מהו ההבדל בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה?

[הלה מורז]

היי גלבטרון

היי גלבטרון מה שלומך? הנך אומר : "הבעיה אצלך, כמו אצל הרבה אחרים היא... שאתם מסתמכים רק על מקור מידע אחד וזהו - הרבנות האורתודוקסית. כאשר מסתמכים אך ורק על מקור אחד בלבד ועוד על מקור מידע לא אמין ומשוחד לעולם " ובכן ידידי לא הייתי מזלזלת כך באלה שבזכותם אתה פה ובזכותם העם היהודי עבר את כול המכשולים האפשריים שיכלו לעמוד לעם ונותר העם היהודי תרבויות קמו ונפלו אימפריות התרסקו והעם היהודי פה כואב ואף תמוה עד כמה חלק מבני עמנו רחקו מהאמת תמורת רצונם להיות דומים לעמים ולא אין אני מזלזלת בעמים בחוכמותיהם וכו חלילה לי מכך לעשות שהרי הכול החכמות ניצוצות התורה בהתמחויותיהן ולכך יש להאירם מאור התורה שאחרת אותם ניצוצות הולכים ומחשיכים עד שנו טוב כמו כול התרבויות האלה שאתה ככה אוהב לנפנף בהם פשוט נעלמו מה שאינו מורה על חכמה מרובה חלק מאתנו אכן בדרך רחוקה וכמה טוב שברוב חסדו אפשר לנו הקדוש ברוך הוא פסח שני נראה ככה שאתה מאוד מעריך דתות אחרות תרבויות מדע וכו וטוב שכך שהכול מתורה ודאי אולי שמעת שאת האמת יש לשמוע ממי שאומרה אז ככה אולי בשבילך דברי היהודים האורתודוכסים " כאשר מסתמכים אך ורק על מקור אחד בלבד ועוד על מקור מידע לא אמין ומשוחד לעולם " הנו לא אמין וכו אם כך הרי ודאי שכול דברי ישוע למשל אינם אמינים שכן אמר כול אשר יאמרו לכם תשמעו ותעשו (הפרושים -היהדות האורתודוכסית ) כי תורת אמת בפיהם יתכן ויש ואכן ישנם כאלה כמו מכול מגזר אשר אינם הולכים בתמים אולם אין להכליל זאת על האורתודוכסיות ישנו הבדל בין רפורמה שמובנה שינוי של קוים מנחים של אמת לבין מובן התחדשות (ישנה רפורמה שהנה שינוי קוים מנחים וכך נצרך אולם לא בהקשר עניינו ) באם הבנת זאת הבנת שיש מקום להתחדשות אולם אינו חדש אלא הכרתנו המתרחבת לקבל עומקים ובינה ומישורים של אותה אמת ואותם קוים מנחים בהתאם לפה ועכשיו כול הדתות ? כן כול החכמות? כן מדעים? כן אבל למה להצטמצם וללכת בעקבות הגויים במקום להיות הגוי המאיר על אותן חכמות למענם ולמעננו הרחבת הדעת הכללית הגויים עשו עבודה רבה בהתמחויותיהם ועל כך יש להכיר תודה ולא איני רוצה לשמוע כאלו המלה גויים הנה מלת גנאי אלא אם אתה תופש אותה כגנאי כפי שנראה שהנך שאחרת לא היית מעיר לאור הגנוז בהקשר למלה זאת גויים בפשטות הנו עמים וכן גם ישראל נקרא גוי קדוש על פי רוב וממקום נקי הרי כשמי אומר גויים הדבר הנו ללמדנו שהכוונה לעמים לאומות זוהי ענוה שאחרת במקום לומר הגויים נומר גוי קדוש והעמים כמו כן באם הנך אוהב קרוא הרי שברשותך הנני ממליצה לך לקרוא את ספריו של וליקובסקי יכול להאיר לך כמה נקודות יצא לי ממש לאחרונה לקרוא את ספריו בבית בו עבדתי ומה יפה היה לראות שעוד טרם קראתיו הכרתיו ואף כתבתי בנושא בברכה הלה

 

[פלמוני777]

הטלפון השבור

מצחיקה עד למאוד שיטת הרמבם בנימוק ``דברים שאמרתי לך על פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב``! ‏ ``והיה זה תכלית החכמה בדת, שהוא ברח ממה שנפל בו באחרונה - רצוני לומר; רוב הדעות והשתרגם, וספיקות נופלות בלשון המחובר בספר ושגגה תתחבר לו. ותתחדש המחלוקת בין האנשים ושובם חבורות, והתחדש הבלבול במעשים`` ‏ ובמקום לבקר את שיטתו הבנויה על משענת קנה רצוץ האריסטוטאלית, עד שאפילו האברבנאל מסתבך עם הבנת דבריו האם המסופר במיקרא התרחש כפי שנכתב ? או שמא הכל עורבא פרח ולא היו דברים מעולם, אלא הכל משל כיד ההזיה הטובה עליו? כך שאין לתמוה אם הרמבם עקר פשוטו של מיקרא, עד שאפילו לדבריו אין כל הוכחה מהתורה שאלהים ברא את העולם ! והכתובים יוכלו להתפרש בצורה אלגורית כפי משחקי המילים שערך בנושאי ההגשמה. ומה פלא אם לדבריו דוקא בדברים שבכתב נופלים במבוכת הספיקות והמחלוקות! בהיות ושיטתו נטולת היגיון לוגי. ואם כבר להד``ם אלא הכל משל, מה פלא אם לכל אחד משל משלו. ולחינם הלעיז בספרו שנוכח שמרבית הרבנים נעדרים לוגיקה בסיסית בהבנת הניקרא, אם בזקנותו אינו משתמש בפועל במלאכת ההגיון היבשה שטרח לחבר בינקותו.

 

[הלה מורז]

