לעדה - חוגי מתחילים
ראשית , אפתח בברכה לגדי , שחזר לאיתנו. זו היתה בשורה טובה. בשנה האחרונה רואים כמה מדריכים , ותיקים - שהפסיקו להדריך בגלל בעיות ברגליהם. נשלח להם ברכת החלמה. למוטי אלפסי מדימונה, אבא של ירון אלפסי - אנו אתך לאורך כל הדרך. לבנצי תירם - מחיפה , יוצר דגול (ההר הירוק, על שדנו, זאת ירושלים, ניגונים,) את בנצי רואים כבר בהרקדות. הוא רוקד אתנו - כל הכבוד. רז מגן - כבר משתולל ומדריך על הכבוד. בנושא השני בעית הרקדנים המתחילים- טבור הבעיה - שאיפה מידית להכנסה גדולה. המדריכים חסרי סבלנות , לעבודה הראשונית הזו. כאשר הכניסה לאולם הריקודים פתוחה לכל. מתחילים ומתקדמים, "ציידים" אקטיביים, הנטפלים לכל יפהפיה מזדמנת, ומשקיפים פסיביים, שנהנים מהמוסיקה, או מחכים לבת זוגם. האוירה באולם דומה לשוק. המדריכים חייבים לדעת, שחוג מתחילים טוב הוא עם מעט אנשים, שמעונינים ללמוד ריקודים, ולא שום דבר אחר. ההכנסה מחוג כזה היא קטנה לטווח קצר - אבל גדולה לטווח ארוך. כאשר מתערבים אנשים עם אינטרסים אחרים (מאשר ללמוד) - המתחילים הולכים לאיבוד , והמדריכים משתדלים להיפטר מהם. המתחילים מורידים את רמת ההרקדה , ופוגעים בשאיפת המדריך , למשוך כמה שיותר רקדנים מתקדמים. מהם יש קופה טובה. המדריכים הוותיקים - שעבדו במועצות פועלים ובמועדונים , בשכר מינימלי נהנו מן העבודה הקשה , עם המתחילים - ואלה זוכרים אותם כל החיים. אין פלא שהיום המדריך , בתוך המון רוקדיו - הוא אנונימי. בהרקדה המונית , יש כאלה , שלא יודעים את שם המדריך. כשהמטרה למלא אולם - אם אין "בוכתה" של מתחילים - חבל על הזמן. מסקנה ?????? ומשקיפים