מדברים על קלאסיקות 2 The Killing Joke
- פותח הנושא DARKSEID
- פורסם בתאריך
עופר ברנשטיין
New member
OVER-RATED. לא שעתו הטובה ביותר של מור
אני יכול להבין למה חובבי כותרי באטמן שומרים לו חסד. באמת, על רקע השממה העלילתית של כותרי באטמן במשך מרבית שנות ה-70 וה-80, זה היה סיפור מטלטל וחריג. אבל כשלעצמו הוא לא מתוחכם יותר מהרגיל או עם שורות מחץ יוצאות דופן בשנינותן בעיני.
יש סיפורי באטמן טובים יותר - כולל אפילו מהתקופות הביזאריות של שנות ה-50 וה-60 ויש קומיקס של אלן מור ששווה יותר הן מבחינת הבנת ה'יקום של DC' והן מבחינת התסריט ותכנון הקומיקס טכנית (ע"ע ANNUAL SUPERMAN שלו על היומולדת של סופרמן עם כל סצנת הקרב בפורטרס).
במחלקת הביזאר של מור אני חושב ש HYPOTHETICAL LIZARD הוא כנראה אחד הקיצוניים. במחלקת יצירות המופת שלו - הרבה יותר ממרבית הדברים שיצאו בשביל DC או AVATAR הסיפורים הקצרים שלו (FUTURE SHOCK) במקור מ-2000AD הם ככל הנראה נקודת שיא מסוימת.
אני יכול להבין למה חובבי כותרי באטמן שומרים לו חסד. באמת, על רקע השממה העלילתית של כותרי באטמן במשך מרבית שנות ה-70 וה-80, זה היה סיפור מטלטל וחריג. אבל כשלעצמו הוא לא מתוחכם יותר מהרגיל או עם שורות מחץ יוצאות דופן בשנינותן בעיני.
יש סיפורי באטמן טובים יותר - כולל אפילו מהתקופות הביזאריות של שנות ה-50 וה-60 ויש קומיקס של אלן מור ששווה יותר הן מבחינת הבנת ה'יקום של DC' והן מבחינת התסריט ותכנון הקומיקס טכנית (ע"ע ANNUAL SUPERMAN שלו על היומולדת של סופרמן עם כל סצנת הקרב בפורטרס).
במחלקת הביזאר של מור אני חושב ש HYPOTHETICAL LIZARD הוא כנראה אחד הקיצוניים. במחלקת יצירות המופת שלו - הרבה יותר ממרבית הדברים שיצאו בשביל DC או AVATAR הסיפורים הקצרים שלו (FUTURE SHOCK) במקור מ-2000AD הם ככל הנראה נקודת שיא מסוימת.
איןכמואורי
New member
כמה תהיות
קשה לי להבין מישהו שלא אהב את וי פור ונדטה ואפילו לא את השומרים. אחד הפיל אותי מהרגליים והשני חוצה מדיומים ולא שמעתי על מישהו שלא אהב אותו. כעת אני סקרן לגבי Hypothetical Lizard כי נתקלתי בו ועדיין לא קראתיו.
קשה לי להבין מישהו שלא אהב את וי פור ונדטה ואפילו לא את השומרים. אחד הפיל אותי מהרגליים והשני חוצה מדיומים ולא שמעתי על מישהו שלא אהב אותו. כעת אני סקרן לגבי Hypothetical Lizard כי נתקלתי בו ועדיין לא קראתיו.
ממש לא אוהב את הסיפור הזה
קצת רקע על איך יצא לי לקרוא את הסיפור, לפני שאני מתחיל. אתם יכולים לדלג לביקורת אם אתם רוצים.
killing joke הוא אחד הסיפורים הראשונים שיצא לי לקרוא וכבר אז לא ממש אהבתי אותו. לפני 7 שנים קניתי את DC Universe: The Stories of Alan Moore יחד עם Absolute Watchmen מאמזון. לא ידעתי מי זה אלן מור, כן ידעתי שהשומרים זה סיפור מפורסם שאני צריך לקרוא. בסוף הוספתי את "הסיפורים של אלן מור" לחבילה באיזה 50 שקלים נוספים. שנים מהסיפורים האהובים עליי נמצאים בספר הנהדר הזה (for the man who has everything ואיש המחר) ועוד סיפורים נחמדים. אחד מהאוגדנים האהובים עלי (קראתי אותו לפחות 6 פעמים) רק חבל שהוא מסתיים עם אחד הסיפורים השנואים עליי.
ביקורת: נתחיל מהאמנות. האמנות לבדה שווה לקומיקס הזה 2.5 או 3 כוכבים. בריאן בולנד הוא אחד האמנים הטובים ביותר אי פעם ויש לו שליטה כמעט מוחלטת על המדיום. מאוד חבל שהקליניג גוק זה אחת היצירות הגדולות האחרונות שלו (חוץ מקמלוט 3000, אני לא חושב שהוא הוציא קומיקס בו הוא צייר יותר מכמה דפים
).