רגע חושבים

שלום חג שמח היי גלבטרון אמנם לא אליי פנית באופן ישיר אולם בכול זאת החלטתי להרים את הכפפה כלומר לקבל את הצעתך ולחשוב בהיגיון ואולי ליותר מרגע להלן הצעתך: " תחשוב לרגע בהיגיון אם אכן סיפורי התורה הם אמת היסטורית צריכים להיות ראיות לכך במציאות, נכון?, ובכן ברשותך אחשוב בקול רם פלמוני הזכיר יותר מפעם אחת את המילים משחקי מילים באם קראת את מסריי הרי שדי להתבונן באותם "משחקי מילים" על מנת לראות בבירור באופן אובייקטיבי לחלוטין שהנם מתארות תהליכי חיים ואמיתות כפי שהן ברוחניות ובגשמיות מכול זויותיהם אינסוף זוהי שפת הקודש שפה שלמה זוהי השפה האחת אשר דברו בטרם נבנה מגדל בבל שלא במובן הכול דברו לשון אחת שכן כתוב נפרדו ללשונותם עוד טרם מגדל בבל ובכול זאת כתוב והיתה שפה אחת דהיינו הכול הבינו עומק הרוחניות של לשונותיהם לאורה של שפת הקודש למשל המובן שאת שפת הקודש לא ניתן לתרגם את התורה אלא במובנה הגשמי אולם לאור שפת הקודש יכולה אותה שפה להיות מוארת ובכך התורה מובנת "משחקי המילים " האלה הנם אחת הדרכים האופנים של תרגום התורה לשפה שהנה מובנת לכול הגיונית לכול שכן הנה דעת גן עדן אותיות נדע התורה שעשועיי כאשר אין מובנו שהאדם חושב שזהו משחקי מילים אלא שעשוע אינסופי של התורה של אותה האמת האחת כעת אם נבחן למשל באם קראת את מסריי את המלה נאצי ו"אותו משחק" מילים אשר כפי שהובא צאני ינאץ וכו הרי שדי ברור לכול דעה אובייקטיבית שהמילה הזאת כאשר מבינים אותה באופן של שפת הקודש הרי משקפת אמת אובייקטיבית גשמית היסטורית שכן אכן הובל" כצאן לטבח והשם אכן הוביל צאנו קוממיות לבטח והנאציזם והקשר אלוהי הצלמים אכן מנאץ השם ו6 מיליון אינו מספר מקרי ומשקף ברובד הכי גשמי את מובן 600000 וכו וכו הרי שהנך רואה שהמשחק המילים הזה האלגוריה הזאת כביכול כביכול משקף אמת גשמית ודי בכך שיובן שאין ולו דבר אחד בתנך " שהנו אלגוריה או איזה מובן רוחני שאין לו ביטוי בכול הרבדים עד לגשמי ביותר שכך האמת כפי שהבאתי יציאת מצרים והניסים והשואה יש להן הקשר ישיר והנן מבטאות את מובן שאין העולם יכול להתקיים בדרך של נס לאורך זמן שהנו הפרעה לטבע הרגיל כך אין העולם יכול להתקיים מבלי שיבוא לחורבנו כאשר המסה קריטת הנה הפרעה כדוגמת היטלר ורק האור ממשיך על מנת להבין את ההיגיון של כך אינך יכול ממקומך זה של היגיון גשמי גרידא כלומר אלא ממקום של מעבר להיגיון הגשמי הרגיל אולם הנו אף מחזק את ההיגיון הגשמי אולם ראשית להיות מעבר דהיינו באני הגבוה שלך או לעבור בנקודה שבלב שרק משם ניתן לקרוא את התורה באופן של משמעות עמוקה של התורה שעשעועיי בחיים עצמם כן גם לגרוס משניה זה שעשוע תורה להיות במה שנקרא באני הגבוה משמעו היות האדם בעדן שבו מואצל כלומר במצב זה כבר האדם הנו במקום של מובן נדע ללא טוב ורע שכן בעדן אין עץ הדעת טוב ורע ועץ הדעת טוב בטוב המוחלט בעץ החיים שלם כלומר כול השפות למשל כבר נמצאות באחדותן משם יוצאות להמחשה להיות עצים בגן כלומר בעולם הגשמי שהנו גן של אותו המקום כלומר העולם הזה ועץ החיים בתוך הגן כלומר כול העצים הנם בלתי מנותקים מעץ החיים משפת הקודש ומובן שפה אחת אולם כבר יש לשונות מגדל בבל מובנו שהלשונות שהנן מלכתחילה יחסיות במגדל בבל נשתברו נתבלבלו ונהיו יחסיות אף יותר בקטן כאשר כול שפה לשון כול עץ בגן מנותק מעץ החיים הרי שהנו עץ הדעת טוב ורע טוב בשל מקורו ורע בשל בחירתו כלומר חסר כאשר העצים השפות הנן מחוברות למקורן המאיר עליהן למצב שהלשונות רבות אולם שפה אחת מובנת לכול בשל שהנה שפת דעת המוכרת לכול מחיי היום יום אולם נצרך להיות מעבר כדי לראות זאת התורה נתנה לבני אדם אמת אחת לשונות רבים שפה אחת אפשר להמחשה לומר מהרוחני ביותר במעבר שמעבר ועד לגשמי ביותר אין כלל שאלה האם התרחשו הדברים המובאים בתנך" באופן היסטורי אם הבנת את כול הנל " אזי מובן לך למה תודה על שאפשרת לשתף אה כן וניתן לראות למשל את מובן שאותה האמת היא המשתקפת בכול הרבדים רגע רגע בחיינו הרי שהנה למשל מובן גן עדן גן במובן גנים גנטיקה ודנא המפותח והמתפתח כפי שהובא במאמריי הדבר קשור לעניין התפחת הבצק פסח ובכורים ומובן המנחה אבל לא אכנס לזה כעת בברכה הלה

 

[הלה מורז]

.......חושבים

כאשר האדם מתפתח ממקומו המפותח הרי שאז מתגלה לו נס החיים בכול רגע נתון בחיים הגשמיים ממש מבלי שהדבר יהווה הפרעה לטבע זה מובן חיי גן עדן הפער בין כך לבין התפתחות שאינה הפחתות כלומר בדרך התפתחות מצד הקליפה פער זה הנו גיהנום באותו כדור ארץ ממש או גן עדן של שוטים אדם בגן עדן עליון מובנו אדם המתפתח ממקומו המפותח ובכך באופן פרטי חיי גן עדן בגשמי מבלי להיות עוור לגיהנום של ההולכים בדרך זאת זה מובן היש יודע את החסר באם בני אדם יחו באופן של מתפתח ממקומם המפותח =איזה הוא עשיר? השמח בחלקו ואת השם עובדים בשצחה הרי שמובנו שפה אחת מקור אחד יהוה אחד האנושות כיום כפי שהנה דור שכולו חייב כך הנה דור שכולו זכאי שכן זוהי אנושות שרכשה מספיק דעת על מנת להיות זכאית לעמוד למבחן של בחירה האנושות טוענת שהיא נאורה כולם אומרים שהם מצד האור גם אלה שפועלים מצד החושך אולם כולם רוצים להראות שהנם מצד האור שכן האדם טוב מלידתו ממקומו המפותח אז זו אנושות נאורה שכך טוענת אז יש לאנושות זאת זאת להוכיח זאת הלכה למעשה והבחירה תעיד אדם אשר בחירתו אינה עתיד טוב לילדיו מחר וזאת במעשיו ובחירותיו היום אינו ראוי להקרא אדם באם טובת הילד אינה מתקיימת ולא רק במובן אדם לילדיו נכדיו ניניו כי אם כול אדם באשר הוא מה הנו משאיר איזו מורשת ממקומו בחלקו לדורות הבאים מה הם מעשיו ומה נצרך לעשות על מנת לודא עתיד טוב באמת וזאת היום כול אדם הדורות הבאים כולם הנם ילדיו בהתאם לחלקו בעולם ומה שהשאיר להם מורשת ממקומו בחלקו בסהכ" העתיד של הדור הבא אדם אינו בוחר טוב באמת אינו ראוי להקרא אדם שכן בצלם כדמות מובנו היות כמדת השם האוהב את ילדיו ודואג לעולם שנתן לבני האדם לכול הזמנים בחירותיו של האדם בחיים מעידות באם הנו באמת ראוי להקרא אדם המפותח והמתפתח בצלם כדמות ומעפר אולם נפיחת השם באפו ידידי אומר שגן עדן גיהנום הנם מן התפישה הנוצרית והקשרו לאחר המות בשל שבכול האמיתות היחסיות השלם שכן הכול ניצוצות תורה הרי שבאם נתבונן בתפישה זו שבנצרות ונבחן את השלם שבה לאורה של תורה הרי שאכן הנה ביטוי של רובד יחסי של גן עדן וגיהנום לאחר המות להלן: גן עדן וגיהנום =עץ הדעת טוב ורע עץ הדעת טוב ורע גם אם בחר האדם טוב שבעץ מבלי שהנו חובר לעץ החיים מובנו גרוש מגן עדן ובחירה במות אם כך האדם מחוץ לגן עדן הנו אדם מת ובכך גן עדן וגיהנום מובנו לאחר המות שזה בעצם פה ועכשיו שכן הכול מתקיים עד לרובד הגשמי ביותר ואכן גן עדן גיהנום מתקיים פה ועכשיו אפשר לבחור גן עדן האנושות זכאית לאחר כול הדעת שרכשה להנות מהפירות של אותה הדעת ובכך מתגלה נס החיים רגע רגע ללא שמהווה הפרעה לטבע גילוי אינסופי לאדם המפותח- הבוגר אחראי שהנו כילד המגלה עולם ומתפתח שלא במובן הולך ופוחת התורה שעשועיי עונג נצחי לשונות רבים שפה אחת דעת אינסוף לכך נצרך ובחרת בחיים בברכה הלה

