שמע
כאשר אירוע הוא משמעותי ומתמקדים במשמעות הדבר, אז לא צריך ויזואליה. להיפך, ככל שתמעיט בויזואל, כך הקורא ישלים בדמיונו את מה שקורה שם, ומן הסתם הוא ייקח את זה למקום הכי אישי והכי עוצמתי עבורו.
זה נקרא "סטוריטלינג", והבחירה של מה להראות ומתי אם בכלל.
ב-Identity Crisis מראים הכל (גם ברצח וגם באונס) וההתמקדות היא בויזואל ולא במשמעות, כי זה קומיקס שנוצר ע"י ילדים מגודלים ולא ע"י סופרים רציניים. בכל פעם שהעלילה נתקעה - בואו נתעלל בסו! ובואו נעשה את זה ויזואלי!
נדבר אחרי שתקראה מה לינקרה אומר. הוא מתייחס גם לכך שהעלילה הבלשית והמסתורין עשויים רע, דמויות עוותו ושונו כדי להתאים לסיפור ועוד שלל בעיות עם הקומיקס הנורא הזה.
כאשר אירוע הוא משמעותי ומתמקדים במשמעות הדבר, אז לא צריך ויזואליה. להיפך, ככל שתמעיט בויזואל, כך הקורא ישלים בדמיונו את מה שקורה שם, ומן הסתם הוא ייקח את זה למקום הכי אישי והכי עוצמתי עבורו.
זה נקרא "סטוריטלינג", והבחירה של מה להראות ומתי אם בכלל.
ב-Identity Crisis מראים הכל (גם ברצח וגם באונס) וההתמקדות היא בויזואל ולא במשמעות, כי זה קומיקס שנוצר ע"י ילדים מגודלים ולא ע"י סופרים רציניים. בכל פעם שהעלילה נתקעה - בואו נתעלל בסו! ובואו נעשה את זה ויזואלי!
נדבר אחרי שתקראה מה לינקרה אומר. הוא מתייחס גם לכך שהעלילה הבלשית והמסתורין עשויים רע, דמויות עוותו ושונו כדי להתאים לסיפור ועוד שלל בעיות עם הקומיקס הנורא הזה.