באשר לצביעה, אני מעדיף את הישנה כי היא מתאימה יותר לזמנים לקומיקס הזה יש אווירה של שנות ה70 או 80. הקומיקס לא צריך מודרניזציה.
הכתיבה ומה שהקומיקס אומר על באטמן והעולם שלו: אין משהו רע בכתיבה, כמו רוב הסיפורים של מור רואים שהתסריט עשוי באופן מצוין הדיאלוג טוב ורגעי האקשן עשויים היטב. הבעיה טמונה בהתייחסות של מור לבאטמן והעולם שלו, מור כבר הודה שהוא רואה בסיפור הזה כמשהו פנטסטי שיכול לקרות לדמויות בדיוניות לחלוטין שמצויות בעולם אבסורדי. מור נתן לסיפור הזה גוון ראליסטי מדיי וכשאתה נותן לבאטמן והיקום שלו מקרה שבו פסיכופת מטיל באישה מום ואחר כך אונס אותה ואחר כך גם מתעלל באביה אתה עובר איזה גבול. עכשיו, אפשר לדון עם באטמן הורג את הג'וקר או לא, זאת לא הסוגיה פה, הסוגיה היא למה אף אחד אחר לא הורג את הג'וקר, למה גורדון אומר לבאטמן שאני רוצה שתביא אותו לפי הספר.
בין עם הסיפור הזה תוכנן כelseworld או לא, זה לא משנה, העובדה היא שזה כן השפיע על היקום של דיסי.
אחת מהסיבות שהפסקתי לקרוא סיפורים של באטמן (ואני כנראה לא אקרא יותר סיפור של באטמן אחרי סוף הריצה של מוריסון), זה שהכותבים למרוצת השנים הפכו את הנבלים שלו לרצחניים יותר, בעוד ניסיון עלוב של תעשיית הקומיקס לזכות בהצלחה של מור, וכתוצאה מכך דפקו לגמרי את הדמות המשנית של באטמן, גות'הם.
תחשבו על זה שנייה, מה יותר פנטסטי, תינוק חייזר שנוחת בעולם שלנו והופך למגן האנושות או עיר שלמה שנותנת לפסיכופתים (שהופכים למסוכנים יותר) שנעצרים שוב ושוב
, להתעלל בה למשך שנים בלי שהמשטרה תשתמש באמצעים קטלנים? באטמן לא צריך להרוג את הג'וקר, גות'הם צריכה להרוג אותו. אני אמור להאמין שאחרי שהג'וקר פוגע ככה במנכ"ל המשטרה ובאטמן שם אותו בוון המשטרתי, השוטרים לא מפוצצים אותו במכות?
לסיכום, הסיפור הזה משתמש ביותר ראליזם, רק מצד אחד של המשוואה מה שהופך אותו לאבסורדי, כמו שמור אמר בעצמו.
קצת רקע על איך יצא לי לקרוא את הסיפור, לפני שאני מתחיל. אתם יכולים לדלג לביקורת אם אתם רוצים.
killing joke הוא אחד הסיפורים הראשונים שיצא לי לקרוא וכבר אז לא ממש אהבתי אותו. לפני 7 שנים קניתי את DC Universe: The Stories of Alan Moore יחד עם Absolute Watchmen מאמזון. לא ידעתי מי זה אלן מור, כן ידעתי שהשומרים זה סיפור מפורסם שאני צריך לקרוא. בסוף הוספתי את "הסיפורים של אלן מור" לחבילה באיזה 50 שקלים נוספים. שנים מהסיפורים האהובים עליי נמצאים בספר הנהדר הזה (for the man who has everything ואיש המחר) ועוד סיפורים נחמדים. אחד מהאוגדנים האהובים עלי (קראתי אותו לפחות 6 פעמים) רק חבל שהוא מסתיים עם אחד הסיפורים השנואים עליי.
ביקורת: נתחיל מהאמנות. האמנות לבדה שווה לקומיקס הזה 2.5 או 3 כוכבים. בריאן בולנד הוא אחד האמנים הטובים ביותר אי פעם ויש לו שליטה כמעט מוחלטת על המדיום. מאוד חבל שהקליניג גוק זה אחת היצירות הגדולות האחרונות שלו (חוץ מקמלוט 3000, אני לא חושב שהוא הוציא קומיקס בו הוא צייר יותר מכמה דפים
באשר לצביעה, אני מעדיף את הישנה כי היא מתאימה יותר לזמנים לקומיקס הזה יש אווירה של שנות ה70 או 80. הקומיקס לא צריך מודרניזציה.