 

[גלבטרון]

שלום הלה

תחילה רק אומר שתרגישי חופשי להגיב לכול תגובה שלי באם את מוצאת צורך בכך וברצונך להגיב לדבריי. הסיבה שאני נמצא בפורומים היא כדי לקיים דיאלוג עם כמה שיותר אנשים וזאת כי אני מאמין שדרך דיאלוג פתוח ניתן ללמוד ולהחכים. כעת לדבריך, מדבריך אני מבין כי הינך מאמינה כי השפה העברית היא שפת קודש (אנא תקני אותי אם הבנתי לא נכון), יתכן אף את מאמינה כי היא נוצרה מידי שמים. אך בעקבות למידה ומחקר חוקרים גילו כי השפה העברית, כמו גם לטינית (שהיוותה הבסיס אנגלית וקרילית), ערבית וכן שפות אחרות כמו ארמית ועוד.. התפתחו מתוך האלפבית הפיניקי ולא ממקור אלוהי/שמימי. להלן קישורים שמקורם ב-:Workstations at Maryland (WAM) is an Office of Information Technology (OIT) project that provides open workstation laboratories and remote access services for the use of students, faculty, and staff of the University of Maryland at College Park. http://www.wam.umd.edu/~rfradkin/alphapage.html http://www.wam.umd.edu/~rfradkin/phon-heb.html http://www.wam.umd.edu/~rfradkin/latin.html וקישורים מקורות מידע אחרים כגון אנציקלופדיית בריטניקה ואחרים: http://www.britannica.com/eb/topic-457154/Phoenician-alphabet http://near-eastern-history.suite101.com/article.cfm/the_phoenician_alphabet http://www.omniglot.com/writing/phoenician.htm אשמח לשמוע את דעתך על המידע שמופיע בקישורים הנ"ל ועל יתר דבריי מתגובתי הקודמת

 

[הלה מורז]

שלום גלבטרון

שבת שלום הנך אומר : "תחילה רק אומר שתרגישי חופשי להגיב לכול תגובה שלי באם את מוצאת צורך בכך וברצונך להגיב לדבריי" ובכן גלבטרון רב תודות על כך ומכיון שאני לוקחת את דבריך ברצינות הרי שהנני מרגישה חופשיה לשתפך ממקומי בטרם אעיין בקישורים ששלחת ואעיין בהם בהמשך עניין השפות מה מאיפה ממי והמשמעות יתבהרו צעד צעד שפת הקודש אינה מחכמת אדם ן v מאציל -עברית ן v השפה המוטבעת בשלמות באדם - לחכמות האדם בכול הלשונות שפה אחת לדעת שכן התורה נתנה לבני אדם מעבר לזמן והיסטוריה השפה וה לשונות המפותח והמתפתח באופן של שיבה למפותח <---->או הפחתה באם ההתפתחות הנה במנותק מהמפותח עד למצב של אבוד השפה כלומר המדבר המבדיל האדם מן הבהמה דהיינו אדם קדמון של מערות ומחזור כללי של התפתחות כלפי מעלה רכישת השפה מוטבע - נרכש ----------> סימנים מוסכמים אותיות האלף בית העבריות המקוריות כפי שהן בדיוק כיום ------ שיבה מקום הנפילה של המדע - ומובן התפתחות שהנה שיבה למפותח הלשונות בהתאם לזויות משפת הקודש ובפני עצמן הנן אמיתות יחסיות שהלכו והופחתו לאמיתות יחסיות קטנות עוד יותר למשל המלה נאצי אין לה משמעותה השלמה אלא אם לאור שפת הקודש המאירה אותה במדוייק או למשל דמיון שבצליל לשפת הקודש המאיר היחסי לשלמותו =אור לגויים חכמות מאירות משמעותו שהחכמות הדתות השפות וכו רואות את השלם שבהן הדבר הנו כפי שמוביל לשיבה עלול להוביל אחדים חכמות אחדות דתות אחדות למובן מגדל בבל שכן כאשר הניצוץ מואר בשלמותו כלור האדם רואה את החכמה השלמה שבניצוצו אף על פי שמאורה של התורה הרי זהו מקום העלול להפיל האדם למשל בטרם מגדל בבל אמנם לשונות רבים אולם שפה אחת כלומר מבינים לשונותיהם בהתאם לדעת השפה האחת אם כך מדוע מגדל בבל ומה משמעותו שכן זהו מקום בו האדם עלול ליפול למקום שחכמתו נהיית אמונתו כלומר ראית השלם לאור תורה המרחיבה את ניצוצו הרחבה זאת האדם מיחסה לעצמו דהיינו חכמתו אמונתו ברגע שדבר זה קורה מיד באותו הרגע ישנה נפילה שבירה =מתפתח באופן של הולך ופוחת כעת נבחן כיצד באיזה אופן אף הדמיון שבצליל לשפת הקודש מאירה השלם שבכול שפה למשל המלה peace משמעותה שלום לאור שפת הקודש מתארת מצב ששלום אמת הנו כאשר האדם מצוי בפיוס מפוייס עם העולם עם עצמו עם אלוהיו או למשל המלה love המתארת מצב של אהבה אולם אהבת אמת אינה אלא אם הנה לב ובמובן הרחב העמוק משמעות כול ראש שהנו לב ומובן בצלם מלבו של השם ההבנה למשל שpeace משמעותו פיוס פיס =פי סומך כלומר דברי האדם דבר שלום סומך ונסמך בדבר השם ההבנה הזאת של משמעות המלה פיס הנה השפה האחת המוטבעת בכול כאשר האדם הלך ורחק מטבעו באמת כלומר מוייצר ועוד לפני ליצר הרי שהמלה פיס אינה אלא מובן שלום שלא חייב שמשמעותו שלום אמת כלומר מלה ריקה ותו לא ומשמעות מגדל בבל בעוד כאשר מובן השפה האחת שבכול מאורה של שפת הקודש עברית שפת המעבר הרי פיס-peace = ספ יוד כלומר מצב של שלום של פיס אינו אלא כאשר האדם הנו עובר סף יוד דהיינו הנו במשמעות וייצר ולא הרי שפיס הנו פס יוד כלומר פס החוצץ בין אותה הלשון ממובן יוד דהיינו יצר ומובן למשל מגדל בבל ובכך המלה פיס peace למשל הנה על משקל מובן לא יותר משפה של סימן מוסכם בין בני אדם אולם ללא הערך המשמעות באם ממשיך להתפתח האופן של הפחתות הרי ששפת הסימנים המוסכמים הנה כשפת אדם קדמון של מערות ומשם אלה אשר במחזור שיבה מתפתחת שפת הסימנים הנל" לשפת סימנים מוסכמים של דבור ומכך להבנת השפה האחת שבכול הלשונות ומכך מובן שפת הקודש כלומר שיבה למתפתח של המפותח וחלק אחר פשוט נכחד נעלם למשל דינוזאורים המורים על חומר רב גשמיות גדולה ללא רוח ללא מוח כלומר "מספר" סוגים של אדם קדמון של מערות חלק שלא המשיכו בשיבה של התפתחות ונעלמו לעד ואלה שהמשיכו במחזור שיבה מובן התפתחות שאינה באופן של הפחתה דהיינו הדעת הנרכשת באם דעת זאת נרכשה בחכמה זאת הבחירה העומדת עתה בפני האנושות הבחירה תעיד ומכך כפי מובן אותם "בני אדם " שאבדו לעד ואלה הממשיכים כיום ממש מהדברים לעיל והאופן ששפת הקודש מאירה השלם שבכול ניצוץ ממקומו הרי שכול הדיוט יכול לראות בבירור שראשית המפותח השלם כלומר מן הדין שיהא ראשית שפת קודש המדע מחפש את החוק המאחד והחוק האחד מלפניו תמיד בלתי נראה או נראה על פי ........ עד כאן לעת עתה שבת שלום הלה

