מדוע אנחנו נהנים מסרטים/הצגות?

[yaakii]

התרבות נותנת פסק זמן מהמציאות היום-יומית

ופותחת חלון לעולם אחר. אני מאד מתחבר לרעיון. האם לדעתך זו הסיבה שאנשים גם נהנים "לעשות" תרבות? -אפשר לומר שהציור הוא הזמדנות לצייר לשקוע במציאות חדשה, מציאות שהוא בוחר לצייר. כמו-כן, כאשר אדם משחק תפקיד כלשהו בהצגה הוא מחליף את חייו האמיתיים לחיים אחרים, אותם הוא בוחר לעצמו, למשך כמה זמן.

 

[gurke]

אני ממש לא אוהב את הגישה הזו

עצוב לי לחשוב שאמנות היא אסקפיזם. אני מאמין שלהפך, היא באה לבקר את המציאות, לתאר אותה, לנסות להתחבר אליה. לפחות בתור מוזיקאי זה מה שאני מנסה לעשות.

 

[yaakii]

נכון, לכן היא לא אסקפיזם.

האומנות היא יצירת מציאות חדשה אך כזו המבוססת על המציאות הקיימת. היא משנה פרטים מסויימים במציאות ומציגה נקודות נבחרות ממנה. כך שהעיסוק בציור/בהתבוננות ביצירה היא לא בריחה מהמציאות היא הסתכלות על המציאות בקצב אחר, מנקודת מבט אחרת.

 

[Starving for truth]

זה נכון

אם אתה מבקר, מתאר ומתחבר למציאות אולי זה דורש שתהיה לך השקפה חיצונית, ממקום אחר שאינו שגרתי? איך תוכל לבקר ולתאר משהו אם אתה נמצא עמוק בתוכו? לדעתי זו לא בריחה ממש, זו פשוט התבוננות מבחוץ. ביקורת ושיפוט מחייבים התבוננות ממקום אחר, להתבונן מבחוץ פנימה.

 

[gurke]

אפשר לבקר את העולם מתוכו

זה התפקיד של פוליטיקאי.

 

[Starving for truth]

:

אענה על זה באופן אישי- כשאני מציירת זה מגיע משני מניעים בעיקר- פורקן נפשי, או נסיון לאתגר את עצמי ולהגיע להשגים שזה גם סוג של שחרור נפשי. אני לא יודעת אם כשאני מציירת אני יוצרת מציאות מדומה, אולי באופן שאינו מודע, אבל אני ללא ספק נמצאת בעולם אחר, זה הניתוק בעצם. וכן, אני מסכימה עם זה שזו הזדמנות להיות משהו אחר, ליצור באמת לדעתי זה להשתחרר מהכל ולהיות משהו אחר לזמן הזה. משהו שהוא בעיניי בהחלט אמיתי, אצלי לפחות זה מרגיש אמיתי הרבה יותר מההתנהלות הנורמלית שכולנו נגדיר כ"מציאות".