן, פשוט כי העדכונים שלי הם כל כך לא סבירים שאני רוצה להקל על מי שכן מעוניין לקרוא מדי פעם בלי להצטרך לבדוק כל יום. תראה, אני לא מנסה לתרץ.כל מה שאני אומר זה שלפרסם קומיקס ב-keenspace זה לא אותו הדבר כמו להדפיס אותו ולחלק לאנשים ברייבים.

 

[Cartman]

אה

P: דרך אגב, מסתבר שקומיקס זו הדרך הקלה להשיג הכל. היתה לי עבודה בכימיה לעשות, ונזכרתי בה רק לילה לפני, ולא ידעתי את החומר של העבודה, אז חיפשתי עשר דקות חומר על זה באינטרנט, עשיתי קומיקס מפגר בצייר על תגובות גרעיניות, וקיבלתי 100!

 

[nirmatarasso]

אני, כמה לא מפתיע, בעד

 

[shnichsser]

הבעיה היא לא של הכותבים הבעיה היא

של הקוראים. הקוראים (או רוב העם) לא רואים בקומיקס יותר מאשר סאטירה למשל שאלתי את אמא שלי היום לאחר שקראתי את הכתבה "מה זה קומיקס?" היא ענתה לי "קומיקס זה משהו מצחיק". הקוראים חושבים ככה והציירים מספקים את הסחורה. צריך ללמד את הקוראים שקומיקס זה לא רק משהו מצחיק וזה יקח הרבה זמן.

 

[ailag]

אחרי שיצאנו מהאירוע של A4..

.. אני הערתי שזה אלטרנטיבי מדי ומתלהב מעצמו. אחת מהשניים שבאו איתי אמרה שהיא לא מבינה מה רואים בזה, זה לא מעניין - בקומיקסים האלה אין בדיחות (היא גם התכוונה לבדיחות גרפילד.) אבל הכל בגלל שלא הראינו להם משהו אחר. גם אני רק אהבתי funnies וחשבתי שיש רק את זה וסופר גיבורים פשוטים, עד שגילו לי אחרת. אנחנו צריכים לתקוע להם קומיקס אחר מול הפנים, לתת להם לקרוא. אגב, comics - במקור - הם כן סטריפים מצחיקים בעיתונים.

 

[עופר ברנשטיין]

תגובותי (הודעה שנשלחה אתמול...)