 

[פלמוני777]

שוב פעם משחקי מילים ?

אסתפק באומרם שהמתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי, והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף ! ‏ לא לחינם הכריחו שהתרגום הנכון שאיננו גובל בבדאות או בחירוף וגידוף הרי הוא התרגום שלנו שלדבריהם ניתן בסיני. ‏ הכל מודים על התרגום הארמי שניתן בסיני. והכל מודים שהתורה נאמרה בלשון הקדש. אך לא הכל מודים שלשון הקדש הינה שפת התנך. וכבר היכו הרמבן והראם על קודקודו של רשי בפסוק ``כי פי המדבר אליכם`` והוכיחו באותות ובמופתים, א. לשון הקדש הכתובה בתנך הינה שפת כנען ולא עברית. ב. השפה העברית הינה ארמית. והוכחתם, שיעקב קרא לגל בשם ``גלעד`` ולבן קרא שמו ``יגר שהדותא`` כשפת עבר הנהר. ‏ אף כי אין התרגום שבידינו אותו תרגום הנמצא בידי חזל, שהלא אונקלוס מתרגם את ``עטרות ודיבון`` עכ``פ ודאי שכל פרשנות זולתו בהכרח שגובלת בבדאות או בחירוף וגידוף. כך שאין מקום למשחקי מילים החורגים מפשוטו של מקרא.

 

[arriy80]

זוהי אמונתך.

א) פעמים מספר רמוז בתורה על אודות הפירוט בע"פ. לדוגמא: "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ ... כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ" - בשום מקום בתורה לא כתובות הוראות שחיטה. * עצם הניקוד הוא מסורת שבע"פ. שהרי שיטת כתיבת הניקוד הומצאה לאחר נתינת התורה והקריאה היא אחידה בכל תפוצות ישראל. זוהי אחת הדוגמאות למסורת האחידה. ב) לא נכון. * עובדה שללא ניקוד - שהועבר בע"פ - משמעותן של מילים רבות תשתנה. מכך מוכחת המסורת בע"פ. לדומא: "לא תבשל גדי בחלב אמו" - בְּחֵלֶב = שומן, או בַּחֲלֵב = חָלָב. רוב מוחלט של המצוות נתון לפרשנויות שונות, ולולא מסורת וכללי לימוד, לא ניתן לדעת מהי כוונת הכתוב. * "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶךָ" - אין שום אפשרות להבין את כוונת הכתוב ללא ההסבר שהועבר במסורת. * עניני הממון לא יובנו ללא הגדרת "קנין" מהו? מהי גניבה ומהי גזילה, ומה ההבדל ביניהן? מהי ריבית האסורה, ומהי השקעה נושאת רווחים המותרת? כך ברוב מוחלט של המצוות שאין אפשרות להבין את פרטיהן ללא מסורת בע"פ. ג) "הגורם שכתב את התורה" לא רצה להעלות על הכתב את פרטי המצוות מפני שגם הכתב ההוא היה נתון לפרשנויות. בכל מקרה ובכל אפשרות, צריך הוראות בע"פ שיועברו לצד הכתוב ושהן חלק בלתי נפרד ממנו. הלימוד בע"פ עדיף יותר מהלימוד שבכתב, שבעזרתו אפשר לשאול את המורה המלמד ולהבין טוב יותר וברור יותר את הנלמד. בעת שהיה קשה ללמד והיה חשש שהתורה שבע"פ תשכח, היא הועלתה על הכתב, וגם היא צמודה לכללי לימוד שמועברים בע"פ. ד) >כי היא התעוותה עם השנים < - הנחה חסרת בסיס. >ומי יודע אילו שינוים נערכו בה לאורך הדורות< - טענת "שמא" איננה טענה כלל. יעידו כל תפוצות ישראל שחזרו עם אותם הפרטים, אותם המצוות, אותה המשנה ואותה הגמרא. המשנה והגמרא שהן הבסיס לתורה שבע"פ, הן המקור המוסמך היחיד בכל תפוצות ישראל מאז גלותו לפני אלפיים שנה. דווקא משחק "הטלפון השבור" הוא הוכחה שהמסורת מדוייקת! אם עם ישראל בכל מקום בעולם מניח את אותם התפילין, משתמש באותה המזוזוה, שוחט באותה הצורה, כללי שמירת השבת הם זהים (וכך כל כללי המצוות), הרי שזוהי ההוכחה הגדולה ביותר שהמסורת הגיעה מאותו המקור, וכלליה הועברו באותה הצורה בכל תפוצות ישראל. זה פשוט אבסורדי לגמריי לטעון טענות חסרות שחר, להניח הנחות אישיות לא מבוססות ועוד לטעון "מגוחך". כל השורות האחרונות שכתבת יכולות להאמר גם עליך, מקוה שתפנים. גלבטרון היקר, אין צורך במענה שיוביל לויכוח עקר ולא תועלתי. כתבתי זאת רק בכדי לנפץ את הילת ה"אמת" שאתה מתהדר בה. האמת היא לא נחלתך בלבד, וגם לא לא נחלת כל הלובש כובע חשוב כזה או אחר. ואסיים במשפט הזהב שלך: מספיק לחיות בפחד ובעולם של שקרים, צא, למד ותראה את האור.

