מדע 2.0

d a p h n a

New member
דווקא לא...

אי אפשר בכלל להכנס לספרייה של הרווארד בלי אישורים מתאימים (כמו שמשוש אמרה, צריך מכתב מהמנחה שמאשר שיש איזה משהו שם שממש חייבים למחקר) - למרות שהיא ידועה כספרייה מאוד יפה, היא לא פתוחה למבקרים, ובודאי שאין גישה לספרים למי שאינם סטודנטים.
 

d a p h n a

New member
"שאינם סטודנטים" = שאינם סטודנטים של הרווארד

כלומר, אני לא יכולה לבוא עם תעודת הסטודנט שלי מבראון ולקרוא שם.
 

22ק ו ס ם

New member
טוב, זה באמת נראה לי מוגזם

השאלה היא אם יש שם בכלל משהו שאי אפשר להשיג במקומות אחרים. אני מניח שזו ספרייה ענקית ובטח מאוד נוח להשתמש בה, אבל השאלה אם יש לה ערך מוסף כלשהו.
 

d a p h n a

New member
באוסף הספרים הנדירים שלהם בודאות כן...

אבל זה גם נראה לי יחסית הגיוני שהם מגבילים (כי בכל זאת, ספרים נדירים). הספרייה הכללית שלהם אולי לא מכילה ספרים שאין בשום מקום אחר אבל ודאי מכילה ספרים שקשה להשיג במקומות אחרים.
 

משוש30

New member
בדיוק הייתי בהארוורד לפני כמה ימים כי היה לי

יום חופשי בכנס בבוסטון ומצאתי שם כמה דברים שמעניינים למחקר שלי. יש לי כרטיס סטודנט של האוניברסיטה של ויסקונסין ולא נתנו לי להיכנס בלי מכתב מה-adviser שלי. ממש ממש מעצבן!
 

tulkin

New member
אכן - חמור ביותר

כמו שאני מזועזע מאי רצון לחלוק בנתונים, אני לא פחות מזועזע מאי רצון לחלוק בספרים והצבת מחסומים בירוקרטיים.... אני מניח שהסתירה לכאורה הזו מגיעה משני מקומות שונים בארגון ומסיבות שונות. לא שאני מצדיק את ההתנהגות של הרוורד (הם לא קיבלו אותי, ואין שום סיכוי שאני אצדיק אותם בשום דבר
). אבל לפעמים עוזר להבין מאין דברים מגיעים ואיך הם נוצרים. אני מניח שהסגירות של הספריה נובעת מסיבות היסטוריות/אדמיניסטרטיביות ולא מסיבות מהותיות של הסתגרות אקדמית.
 

d a p h n a

New member
אני מסכימה שכנראה זה מגיע ממקומות שונים

ואני משערת שבעניין הספריות חלק מזה קשור למין גישה של "טוב, יש לנו את אחת הספריות הטובות בארה"ב, אנחנו לא צריכים לשאול ספרים מספריות אחרות, אז אין גם שום סיבה שנשאיל לאחרים".
 

22ק ו ס ם

New member
את זה כבר עושים הרבה חוקרים בצורה אישית

מאמר שההתקבל לפירסום יכול לרוב להתפרסם ברשת, למרות שלא כל כתבי העת שמחים על זה כי הם רוצים שזה יעשה מטעמם.
 

22ק ו ס ם

New member
בנוגע לחלוקת הנתונים לכל דיכפין אני לא מסכים

איתך. בעולם אידיאלי זה אולי היה נכון, אבל יש חוקרים שיעשו בזה שימוש לא הוגן או ישתמשו בהם לנגח אותך. האם זה הוגן שמישהו יקבל את הנתונים שלך ויפרסם על בסיסם 2-3 מאמרים בלי אפילו להזכיר אותך במאמר (שלא לדבר על לצרף אותך בתור כותב נוסף)? למה בעצם שמישהו יטרח לעשות מחקרים בעצמו אם הוא יוכל לקבל נתונים מכל אחד ולעשות קריירה שלמה מהבית שלו? רוב החוקרים כן מוכנים לחלוק נתונים גולמיים אבל לרוב הם עושים את זה אחרי תקופה מסוימת שבה ניתנה להם הזכות לעבד אותם כרצונם ולפרסם אותם, וגם אז הם בוחרים למי לתת עם כל מה שנובע מזה. אני חושב שהגיוני שתינתן תמורה מסוימת (לא כספית) למי שאסף את הנתונים. ראיתי לא מעט סיכסוכים בין חוקרים על דברים כאלו.
 