הודעה זו נשלחה אתמול ואילו המחשב שלי טוען שלא. אם היא כפולה אלפי התנצלויות, ואם היא אינה כפולה... אז ככה: דבר ראשון: מיינסטרים נקבע לפי הכמות ולא לפי האיכות! אם היוצרים בארץ מייצרים ומציירים יותר קומיקס אלטרנטיבי, אז כנראה שזה המיינסטרים שלנו! אם "בדיחות הפיפי קקה ציצי" וה"איברים הנפולים" של גבי בן-משה הם הרוב, אז כנראה שאין מה לעשות אלא להודות באמת המרה: אנחנו בישראל עושים הכל הפוך! קודם מתיישבים ואז מכריזים מדינה! קודם בונים ערים ואז מתכננים את תוכניות הבינוי שלהן! קודם מחליטים החלטות ואז מחוקקים חוקים! |הדש| ובשביל הקינוח- קודם עושים אלטרנטיבי ואז מייצרים מיינסטרים!. כנראה שבמדינת הישראל ההפוכה, ארינאה, פרופיל 101 וסמטאות הזעם (וכל האחרים שעומדים באותם הסטנדרטים) הם השוליים הנונקונפורמיסטיים. אז אתם יודעים מה, אני מבין את זה כך. דבר שני: יש פתגם שאומר: "לא לירוק לבאר ממנה אתה שותה". חבל שגבי בן משה עושה שירותיםפ מהקומיקס הישראלי, יורק ומשתין ועוד מבקש שנוריד לו את המים (ככתוב בתגובות למאמר). לעשות מאמר כזה זה כפיות טובה, וכן, אני חושב שגם עבודתו שלו מקומה ראוי ב A4 יחד עם כל האחרים, גם אם הוא חושב שרמתו דבוה משלהם. דבר שלישי: חנוך לוין עשה קריירה מפיפי וקקה, וספג ביקורות על כך עד יום מותו, וגם אחרי מותו! זה לא מוריד כהוא זה מחלקי המחזות שאינם עוסקים בפיפי וקקה. דבר רביעי: קומיקס ישראלי, לדעתי הוא שילוב של יוצר ישראלי ותכנים מהתרבות הישראלית הנבנית והמתגבשת. השפה אינה השאלה (מצידי שיהיה בלדינו אספרנטו והינדו!) דבר חמישי: כל מי שעושה, ומפרסם בכל צורה שהיא, מגיע לו כל הכבוד על מה שהוא עושה! כל מי שעושה ולא מפרסם, צריך עוד יותר עידוד כדי שיפרסם. כל מי שיושב על הגדר ומחכה לקומיקס מין סטרים בעברית, שיפתח את העיניים ויראה שמהבחינה הזו אנחנו במדבר כי לא מגיעים מים! אם כל יושבי הגדר יעזרו לבנות "את המוביל הארצי" אז גם "הנגב יהיה פורח"! עוד דבר: כמו שאמרתי בהתחלה, BUNNY EXTREAM הוא כנראה מיינסטרים אם בכלל משייכים אותו לישראליות. הדבר היחידי שישראלי בו, זה מאמרי המערכת שSCUM כותב מתחת לסטריפ. העלילה לא ישראלית לחלוטין, היא בכלל בגיהנום. האנשים הרעים הם אנשי מחשבים, הטובים שדים, ואיש הדת היחידי בכל הקומיקס הוא בכלל נוצרי! אז מי שחושב שזה קומיקס ישראלי שירים את היד! זה קומיקס רשת וככזה הוא חסר לאום! מהבחינה הזו "דבר אל הרוח" הוא ישראלי הרבה יותר, וגם הוא די אוניברסלי. ולסיום: גם בתנ"ך היו נביאי זעם ונחמה. מכל אחד מהם לקחנו קצת... עכשיו בואו ונהיה חכמים וניקח את הטוב במה שאמר בן משה, צריך להעלות את הרמה של ההדפסה, צריך קצת לעדן את הטקסטים כדי שיתאימו לקהל גדול יותר (אפשר להשאר עם נושאי "יציאות, צואה ושתן) ובעיקר צריך למצוא מממנים (קונים ומפרסמים) שיכניסו כסף ויעזרון להרפתקא הזו שנקראת קומיקס ישראלי אוטנטי להמריא. נ.ב. אם יש שגיאות כתיב אני מתנצל, אין לי זמן להגהה. סכסכסכסכסכסכסכסכסכסכ

 

[gewitter]

לטאג-ליין.

 

[nirmatarasso]