 

[גלבטרון]

תגובתך היתה צפויה מראש

וכפי שבקשת (כי גם אין טעם) לא אסביר ואראה לך (שוב!) עד כמה דבריך שגויים. תמשיך להיות מקובע להקשיב רק לרבנות האורדוקוסית ולהתעלם מכל העובדות, הראיות והדעות האחרות. אם אתה רוצה לחיות בבורות מי אני שאמנע מימך לעשות זאת

 

[הלה מורז]

לא תבשל גדי בחלב אמו וגאולה

שלומות נקודת מבט להבנת פרשת משפטים ניתן להגיע מכול מלה בה למען תוקל ההבנה לדברים שיובאו בהקשר הפרשה הדברים יובאו לא בהכרח על פי סדרם אנו נבחן ראשית את משמעות הרוחנית של לא תבשל גדי בחלב אמו לא תבשל גדי בחלב אמו יש לו הקשר ישיר לביטוי פרי מגדים ממ גדי ממ בממ ותקונו המסמל את המים היצר הנקבי וכו המעשים בעולם הם זרעים ופירותיהם לא תבשל גדי בחלב אמו =אין לעשות מעשים לזרוע ולקוף פרי של מה שהנו רק ברובד חומר רק ארץ ללא שמים האם מסמלת את החומר ארץ מסבה זו נאמר לשפוך את הדם כמים כלומר להשקות את האדמה ברוחניות שאז הדם הנפש היצרים הנם יצירתיות כפי שבהמה טהורה מותרת לאכילה בשל עניין מפריס פרסה מעלה גרה והדגה הטהורה בעלת קשקשת וסנפיר שזהו לבושו במובן הרוחני של אדם וחוה לפני החטא במובן הרוחני נאמר שיש לעשר מקץ 3 שנים שזהו גוף נפש רוח בשנה השביעית אדם של שבת הנשמה ניתן לראות היטב בפרשה שאין עניין שהוא נגד הגוף האדמה ושאין דברים גשמיים בחוקים עומדים בפני עצמם שהתורה אינה חיצונית כי אם פנימית ומקפת הכול בכול כול ניתן לראות שיש להנות מהגשמי אלא שלא במנותק מהנשמה מהרוח על מנת שהגדי יהא פרי מגדים ולא גדי בחלב אמו פירות של חומר ממקום של חומר (אם הגדי) כאשר כך הרי שהפרשה מסיימת בחג הסכות (םרשת ראה) איסוף איש כמתנת ידו =כפי פירות מעשיו בכול הרבדים פרשת כי תבוא הנה המשך ישיר ואינה נפרדת ומתחילה במנחה על משקל מנחת הבל גדי -רועה והקשרו לפרי מגדים אחרי כול ההדרכות שפירותנו לא יהיו פרי באושים כשל קין חומר בחומר =גדי בחלב אמו לעבדה ולשמרה שמור זכור לטפח לטוב שימור לזכור לשמור ואכן מהאמור ניתן לראות את ההקשר של גדי בחלב אמו הנו במובן הקשרו ללא תחיה מכשפה טו וְכִי-יְפַתֶּה אִישׁ, בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה--וְשָׁכַב עִמָּהּ: מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ, לְאִשָּׁה. טז אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ, לְתִתָּהּ לוֹ--כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת. {ס} הפסוקים לעיל תמוהים כביכול הפסוק עוסק באשה מכול גיל שאינה נשואה ונחשבת לעניין זה בתולה המנהג באותו זמן שאשה שאינה נשואה מתגוררת בבית האב ולכן בכול גיל ההורים אפוטרופסים באם מי רוצה להנשא לאותה אשה ראשית מבקש מהוריי האשה יהא גילה אשר יהא באם האשה במצב זה הכירה מישהו אשר דבר על לבה והסכימה לקיים עמו יחסים מיניים על פי החוק האלוהי ימהר לשאתה על פי חוק של מטה לאב יש זכות להתנגד ולבקש פיצוי בשל שלא נשאל תחילה כנדרש ולבקש פיצוי בזאת זהו גם ענישה של האב בעקיפין את הבת מבחינת זו שגם אינה נשאת לאיש שפתה אותה או חפצה בו אף אף איש אחר לא ירצה לשאתה ונשארת בבית ההורים העניין תלוי על פי רצון האב לעשות את הנדרש לפי החוק האלוהי עליו להרשות אולם יש בחירה חופשית בנושא זה לאב על פי "צו" לבו באותם זמנים למעשה פסוק זה נוגע לנקרא "כבוד המשפחה" בתקופה בה יכלו לנהוג באופן שאנו רואים אף היום מגיעים לידי רצח פסוק זה מלמד כיצד לנהוג לאותם אלה שעניינם כבוד המשפחה מבלי להגיע לרצח וכו על רקע זה במישור של הדברות הפונות לערב רב הפסוק הנו לקיים כבוד אב ואם באותה מדרגה של הבנה את עניין כבוד שאף אם אין אוהבים את החלטת אותו אב למשל יש על הילד לכבד רובד זה של כבוד המשפחה ומשמעות כבוד אב ואם אינה נפוצה היום שהעולם עלה מדרגה עבור אלה למשל שעדיין מצויים במדרגה של עניין כבוד המשפחה מגיעים להפרת דיבר חשוב ביותר הנקרא לא תרצח זוהי דרך שלא לעבור כל הדיבר ולשמור על עניין כבוד כפי הבנתם כבוד כלומר מרובד זה הנו שמור חיים ברמתה הנמוכה ביותר מכיון שהכתובים מדברים לכול הרי שעבור אחדים מובנו להחיות עבור מדרגה אחרת משמעו ציד מכשפות שאין לעשות בהבנה של פשט קראית את הפסוק כלומר כולל בו אל תעשה לאחד ומצוות עשה לשני למשל ימהר לשאתה על פי אופן החוק האלוהי וכך עניין המלה יפתה שבפסוק בהבנה עמוקה על פי החוק האלוהי לשאתם במהרה שמדובר באנשים אוהבים ולא יעמיד האב בפני בתו פיתוי כלומר שעלולים להמשיך בכך שזה מובן עניין זרעי נחש של האב שהנחש שם פיתוי בפני האדם עבור מדרגה אחרת משמעתו שלא יתפתה לדבר רצח

 

[הלה מורז]