I Was Hoping

New member
אני מחפשת שם כבר חצי שעה

לראות איך נראים פרסומים שכאלה, ולא מוצאת. תוכל בבקשה לתת לי קישור?
 
אני לא חושבת שרק במדעי החברה אנישם לא חולקים

השאלה היא למה אתה מתכוון. תראה, אצלנו בתחום יש רק שני אנשים בארץ שעוסקים בנושא הספציפי ובאופן הספציפי שאני חוקרת בו. אחד - שממש שש לפרסם הכל, ומוכן לשים הכל על המרשתת (אינטרנט) ואילו השנייה - שלא מוכנה לשים כלום או לפרסם כלום, ואפילו - לא מוכנה שעבודות תזה שנעשו בהנחייתה ייצאו אל מחוץ לאוניברסיטה שלה, שמא ייעשה שימוש במסדי הנתונים שלה. היא מתנה כל הוצאה כזו בקבלת אישור רשמי ממנה (כדי שיהיה לה מעקב אחר-כך לוודא שלא נעשה שימוש חריג במידע) עכישו- בין הגישה שלו לגישה שלה, יש דרגת אמצע. ודרגת האמצע אומרת - אולי לא לעניין לשים על המרשתת הכל מההתחלה, אבל בהחלט כן יש מקום לשים דבירם שכבר נכתבו ופורסמו. הדבר שלא הבנתי ממך הוא - האם אתה מתכוון למסד נתונים, שאותו מסרבים לפרסם, או לנתונים מעובדים. אם אתה מתכוון למסדי נתונים - אני מרחיבה את השאלה. השאלה העיקרית היא - איך אספו את הנתונים. אני יכולה לומר לך שבמה שאני עושה עכשיו למשל, אני מקימה מסד נתונים שבבוא היום (במהרה, אני מקווה) כשהעבודה שלי תסתיים - יווצר מסד נתונים שכל תלמידי העולם יוכלו להשתמש בו כדי לללמוד על העברית. אין כזה ולא היה כזה. אבל - אני עושה עבודה מאוקד מאוד מאוד קשה כדי להפוך אותו לנגיש וקיים. (אני מבעצם יוצרת אותו יש מאין) ומכיוון שאינ עובדת כל כך הרבה על עצם התהוותו, אני הרבה יותר רגיש הלמה יקרה יאתו אוחר-כך, ומאוד לא מובן לי מאליו, שאני השקעתי שלוש שני ם מהדוקטורט שלי כדי להקים מסד נתונים, שהעבודה שלי תושתת עליו, בעוד כל מישהו אחר שיבוא אחריי - יוכל פשוט לחסוך את שלוש השנים האלה, ולהתחיל מייד במחקר. וז האל עניין של אגואיזם או משהו כזה אלא בעיקר עניין של - רגע , אם מגדיירם שחלק מהדוקטורט הוא איסוףהנתונים - אז למה רק אני אוספת? למה כל הבאים אחריי יוכלו ליהות פטורים מזה? ואם זה לא חלק מהדוקטורט, אז - אולי בעצם הייתי יכולה ליצור מצב שבמקרה הספציפי שלי, עצם הקמת המאגר הזה יכולה להיחשב עבודה פורצת דרך, של ממש, ולהיחשב כדוקטורט? בקיצור מה שאני אומרת הוא שכשאתה בא בטרוניה על כך שאנשים אל מ]רסמים נתונים - השאלה היא מה נדרש מהם כדי להשיג אותם. לפעמים גודל המאמץ בהשגת הנתנונים הוא כל כך עצום, שאתה לא מרגיש מוכן מיידית לוותר על המאמץ שלך ולתת לאחרים את עבודתך "על מגש של כסף".
 

tulkin

New member
ובנוסף זה יעשה עוד שני דברים...