A4 ומיינסטרים

הדיון ב"מיינסטרים" הוא עקר, משתי סיבות עיקריות. הסיבה בגלובאלית: אין כזה דבר "מיינסטרים", לא בקומיקס ולא בשום סוג עשיה אחר. יש פה איזה פיקציה מתפתחת, בדרך כלל בהתיחסות למוסיקה, בכל מה שקשור למיינסטרים. במוסיקה אמני "מיינסטרים" אף פעם לא מכרו כמו אמני "שוליים". נירוונה בשיאם לא מכרו את כמות העותקים שמכרו אמני קאנטרי "זניחים". ואני נותן את נירוונה בתור דוגמה ללהקה שצברה הרבה חיקויים ו"להקות שנשמעו מאוד דומה ואפילו מכרו הרבה עותקים". באותה מידה "מאוס" של שפיגלמן שמשום מה נחשב איזוטרי בתור קומיקס על השואה, מכר יותר עותקים מכל חוברת באחת הסדרות של באטמן (שאגב יש מי שיגידו שהוא ממש "אלטרנטיבי" לעומת סופרמן) הסיבה הלוקאלית: בארה"ב, למרות שאני מכחיש קיומו של "מיינסטרים, יש תעשיה. יש אנשים שמחוייבים להוציא חוברת פעם בחודש או חודשיים, יש אינקרים, פנסלירים, כותבים וכותבי תם. הם כולם שכירים בדרך כלל. מקבלים משכורות ותוהים בינם לבין עצמם אם לא היה יותר טוב להשיג ג'וב באינטל. חלקם גם מרוצים. רובם עובדים בקומיקסים של "סופר הירואז". אותו דבר ביפן, כשמיגוון הנושאים גדול בהרבה והאסטתיקה די דומה. בצרפת ובבלגיה ובאי הבריטי. (אגב הבריטים הכי קטנים בעסק וגם הכי מגוונים. מה שמונע מהם להתפתח, לדעתי, זה בעיקר בריחת מוחות) כמו שכבר אמרו כאן, אין פה מיינסטרים, יש איש אחד שזאת הפרנסה שלו. אין אנשים אחרים שהולכים בדרכו, אין לו חקיינים, אבל יש לו השפעה על איך שאנשים תופסים קומיקס. אני מצדיע למר פינק על זה שבעצם לימד דור שלם איך קוראים קומיקס (תתפלאו כמה אנשים לא יודעים ברמה הבסיסית ביותר לקרוא קומיקס, רובם כמובן בגילי ולמעלה מזה) ועל עצם העשיה. אני מסכים שהקומיקס (זבנג, נדמה לי) לא טוב, אבל זאת רק דעתי ויש עוד מספיק אנשים שחושבים אחרת. בארץ עוד אין שפת קומיקס. קומיקס שהגיע מכל אחת מהמדינות שלמעלה הוא מזוהה לחלוטין (כן. יש הבדל ברור לעין בין קומיקס בלגי לקומיקס צרפתי) ולנו יש את החופש לא להיות מזוהים, לחפש ולחשוב על דרכים שונות. פה אני מגיע ל A4 ולעצם הרעיון לתת לכל אחד במה. כל הרעיון הוא בכמות ובכמות זולה. כמובן שאם רוצים להוציא הרבה קומיקסים, ורוצים להוציא הרבה קומיקסים בכדי לתת מנעד אפשרויות ואופציות רחב ככל האפשר, אי אפשר לעשות את זה בדפוס. יש זירוקס, זה עובד ובזה משתמשים. בדיוק כמו מוסיקאי שלא יכול, מאלף סיבות שונות, למכור אלפי עותקים וצורב מאה. אני גם צרכן של A4 ואני יכול להגיד שלעשרים עותקים של A4 שעולים 20 ש"ח יש אימפקט מצטבר. זה נכון שיש חוברות לא טובות, אבל זה לא כואב. זה בעיקר מאוד מפרה. יש מה ללמוד מקומיקס של ילד בן 12. יותר ממה שאפשר ללמוד מחוברת שעבדו עליה 20 פקידים שצריכים להספיק חוברת בחודש. יש השלמה לכל העיניין הזה. חלק מהיוצרים מוציאים גם חוברות יותר מסודרות. חלק כמובן הוציאו גם לפני A4. הלקחים והניסיון שנרכש יתורגמו לחוברות דפוס, פחות פלורליסטיות ויותר מהוקצעות, גם ברמת העלילה וגם ברמת הדפוס והאיורים. אז זה יצא "מיינסטרים"? זה יצא ישראלי? מה פתאום. אין דבר כזה. ואסיים בשיר מי יבנה יבנה בית בישראל מי יבנה יבנה בית בישראל אנחנו החלוצים נבנה את ה...(#$%%@) אנו החלוצים עייפים והולכים לעבוד