לא תבשל ........המשך

סדר הפסוקים אינו מקרי מכשפה לא תחיה לא נאמר ציד מכשפות והוצאתן להורג אלא לא תחיה לא תשתמש בשירותיהן כלומר לא תתן פרנסה וכו שאחרת היה כתוב להמית לא תחיה בעניין זה משמעו שמכך אין ביכולתה להתפרנס לחיות מכך ומחייבים אותה עי" כך שלא לעסוק בכך שאחרת ללא אוכל פרנסה וכו קורת גג וכו מתה במילא כפי שהמובן לא תחיה ממנה זרע יש להבין שאין מדובר על אלו שנקראו מכשפות והועלו למוקד וכו למשל מכול דבר ודבר בחיים ניתן לעשות מזה כשפים במובן של מחסירים מהאמת וכך למשל האומרים שהקבלה הנה כישופים הדבר נכון לגבי כול דבר על פי האופן בו בוחר האדם לפעול שמוש לרעה בדבר מה טוב בכול מיני צורות של כך =כשפים במובנו האמיתי לכן לא תחיה מכשפה שלא תתן חיים לסוג זה של חיים שהולך ופוחת כטבעו של הרע חוסר =מות = אל תשתול בשדך זרעי נחש הפסוק מקפל בתוכו אזהרה מהבנת הפשט באופן של קראות הכיצד? מכ שפה הנו אומר אל תפחית מהשלם של הכתוב ותבין זאת למשל באופן קראי שהמובן הוא שכול אשה שעוסקת בעשבי מרפא למשל הנה מכשפה ותצא לציד מכשפות שעי" כך הנך מחיה מכשפה בפעולתך כלומר המעשה הזה הנו מכשפה שזה מובן לא להחסיר הפסוקים הנל" הנם מותר האדם מן הבהמה גובר על יצרו וכו ולכן הפסוק הבא : כל שכב עם בהמה מות יומת שהדבר מובנו שאם אינו גובר על יצרו הנו מחיה מכשפה -זרעי נחש וכו "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיף אמלא " לאור האמור לעיל שפרשת משפטים הנה קדושת החיים ומובן שלא יהא חומר בחומר שתוצאות של כך עקרות המובן של לא תהא עקרה בארצך מובנה שהכול נושאים פרי שכך קדושת החיים הפרי הנו במובנים רבים של כול מעשינו נשוב להבנה של פרי מגדים - שמן הנשמה לא תבשל גדי בחלב אמו ברובד הרחב אין לשים החומר אדמה -שמה של עץ של מעלה על עץ של מטה שאז הענפים הם על ענפים השורשים על שורשים שאף זה חומר בחומר והפרדה בין רוח לחומר בכול היפוך חייב שיהא רוח וחומר ובכך הגדי והקשרו לפרי מגדים מגד שזה השמן באם הפירות הם עם הרוחני שמן הנשמה אברהם ויקח חמאה וחלב ובן הבקר מלמדנו על משמעות הרוח בחומר על משקל מובן המלאכים המבקרים אותו גוף נפש רוח והוא עומד עליהם תחת העץ - אברהם במקומו עליהם כלומר הנקרא יש בעל בית ואולם תחת העץ כלומר מואצל מעץ החיים שמעל אברהם השם הדברים לעיל יש להם הקשר ישיר למובן דתיים שאינם ציוניים ולציוניים שאינם רוחניים במשמעות רוחניות במובנה היהודי העמוק .......

 

[הלה מורז]

לא תבשל ...המשך

.....אין דבר שהנו לשוא בעם ישראל ומכך נתבונן בתופעה הנקראת חילוניות מנקודת מבט של תרופה הקודמת למכה ו הנצרך על מנת לקיים את עם ישראל בארץ ישראל באופן גשמי ונקודת הממשק לרוח תופעת החילוניות בעם ישראל אינה תופעה במובנה הרחב עתיקת יומין והנה תופעה צעירה למדי הבטחת השם לעם ישראל הנה לרשת את ארץ ישראל שזו נחלת העם היהודי ומשמים נתנה לכול הדורות כלומר הביטוי הגשמי של מקומו של העם היהודי בנחלתו העם היהודי שהנו לוי במשמעות הרחבה ביחס לגויים נילתו של לוי הנה נחלת השם ובגשמי הנו בכול הנחלות בארץ ישראל (במובן עמוק אף מובן תפוצות ישראל ) שכן ללמדנו שאין הרוחניות של העם היהודי נפרדת מביטויה הגשמי קיומו של העם היהודי כעם אינו מותנה במקום גשמי כזה או אחר וזאת כבר ראינו היטב במהלך הגלות הארוכה וכו או בתפוצתו במקומות שונים וגם זאת כבר ראינו היטב למשל גם בין מקומות שלא היה קשר ביניהן במשך זמן רב מאוד לעם היהודי אותה התורה ואותה המסורת (נבדל מובן מנהגים שהנם על פי מקום אולם מבטאים את אותה האמת הבלתי משתנה ) אולם אמת יש לה ביטוי בכול הרבדים עד לגסה ביותר (תהליך זמן ) דהיינו ביטוי של מובן נחלת השם בארץ ישראל בשל שמובן שקיומו של העם היהודי הנו קיום רוחני בכול מקום וזמן שאינו בידי אדם כזה או אחר לשנותו או בידי עם כזה או אחר ולא ניתן בידי אדם מאורע וכו לבטלו וכאשר גלה העם היהודי ברובו מארץ ישראל הרי שהמשך קיומו של העם היהודי העתיק המשיך להתקיים שכן קיומו קיום רוחני כלומר את קיום העם היהודי הרוחני אין בידי אף אדם לשנות גם אם משתנים התנאים הגשמיים באופן זמני יהא איזה פרק זמן שיהיה הדבר הנו למשל על משקל הנקרא מאסטר אדם שהנו מאסטר דהיינו בפנימיותו הרוחנית גם אם נדחף חיצונית את פנימיותו לא ניתן לדחוף וכך יובן עם ישראל לוי ביחס לגויים דהיינו המאסטר של העמים או הנקרא הכהן הגדול מאסטריות זו הרוחנית של האדם נצרך שיהא לה אף ביטוי גשמי דהיינו כפי שלא ניתן לדחוף את פנימיותו של הנקרא מאסטר במובן הרוחני העמוק של כך הרי שבשל שהחיים הנם בעולם הזה גם במובנם הגשמי הרי שעל האדם להיות במצב שגם את חיצוניותו לא ניתן לדחוף זהו רובד של בין אדם לאדם ולכן אף אם נדחף יכול להשיב מלחמה שערה ולמובן זה ביטויים שונים כפי למשל הקמתה מחדש של מדינת ישראל העתיקה הנה מובן למשל למשמעות נקמה לעוכריהם על משקל מובן מלחמה שערה בשל שקיומו של העם היהודי הנו רוחני ואינו תלוי בידי אדם והנו בין השם והעם היהודי הרי שמכך יכול להיות מצב בו האדם היהודי בעוד הנו ער רוחנית עלול להיות רדום גשמית למשל מצב של למוד תורה בגלות והידיעה העמוקה של משמעות הבטחת השם וקיומו של העם היהודי בנצחיותו יכול האדם החי בעולם הזה שלא לעשות הנצרך בגשמי על מנת ממוש ההבטחה לקיום אף ברובד הגשמי של נחלת השם בארץ ישראל וחלקו של האדם בעשיה לכך האורתודוכסיות היא אשר שומרת על האדם היהודי באשר הוא בכול מקום וזמן את הקיום הרוחני כלומר עשית חלקו של האדם בגשמי אלא שבאופן של רוחניות גשמית ללא הביטוי הגשמי בגסה ביותר של אותה הרוחניות למשל שמור צביונו היהודי של העם היהודי בכול מקום וזמן אולם ללא העשיה הנדרשת לשיבה לארץ ישראל בגשמיות ממש ולהקים שכינתה מעפר אלא מצב של לקונן על שכינתה בעפר יש להבין משמעות השכינה בגלות שאין משמעותו שהשכינה הנה אכן באיזו גלות רוחנית שהרי גלות רוחנית משמעותה חסר העולם למשל מצוי בגלות רוחנית ברובו כלומר גלה מנשמתו השם ירד עם יעקוב למצרים משמעותו למשל מובן השכינה יורדת עם עם ישראל בכול אשר בני ישראל הנם דהיינו שמירה על העם היהודי מפני גלות רוחנית ........