הכתיבה ומה שהקומיקס אומר על באטמן והעולם שלו: אין משהו רע בכתיבה, כמו רוב הסיפורים של מור רואים שהתסריט עשוי באופן מצוין הדיאלוג טוב ורגעי האקשן עשויים היטב. הבעיה טמונה בהתייחסות של מור לבאטמן והעולם שלו, מור כבר הודה שהוא רואה בסיפור הזה כמשהו פנטסטי שיכול לקרות לדמויות בדיוניות לחלוטין שמצויות בעולם אבסורדי. מור נתן לסיפור הזה גוון ראליסטי מדיי וכשאתה נותן לבאטמן והיקום שלו מקרה שבו פסיכופת מטיל באישה מום ואחר כך אונס אותה ואחר כך גם מתעלל באביה אתה עובר איזה גבול. עכשיו, אפשר לדון עם באטמן הורג את הג'וקר או לא, זאת לא הסוגיה פה, הסוגיה היא למה אף אחד אחר לא הורג את הג'וקר, למה גורדון אומר לבאטמן שאני רוצה שתביא אותו לפי הספר.
בין עם הסיפור הזה תוכנן כelseworld או לא, זה לא משנה, העובדה היא שזה כן השפיע על היקום של דיסי.
אחת מהסיבות שהפסקתי לקרוא סיפורים של באטמן (ואני כנראה לא אקרא יותר סיפור של באטמן אחרי סוף הריצה של מוריסון), זה שהכותבים למרוצת השנים הפכו את הנבלים שלו לרצחניים יותר, בעוד ניסיון עלוב של תעשיית הקומיקס לזכות בהצלחה של מור, וכתוצאה מכך דפקו לגמרי את הדמות המשנית של באטמן, גות'הם.
תחשבו על זה שנייה, מה יותר פנטסטי, תינוק חייזר שנוחת בעולם שלנו והופך למגן האנושות או עיר שלמה שנותנת לפסיכופתים (שהופכים למסוכנים יותר) שנעצרים שוב ושוב
לסיכום, הסיפור הזה משתמש ביותר ראליזם, רק מצד אחד של המשוואה מה שהופך אותו לאבסורדי, כמו שמור אמר בעצמו.
איןכמואורי
New member
לגבי האוגדן של אלן מור
לפני כמה שנים התקמצנתי לרכוש אותו והיום כבר אפשר למצוא אותו לדעתי במחירים פחות הגיוניים באיביי/אמזון ואני מצטער שלא רכשתיו כבר אז. את בטמן קראתי ואמרתי עליו שהכל היה טוב חוץ מהסוף ומצטער שלא הייתי היחיד שאמר את זה. עזבו אבל, אם כבר גראנט מוריסון שחנטרש עכשיו לגמרי קראו את הגירסא הראשונה שלו, ארקהם אסיילום, זה מהפנט, ציורים ימדהימים ושווה קריאה לגמרי.
לפני כמה שנים התקמצנתי לרכוש אותו והיום כבר אפשר למצוא אותו לדעתי במחירים פחות הגיוניים באיביי/אמזון ואני מצטער שלא רכשתיו כבר אז. את בטמן קראתי ואמרתי עליו שהכל היה טוב חוץ מהסוף ומצטער שלא הייתי היחיד שאמר את זה. עזבו אבל, אם כבר גראנט מוריסון שחנטרש עכשיו לגמרי קראו את הגירסא הראשונה שלו, ארקהם אסיילום, זה מהפנט, ציורים ימדהימים ושווה קריאה לגמרי.
איןכמואורי
New member
ההודעה שלי עילגת בגלל אמצע הלילה
http://en.wikipedia.org/wiki/Arkham_Asylum:_A_Serious_House_on_Serious_Earth הוא הבטמן הכי יפה ומעניין שקראתי אי פעם. במהדורה האחרונה שלו מלפני תשע שנים יש גם אחלה הסברים והרחבות לכבוד מהדורת 15שנה. מה אכפת לכם, קראו את זה ותוכלו להגיד שהתמודדתם עם גראנט מוריסון. אחרי זה כל קריאה כבר לא תהיה קריעה.
נ"ב
האוגדן של אלן מור יקר בצורה לא הגיונית וזה מרגיז אני רוצה לרכוש אותו.
http://en.wikipedia.org/wiki/Arkham_Asylum:_A_Serious_House_on_Serious_Earth הוא הבטמן הכי יפה ומעניין שקראתי אי פעם. במהדורה האחרונה שלו מלפני תשע שנים יש גם אחלה הסברים והרחבות לכבוד מהדורת 15שנה. מה אכפת לכם, קראו את זה ותוכלו להגיד שהתמודדתם עם גראנט מוריסון. אחרי זה כל קריאה כבר לא תהיה קריעה.
נ"ב
האוגדן של אלן מור יקר בצורה לא הגיונית וזה מרגיז אני רוצה לרכוש אותו.
זה באמת היה מגוחך... בסוף הוא יורה לו ברגל
רגע כל כך עלוב
http://thegeekbrew.blogspot.co.il/2013/02/death-and-murder-in-comics-joker-kills.html
רגע כל כך עלוב
http://thegeekbrew.blogspot.co.il/2013/02/death-and-murder-in-comics-joker-kills.html
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.