 

[sherban]

תגובה בחלקים

נתחיל מהסוף: אתה מצדיע לאורי פינק על שלימד אנשים איך לקרוא קומיקס? למי אכפת? זאת התרומה שלו לקומיקס הישראלי? אם הקומיקס לא טוב אולי עדיף שלא ידעו איך לקרוא אותו. עם כל הכבוד לכך שאורי מצליח לעשות כסף מכתיבת קומיקס אין זה אומר שאני צריך להעריך או להצדיע לו. גם המורדים עושים יופי של כסף. עדיין לא תשמע ממני מילה טובה על היצירה שלהם. עופר: bunny הוא קומיקס ישראלי לכל דבר. נכתב ע"י ישראלי. על נושא שמעניין אותו. כמו כל אחד אחר. העובדה שבחר בתכנים שאינם ישראלים אינו משנה כהוא זה. זו בחירתו אך יש לה השפעה ישירה על איכות הקומיקס בארץ (לטוב או לרע). גם הקומיקס שלי הוא כזה. אני כותב את מה שמצחיק אותי ומקווה שאחרים יהנו גם. אין זה מונע ממני לסלוד מכל שאר הדברים שאני רואה. קונים ומפרסמים? ביום שיהיו תכנים ששווים את כספי אולי אז אקנה. "אל תשתין לבאר שממנה אתה שותה"? כפיות טובה? אני לא מסכים שזה מה שקורה כאן. הבנאדם בסה"כ הביע את חוסר שביעות רצונו (שאני שותף אליה) ממצב הקומיקס בארץ. במקום להצביע עם הרגליים ולא לרכוש קומיקס ישראלי הוא לקח עוד צעד קדימה והביע את אי-שביעות רצונו בפומבי. אין בכך כל פסול בעיני. מאוד משמח שאתה ו-bunny יוצרים משהו יותר רציני. אני מאחל לכם בהצלחה. אני מקווה שאכן תיצרו משהו מעניין ואיכותי. זאת בעיני הדרך היחידה לשנות את המצב. אך גם אין פסול לדבר על המצב ולהודות שהוא מחורבן.

 

[nirmatarasso]

אני יכול להבין

גם אותי מבאס שפינק עושה קומיקס לא טוב ומצליח. אני גם מתאר לעצמי שהסיבה העיקרית לכך שהרמה שלו לא גבוהה היא כמות העבודה הבלתי אפשרית שהוא צריך לעמוד בה. אבל אין לך מושג עד כמה הבורות בקשר לקומיקס גדולה. http://fishtuna.com/wind/faq.htm קח לדוגמא את הדף הזה שיש לי באתר. (אם אין לך כוח ללחוץ על הלינק אני רק אספר שזה דף שמסביר איך לקרוא קומיקס) הרבה אנשים חשבו שזה בצחוק. בטח אתה תחשוב שזה בצחוק. אז זהו זה לא. רציתי שאנשים בגילי יוכלו לקרוא את הקומיקס שלי. הרבה חברים שלי עד היום לא מצליחים. יכול מאוד להיות שלפעמים אני עושה דברים לא ברורים או אמביוולנטיים מבחינת פריימינג, אבל בכל זאת, לא להבין כלום. יש לי חבר שלימדתי אותו במשך עשר דקות: "קודם הלמעלה, אחר כך מימין שלמאל, אחר כך לפריים שהוא או משמאל לפריים הנוכחי או הכי גבוהה שלא קראת" לא נולדים עם היכולת לקרוא קומיקס. זה לא מוסיקה או ציור, צריך לגדול לתוך זה. באופן מפתיע אנשים צעירים נתקלים ב"מחסום" הקומיקס הרבה פחות. לא כל הקרדיט מגיע לאורי פינק. יש גם דודו גבע שהתחיל כשאני הייתי ילד ויש סטיות של פינגווינים ואת הספרים של אתגר קרת, זבזכות ההילה התרבותית שלהם גרמו להרבה אנשים להתאמץ בשביל להבין.