 

[הלה מורז]

........ד

ומובן עמוק למשמעות גר הייתם בארץ מצרים שמובנו אף על פי שלא בארץ ישראל לא היו בני ישראל בגלות רוחנית שהשכינה אתם בכול אשר הולכים ולכן הנם בכול מקום גר דהיינו אדם גר במקומו לכך ראשית נצרך שיהא במקומו כלומר אינו בגלות מנשמתו (מובן זה של גר במשמעות לגור של אדם שאינו חסר מנשמתו מופיע בתורה פעמים רבות ולמשל בראשית כא:כג "כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה " יש לזכור שבמובן הגשמי על האדם לעשות את חלקו כביטוי של הרוחניות למשל את המצה נצרכו לאפות בעצמנו אלמלא כך עלול האדם במיוחד האדם היהודי בשל הבטחת השם שהנה קיימת לעולמי עד שלא לעשות את חלקו במובן הגשמי ולהמתין שמשמים בבת אחת ירד למשל שבית המקדש של מעלה ירד כבניין גשמי מוכן מטה דהיינו חריצות רוחנית שעלולה להוביל לעצלות גשמית אמנם אכן בית המקדש של מעלה יורד מטה והאדם עושה חלקו לכך החילוניות שמבחינה היסטורית הנה של העת האחרונה ושאין דבר בעם היהודי שהנו לשוא מחוייבת המציאות העתידית של אז היתה על משקל מובן התרופה הקודמת למכה ועשית חלקו של העם היהודי בהגשמת ההבטחה האלוהית שלא רק במובן הרוחני כלומר בעוד אלה המשמרים את הצביון הרוחני של העם היהודי אלה עושים הנדרש לביטוי של כך עד לגסה ביותר לנקראים דתיים חלק נכבד מאוד בכך שהיה נצרך אותה החילוניות כלומר באם היה מצב שבו העם היהודי באשר הוא היה גם עושה חלקו בגשמי עד לגסה ביותר הרי ש "פצול" מעין זה לא היה נצרך מלכתחילה אולם גם זאת אינו לשוא תופעת החילוניות בעם היהודי בגלות עוד טרם השואה היתה ההכנה לנצרך אחרי השואה כלומר למובן הרחב של משמעות שיבה במישור הפרטי של עם ישראל כפי שבמובן שיבה במישור הכלל עולמי ומובן השואה ותפקידה כפי שהובא אלמלא היתה הכנה של מובן החילוניות הרי שלא היתה מתאפשרת שיבה זאת לארץ ישראל נחלתו של עם ישראל בביטויו של נחלת השם ומובן בעיתה אולם לאחר שהדבר נעשה באם ממשיכים בכך במובן העמוק הרי שהחריצות הגשמית עלולה להוביל לתרדמה רוחנית ובכך שני הקצוות נפגשים שכן אין אלה שני דברים המנותקים זה מזה ניתן לומר בגדול שכאשר דבר מה אשר נצרך בעת מסויימת באם ממשיך מעבר לכך הנו ירידה לגלות למשל האורתודוכסיות הרוחנית בגולה מבלי שמתעורר לעשיה גשמית =גלות גשמית החריצות הגשמית בארץ ישראל מבלי שמתעורר לרוחניותו של העם היהודי =גלות רוחנית של מישור העולם הזה בלבד! נבדל ממשמעות גלות רוחנית של הנשמה של הגויים והקשר יציאת מצרים הכלל עולמית וגאולה כללית בכך מובנו שהחילוניות כאשר נמשכת מעבר לנצרך לה = מבשל גדי בחלב אמו חומר בחומר האורתודוכסיות כאשר נמשכת מעבר לנצרך לה במובן אי עשיה גשמית = אינו מכין בקר בחמאה כאברהם אבינו במובן הרוחני רוח בחומר - שמן הנשמה העת הזאת הנה העת בה על הציונות החילונית להתחבר לרוחניות של העם היהודי והרוחניות של העם היהודי להתחבר לציונות כלומר לגשמי קיום רחוני בביטויו בקיום הגשמי על ידי כך מובנו שאין החומר מנותק מהרוח ואין הרוח עצלה מעשיה בחומר ובית המקדש של מעלה אכן יורד מטה והאדם בונה אלה שני הקצוות "הרחוקים" ביותר בממשקם המפגש שבין הקיצוני ביותר נטורי קרתא למשל עם הציוני החילוני ביותר שני קצוות אלה חבים זה לזה את קיומם הגשמי ומובן כול ישראל חברים דרך ארץ קדמה לתורה רק בשל שהתורה קודמת לדרך ארץ בכך מובן התורה דרך ארץ תורה ניתן להבין זאת באופן הבא התורה הדיבר אנכי ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל =דרך ארץ בכול מקום בכול זמן לכול עם ומעשיו בחיים בהליכה זאת הנם תורתו ומובן דרך ארץ קדמה לתורה אולם אינה קודמת ל התורה כאשר האדם חטא כלומר התנתק ממקורו הלך וחסר הרי שאין מובן למשמעות דרך ארץ כלומר אין זו הליכה בדרך ארץ אלא רומס ארץ והתורות למיניהם הנן אמיתות חסרות חכמות שאינן מאירות וכו לגאולה כללית שיבת האדם לדרך ארץ -דעת תפארת שבדעת התורה מרחיבה את החכמות והמדעים החכמות והמדעים מרחיבים הדעת ומובן במישור זה בית מקדש של מעלה- מטה העם היהודי היושב בציון = ציון הכלל עולמי הנוה הכללי זה אלי ואנוהו אלוהי אבי וארוממנהו בברכה הלה

 

[הלה מורז]