זה יהרוג סופית את תהליך הפיר-רוויו המעצבן. וזה יאפשר להוציא מהקנון מאמרים לא מוצלחים (יש מאות כאלה... אבל היום אחרי שפרסמת אתה מלך... תמיד יזכרו אותך כצ'חצ'ח (2001)... גם אם כתבת שטויות). במדע 2.1 הזה, אולי כמו בוויקי, אפשר יהיה למחוק מאמרים, כך שהקנון המחקרי יפסיק להתנפח בקצב מסחרר וחסר פרופורציות לכמות הידע האמיתית שנצברה. זה גם יעשה עוד דברים.... זה יכניס מעמדות לחוקרים... יהיו חוקרים של "איסוף נתונים" וחוקרים של "ניתוח נתונים" וחוקרים של "בניית תאוריות". יהיה מעמד אלה שמציעים רעיונות ותוכניות מחקר ומעמד אלה שמוציאים אותם לפועל. לא שאין את כל אלה כבר היום - אבל זה יהיה בולט יותר.... וזה די מבאס (אבל נוח... כי כל אחד יעשה את מה שהוא הכי טוב בו) בקיצור - אין טוב בלי רע. ואז יגיע מדע 3.141 ובא לציון גואל.
 

22ק ו ס ם

New member
אני לא חושב שצריך לבטל את הפיר רוויו

ואני לא חושב שלשים מאמרים ברשת יבטל את התהליך, הוא פשוט יהיה קצת אחרת. בסופו של דבר חוקר צריך להישפט בראש ובראשונה על ידי עמיתיו. אני לא רואה דרך טובה יותר שקיימת למרות הבעיות שיש בזה. אני לא חושב שצריך למחוק מאמרים כי אף פעם אי אפשר לדעת אם בעוד 20 שנה הם יהיו רלוונטיים. מה איכפת לך לשים אותם בארכיון, הרי ברשת לא תהיה בעייה רצינית של אחסנה. מה שכן, זה יכול לשפר את מנועי החיפוש שיוכלו לקחת בחשבון גם מילים מהמאמרים עצמם ולא רק מילות מפתח.
 
אני לא חושבת שלוותר על פיר רוויו זה רעיון טוב

ולמעשה, גם הרעיון של וויקי מדעי בעייתי בעיני. פיר רוויו במובנו היום בעייתי, מהמון סיבות (בין אם בגלל מועדים ודחיות עד לקבלת פידבק, ובין אם מטעמי אגו). לו היה אפשר להחזיר אותו למובן המקורי שלו - פידבק הדדי שמטרתו שיפור התוצר המדעי, זה היה יכול להיות כלי נפלא. וויקי - בעייתי עוד יותר. הדוגמא של וויקיפדיה ממחישה אותו יותר מכל: לכל אחד יש ראיה שונה לגבי מה ראוי, ולא פחות חשוב - מה "נכון". אני לא יודעת אם ההשלכות של הראיה הסובייקטיבית חשובות יותר בעולם המדעי מאשר בעולם הרגיל (מאחר ואנשים הולכים ומתבססים יותר ויותר על וויקיפדיה, הרי שלפרספקטיבה המוצגת שם יש השפעה ישירה על עמדות ועל דעות), אבל האפשרות לתת לאנשים "לסקל" מאמרים שלדעתם לא חשובים מתוך בסיס הידע הכללי מופרכת בעיני. שהמידע יהיה שם. יהיו, כמו שתמיד יש, שכבות וריבודים שונים של מאמרים, וזה נכון וטוב. זה מאפשר את היכולת לברור ולהחליט במה להשתמש כבסיס להתפתחות עתידית ובמה לא.
 

22ק ו ס ם

New member
הבעייה המרכזית עם וויקי היא שהיא סיכום הידע

הממוצע והמיינסטירימי. אם למישהו יש רעיון מהפכני הוא לא יוכל להעביר אותו במתכונת הזו. אבל אני לא חושב שמדברים על שינוי מאמרים כמו בויקי אלא רק על ביקורות חופשיות על טיוטות של מאמרים.
 
למעלה