 

[ogmios]

שאלת קיטבג לסקאם

ציטוט מההודעה של שרבן: "bunny הוא קומיקס ישראלי לכל דבר. נכתב ע"י ישראלי. על נושא שמעניין אותו. כמו כל אחד אחר. העובדה שבחר בתכנים שאינם ישראלים אינו משנה כהוא זה. זו בחירתו אך יש לה השפעה ישירה על איכות הקומיקס בארץ (לטוב או לרע)." סתם מתוך עניין, סקאם, כמה מהקוראים שלך הם ישראלים?

 

[Scum Bunny]

אין לי שמץ של מושג

המעט שאני יכול לדעת הוא מה-webstats של Keenspace, וממכתבים מזדמנים שאני מקבל מקוראים. ה-webstats אומרים לי שיש בי בערך 100 כניסות ייחודיות לאתר ביום, שזה (לעומת hits למשל) מדד אמין יחסית למספר האנשים האמיתיים שקוראים את האתר. הבעיה היא שקשה לדעת כמה מתוך אותן 100 כניסות הן של קוראים קבועים שמגיעים לאתר באופן סדיר, וכמה של קוראים מזדמנים שמגיעים לאתר במקרה. עכשיו, ה-webstats גם אומרים לי שרוב הכניסות לאתר (בערך 80%) מגיעות בכניסה ישירה דרך הכתובת scumbunny.keenspace.com , מה שקרוב לוודאי אומר שגולשים אלה נכנסו לאתר ישירות או בעזרת ה-bookmarks שלהם, ולא דרך קישורים. מכאן אני יכול לשער שהם כנראה קוראים קבועים ולא מזדמנים. יתר הקוראים מגיעים לאתר דרך קישורים, בעיקר דרך אתרי keenspace אחרים (בהם באנר של באני מופיע מדי פעם במסגרת ה-keenspace banner exchange) אבל גם כמות גדולה להפתיע דרך אתרי רשימות של קומיקסי furry, כמו Belfry או Furnation. אני מניח שרובם הגדול של הקוראים האלה הם מזדמנים, וחלקם הגדול (בעיקר ה-furries) לא יחזור לקריאה נוספת. כלומר, בסיכומו של דבר אני יודע שיש לי בערך 80 ביקורים ביום מקוראים קבועים, אבל אין לי שמץ של מושג לכמה קוראים בכלל זה מסתכם, כי זה יכול להיות 80 קוראים שבודקים את האתר כל יום, או 40 שקוראים את האתר כל יום גם מהבית וגם מהעבודה, או 160 קוראים שבודקים את האתר יום כן יום לא. מסובך. הדואר שלי מספק כמה רמזים: עד כה, רוב הדואר שקיבלתי בקשר לקומיקס היה מקוראים מחו"ל. על פניו זה יכול להגיד שקוראים מחו"ל פשוט שולחים יותר דואר ממקביליהם בארץ, אבל עד לפני שנה גם לא פרסמתי בשום מקום בארץ, כך שכמות האנשים שנחשפו לבאני מכאן לא היתה גדולה במיוחד. גם כרגע, המקום העיקרי שישראלים יכולים לשמוע בו על באני הוא הפורום המסוים הזה (או קישורים באתר של האק, הוברט או פיש-טונה), מה שלא מסתכם ליותר מידי אנשים. רוב הקוראים שלי עדיין ימצאו את הקומיקס שלי או על ידי חיפוש אקראי ברשת, או דרך קישור מ-וובקומיקס אחר, לאו דווקא ישראלי. כלומר, אם לסכם: אני יכול רק לשער, אבל אני מניח שבסך הכל יש לי פחות ממאה קוראים, והרבה פחות מחציים ישראלים. ולא רק זה, אלא שאת רוב הקוראים הישראלים אני מכיר, או באופן אישי או באינטרנט.