כשהעולם מדבר

שלום פנטיות מכול סוג הנה תמיד ללא יוצא מן הכלל מצב של שנאת חינם דהיינו אינו מקיים המובן העמוק של ואהבת לרעך כמוך אני יהוה כלומר זוהי סוג של שנאה הנקרא שנאת חינם שהנו כפירה בשם גם אם נעשים פעולות בשמו פנטי מובנו שהאדם מאבד את הערך מערכו האמיתי והנו במצב שהאדם מכער את עולמו דהיינו עוכר את האמת פנטי בתרגום שפת הקודש אותיות יטנף ואכן אדם פנטי מטנף את העולם דהיינו מכער והנו עוכר ומובנו שבכול נקודה אשר הנו עוכר לאמת הנו במצב של חטא החטאה של הערך באמת אנו רגילים לחשוב על פנטיות בהקשרה לדת אולם אין הדבר כך שכן פנטיות יכולה להיות מכול סוג ובכול מיני תחומי החיים למשל ובמתכוון אביא לדוגמא את הקצוות הקיצוניים ביותר כאשר הנם מצד קליפה דהיינו אינם בערך באמת למשל נטורי קרתא מצד הקליפה עוכרים לישראל חילוניים מצד הקליפה עוכרים ליהדות (במובן עמוק אין בידי אף אחד לעכור את ישראל או את היהדות אולם יכולים להיות עוכרים ל ... זהו מצב המשקף את מצב הכללי של העולם גלות של החסרים את מובן ישרי אל גלות של חשכה עוכרים ליהדות משמעו עוכרים לאור (יהי אור -יהודי ישראל פדו בן ) ובמקום מים חיים מים עכורים מעופשים שזה פירות פרי באושים דהיינו חטא בין אם האדם עוכר לישראל ובין אם עוכר ליהדות משמעו אינו מקיים התורה שבלעדיה אין דרך ארץ מצב זה של בני אדם עוכרים את הערך =שנאת חינם דהיינו לשוא חילול השם ונשיאת שם השם לשוא אברהם הנו אב המון גויים דהיינו הנו אב לאומות כולן ללכת בעקבותיו בעקבה אחת שלו שהותיר בעולם יש מקום לעולם כולו לעמוד בו שכך גודלו אברהם -בהבראם ומובן בראשית של חיי גאולה בני אדם העוכרים את הערך הנם בני אדם שאינם גרים בעולם והנם מחבלים בעולמו של הקדוש ברוך הוא שנתן לאדם לעבדה ולשמרה אברהם היהדות בשלמותה ללא פנטיות לאיזה צד כפי שהיא מלמדת את האדם לגור במקומו יהא מקומו אשר יהא למשל בני האיסלם הקוראים לעצמם בני אברהם אינם ראויים להקרא בניו של אברהם באם אינם יודעים משמעות לגור במקומם להיות בניו של אברהם משמעות רוחנית הרבה מעבר למובן איזה זרע גשמי ויפנימו זאת היטב הנקראים ערביי ארץ ישראל אשר אינם מקיימים לגור במקומם אדם אשר אינו גר במקומו הנו נטול לטלטלות הגורל אותיות לגור ללא משמעות של מעבר לגשמי מצב זה של מובן עוכר מכול סוג המתקיים בארץ ישראל בד בבד עם מובן מעבר הנו השתקפות "בקטן" למצב הכללי של העולם למשל נטורי קרתא עוכרי ישראל משמעותו העולם ואכן כפי שנראה ברובו אינו גר בציון הכללי כלומר בנוי צדיק דהיינו חי בהחטאה חילוניים פנטיים עוכרי יהדות משמעותו העולם אינו חי אור ערביי ארץ ישראל הפנטיים משמעותו בני האיסלם שאינם גרים במקומם בארצות השונות "כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה " ניתן לראות שהן עוכרי ישראל והן עוכרי היהדות הנם היינו הך שני צדדים של אותה מטבע מצד קליפה (וברובד עמוק שלא אכנס לזאת כעת אינם מקיימים המשמעות העמוקה של מחצית השקל ) בכול נקודה בחיי אדם בה הנו עוכר ישראל -יהדות יהא האדם היכן שיהיה ומאיזה דת שיהיה הרי הנו במצב של שנאת חינם כלומר מצב של כפירה במחצית האחת -חטא ופנטיות בצד אחר בשם אלוהים או איזה דבר באופן כללי דהיינו מצב של אוכל מעץ הדעת טוב ורע =גלות בהיבטיה השונים הן הקצה הקיצוני הנקרא נטורי קרתא והן הקצה האחר הנקרא חילוני כפי שהובא אינו לשוא והנו במדויק לאשר נצרך בעיתה אולם כול המיותר =חסר כלומר המשכה של כך (מתוך הרגל )מעבר לנצרך חוטאת לאמת ובכך משמעות פנטי עוכר תנאי ראשון ברובד הגשמי לתקון הנו מובן לגור במקומו שבכך מתחיל לקיים מובן לעבדה ולשמרה שאחרת זהו חטא המרגלים במובן הכלל עולמי בני אדם המוציאים דבת הארץ במקום להעריך את הארץ -כדור הארץ בכללותו שנתן השם לבני האדם לגור ובכך בני אדם חיים במדבר רוחני העולם הנו מדבר רוחני או גן עדן ........אז כולם בסירה אחת והאהל?שאלה "בד רם מעל הראש לרגליים מרבד " ומה בין אהלו של זה לשל זה ? "תלוי מי המדבר ומה הדבר ככה זה במדבר" חייך ולמצחה נשק והמדבר? פרח! בברכה הלה

 

[פלמוני777]

התושב``ע מבוססת על הקבלה ? הצחקתני

ושמא ואולי על המיסטיקה. ‏ אפילו מתנגדיו של ר``א הודו בפה מלא, שכמו רבו ריב``ז מימיו ``לא אמר שמועה שלא שמע מרבותיו`` ומסתמא לדעתם אלהים סתם דרש בפני משה דרשות של דופי. ולחינם התאווה משה שר``א יצא מחלציו. שהלא אין הלכה כר``א כפי ששמעה משה מפי אלהים, וגדר פרה אינו בת שנתיים אלא כבת 3 שנים. ‏ איך וכיצד השתרבבו דרשות חזל? אם ‏ א. הלל חידש ס``ה 7 מידות בפני בני בתירה. שלא שמעתן אוזן מעולם. שאף כי דרש בפניהם כל היום כולו - לא קיבלו ממנו. ‏ ב. איך וכיצד אותן 7 מידות שחידש הלל עברו הפרייה מלאכותית בידי רבי ישמעאל ובידי רבי יוסי הגלילי ? ‏ המעניין הוא שאף כי דרש בפניהם כל היום כולו ולא קיבלו הימנו. לא ידעתי איך מלאו ליבו לשקר שכאילו הינו חניך של שמעיה ואבטליון? ומה גם שלדעת הרמבם בהיותם מגמגמים וכבדי לשון על כן החל לגמגם כמותם. על מי הילל מנסה לעבוד בעיניים ? ‏ אם לא די לבני סנאב בן בנימין המתהדרים בנוצות לא להם שכאילו הינם מצאצאי דוד, מה טוב שבו ביום שרבי אלעזר בן עזריה כאשר החל בן השמונה עשרה להרגיש כבן 70 שנה, כאשר הצליח לדחוק את רגלי רבן גמליאל, או אז בו ביום יצא המרצע מהשק בפתיחת תיבת הפנדורה. שהלא בו ביום העיד הילל (אחר מותו ?) ‏ א. שאינו נמנה על תלמידי שמעיה ואבטליון. ב. שהם לא היו מגמגמים. ‏ שהלא לא קיבלו את גרסתו שכאילו 12 לוגין פוסלים את המקוה. אלא את גירסת 2 גרדיים משער האשפות שהעידו משמעיה ואבטליון, שדי ב 3 לוגין לפסול את המקוה. ולחינם נאלץ הילל לגמגם ולהוסיף ``מלא הין`` ובהכרח שמאמר המוסגר ``חייב אדם לומר בלשון רבו`` אם אינו מתייחס לדברי 2 הגרדיים, בהכרח שרבותיו של הילל אינם שמעיה ואבטליון! שהלא לא קיבלו את עדותו. אלא איזה עירקי או הונגרי שלא יכול היה לבטא את האות ה`. ומה בכך אם לא היה מתלמידי שמעיה ואבטליון? הן סוף סוף זכה בנשיאות בזכות התהדרותו בנוצות לא לו. ‏ לפלא הוא שלעולם אין הלכה כר``א בהיותו שמותי! ומה בכך? אם בגלל שנידוהו על שלא נטה אחר הסכמת הרוב, מדוע לא נידו את כלל חזל המחזיקים במחלוקת במקום לעמוד למניין החל מהזוגות במחלוקת על הסמיכה. ‏ ואם מטעם היותו נמנה על תלמידי שמאי? במה ייגרע כוחם היכן שנמנו ורבו על תלמידי הילל? אם בית שמאי במקום בית הילל אינה משנה, מסתמא בגלל הטבח שערכו בית שמאי בבית הלל בעלית חזקיה בן גוריון על שסרבו לעמוד למניין.

 

[datu]

|זהירו../images/Emo191.gif../images/Emo18.gif../images/Emo128.gif../images/Emo18.gif../images/Emo18.gif../images/Emo191.gif

 

[פלמוני777]

כאן נמחקה הודעה

כאן נמחקה הודעה על ידי הנהלת הפורומים