 

[Scum Bunny]

זו נקודת המחלוקת ביננו

אם אני מבין נכון, אתה טוען שעצם זה שאתה הולך ומפרסם כל קומיקס שאתה יכול להניח עליו את היד, כולל קומיקסים של בני 12 וקומיקסים שעוסקים באינוס קטינות על ידי מקסיקנים (לא יכולתי להתאפק... אתה יודע שאני אוהב אותך הוברט, אבל בצורה אפלטונית), תורם לפלורליזם ולהפריה ההדדית של הקומיקס הישראלי, ובכך מפתח אותו. על פניו, זה נשמע מצוין. אבל זה הגיוני כמו לטעון שערוצי ה-public access בארה"ב עוזרים ליצור טלויזיה טובה. תן לאנשים לפרסם זבל, ורוב מה שהם יתנו לך יהיה זבל. גם ילד בן 12 שלא יודע לצייר, ולא ממש יש לו משהו להגיד- תגיד לו שאתה מוכן להדפיס את הקומיקס שלו ועוד לדאוג לחלק אותו במסיבות מגניבות ולדבר עליו ברדיו ובעיתון- לא ייתן לך קומיקס? בטח יתן, ישלוף אותו מהתחת ויתן. ולמה לא? תוצאה: הן היוצרים והן הציבור הרחב מקבלים את הרושם שקומיקס ישראלי=אפס השקעה, אפס אמירה ומינימום עבודה, אבל טונה פרובוקציה. קומיקסים עתידיים ומכירות קומיקס בהתאם. מה שאני אומר זה: החלטתם לפרסם קומיקס ישראלי בזול ובתפוצה רחבה? סבבה, הקומיקס הישראלי באמת צריך כל עזרה שהוא יכול לקבל. אבל כשמגיע אליכם הבן 12 עם הקומיקס על קקי שהוא עשה ב-5 דקות בזמן שיעור לשון, יהרוג אתכם להגיד לו "שמע, זה נחמד והכל, אבל אולי תוכל בבקשה לעבוד על זה עוד קצת, זה לדפוס אחרי הכל" או אפילו חלילה וחס "תשמע, זה מאוד נחמד אבל לא מתאים לנו כרגע, תחזור עוד כמה שנים כשתדע באמת איך נראה כוס לפני שאתה כותב עליו סטריפ?" אתם רוצים להציג את הקומיקס לציבור שרובו לא ראה קומיקס קודם, אז למה לא לעשות רושם ראשוני טוב ולהציג כמה שיותר איכות במקום סתם כמה שיותר?

 

[nirmatarasso]

שלום שוב

קראתי את כל הקומיקסים ובחלק גדול מהם יש משהו אחד טוב לפחות. חלקם טובים, חלקם טובים מאוד ויש כמה ממש גרועים. אם אתה לא מאמין לי אני לא מאשים אותך כי אני אמור להיות לא אוביקטיבי. מצד שני אין לי שום סיבה לא להיות אובייקטיבי. הבוטום ליין. יש סלקציה, אבל אף אחד ב-A4 לא עושה אותה. במקום זה אתה עושה את הסלקציה. פשוט מאוד, כמו שאתה לא קונה קומיקס שלא נראים לך טוב, אתה לא קונה קומיקס שלא נראה לך טוב. יש קומיקסים שלא קנו אותם כמעט בכלל. מי שלא קנו את הקומיקס שלו יכול ללכת ולחשוב בינו לבין עצמו אם זה מפריע לו או לא. אם זה לא מפריע לו והוא רוצה לעשות עוד אחד? שיעשה. אם הוא רוצה להמכר יותר, הוא יתאמץ. מבחינת הקונה אין שום הבדל. יש אפילו יתרון: הקומיקס לא ארוז בניילון אפשר לדףדף, אפשר לקרוא, אפשר לבחור.